ועוד אומר רבינו יחיאל דלא שייך נולד בשמן במה שהשומן נימוח, מדאמר בפרק כירה סכה אשה ידיה שמן ומחממתן נגד המדורה ואף על פי שסתם שמן קרוש ונימוח נגד האש, עכ"ל
מרדכי מסכת שבת פרק במה טומנין רמז של
*ורבינו יחיאל מפרי"ש היה מביא ראיה להתיר מהא דאמרינן פרק כירה [לעיל דף מ ב] סכה אשה ידה שמן ומחממה כנגד המדורה וסכה לבנה וסתם שמן זית הוי קרוש ואפ"ה שרי ומ"מ טוב להזהר שלא לשום כ"כ קרוב אצל האש אלא רחוק כדי שלא תהא היד סולדת בו
ספר תשב"ץ קטן סימן כז
ובסתם שמן זית הוא נקרש.
אבל בספר כלבו סימן לא
וכתב ה"ר דוד ב"ר לוי דיש לומר אפילו נקפא השמן כמו שנקפא מרוב הקור מפשירו
מה הפשט בזה? הרי אינם מדברים משמן זית קפוא בגלל טמפרטורה נמוכה רק קרוש, האם כך המציאות?
[דרך אגב נקודת קפאון של זמן זית בערך 6- מעלות.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=333742#p333742