לא ללמוד הצלה כדי שלא יקרה אסון

[מענה איש]

ישנו איזה סיפור שמסתובב בכמה גירסאות ועיקר עניינו הוא על יהודי שלמד הצלה ומיד לאחר מכן קרא איזה אסון לבני משפחתו או משכניו ובזכות מה שלמד הצלה הצליח להציל
ואפשר להסתכל על זה בשני מבטים, האחד שהקב''ה פשוט הקדים רפואה למכה וישנה אפשרות שניה שאותה מוסרים בשם גדולי ישראל שחבל שהוא למד הצלה כי אילו לא היה לומד האסון לא היה קורא.
ונפשי בשאלתי האם יש מקור לזה שעדיף להימנע מהשתדלות מסויימת בשביל למנוע את האסון ואולי זה רק לבעלי דרגה?
ועוד קשה הרי אותו אחד ודאי היה מקבל את ה'תזכורת' משמים אם לא באופן זה אז באופן אחר?

[קראקובער]

וישנה אפשרות שניה שאותה מוסרים בשם גדולי ישראל שחבל שהוא למד הצלה כי אילו לא היה לומד האסון לא היה קורא.

איזה גדולי ישראל? לפי"ז צריך לגרוס בגמרא שאסור לגור בעיר שיש בו רופא.

[הרואה]

נדמה לי שהיו כמה גדולי ישראל שחתמו על מכתב שמעודד לימוד עזרה ראשונה.

[עזריאל ברגר]

מספרים, שבזמן של מאורעות תרפ"ט היה הרבי הריי"צ מליובאוויטש בנסיעה באוניה בדרכו חזרה מביקורו בארה"ק, וכאשר שמע את הבשורות הקשות - נפל למשכב.
עמו באניה היה רופא - כמדומני ד"ר וואלאך זצ"ל - שטיפל בו.
כשהתאושש הרבי, בא הרופא לבקש מחילה, באומרו: הלא הקב"ה מקדים רפואה למכה, ואילו לא הייתי כאן לא היה קורה כזה דבר לרבי!


ואעפ"כ לא נמנע ד"ר וואלאך מלפעול בכל כוחו להקמת בית הרפואה שערי צדק וכו'...
ואכן קצ"ע איך ליישב שני הצדדים.

[עקביה]

וישנה אפשרות שניה שאותה מוסרים בשם גדולי ישראל שחבל שהוא למד הצלה כי אילו לא היה לומד האסון לא היה קורא.

ידעתי שמקובל כיום לומר שעל ראובן בא אסון כי לשמעון יש אייפון. כעת אני שומע חידוש גדול הרבה יותר - על ראובן בא אסון כי שמעון (הנמצא בקרבת מקום) למד הצלה.

שתי ההשקפות האלה מחודשות, והטוען שכך עובד הקב"ה עליו הראיה. מן הסתם מהמציאות הנראית לעין א"א להביא ראיה, וא"כ 'ראיה' בהקשר זה היינו להראות שכך סברו חז"ל.

לי ידועות ראיות מחז"ל נגד שתיהן:
א. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א
אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'; פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ואם תלה ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר: כי את אשר יאהב ה' יוכיח.
לפי הדעה המקובלת כיום איזה טעם יש לומר שאם תלה ולא מצא בידוע שיסורים של אהבה הם, הלא יתכן שלקה בעוון שכנו.

ב. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מט עמוד ב
דתניא: מספר קומי הרי זה מדרכי האמורי, אבטולוס בן ראובן התירו לספר קומי, שהוא קרוב למלכות; של בית רבן גמליאל התירו להן חכמת יוונית, מפני שקרובין למלכות.
ההיתר הוא משום הצלת ישראל (ראה ב"י יו"ד קעח), ולפי הדעה הנ"ל הלא יש לומר איפכא, לא נתיר להם וממילא לא יתעוררו הצרות המצריכות היתר זה.

[קו ירוק]

לשם מה היה צריך בכלל ספר רפואות. והאם כשגנז חזקיהו ספר רפואות הפסיקו לחלות...

[יבנה]

קידושין ל:
ויש אומרים אף להשיטו בנהר מאי טעמא חיותיה הוא
ע"ז כח.
ת"ש רבי יוחנן חש בצפדינא אזל לגבה דההיא מטרוניתא עבדה חמשא ומעלי שבתא א"ל למחר מאי אמרה ליה לא צריכת אי צריכנא מאי אמרה אשתבע לי דלא מגלית אישתבע לה לאלהא ישראל לא מגלינא גלייה ליה למחר נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא אבל לעמיה ישראל מגלינא והאיכא חילול השם דגלי לה מעיקרא אלמא כמכה של חלל דמיא

[בערל]

מספרים, שבזמן של מאורעות תרפ"ט היה הרבי הריי"צ מליובאוויטש בנסיעה באוניה בדרכו חזרה מביקורו בארה"ק, וכאשר שמע את הבשורות הקשות - נפל למשכב.
עמו באניה היה רופא - כמדומני ד"ר וואלאך זצ"ל - שטיפל בו.
כשהתאושש הרבי, בא הרופא לבקש מחילה, באומרו: הלא הקב"ה מקדים רפואה למכה, ואילו לא הייתי כאן לא היה קורה כזה דבר לרבי!


ואעפ"כ לא נמנע ד"ר וואלאך מלפעול בכל כוחו להקמת בית הרפואה שערי צדק וכו'...
ואכן קצ"ע איך ליישב שני הצדדים.

אולי אם הוא לא היה שם היה נמצא אחר במקומו

[עבד הזמן]

נראה לי שמקור הדברים של פותח האשכול הוא הרב פינקוס זצ"ל
שזה היה אחד מהסיבות לכך שלא תמך כ"כ בפתיחת סניף הצלה בעירו אופקים.
צוטט בעבר במוסף ש"ק של יתד, אחפש ואעלה בל"נ.

[געצל אזולאי]

מספרים, שבזמן של מאורעות תרפ"ט היה הרבי הריי"צ מליובאוויטש בנסיעה באוניה בדרכו חזרה מביקורו בארה"ק, וכאשר שמע את הבשורות הקשות - נפל למשכב.
עמו באניה היה רופא - כמדומני ד"ר וואלאך זצ"ל - שטיפל בו.
כשהתאושש הרבי, בא הרופא לבקש מחילה, באומרו: הלא הקב"ה מקדים רפואה למכה, ואילו לא הייתי כאן לא היה קורה כזה דבר לרבי!


ואעפ"כ לא נמנע ד"ר וואלאך מלפעול בכל כוחו להקמת בית הרפואה שערי צדק וכו'...
ואכן קצ"ע איך ליישב שני הצדדים.

אולי אם הוא לא היה שם היה נמצא אחר במקומו

מגלגלין זכות כו' (אינני חושד ח"ו בד"ר וואלאך, רק רציתי לתרץ מפני מה הצטער).
מכל מקום, תמוה הדבר לאסור לימוד רפואה (ודבר זה נראה כדרכי המינים ר"ל!) מפני טעם זה ובמילא אין כל צ"ע, וק"ל.

[כדכד]

בילדותי למדתי בת"ת שכדי להגיע אליו היה צורך לחצות כביש סואן. אבי עורר את ההנהלה וההורים לדאוג לכך שיהיו הורים או מורים שיעבירו את התלמידים בבטיחות.
הראשון (ונראה שגם האחרון) שנפגע בתאונת דרכים הייתי אני.
אילו הוא לא היה מעורר לא הייתי נפגע או שאולי אחרים היוו נפגעים ואולי יותר קשה ח"ו?

[עבד הזמן]

נראה לי שמקור הדברים של פותח האשכול הוא הרב פינקוס זצ"ל
שזה היה אחד מהסיבות לכך שלא תמך כ"כ בפתיחת סניף הצלה בעירו אופקים.
צוטט בעבר במוסף ש"ק של יתד, אחפש ואעלה בל"נ.

מצ"ב

[יבנה]

בילדותי למדתי בת"ת שכדי להגיע אליו היה צורך לחצות כביש סואן. אבי עורר את ההנהלה וההורים לדאוג לכך שיהיו הורים או מורים שיעבירו את התלמידים בבטיחות.
הראשון (ונראה שגם האחרון) שנפגע בתאונת דרכים הייתי אני.
אילו הוא לא היה מעורר לא הייתי נפגע או שאולי אחרים היוו נפגעים ואולי יותר קשה ח"ו?

ב"ב כא.
אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן ואי מפסק נהרא לא ממטינן ואי איכא תיתורא ממטינן ואי איכא גמלא לא ממטינן
רש"י
מתקנת יהושע בן גמלא ואילך - שישבו מלמדי תינוקות בכל עיר.
לא ממטינן ינוקא ממתא למתא - ללמוד מיום ליום שמא יוזק בדרכים שהשטן מקטרג בשעת הסכנה שנאמר פן יקראנו אסון (בראשית מב) אלא יוכל לכוף בני אותו מתא להושיב מלמדי תינוקות.
תיתורא - גשר רחב וחבירו במנחות (דף לה) תיתורא דתפילין מקום מושבם שדומה לגשר.
גמלא - לוח קצרה.

[פלתי]

נראה לי שמקור הדברים של פותח האשכול הוא הרב פינקוס זצ"ל
שזה היה אחד מהסיבות לכך שלא תמך כ"כ בפתיחת סניף הצלה בעירו אופקים.
צוטט בעבר במוסף ש"ק של יתד, אחפש ואעלה בל"נ.

מצ"ב

רחמנא ליצלן מהאי דעתא

[עבד הזמן]

נראה לי שמקור הדברים של פותח האשכול הוא הרב פינקוס זצ"ל
שזה היה אחד מהסיבות לכך שלא תמך כ"כ בפתיחת סניף הצלה בעירו אופקים.
צוטט בעבר במוסף ש"ק של יתד, אחפש ואעלה בל"נ.

מצ"ב

רחמנא ליצלן מהאי דעתא

כאשר אני מקבל התראה על ציטוט אני שמח יותר לקרוא תגובה עניינית עם מקורות.
תודה על להבא

[דרומי]

למה לי קרא? סברא הוא!

[פלתי]

רחמנא ליצלן מהאי דעתא

כאשר אני מקבל התראה על ציטוט אני שמח יותר לקרוא תגובה עניינית עם מקורות.
תודה על להבא

איזה מקורות הביא הרב פינקוס? כל דבריו סברא דידיה ותו לא. ואין צריך שום מקור על מנת שלא לקבל את סברתו הבלתי מתקבלת על הדעת בלשון המעטה.

[עבד הזמן]

את הכותבים הנכבדים איני מכיר כ"כ, כך שאין בידי הכלים למדוד את סברתם.
עם הגרש"ד פינקוס כן קצת זכיתי לבוא במגע.

אפשר לצטט את גדו"י זצ"ל ושליט"א שתומכים בארגון הצלה, אבל קריאות געוועלד וסברות כרס גם אם התמלאו דרך גרונם של תלמידי חכמים נראה לי שמורידות מרמת הדיון
ואם אני טועה איתי תלין משוגתי

[פלתי]

את הכותבים הנכבדים איני מכיר כ"כ, כך שאין בידי הכלים למדוד את סברתם.
עם הגרש"ד פינקוס כן קצת זכיתי לבוא במגע.

אפשר לצטט את גדו"י זצ"ל ושליט"א שתומכים בארגון הצלה, אבל קריאות געוועלד וסברות כרס גם אם התמלאו דרך גרונם של תלמידי חכמים נראה לי שמורידות מרמת הדיון
ואם אני טועה איתי תלין משוגתי

סברות כרס של הרב פינקוס מקובלות עליך משום שזכית להכירו, לא משום שהסברא מתקבלת על ליבך. וזה לא מוריד מרמת הדיון.
אני גם זכיתי להכיר את הרב פינקוס זצ"ל. עם זאת לבי ושכלי ממאן לקבל את הדברים שנאמרו בשמו. ומותר לי להתקומם נגדם.
את הסברות תמדוד על פי האמת ולא עפ"י היכרותך עם אומרם.

[עבד הזמן]

וכאן אשים קנצי למיליי, דאע"פ שאנו באספקלריא, מ"מ שאיפתנו לאספקלראי מאירה.

באם אראה מקורות או תגובות ענייניות בעז"ה אגיב אם יהיה לי מה...

בעצם הסתירה היחידה שאני מוצא לרב פינקוס היא רק בצו המוסרי של קאנט

[עזריאל ברגר]

בעצם הסתירה היחידה שאני מוצא לרב פינקוס היא רק בצו המוסרי של קאנט

ומה עם האיסור לדור במקום שאין רופא?!

[סלקא דעתך]

ידוע שהגר"א לא למד רפואה כדי שלא יצטרך לבטל מלימודו משמע קצת שאם היה רופא היה הקב"ה מזמן לו דברים כאלו.
אמנם קצת קשה סברא זו אבל זה נכנס להלכות הזדקקות לרופא שהציץ אליעזר כתב תשובה שזו חובה ואחרים רצו לקבל את דברי הרמב"ן כפשוטם.
וכבר שמעתי את "סברת הרב פינקוס" מת"ח ידען מופלג בשם החת"ס (ללא ציון מקור) ויבואו היודעים..

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מה הגר"א קשור לנושא. לא הכוונה שהקב"ה יזמן לו או לא יזמן לו. מי יודע מה עושה הקב"ה?
זה עניין של שכל פשוט. אנשים צריכים רופא אם לא תהיה אתה הרופא יהיה מישהו אחר. לכן מי שלא רוצה להשקיע את זמנו בריפוי חולים לא לומד רפואה. (יש רק הבדל קטן בין רפואה לנגרות, נגרות אפשר ללמוד ולהחליט שאני לא רוצה לעסוק בזה. רפואה מי שיודע כבר מגיעים אליו).

[עבד הזמן]

בעצם הסתירה היחידה שאני מוצא לרב פינקוס היא רק בצו המוסרי של קאנט

ומה עם האיסור לדור במקום שאין רופא?!

הנושא היה על פתיחת סניף הצלה.
רופאים מן הסתם היו ויש באופקים במידה משביעת רצון.

[החושב]

ונפשי בשאלתי האם יש מקור לזה שעדיף להימנע מהשתדלות מסויימת בשביל למנוע את האסון ואולי זה רק לבעלי דרגה?

מעשה איש ח"ג עמ' קפא

Screenshot_39.png (18.6 KiB) נצפה 8718 פעמים

[דרומי]

אין שום דמיון בין מה שמכונה 'ביטוח חיים' ללימוד 'הצלה'. ממש אין קשר.

[החושב]

ישנו איזה סיפור שמסתובב בכמה גירסאות ועיקר עניינו הוא על יהודי שלמד הצלה ומיד לאחר מכן קרא איזה אסון לבני משפחתו או משכניו ובזכות מה שלמד הצלה הצליח להציל
ואפשר להסתכל על זה בשני מבטים, האחד שהקב''ה פשוט הקדים רפואה למכה וישנה אפשרות שניה שאותה מוסרים בשם גדולי ישראל שחבל שהוא למד הצלה כי אילו לא היה לומד האסון לא היה קורא.

מעשה משעשע בעניין:
לפני כמה שנים התעוררתי לשאלה, האם המצב בו אדם מתעלף מסיבה לא ברורה נידון כפיקוח נפש. שאלתי שני רבנים (נדמה לי באותו היום), ושניהם השיבו שאכן זה נחשב פיקוח נפש. קצת תמהתי על עצמי לא אני בכלל מתעניין בזה...
למחרת (או אולי אפילו באותו היום - איני זוכר כעת) באמצע תפילת שמו"ע במעריב פתאום שומעים בום. בחור התעלף וקרס על הרצה. אנשים מסביבו (שעמדו באמצע תפילת שמו"ע) התמהמהו. כנראה לא ידעו אם מותר להם להפסיק (אבל אני מניח שאחרי כמה שניות היו מבינים לבד שלא לעניין להמשיך להתפלל ולראות אותו שוכב ללא הכרה).
מיד הפסקתי את התפילה וחייגתי למד"א.

מקרה? אולי...

[לייטנר]

ונפשי בשאלתי האם יש מקור לזה שעדיף להימנע מהשתדלות מסויימת בשביל למנוע את האסון ואולי זה רק לבעלי דרגה?

מעשה איש ח"ג עמ' קפא

Screenshot_39.png

אני מצטרף לדברי דרומי שאכן אין להשוות בין לימוד ע"ר ל'בטוח חיים'. רק אציין ש'אברהם' הביא את אותו הסיפור בשם ר' אריה לוין.

[החושב]

אין שום דמיון בין מה שמכונה 'ביטוח חיים' ללימוד 'הצלה'. ממש אין קשר.

ברור שיש לחלק (ביטוח חיים מאפשר את הפיצול - להמית בן אדם בלי לגרום לצער מיותר לסובבים. ואילו בענין 'הצלה' אם לאדם לא מגיע פגיעה גדולה, אז מלכתחילה אפשר לעשות פגיעה קטנה, ואין צורך לעשות פגיעה גדולה ולהציל אותו במקצת). אבל יש גם דמיון מסוים.
כי בפשטות היה ניתן לומר - אין כזה דבר כלל שבשמים מתחשבים עם תופעות לוואי של העונש. בשמים יסתדרו איך שהוא עם תופעות הלוואי, וייתנו את העונש לאדם בדיוק מתי שמגיע לו לקבל אותו. מדברי החזון איש רואים שזה לא כך. יש מצבים, שכביכול לא מאפשרים לשמים לבצע את העונש.
אם כך, אולי יתכן לומר כך גם בענייני ההצלה. או תרופות.

אני בעצמי לא חושב כך (אני גם מסכים שיש לחלק). אבל אם מישהו מחפש מקור, אז לדעתי זה מראה מקום חשוב.

[דרומי]

ביטוח חיים זה ענין של דיני ממונות, ולימוד הצלה זה ענין של דיני נפשות. ותו לא מידי.

[איש גלילי]

במקרים של פציעה, אפילו הראב"ע מודה שניתנה רשות לרופא לרפאות.

[קראקובער]

ישנו איזה סיפור שמסתובב בכמה גירסאות ועיקר עניינו הוא על יהודי שלמד הצלה ומיד לאחר מכן קרא איזה אסון לבני משפחתו או משכניו ובזכות מה שלמד הצלה הצליח להציל
ואפשר להסתכל על זה בשני מבטים, האחד שהקב''ה פשוט הקדים רפואה למכה וישנה אפשרות שניה שאותה מוסרים בשם גדולי ישראל שחבל שהוא למד הצלה כי אילו לא היה לומד האסון לא היה קורא.

מעשה משעשע בעניין:
לפני כמה שנים התעוררתי לשאלה, האם המצב בו אדם מתעלף מסיבה לא ברורה נידון כפיקוח נפש. שאלתי שני רבנים (נדמה לי באותו היום), ושניהם השיבו שאכן זה נחשב פיקוח נפש. קצת תמהתי על עצמי לא אני בכלל מתעניין בזה...
למחרת (או אולי אפילו באותו היום - איני זוכר כעת) באמצע תפילת שמו"ע במעריב פתאום שומעים בום. בחור התעלף וקרס על הרצה. אנשים מסביבו (שעמדו באמצע תפילת שמו"ע) התמהמהו. כנראה לא ידעו אם מותר להם להפסיק (אבל אני מניח שאחרי כמה שניות היו מבינים לבד שלא לעניין להמשיך להתפלל ולראות אותו שוכב ללא הכרה).
מיד הפסקתי את התפילה וחייגתי למד"א.

מקרה? אולי...

אתה בעצם מנסה להגיד שזה באשמתך..?! כי לולי שהיית מברר את ההלכה היו משאירים אותו במצב סכנה ממש ועל זה לא נגזר עליו מן השמים וממילא זה לא היה קורה מלכתחילה.

[אוצר החכמה]

בעצם הסתירה היחידה שאני מוצא לרב פינקוס היא רק בצו המוסרי של קאנט

ומה עם האיסור לדור במקום שאין רופא?!

הנושא היה על פתיחת סניף הצלה.
רופאים מן הסתם היו ויש באופקים במידה משביעת רצון.

לא מובן מה ענית. הוא לא אמר שאין רופאים שם. הוא מדמה את הדברים ובצדק.

[צופר הנעמתי]

ישנו איזה סיפור שמסתובב בכמה גירסאות ועיקר עניינו הוא על יהודי שלמד הצלה ומיד לאחר מכן קרא איזה אסון לבני משפחתו או משכניו ובזכות מה שלמד הצלה הצליח להציל
ואפשר להסתכל על זה בשני מבטים, האחד שהקב''ה פשוט הקדים רפואה למכה וישנה אפשרות שניה שאותה מוסרים בשם גדולי ישראל שחבל שהוא למד הצלה כי אילו לא היה לומד האסון לא היה קורא.

מעשה משעשע בעניין:
לפני כמה שנים התעוררתי לשאלה, האם המצב בו אדם מתעלף מסיבה לא ברורה נידון כפיקוח נפש. שאלתי שני רבנים (נדמה לי באותו היום), ושניהם השיבו שאכן זה נחשב פיקוח נפש. קצת תמהתי על עצמי לא אני בכלל מתעניין בזה...
למחרת (או אולי אפילו באותו היום - איני זוכר כעת) באמצע תפילת שמו"ע במעריב פתאום שומעים בום. בחור התעלף וקרס על הרצה. אנשים מסביבו (שעמדו באמצע תפילת שמו"ע) התמהמהו. כנראה לא ידעו אם מותר להם להפסיק (אבל אני מניח שאחרי כמה שניות היו מבינים לבד שלא לעניין להמשיך להתפלל ולראות אותו שוכב ללא הכרה).
מיד הפסקתי את התפילה וחייגתי למד"א.

מקרה? אולי...

אתה בעצם מנסה להגיד שזה באשמתך..?! כי לולי שהיית מברר את ההלכה היו משאירים אותו במצב סכנה ממש ועל זה לא נגזר עליו מן השמים וממילא זה לא היה קורה מלכתחילה.

נו, ברור. זה ידוע שאסור ללמוד הל' פקוח נפש (וי"א שלא ללמוד גם הלכות שבת, כי ידוע שאצל מי שלא למד הלכות שבת לא מתעוררות אף פעם שאלות).

[מענה איש]

אודות הטענה שלא ללמוד כדי שלא תהיה מחיוב ללכת יש להשיב מדברי ספר חסידים סימן תתתרסט

כתיב אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר אחר היה שאמר לו אביו
תלמוד לפני ספר רפואות אמר הבן לא אלמוד כי כשארע
למרחוק חולה עני אם לא אלך שם הרי אני חוטא אם אלך וימות על ידי הוא מת
ואם לא אדע רפואות איני חייב אמרו לו הקרובים אליו אילו היית יודע ברפואות היו
חיים וכיון שיכולת לך ללמוד ולעשות ואינך עושה ולומד כאילו אתה תמית אותם

[החושב]

ישנו איזה סיפור שמסתובב בכמה גירסאות ועיקר עניינו הוא על יהודי שלמד הצלה ומיד לאחר מכן קרא איזה אסון לבני משפחתו או משכניו ובזכות מה שלמד הצלה הצליח להציל
ואפשר להסתכל על זה בשני מבטים, האחד שהקב''ה פשוט הקדים רפואה למכה וישנה אפשרות שניה שאותה מוסרים בשם גדולי ישראל שחבל שהוא למד הצלה כי אילו לא היה לומד האסון לא היה קורא.

מעשה משעשע בעניין:
לפני כמה שנים התעוררתי לשאלה, האם המצב בו אדם מתעלף מסיבה לא ברורה נידון כפיקוח נפש. שאלתי שני רבנים (נדמה לי באותו היום), ושניהם השיבו שאכן זה נחשב פיקוח נפש. קצת תמהתי על עצמי לא אני בכלל מתעניין בזה...
למחרת (או אולי אפילו באותו היום - איני זוכר כעת) באמצע תפילת שמו"ע במעריב פתאום שומעים בום. בחור התעלף וקרס על הרצה. אנשים מסביבו (שעמדו באמצע תפילת שמו"ע) התמהמהו. כנראה לא ידעו אם מותר להם להפסיק (אבל אני מניח שאחרי כמה שניות היו מבינים לבד שלא לעניין להמשיך להתפלל ולראות אותו שוכב ללא הכרה).
מיד הפסקתי את התפילה וחייגתי למד"א.

מקרה? אולי...

אתה בעצם מנסה להגיד שזה באשמתך..?! כי לולי שהיית מברר את ההלכה היו משאירים אותו במצב סכנה ממש ועל זה לא נגזר עליו מן השמים וממילא זה לא היה קורה מלכתחילה.

האמת, שאני לא בא להוציא שום מסר מהסיפור הזה.
ברור שגם לולא שהייתי ניגש אליו ראשון, לא היו משאירים אותו ככה לשכב שם. אולי היה לוקח עוד כמה שניות. וזה לא היה קריטי בכלל. כך שלכאורה צירוף המקרים המעניין הזה, כמעט ולא היה לו שום משמעות.

אבל למעשה אני חושב שכן אפשר ללמוד מזה משהו...
בוא נגיד שהייתי חושב שהתפקיד שלי בחיים זה - לחזק את הציבור. ולא משנה איך בדיוק אני מחזק - העיקר שיתחזקו.
אם כך, לא הייתה לי שום בעיה לספר את אותו הסיפור בצורה שיראו את ההשגחה הפרטית המופלאה. אם הייתי צריך בשביל זה לעמם קצת כמה נקודות, הייתי עושה את זה, ולא היה לי שום ייסורי מצפון בגלל שאני משקר, כי בסופו של דבר אני מספר את מה שהיה ולא ממציא שום דבר.

ומזה מוסר השכל איך צריך להתייחס לסיפורים.

[משולש]

האם אלו שלועגים לרב פינקוס מתכוונים ללעוג גם לר' יחזקאל סרנא שהוא ציטט שם?

[סלקא דעתך]

אודות הטענה שלא ללמוד כדי שלא תהיה מחיוב ללכת יש להשיב מדברי ספר חסידים סימן תתתרסט

כתיב אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר אחר היה שאמר לו אביו
תלמוד לפני ספר רפואות אמר הבן לא אלמוד כי כשארע
למרחוק חולה עני אם לא אלך שם הרי אני חוטא אם אלך וימות על ידי הוא מת
ואם לא אדע רפואות איני חייב אמרו לו הקרובים אליו אילו היית יודע ברפואות היו
חיים וכיון שיכולת לך ללמוד ולעשות ואינך עושה ולומד כאילו אתה תמית אותם

האם לפי ספר חסידים אדם שלומד הלכות שבת במקום ללמוד רפואה הוא עובר על לא תעמוד על דם רעך?

[כרמל בצקלונו]

.

[המעיין]

אין לת"ח לנהוג מאוחר בלילה כיון שיש שדים ומזיקים בצידי הדרכים הגורמים להתנגש בעצים

אחלה פניך הרב כרמל להסביר לי מאיזה קטע באשכול יצאה ההלכה הזו ושכמ"ה.