איש_ספר כתב:ובכן שמעתי שר' צבי זונשיין הנזכר היה חתנו של ר' חיים סתהון מחבר הספר הנודע ארץ חיים.
נשמע מופרך, אבל המקורות אמינים...
סוקולקה כתב:שם אשתו של ר' צבי זאב זוננשיין הוא העניא אלטא, לא בדיוק שם חלבי...
אולי בזוו"ש ?
וונדרבר כתב:האם ברור שהשם שהזכרת הוא של אשתו של ר' צבי זאב הנ"ל?
לענין כתב:בוזאת התורה לרבי משה רחמים בן אדמון שעיו יש בסוף הקדשה 'לדודנו הדגול הר''ר צבי זוננשיין הי''ו'
וונדרבר כתב:איש_ספר כתב:ובכן שמעתי שר' צבי זונשיין הנזכר היה חתנו של ר' חיים סתהון מחבר הספר הנודע ארץ חיים.
נשמע מופרך, אבל המקורות אמינים...
מה כל כך מופרך בזה? הרי הג"ר חיים סתהון, למרות שם משפחתו החאלבי, לא היה ספרדי קונבנציונאלי, הוא היה כמעט אשכנזי.
כשאביו הג"ר מנשה זצ"ל, רבה של חאלב, הגיע לארץ ישראל, הוא היה אלמן, ונשא אשה אשכנזיה מצפת, ונולד להם הבן הזה. [ראה "יהודי המזרח בארץ ישראל" (גאון) חלק ב' עמ' 487-488].
וכשרבי חיים היה ילד בן חמש, נפטר אביו רבי מנשה. והוא גדל אצל אמו האשכנזיה ואביו חורגו רבי יצחק יעקב סאליצער. הוא התחנך בדרכם, ולמד בישיבות האשכנזיות של צפת. ראה בקובץ "נזר התורה" גליון י"א עמ' קכ"ג והלאה. יש שם מכתב שכתב לידידו הג"ר משה קליערס זצ"ל רבה של טבריה (שהיה יליד צפת), ואפשר לראות שם את הכתב שלו וחתימתו בכתב אשכנזי מסולסל של הימים ההם.
כך שאין שום דבר מפתיע ביחוס המדובר.
חכם הרזים כתב:מסתימת דבריכם ניכר כי ר' הלל הנ"ל איש ידוע מפורסם בפי כל ואנוכי לא ידעתי האיש וענינו אולי תחכימו את שאינם יודעים אותו
מחולת המחנים כתב:חכם הרזים כתב:מסתימת דבריכם ניכר כי ר' הלל הנ"ל איש ידוע מפורסם בפי כל ואנוכי לא ידעתי האיש וענינו אולי תחכימו את שאינם יודעים אותו
משגיח ישיבת גרודנא באשדוד, מחשובי תלמידי הגרש"ש בגרודנא והמשגיח רבי שלמה הרכבי, ראוי לאשכול גם בזכות עצמו.
ישיביש כתב:האם יש נטייה למשפחת זוננשיין להנשא למזרחיים?
זו כמובן הפלגה מופלגת. תוכן ספרו וסגנונו, מעידים כיצד הוא תפס את עצמו, ומה היה עולמו הרוחני.וונדרבר כתב:איש_ספר כתב:ובכן שמעתי שר' צבי זונשיין הנזכר היה חתנו של ר' חיים סתהון מחבר הספר הנודע ארץ חיים.
נשמע מופרך, אבל המקורות אמינים...
מה כל כך מופרך בזה? הרי הג"ר חיים סתהון, למרות שם משפחתו החאלבי, לא היה ספרדי קונבנציונאלי, הוא היה כמעט אשכנזי.
איש_ספר כתב:וונדרבר כתב:מה כל כך מופרך בזה? הרי הג"ר חיים סתהון, למרות שם משפחתו החאלבי, לא היה ספרדי קונבנציונאלי, הוא היה כמעט אשכנזי.
זו כמובן הפלגה מופלגת. תוכן ספרו וסגנונו, מעידים כיצד הוא תפס את עצמו, ומה היה עולמו הרוחני.
פרנצויז כתב:ישיביש כתב:האם יש נטייה למשפחת זוננשיין להנשא למזרחיים?
זו נטייה מעניינת שקיימת גם במשפחת הבעל שם טוב זי"ע וגם במשפחת החכם צבי זי"ע.
גיסו של הבעש"ט, רבי גרשון מקיטוב חיתן את בתו עם רבי אברהם רוביו, (ב"ר מרדכי רוביו בעל שמן המור).
דודו של החכם צבי, רבי אריה יהודה ליב הכהן (בנו של השער אפרים) חיתן את בנו רבי ידידיה הכהן עם בתו של רבי אברהם יצחקי (בעל זרע אברהם), וכן חיתן את בתו עם רבי מכיר כולי.
וונדרבר כתב:לכאורה, הקשיים העיקריים בנישואין בין ספרדי לאשכנזי, אינו ההבדל בהלכות והמנהגים, ולא השוני בדרך הלימוד, הקושי העיקרי הוא המנטליות השונה וכל המסתעף. וזו הסיבה שבחוץ לארץ בארצות מסויימות רוב הנישואין הם בין עדתיים. [וזה לא מפריע לאף אחד, כי המנטליות של שניהם היא זהה בדיוק, משא"כ בחלק מקהילות ארה"ק].
ולכן לענ"ד למרות שמבחינת המנהגים, ההלכות, וכללי הפסיקה וכו' בעל ארץ חיים נראה לגמרי ספרדי. אעפ"כ המנטליות האשכנזית לא היתה זרה לו, בגלל הרקע שלו.
משוש דורים כתב:פרנצויז כתב:ישיביש כתב:האם יש נטייה למשפחת זוננשיין להנשא למזרחיים?
זו נטייה מעניינת שקיימת גם במשפחת הבעל שם טוב זי"ע וגם במשפחת החכם צבי זי"ע.
גיסו של הבעש"ט, רבי גרשון מקיטוב חיתן את בתו עם רבי אברהם רוביו, (ב"ר מרדכי רוביו בעל שמן המור).
דודו של החכם צבי, רבי אריה יהודה ליב הכהן (בנו של השער אפרים) חיתן את בנו רבי ידידיה הכהן עם בתו של רבי אברהם יצחקי (בעל זרע אברהם), וכן חיתן את בתו עם רבי מכיר כולי.
ואילו הרמ"מ מויטעבסק חיתן את בנו ג"כ עם משפחה ספרדית בטבריה.
איש_ספר כתב:זו כמובן הפלגה מופלגת. תוכן ספרו וסגנונו, מעידים כיצד הוא תפס את עצמו, ומה היה עולמו הרוחני.וונדרבר כתב:איש_ספר כתב:ובכן שמעתי שר' צבי זונשיין הנזכר היה חתנו של ר' חיים סתהון מחבר הספר הנודע ארץ חיים.
נשמע מופרך, אבל המקורות אמינים...
מה כל כך מופרך בזה? הרי הג"ר חיים סתהון, למרות שם משפחתו החאלבי, לא היה ספרדי קונבנציונאלי, הוא היה כמעט אשכנזי.
איש_ספר כתב:יפה. אכן חמיו היה לבוש כאנשי ירושלים. ומי היה חמיו של ר"צ זונשיין?
וונדרבר כתב:פטירתו של הג"ר חיים סתהון זצ"ל היתה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ו' אייר תרע"ח.
ראה ס' לקדושים אשר באר"ץ (לניאדו) מהד"ב עמ' קי"א, וכן ראה בקובץ נזר התורה גליון י"ז עמ' שפ"ד תיאור של פטירתו ע"י שכנו ר"ש הורוויץ, (ושם גליון י"א עמ' קכ"ג, וגליון ט"ז עמ' שנ"ט).
אשתו ובני המשפחה היו בחו"ל (כנראה הוגלו ע"י הטורקים או ברחו), ורק נכדה אחת קטנה היתה בביתו בזמן פטירתו.
ומה שכותבים כל רושמי התולדות ו' אייר תרע"ו, הוא כנראה טעות (בעקבות ס' יהודי המזרח בא"י).
וונדרבר כתב:וונדרבר כתב:פטירתו של הג"ר חיים סתהון זצ"ל היתה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ו' אייר תרע"ח.
ראה ס' לקדושים אשר באר"ץ (לניאדו) מהד"ב עמ' קי"א, וכן ראה בקובץ נזר התורה גליון י"ז עמ' שפ"ד תיאור של פטירתו ע"י שכנו ר"ש הורוויץ, (ושם גליון י"א עמ' קכ"ג, וגליון ט"ז עמ' שנ"ט).
אשתו ובני המשפחה היו בחו"ל (כנראה הוגלו ע"י הטורקים או ברחו), ורק נכדה אחת קטנה היתה בביתו בזמן פטירתו.
ומה שכותבים כל רושמי התולדות ו' אייר תרע"ו, הוא כנראה טעות (בעקבות ס' יהודי המזרח בא"י).
לבירור מקום פטירתו של הג"ר חיים סתהון זצ"ל בעל ארץ חיים, יש לבדוק בעדויות על פטירתו המובאים במקורות הנ"ל.
משוש דורים כתב:ואילו הרמ"מ מויטעבסק חיתן את בנו ג"כ עם משפחה ספרדית בטבריה.
איש_ספר כתב:וונדרבר כתב:איש_ספר כתב:ובכן שמעתי שר' צבי זונשיין הנזכר היה חתנו של ר' חיים סתהון מחבר הספר הנודע ארץ חיים.
נשמע מופרך, אבל המקורות אמינים...
מה כל כך מופרך בזה? הרי הג"ר חיים סתהון, למרות שם משפחתו החאלבי, לא היה ספרדי קונבנציונאלי, הוא היה כמעט אשכנזי.
כשאביו הג"ר מנשה זצ"ל, רבה של חאלב, הגיע לארץ ישראל, הוא היה אלמן, ונשא אשה אשכנזיה מצפת, ונולד להם הבן הזה. [ראה "יהודי המזרח בארץ ישראל" (גאון) חלק ב' עמ' 487-488].
וכשרבי חיים היה ילד בן חמש, נפטר אביו רבי מנשה. והוא גדל אצל אמו האשכנזיה ואביו חורגו רבי יצחק יעקב סאליצער. הוא התחנך בדרכם, ולמד בישיבות האשכנזיות של צפת. ראה בקובץ "נזר התורה" גליון י"א עמ' קכ"ג והלאה. יש שם מכתב שכתב לידידו הג"ר משה קליערס זצ"ל רבה של טבריה (שהיה יליד צפת), ואפשר לראות שם את הכתב שלו וחתימתו בכתב אשכנזי מסולסל של הימים ההם.
כך שאין שום דבר מפתיע ביחוס המדובר.
לא ידעתי. החכמתני.
ואם כבר: מה היחס בין ר' חיים סתהון לרבי חביב דוד סתהון?
כמעיין המתגבר כתב:וונדרבר כתב:וונדרבר כתב:פטירתו של הג"ר חיים סתהון זצ"ל היתה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ו' אייר תרע"ח.
ראה ס' לקדושים אשר באר"ץ (לניאדו) מהד"ב עמ' קי"א, וכן ראה בקובץ נזר התורה גליון י"ז עמ' שפ"ד תיאור של פטירתו ע"י שכנו ר"ש הורוויץ, (ושם גליון י"א עמ' קכ"ג, וגליון ט"ז עמ' שנ"ט).
אשתו ובני המשפחה היו בחו"ל (כנראה הוגלו ע"י הטורקים או ברחו), ורק נכדה אחת קטנה היתה בביתו בזמן פטירתו.
ומה שכותבים כל רושמי התולדות ו' אייר תרע"ו, הוא כנראה טעות (בעקבות ס' יהודי המזרח בא"י).
לבירור מקום פטירתו של הג"ר חיים סתהון זצ"ל בעל ארץ חיים, יש לבדוק בעדויות על פטירתו המובאים במקורות הנ"ל.
רבי חיים סתהון נטמן בצפת, וככל הנראה גם נקבר שם.
לטענת מאיר בניהו הוא אכל את הצמח פלאדור וזה פגע בו מבחינה מסויימת, וסוף ימיו עברו ביסורים, עד שחלה בטיפוס ולילה א' היה לו חום גבוה ויצא בבהלה מביתו ונפל לבור מים, ונמצא שם אחר כמה ימים.
תם מה הוא אומר כתב:
עם כל הליצנות שיש כאן, עיין באשכול זה על מקום פטירות של הארץ חיים סתהון, viewtopic.php?p=509009#p509009
ובאמת הדבר צריך בדיקה על פרשיית נפילתו לבור וד"ל.
תם מה הוא אומר כתב:היה שם אשכול של 'חפציאלי' / משה כחלי / אבןטובה היכן בדיוק נפל, בירושלים או בצפת.
כוונתי לרמוז האם נפל, או הפיל עצמו [כך שמעתי], ולדבריך זה מובן כי היה חולה.
כמעיין המתגבר כתב:תם מה הוא אומר כתב:היה שם אשכול של 'חפציאלי' / משה כחלי / אבןטובה היכן בדיוק נפל, בירושלים או בצפת.
כוונתי לרמוז האם נפל, או הפיל עצמו [כך שמעתי], ולדבריך זה מובן כי היה חולה.
ומה קרה לאשכול?
לענין כתב:משוש דורים כתב:ואילו הרמ"מ מויטעבסק חיתן את בנו ג"כ עם משפחה ספרדית בטבריה.
על מי כבודו צוחק? הרי הם התגרשו!
ובעקבות כך זכינו למשפט זה בצוואת הרה"ק רמ"מ-
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 406 אורחים