...ומשה שאמר 'הא-ל' בלשון יחיד י"ל ד'א-ל' קאי על כ"א מכינוים, דהיינו שהוא א-ל הגדול והוא א-ל הגבור והוא א-ל הנורא.
קו ירוק כתב:אנכה"ג פירשו את הפסוק בסוף תפילת 'נשמת'.
האל - בתעצומות עוזך - שזהו שבח כללי [ומכאן עוברים לשבחים הפרטיים שכולל השבח של תיבת 'הא-ל'];
הגדול - בכבוד שמך
הגבור - לנצח
והנורא - בנוראתיך
א"כ כולם תארים פרטיים ל'הא-ל'.
קו ירוק כתב:וכי אפשר להסביר אחרת? א-ל זה חוזק. ומהו חוזקו? הגדול הגבור והנורא.
ובתגובה שלפניך הביאו שכך הבין בפשיטות מהרש"א ביומא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים