י"ז טבת - יום שנסתלקה נבואה מישראל

[אנא עבדא]

בעלים לתרופה של השבוע ראיתי דבר חידוש. שמיתת הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי היתה ביום י"ז טבת (ז"א היום!), וזה היום נסתלקה נבואה מישראל (סוטה דף מ"ח ע"ב).
ולתועלת הרבים אעתיק משם דברים כסידורן:

וָאַכְחִד אֶת שְׁלשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד וגו' (זכריה יא - ח).

כתב שם האבן עזרא:
מנהג הרועה להיות תחת ידו רועים קטנים, ואלה השלשה שמתו בירח אחד... שמתו חגי זכריה ומלאכי ונפסקה הנבואה, כי הנביא כמו רועה.

ובפירוש הרד"ק (בפסוק י"ד):
ושלחתי להם שלשת הנביאים לרעותם במקומי, והם חגי זכריה ומלאכי, ולא הועילו להם תוכחתם, הכחדתים כמו שאמר "ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד" מזה נלמוד כי בירח אחד מתו, ואחריהם לא היתה נבואה בישראל, וכן אמרו רז"ל משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה נבואה מישראל וכו'.


וכך כתוב בשלשלת הקבלה (עמוד מ"ט):
שנת ג' אלפים תמ"ח לבריאה, שהוא אלף שנים ליציאת מצרים ומתן תורה, ומ' שנים לבנין בית שני, מתו חגי זכריה ומלאכי הנביאים [ביום] י"ז טבת, ונסתלקה נבואה מישראל (סוטה מח: ועי' ב"ב יד:), ואז נכנס בירושלים אלכסנדר מוקדון, ולבקשתו התחיל זמן השטרות על שמו, זמן השנים מתשרי כנ"ל, ועשה הנחות רבות ליהודים ומתנות למקדש.

וצויין שם עוד: ראה בספר יוחסין (עמ' 12) שכתב בשנת ג"א תמ"ח נפטר עזרא הכהן הסופר בעשרה בטבת וחגי זכריה ומלאכי ונסתלקה נבואה מישראל. ועיין בשו"ת בית דוד להגה"ק ר' יוסף דוד זצ"ל אב"ד שאלוניקי, או"ח סי' שט"ז, ובספר יפה ללב להגה"ק ר' יצחק פלאגי זצ"ל, ח"ב או"ח סי' תק"פ סק"ט

העתקתי הדברים, כי עבורי הם בגדר חידוש ודברים שאינם ידועים.

[לענין]

אותי מבהיל מה שהמילה האחרונה של דבר ה' שנאמרה בעולם בנבואה, היא 'חרם'. הנה אנכי וגו'.

[קאצ'קלה]

בקיצור, המקור לתאריך י"ז טבת הוא בשלשלת הקבלה. ספר שאין לסמוך עליו כלל וכו' וכו' כידוע, וכל שכן שאין לקבוע על סמך ספר זה תאריכים למאורעות.
אבל עוד יותר גרוע, שכאן בנוגע לתאריך י"ז טבת להסתלקות הנבואה, אין המקור אצל מחבר הספר ר' גדליה אבן-יחיא, כי אם בטעות פשוטה של מדפיס.
בשלשלת הקבלה דפו"ר, ויניציאה שמ"ז, דף כג ע"א, מובא התאריך י' טבת:

שלשלת שמז.png (24.19 KiB) נצפה 9724 פעמים

ובדפוס שלישי, אמשטרדם תנ"ז, דף טו ע"ב, נדפס בטעות י"ז טבת (ומשם בכל הדפוסים הבאים):

שלשלת תנז.png (45.4 KiB) נצפה 9724 פעמים

הדפוס השני (קראקא שנ"ו) אינו תח"י כעת לבדוק שם. אבל בכל אופן, מדובר בטעות דפוס.

דברי שלשלת הקבלה יסודם בדברי ספר יוחסין:

...והשנה ההיא היא שנת אלף לצאתם ממצרים, אז נפטר עזרא הכהן הסופר בעשרה בטבת, וחגי וזכריה ומלאכי, ונסתלקה נבואה מישראל. ואז, אלכסנדר כשנסע מירושלם...

בעל שלשלת הקבלה הבין שהתאריך 'בעשרה בטבת' המובא ביוחסין, נדרש לפניו ולאחריו, כך שגם עזרא וגם חגי זכריה ומלאכי נפטרו בו ביום. אבל פשוט שהיוחסין התכוון לומר שחגי זכריה ומלאכי נפטרו גם הם בשנה ההיא, ולא דיבר על יום פטירתם. ודבריו הם על פי ספר הקבלה לראב"ד (מהדורת כהן עמ' 11).

[קאצ'קלה]

אותי מבהיל מה שהמילה האחרונה של דבר ה' שנאמרה בעולם בנבואה, היא 'חרם'. הנה אנכי וגו'.

אבל חשוב לזכור את דברי ר"י אבן-שועיב בדרשותיו לפרשת ואתחנן (הבאתים באשכול על אמירת לכו נרננה בשיר של יום רביעי):

ומה שנהגו לחזור הפסוקים שלמעלה והסימן יתק"ק ישעיה תרי עשר קינות קהלת, הוא בשביל העם שאינן יודעים כלום פירוש הפסוקים, אבל על האמת כולם סיימו בנחמה.

כלומר, המלה 'חרם' מבהילה את הקורא, אבל יש לזכור את הקשרם של דברים, שמדבר בנחמה:

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.

[לענין]

ייש''כ!
כנראה אני מהעם שאינן יודעים כלום...
תודה רבה

[קו ירוק]

כלומר, המלה 'חרם' מבהילה את הקורא, אבל יש לזכור את הקשרם של דברים, שמדבר בנחמה:

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.

לא בדיוק. כי זו הסיבה שכופלים את הפסוק.

[הצבי]

לא עיינתי עכשיו מספיק בנושא אך מקופיא תמוה לומר שמלאכי מת בי"ז טבת לפי דברי חז"ל שמלאכי זה עזרא, (ראה לקמן) והרי עזרא מת בט' טבת כפי שאומרים בסליחות לעשרה בטבת והובא בפוסקים בסימן תק"פ. [ראה שם במשנ"ב ס"ק י"ג)
מגילה ט"ו ע"א: תניא אמר רבי יהושע בן קרחה מלאכי זה עזרא וחכמים אומרים מלאכי שמו אמר רב נחמן מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא
תוספות יבמות פ"ו ע"ה ד"ה מפני מה: והר' יוסף אומר דנפקא לן מדכתיב במלאכי הביאו את כל המעשר אל בית האוצר דבית האוצר הוא לשכה שתקן עזרא לתת שם תרומת כהנים כדכתיב בעזרא (נחמיה י) וכיון שמצוה לתת שם מעשר אם כן של כהנים הוא וקי"ל (מגילה דף טו.) מלאכי זה עזרא. וכן הוא בתוס' כתובות כ"ו ע"ב בשינוי לשון קצת.

[קאצ'קלה]

כלומר, המלה 'חרם' מבהילה את הקורא, אבל יש לזכור את הקשרם של דברים, שמדבר בנחמה:

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.

לא בדיוק. כי זו הסיבה שכופלים את הפסוק.

"...אבל על האמת כולם סיימו בנחמה!". והדברים ברורים ומאירים.

[אנא עבדא]

תודה רבה לך קאצ'קלה.
אקוה לעיין אח"כ בשאר המראי מקומות שצויינו שם, מעניין מה כתוב שם.

[קאצ'קלה]

ועיין בשו"ת בית דוד להגה"ק ר' יוסף דוד זצ"ל אב"ד שאלוניקי, או"ח סי' שט"ז, ובספר יפה ללב להגה"ק ר' יצחק פלאגי זצ"ל, ח"ב או"ח סי' תק"פ סק"ט.

חשוב לי להוסיף על מה שכתבתי למעלה, שהרב בית דוד השתמש בשלשלת הקבלה דפוס ויניציאה, על כן העתיק בשמו 'עשרה בטבת'. ואילו הרב יפה ללב השתמש במהדורה מאוחרת (דפוס זאלקווא), ומשם העתיק 'י"ז טבת'. ועל סמך זה רצה להוסיף את יום י"ז בטבת לרשימת הימים שבהם הצדיקים מתענים.

[קאצ'קלה]

האם יכול מישהו להעלות כאן (או לשלוח לי באישי) את ה'עלים לתרופה' המדובר?
יישר כוח.

[עתניאל בן קנז]

האם יכול מישהו להעלות כאן (או לשלוח לי באישי) את ה'עלים לתרופה' המדובר?
יישר כוח.

מומלץ להפנות את הבקשה ל'יציב פתגם'.
אם תציין תאריך מדויק, אנסה לעזור בל"נ.

[הכל בכתב]

למעשה, זהו לכאורה פלא בפני עצמו, דבספר יוחסין כתוב כי עזרא הסופר נפטר בעשרה בטבת, ובמג"א סי' תק"פ הביא שנפטר בט' טבת, כמו שאומרים בסליחות לעשרה בטבת.

ובכלל יש לשאול, האיך יודעים כל התאריכים על פטירת הנביאים וכדו', מה שלא נכתב בספר עד מאות שנים שלאחר מכן, ובשלמא פטירת עזרא הסופר, אם מקובל אצל הראשונים דזהו הצרה של ט' טבת, אבל על השאר אני שואל, האיך יודעים יום הפטירה של השבטים בני יעקב וכדו', מה שלא נכתב לא בגמ' ולא במדרש????

[אנא עבדא]

האם יכול מישהו להעלות כאן (או לשלוח לי באישי) את ה'עלים לתרופה' המדובר?
יישר כוח.

מומלץ להפנות את הבקשה ל'יציב פתגם'.
אם תציין תאריך מדויק, אנסה לעזור בל"נ.

של השבוע האחרון, שמות תשע"ח (בעמוד השני)

[קאצ'קלה]

למעשה, זהו לכאורה פלא בפני עצמו, דבספר יוחסין כתוב כי עזרא הסופר נפטר בעשרה בטבת, ובמג"א סי' תק"פ הביא שנפטר בט' טבת, כמו שאומרים בסליחות לעשרה בטבת.

על השינוי שבין ט' טבת לי' טבת, ידוע שיש בזה מסורות שונות. בסליחות האשכנזים מובא שעזרא הסופר נפטר ט' בטבת, ובסליחות של הספרדים מובא י' בטבת. והדברים עתיקים.

[עתניאל בן קנז]

האם יכול מישהו להעלות כאן (או לשלוח לי באישי) את ה'עלים לתרופה' המדובר?
יישר כוח.

מומלץ להפנות את הבקשה ל'יציב פתגם'.
אם תציין תאריך מדויק, אנסה לעזור בל"נ.

של השבוע האחרון, שמות תשע"ח (בעמוד השני)

[קאצ'קלה]

יישר כוחך! ואכן אין שם יותר חידושים ממה שהביא פותח האשכול בשמם.

[בברכה המשולשת]

למעשה, זהו לכאורה פלא בפני עצמו, דבספר יוחסין כתוב כי עזרא הסופר נפטר בעשרה בטבת, ובמג"א סי' תק"פ הביא שנפטר בט' טבת, כמו שאומרים בסליחות לעשרה בטבת.

על השינוי שבין ט' טבת לי' טבת, ידוע שיש בזה מסורות שונות. בסליחות האשכנזים מובא שעזרא הסופר נפטר ט' בטבת, ובסליחות של הספרדים מובא י' בטבת. והדברים עתיקים.

ש' אליצור כתבה במאמר אחד שגם הסליחות הנ"ל של האשכנזים (אזכרה מצוק) היא לרבי יוסף אבן אביתור (ע"פ מקורות מהגניזה)

[עבד הזמן]

אבל על השאר אני שואל, האיך יודעים יום הפטירה של השבטים בני יעקב וכדו', מה שלא נכתב לא בגמ' ולא במדרש????

זכורני שיש במדרש על תאריכי פטירת בני יעקב

[ושא_נס]

הדפוס השני (קראקא שנ"ו) אינו תח"י כעת לבדוק שם. אבל בכל אופן, מדובר בטעות דפוס.

בדפוס שני קראקא שנ"ו דף כב ע"ב כבדפוס ראשון ויניציאה שמ"ז: "י' טבת".

חשוב לי להוסיף על מה שכתבתי למעלה, שהרב בית דוד השתמש בשלשלת הקבלה דפוס ויניציאה, על כן העתיק בשמו 'עשרה בטבת'. ואילו הרב יפה ללב השתמש במהדורה מאוחרת (דפוס זאלקווא), ומשם העתיק 'י"ז טבת'. ועל סמך זה רצה להוסיף את יום י"ז בטבת לרשימת הימים שבהם הצדיקים מתענים.

לפני ר' יצחק פאלאג'י היה גם ספר שלשלת הקבלה דפוס ראשון ויניציאה שמ"ז (לא היו לפניו דפוס שני קראקא שנ"ו ודפוס שלישי אמשטרדם תע"ז) וכפי שכתבת גם דפוס רביעי (?) זאלקווא תקס"ד (את דפוס אמשטרדם הוא מזכיר בעקיפין דרך החיד"א שדפוס זה היה לפניו, ואולי דרך חכמים נוספים. את דפוס קראקא הוא מביא דרך ילקוט ראובני). בנדון דידן הוא לא העלה על דעתו לטרוח לבדוק גם בדפוס ויניציאה (באותו הפרק שכתב את ספרו יפה ללב חלק ב', קרוב לודאי כי דפוס ויניציאה היה תחת ידו, וזכרו בכתיבות נוספות מאותה תקופה, וגם בכתיבות אחרות יותר מוקדמות שלו). אלא שאם באמת בספר בית דוד מביא בשם שה"ק כבדפוס ראשון, פלא שר' יצחק פאלאג'י לא בדק גם בדפוס ראשון. וכשהוא היה צריך ורצה הוא ידע לבדוק ולחפש בדפוסים שונים של ספר זהה. ובספר שלשלת הקבלה עצמו יש מקומות רבים שהוא מדגיש הדפוס שהשתמש בו, אם דפוס ויניציאה או דפוס זאלקווא, אך בתקופות מאוחרות שהשתמש כנראה רק בדפוס זאלקווא, חדל מלציין הדפוס שהשתמש בו. אך דוגמא הפוכה לזה יש אצלו בספרים אחרים. ואכמ"ל.

מעניין איך זה ביפה ללב החדש שם בסימן תקפ. אינו תחת ידי עתה להציץ שם אם נרגשו באמור לעיל בהבדל בין דפוסי שלשלת הקבלה.

לספר שלשלת הקבלה יש כ"י במוסקבה אוסף גינזבורג (נסרק?), מן הסתם אין שם שינוי מהנדפס, במידה והקטע הזה מופיע שם.

[אנא עבדא]

יישר כוחך! ואכן אין שם יותר חידושים ממה שהביא פותח האשכול בשמם.

נכון וכפי שכתבתי.
אגב, בעמוד הראשון במדור "פלאות עדותיך" יש שם כמה חידושים נפלאים.
הראשון מה"ילקוט מעם לועז" בשם ספר "אשל אברהם" שצפורה הכירה בחכמת השרטוט וכו'.
האם ידוע לאי מכם לאיזה "אשל אברהם" הכוונה?

[ושא_נס]

יישר כוחך! ואכן אין שם יותר חידושים ממה שהביא פותח האשכול בשמם.

נכון וכפי שכתבתי.
אגב, בעמוד הראשון במדור "פלאות עדותיך" יש שם כמה חידושים נפלאים.
הראשון מה"ילקוט מעם לועז" בשם ספר "אשל אברהם" שצפורה הכירה בחכמת השרטוט וכו'.
האם ידוע לאי מכם לאיזה "אשל אברהם" הכוונה?

קודם תגיד לאיזה מעם לועז הכונה.
היכן במעם לועז? זהה לדפוס הראשון (או אולי לדפוסים אחרים) בלאדינו? (דומני רובם חסרים במאגרים), לפי זה אפשר יהיה להתקדם.

[בקרו טלה]

אגב, בעמוד הראשון במדור "פלאות עדותיך" יש שם כמה חידושים נפלאים.
הראשון מה"ילקוט מעם לועז" בשם ספר "אשל אברהם" שצפורה הכירה בחכמת השרטוט וכו'.

שיוכבד

[ושא_נס]

במקורות שם בסוף הפרק באות יב צויין "אשל אברהם"?
אם אכן הציון אשל אברהם מכוון, והוא גם בגליון בדפוס קושטא הראשון (בדפוסים המוקדמים המקורות היו בגליון, וזה הרבה יותר נוח ממהדורת ירושלמי-קרויזר שהגלה את המקורות לסוף הפרק. ועל אמינות מהדורתו אין להרחיב פה), יתכן כי הכונה לספר אשל אברהם, פיורדא תס"א. ויש לחפש ולתור שם. וכבר כתבו אודות מחבר הספר הנזכר. ואולי במקום אחר במעם לועז ציין אשל אברהם עם פרטים נוספים (אולי אפילו בנדון דידן עם דף או פרט אחר שיכול לסייע בזיהוי), וממנו אפשר ללמוד.
כעת עולה בדעתי שאולי אפשר הכונה לספר דרושיו של ר' אברהם היכיני הנקרא אשל אברהם ומצוי בכ"י, ולמיטב זכרוני חיבור זה היה לפני הרב מעם לועז (שמועות מר' אברהם היכיני יש בספרי ר"א הכהן האתמרי, ועוד. וגם על שניהם כתבו כדרך שכתבו אודות אשל אברהם הנ"ל), וקרוב כי הוא מסודר כסדר הפרשיות והמכוון הוא לפרשת שמות כפי שהוא במעם לועז. חיבור אחר של ר"א היכיני שגם הוא בכ"י היה בעיר אזמיר אצל רבני משפחת פאלאג'י.

[ושא_נס]

אבל על השאר אני שואל, האיך יודעים יום הפטירה של השבטים בני יעקב וכדו', מה שלא נכתב לא בגמ' ולא במדרש????

זכורני שיש במדרש על תאריכי פטירת בני יעקב

יש בזה כמה וכמה מקורות וכמה וכמה דיבורים, יש בסדר עולם, ובמדרש תדשא (הובא בילקוט ודומני גם בענף אחד של דפוסי רבינו בחיי עה"ת), ויש גם בשלשלת הקבלה, ובסידור עמודי שמים לר' יעקב עמדין, ובספר סדר הדורות, וגם בספר נפש היפה מערכת שין ד"ה שבטים, ועוד אצל אחרים. ובמ"א דנתי קצת בזה. וגם ד"ר עזרא שבט נר"ו פרסם משהו בנדון מאיזה כ"י כל שהוא.

[בקרו טלה]

ואולי במקום אחר במעם לועז ציין אשל אברהם עם פרטים נוספים (אולי אפילו בנדון דידן עם דף או פרט אחר שיכול לסייע בזיהוי), וממנו אפשר ללמוד.

[ושא_נס]

אם אותו "אשל אברהם" מזכיר ספר חבל בני יהודה שנדפס בשנת תנ"ד-תנ"ה, אולי באמת הכונה לספר אשל אברהם הנדפס בפיורדא תס"א.
צריך תחילה וראש לוודא במעם לועז ישן ככל האפשר ורצוי דפו"ר (כבר מצאתי שיבושים במקורות בין הדפוסים, והשפיעו על הרב יפה ללב), שהמקור הוא באמת אשל אברהם. גם מי שאינו דובר לאדינו יכול להתמקם בקלות ביחס למקור לפי הציונים בגליונות, ובד"כ יש כמה מלים זהות בעברית ובלאדינו ואפשר לוודא שזו הפיסקא הנצרכת, וכמובן במידת הצורך להוועץ עם יודעי לאדינו.

[אנא עבדא]

יישר כוחך! ואכן אין שם יותר חידושים ממה שהביא פותח האשכול בשמם.

נכון וכפי שכתבתי.
אגב, בעמוד הראשון במדור "פלאות עדותיך" יש שם כמה חידושים נפלאים.
הראשון מה"ילקוט מעם לועז" בשם ספר "אשל אברהם" שצפורה הכירה בחכמת השרטוט וכו'.
האם ידוע לאי מכם לאיזה "אשל אברהם" הכוונה?

קודם תגיד לאיזה מעם לועז הכונה.
היכן במעם לועז? זהה לדפוס הראשון (או אולי לדפוסים אחרים) בלאדינו? (דומני רובם חסרים במאגרים), לפי זה אפשר יהיה להתקדם.

היכן יש אפשרות לבדוק בילקוט מעם לועז המהדורות הקודמות? יגעתי ולא מצאתי עד כה
גם אשל אברהם חיפשתי ועד כה לא מצאתי

[בקרו טלה]

היכן יש אפשרות לבדוק בילקוט מעם לועז המהדורות הקודמות?

מעם לועז - ירושלים תרכ''ד עמ' 16 בסוה"ע
[מה שמסומן שם באו' יב יפ"ת, הנה צדק הרב ירושלמי שהעביר זאת לעיל גבי הד' דברים]

[אנא עבדא]

תודה רבה ותזכה למצוות!
אם כך גוברת התמיהה מי זה ה"אשל אברהם"

[ושא_נס]

מעם לועז שהעלו פה הוא חדש יחסית, ועל ספר שמות נדפס לפחות חמש-שש פעמים, קודם לכן, כך בזכרוני עתה ולא בדקתי.
ואין לסמוך על דפוס מאוחר כזה, שהזיזו המקורות לשוליים ואינם בגליון כבדפוס ראשון, ויש לבדוק בדפוס ראשון אשר דומני נדפס בחיי המחבר בקושטא בשנת תצ"א לערך.

[ושא_נס]

לעיל כתבתי: "מעניין איך זה ביפה ללב החדש שם בסימן תקפ. אינו תחת ידי עתה להציץ שם אם נרגשו באמור לעיל בהבדל בין דפוסי שלשלת הקבלה".
כעת בדקתי בחדש, ומעיקרא לא תיקנו הציון המשובש בספר יפה ללב, שציין לספר שלשלת הקבלה דפוס זאלקווא דף יד ע"ב, וצ"ל דף טו ע"ב.
ובעיקר הדברים לא נרגשו כמובן מכל האמור לעיל, ובציטוט של הרב יפה ללב מספר שלשלת הקבלה שציטט במקור "... הנביאים י"ז טבת", הוסיפו שם לחינם "[ב]י"ז טבת".
והפליאה תגדל שלא בדקו זה אחר שהרב יפה ללב בתחילת דבריו הביא מספר בית דוד בשם הרב שלשלת הקבלה "יו'ד טבת", והרי הוא כמבואר כאן לעיל.