כדכד כתב:לא, הוא מתכוון שידיעת הדקדוק מסייעת ללימוד התורה כי היא מסייעת ללימוד הפשט.
מה שכת"ר כותב שהיא מפריעה ללימוד התלמוד הוא מיישב שהיא מסייעת להבחין כנ"ל. ההצעות של כת"ר בהודעהה האחרונה אינן עוזרות
המעיין כתב:חכמת הדקדוק שהתעסקו בה רבותינו הראשונים כמו רש"י ור"ת מפריעה ללימוד התלמוד ולכן רש"י ותוספות לא הבינו כראוי את התלמוד.
אבל מה הבעייה הלא לנו יש את שוטנשטיין ואיננו צריכים ללמוד בספריהם של הלא מבינים האלה.
יעקב_ב. כתב:אולי תוכל להביא לי ספר של בעלי התוספות על הדקדוק? בעניותי אני לא מכיר כזה.
יעקב_ב. כתב:המעיין כתב:חכמת הדקדוק שהתעסקו בה רבותינו הראשונים כמו רש"י ור"ת מפריעה ללימוד התלמוד ולכן רש"י ותוספות לא הבינו כראוי את התלמוד.
אבל מה הבעייה הלא לנו יש את שוטנשטיין ואיננו צריכים ללמוד בספריהם של הלא מבינים האלה.
ליצנות אינה מועילה אלא רק מזיקה, אני מבקש לדבר לגופו של ענין. אולי תוכל להביא לי ספר של בעלי התוספות על הדקדוק? בעניותי אני לא מכיר כזה.
כמובן פילוסופיה אינה מזיקה כלל לאמונה ויראת שמים, והרי הוכחה מהרמב"ם ועוד ראשונים שידעו פילוסופיה ולא הפריע להם כלל. ועל כן כל ילד בחיידר צריך לדעת פילוסופיה.
המעיין כתב:לעומת זאת בהחלט יש מקום לדון מדוע הדקדוק אינו מפריע להבנת התלמוד או האם יתכן שיפריע אמנם לדעתי לא אבל בשביל זה יש לנו את הפורום כדי לדון בדברים.
סעדיה כתב:המעיין כתב:לעומת זאת בהחלט יש מקום לדון מדוע הדקדוק אינו מפריע להבנת התלמוד או האם יתכן שיפריע אמנם לדעתי לא אבל בשביל זה יש לנו את הפורום כדי לדון בדברים.
האיך יכולה חכמה אמיתית להפריע לקניית חכמה אחרת?!
סעדיה כתב:כדכד כתב:אני, דווקא אחרי שר' יעקב ב. הסביר את דבריו והזמן שלקח לי לעכל אותם הצלחתי להבין לפחות על מה הוא מדבר. אני זוכר שהחברותא שלי במס' סנהדרין לא הצלחיח לקבל את דברי הגמרא על "וסמכו זקני העדה את ידיהם" ש"וסמכו" מיותר כי היה אפשר לכתוב "זקני העדה את ידיהם". - איך יתכן משפט בלי נשוא קרא אז החברותא
עי' בהתורה והמצוה ויקרא סי' ר"נ, וצ"ע.
בפירוש הזה סללתי דרך חדש, נאדר בקודש, לבאר דברי חכמים וחדותם, דברי רבותינו בקבלתם, עפ"י יסודי הלשון ועפ"י חוקי המליצה וההגיון, בדרכים חדשים מופלאים ומסולאים. בו הראיתי ובררתי כי היה ביד חז"ל אוצרות וחוסן ישועות מלאים חכמה ודעת, היה בידם כללים גדולים ויסודות קבועים בדרכי הדקדוק ויסודי הלשון וההגיון אשר רובם נעלמו ונסתרו מעין כל חכמי לבב הבאים אחריהם, וע"כ נעלמו דרכיהם ונתיבותיה לא נודעו. הראיתי ובררתי במופתים נאמנים כי הדרוש הוא הפשט הפשוט המוכרח והמוטבע בעומק הלשון וביסודי השפה העבריה. וכל התורה המסורה בע"פ הלא כתובה על ספר תורת אלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא את כל דברי הקבלה שנמסרה בסיני עפ"י כללי הלשון ודרכיו וגדריו עפ"י חוקים קבועים וברורים ואמתיים....
חזר כתב אלי כמתפאר ממשתה הגדול אשר היתה ושגדולי הקהילה היו שם ואחד מהם לא נותר בביתו רק כלם נאספו לשמחתו ושהטיב חרה לו על עמדי חוצה ושבזאת יכופר בהודיעי לו דרך עצה אחר שבנו יחידו יקירו הזה כל תקותו וכל עניו ויגיעו לו יהיה אחריו והוא כלי מוכן לתורה ודרש דרוש נחמד על הסעודה מה יהיה לימודו ואיזה ספר יבחר קמא קמא אשר חפץ ה' יצליח בידו... וזה לשוני:
[עיי"ש באריכות, ובתוך הדברים כתב]:
...לימוד חכמת הדקדוק מיעוטו יפה ומוכרח לכל בר דעת לדעת הכללי' הן בכינויים יחיד ורבים זכר ונקיבה עבר הוה ועתיד נוכח ונסתר מדבר בעדו ואותיות המשמשות ומקומן וכן בנקודות דגש ורפה וכללותיהן מוטל על איש באשר הוא אדם ונפש חיה כתרגומו לידע ואיך לא יבוש מי ששנה ולמד ולימד עד שהגיע להוראה יורה ידין אם ישאלנו בסידור תפילה למה נשתנו נקודות ווין ונשבחך ונפארך במלאפום ונמליכך ונזכיר בשוא. גדולה וגבורה במלאפום. תהלה ותפארת בשוא קדושה ומלכות במלאפום. וכן בווין של אמת ויציב ויאלם ויסתגר כי לא ידע שקושי שני שוו"אין רצופין גרמו זה וכן אותיות בומ"ף שאחרי הוי"ו. וכן בהה"ין החתי בפתח האמורי בחטף קמץ ולא ידע כי אותיות אחעה"ר גרמו זה שישתנה פתח לקמץ באותיות אע"ר על הרוב ובה"ח לסגול. וכן בשינוי שאר אותיות השימוש בנקודתיהן וכן בכללי דגש ורפי בג"ד כפ"ת. וכן בשוא"ין מ"ש בם דאל"כ ה"ז בור בברכו בציבור על הס"ת או לפני התיבה ברכו בשוא נחה דצ"ל נעה כי באתה אחר תנועה גדולה. אמנם לידע כל סעיפים וסעיפי סעיפים והיוצאים מן הכללים אין לבלות הזמן בהם כי ידיעתם רבית המבוכה ומעט התועלת ויש שפרשו על זה מ"ש ריב"ז מנעו בניכם מן ההגיון.
ובדבר אלו שיש להם חשק טבעי לעיין בשעות הפנויות בענייני הבריאות וגם בענייני חכמות אחרות לידע מהם מה שאפשר לפום ריהטא, איני רואה בזה שום חיסרון אם אך לא יבטל מסדרי הישיבה - אף לא המוכרחים אבל הראויים - מאחר שאין עיונו בהם דרך עמקות ודרך יגיעה רק בעיון בעלמא בשעות המנוחה, והוא לו עניין הנאה ואולי גם תועלת. ואין צורך למה ששמעת בשם גדול אחד שאנשים כאלה אם אינם ממלאים תשוקתם במקצת לא ילמדו כראוי, שאין לחוש לזה. אלא גם בלא זה אין שום טעם להטיל איסורים בעלמא. אבל אם יראו שהוא מבטל מזמן הלימוד, או אף שהוא מטריד את מחשבתו, צריך לדבר אליו בדברים מובנים - שהוא רע לפניו עיון זה הרבה, אלא מעט כפי שירשוהו, או למסור זה לאחד מחבריו שיעיין בזה כפי שחברו ירשה אותו, וזה יותר טוב.
משולש כתב:במכתב שצפוי להתפרסם בימים הקרובים ונחשף כעת כותבים הרבנים: "באנו לחזור ולשנן את הידוע וברור שמוסדות הפטור נועדו לחנך התשב"ר בדרך המסורה לנו מדור ודור, במסורת ישראל סבא, ואין בידי מי לשנות כהוא זה בשום נושא, לא בתוכנית הלימודים ולא באופי וצורת החינוך".
קראקובער כתב:משולש כתב:במכתב שצפוי להתפרסם בימים הקרובים ונחשף כעת כותבים הרבנים: "באנו לחזור ולשנן את הידוע וברור שמוסדות הפטור נועדו לחנך התשב"ר בדרך המסורה לנו מדור ודור, במסורת ישראל סבא, ואין בידי מי לשנות כהוא זה בשום נושא, לא בתוכנית הלימודים ולא באופי וצורת החינוך".
כמו שהיה אצלכם באשכנז..?!
משולש כתב:כן, כמו שהיה אצלנו עד שהשלטונות סגרו ישיבות בכוח הזרוע.
דרך אגב, אצלכם היה יותר טוב?
(שאלה נוספת: לשיטתך, למה מתכוון הרב ברויאר - נכדו של הרשר"ה - כשהוא אומר: "בדרך המסורה לנו מדור ודור"?)
ראה בהרחבה "הישיבה הרמה בפיורדא" כרך ג'.קראקובער כתב:על איזה תקופה אתה מדבר שהשלטונות סגרו ישיבות?
קראקובער כתב:בכ"א לא זו השאלה אם אצלינו היה יותר טוב או פחות, רק לצטט משפט 'על דרך המסורה מדור לדור' כאילו יש איזה רצף לסיני איך לחנך כשבכל דור יש את הצרכים שלו והסיבות וכו' זה די מגוחך ובמיוחד שבאשכנז ובעוד הרבה מקומות מפורש כן למדו כל הנ"ל.
קראקובער כתב:מצטער שאינני בקי בכתבי הרב ברויאר.
קרקובר כתב:שמוסדות הפטור נועדו לחנך התשב"ר בדרך המסורה לנו מדור ודור, במסורת ישראל סבא, ואין בידי מי לשנות כהוא זה בשום נושא,
קראקובער כתב:טוב שאתה מבין שלא כל מה שעשו באשכנז מסורה לנו מדור לדור..
אגב, האם בפרנקפורט הממשל גזרו על חברי הקהילה ללכת לאוניברסיטה?!
לגבי הרב ברויאר עדיף לשאול אותו ישירות אבל חבל שאביו הד"ר כבר לא בחיים היית יכול לשאול אותו..
משולש כתב:קראקובער כתב:טוב שאתה מבין שלא כל מה שעשו באשכנז מסורה לנו מדור לדור..
אגב, האם בפרנקפורט הממשל גזרו על חברי הקהילה ללכת לאוניברסיטה?!
לגבי הרב ברויאר עדיף לשאול אותו ישירות אבל חבל שאביו הד"ר כבר לא בחיים היית יכול לשאול אותו..
כמו שאתה מבין שלא כל מה שעשו בקראקוב מסורה לנו מדור ודור...
גם בפרנקפורט סגרו את הישיבות ותלמודי התורה ומקוואות וכו' באלימות ובכפיה. ממש כך.
סבא רבא של הרב ברויאר (רש"ז חתנו של רשר"ה) הקים ישיבה בפפד"מ. ולא ראה "מסורת" בדרכו של הרשר"ה.
שאלות אל כבוד הרב מאיר קסלר שליט"א, רבה של מודיעין עלית, בעקבות המכתב שפורסם ב"בחדרי" (https://www.bhol.co.il/news/1045961) :
1. כל אחד ואחד כשהתחתן חתם על כתובה בה הוא התחייב "ואנא אפלח ואזון ואפרנס יתייכי כהלכות גוברין יהודאין די מפרנסין ית נשיהון בקושטא" (תרגום: ואני אעבוד ואזון ואפרנס אותך כמו שעושים הגברים היהודים שמפרנסים את נשותיהם באמת(.
ועל זה יש חתימה של שני עדים בנוכחות רב ובנוכחות משפחה וחברים.
באיזה היתר בדיוק מתחמקים מההתחייבות הזו??
2. בקריאת שמע אומרים "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" מפרשים חז"ל מאודך = ממונך.
ואילו בפרשה השניה של קריאת שמע כתוב "בכל לבבכם ובכל נפשכם" ואילו 'בכל מאודכם' לא נאמר.
והסביר לי אבי שיחיה אלחנן רפאלי : ההוראה לוותר על ממון למען לימוד התורה יכולה להיות הוראה ליחיד (שרבו מכיר בו שיכול לצאת מורה הוראות בישראל או אדם גדול)
אבל כהוראה גורפת לציבור אי אפשר לומר זאת!!
3. באים אליי אברכים רבים בסוף שנות העשרים לחייהם ובתחילת שנות השלושים ואפילו מבוגרים מכך.
ושואלים... היות ובביתי הפרנסה לא מבקרת...
מה כדאי לי ללמוד?
מחשבים?
תכנות?
אני לא יודע אנגלית...
וגם לא מתמטיקה...
איך אני יכול להשלים את זה עכשיו?
אני ממש לחוץ ואין לי כסף מה עושים?
ובינתיים הם עובדים בסידור מדפים בסופרמרקט... או בליקוט ירקות... או בשמירה לילית שאינה מצריכה נשק...
והלב שלי מתפלץ, והם כועסים על זה שלא לימדו אותם אנגלית ומתמטיקה כשהיו קטנים
וחלק מהם משנסים מותניים ולומדים 3 או 4 שנים ויוצאים עם תעודה ובגיל 34 מתחילים לחפש עבודה
וחלק מהם (חלק גדול מאוד!!) מרים ידיים ועובד עבודת כפיים פיזית בשכר מינימום
והמשותף לכולם הוא הכעס מדוע לא לימדו אותנו כשהיינו צעירים יותר ובאיזה חוסר אחריות ככה חיתנו אותנו
וחלק מהם בגלל הכעס הזה כבר לא מתיעצם עם רבנים גם על נושאים אחרים...
מי יתן על זה את הדין כבוד הרב???
4. אני זוכה גם להתעסק קצת עם "נוער נושר"
(שזה שווה פוסט נפרד, הם הנוער הכי נפלא שיש בעולם(
ויש לא מעט סיבות לנשירה...
אבל אצל כל בני האברכים שנשרו הסיבה היא אחת ויחידה!!
אהבה הם קיבלו
תורה הם למדו
שמחה הייתה תמיד
לא היכו אותם
לא ביזו אותם
אבל כסף לא היה!!
והילד רוצה לקנות משהו ואבא נותן לו 12 ש"ח ותחזיר את העודף
ובגדים של אחיו הגדול
ואם משהו מתקלקל בבית לוקח זמן עד שאוזרים אומץ לקרוא לבעל מקצוע
וכשהוא אומר את המחיר אבא מגרד מפה מאה משם צ'ק ומבטיח לשלם עוד מאה בחודש הבא
וקמחא דפסחא
והילד כבר לא יכול לסבול את זה וכל מה שהוא רוצה זה בסך הכל כ-ס-ף!
אז הוא הולך לעבוד לא מתוך ירידה רוחנית אלא מתוך חסרון בנפש
(הירידה הרוחנית מגיעה אחר כך(
וכל מי שמתעסק עם נוער נושר יודע על מה אני מדבר.
(ומחילה מהנערים המתוקים והנפלאים שככה אני קורא להם אבל אם אקרא לכם בשם האמיתי שלכם - רוב העולם לא יבין אותי(
ומי יתן את הדין על זה, כבוד הרב???
.5 אלה אולי קצת חצופה ואני מתנצל מראש אבל אי אפשר שלא לשאול...
אפשר לדעת בבקשה... כמה כבודו מרוויח לחודש?
מתי פעם אחרונה חווית קושי בפרנסה?
האם קרה לך שהרבנית שלך חיפשה עבודה ולא מצאה כי אין לה ניסיון?
יש לך מינוס בחשבון?
האם אתה חייב כסף לגמ"חים?
כשאתה צריך לקנות משהו חדש לבית אתה נלחץ מזה כי זה עולה כסף או פשוט משלם?
הכיוון מובן.
אדם שמרוויח 31 אלף ש"ח בחודש...
בתלוש השכר, כן? לא דיברנו על דברים נוספים...
ולפני שביררתי ממה אשתו מתפרנסת... תסמכו עליה היא לא יושבת בבית לבשל...
אומר לילד צעיר... שכל עתידו מונח לפניו...
שהוא לא צריך ללמוד שום דבר שום מקצוע
ומרחיק אותו מאנגלית ומתמטיקה
תוך כדי שהוא יודע בבירור כמה מקבל אברך... אלפיים ש"ח בלחץ...
אדם כזה צריך לחשוב טוב טוב לפני שהוא כותב מכתבים כאלה
לפני שהוא "יוצא נגד" מהלכים כאלה ואחרים
יחיאל רדוצקי
אביגדור רבינוביץ
Shalom Bokovza
דרומי כתב:החלק שבסוף המכתב, שבו יש פרטים 'אישיים' על הרב הנידון, אינם מתאימים לפורום זה שנועד לדיונים השקפתיים ולא על איש פלוני ואלמוני.
י. החיוב שיש לכלל ישראל שיהיו חכמי תורה שיודעים לקבוע הלכה בכל ענייני התורה, ושחיוב זה מוטל דווקא על תלמידי הישיבות שלמדו כבר חשיבות לימוד התורה, ויודעים לעיין בה
אבל ודאי איכא גם חיוב על מצווה זו דידיעת כל התורה בחכמה ובהשכל, להיות חכמים ממש בתורה ולידע גם להורות, שהוא על כלל ישראל, שיהיו בכל דור ודור הרבה חכמים גדולים שידעו כל התורה כולה בידיעה גדולה אף להורות בהם. לא רק בדברים הנוהגים גם בזה"ז, אלא אף בקדשים ואף לטהרות. אך חיוב הקודם הוא לדברים הנוהגים בזמן הזה. ושידעו אף לקבוע הלכתא בדיני קדשים וטהרות נמי, כדכתבו התוס' בזבחים דף מ"ה ע"א ד"ה הלכתא, דכל האמוראין סברי שקובעין הלכתא אף למשיחא, וכדחזינן שכן סובר הרמב"ם, דהא קבע בחיבורו להלכה גם הלכות קדשים וגם דיני פיגול וטהרות וקידוש החודש ומלכים וסנהדרין.
אבל חיוב זה נתקיים אף שאיכא רק מיעוטא מישראל ששייך להחשיבם חכמי תורה, אף שהוא רק למדרגת דורותינו האחרונים. וא"כ צריך לידע על מי מוטל חיוב הזה למעשה לראות שיתקיים זה שיהיו גדולי תורה גם בדור יתמא שלנו. שהרי על אלו שאבותיהם לא לימדום כלל, בין מצד רשעותם בין מצד חסרון ידיעה שאיכא תורה בישראל על כל דבר ודבר - אף על מה שעושין בבית ועל מה שעושין בחוצות ובשווקים בכל מקום ומקום ובכל עניין ועניין - לא שייך שיהיה החיוב, שהרי לא שמיע להו ולא סבירא להו וכל דבר ישר בעיניהם. ואף לא על אלו שכבר יודעין שאיכא תורה בישראל וצריך ללומדה ולידע אותה, אבל העיקר אצלם הם לימודי החול שבמדינה - שזה סוברין לחוב ממש, ולימוד התורה הוא רק למעלה בעלמא בהחשיבות להתפאר ולהתקשט בזה, שאף במיעוט ידיעה ובמיעוט חכמה בתורה כבר סגי זה בדורותינו. אלא על אלו מתלמידי הישיבות הגדולות, שכבר יודעין גדלותה וכבר טעמו מעט מחכמתה משיעורי ראשי הישיבות הגאונים, והורגלו מעט גם להבין בעצמן מתיקות כל סוגיא וסוגיא שבש"ס, ובעיון המפרשים שיודעין כבר לעיין בעצמן מעט, שייך להטיל עליהם את חיוב הגדול לידע כל הש"ס והפוסקים ולהיות מחכמי התורה. מאחר שאף אם כל בני הישיבות יהיו גדולים בתורה, יהיו עדיין מעט מזעיר בעולם.
שלכן כתבתי (באגרות יו"ד ח"ג סימן פ"ב) אשר לבני תורה וגם לבני ישיבות הקדושות אשר ראויין להתגדל בתורה וביראת ה' טהורה, הרי עצם לימוד חול - אף כשליכא לימודי כפירה ותערובות נשים - הוא איסור. וגם הסברתי שכל הזמן וכל הכוחות צריך כדי שיהא גדול בתורה. ומצד עניין הפרנסה, הא אף בדרך הטבע איכא, מאחר שהתירו להתפרנס מרבנות ומלהיות מגידי שיעור בישיבות גדולות וקטנות וגם היא פרנסה כבודה.
יא. לבאר שלא שייך להקשות ממאמרי חז"ל שמחייבים ללמוד אומנות ולעסוק במלאכה לפרנסתן, ומרבותינו הראשונים שעשו מלאכה לפרנסתם
ולא מובן מה שמע"כ ידידי הביא ממה דתניא בקידושין דף כ"ט ע"א בברייתא, שחייב האב ללמד את בנו אומנות ור' יהודה אומר כל שאינו מלמדו אומנות כאילו מלמדו ליסטות. וגם רבי מאיר במתני' סוף קידושין סובר שצריך ללמדו אומנות, ומשמע שכן סברי גם רשב"א (שם, שאומר אלא שהרעותי מעשי וקפחתי את פרנסתי) ואבא גוריין איש צדיין משום אבא גוריא (שם, שאומר לא ילמד אדם אב בנו חמר גמל וכו' שאומנותן אומנות ליסטים), ומשמע שהלכה כן. ואינו קשה כלל, דהא מדינא דגמ' (נדרים ל"ז ע"א מה אני בחינם אף אתם נמי בחינם) אסור ליקח שכר, והיו מוכרחין ללמדם גם אומנות. אבל בדורותינו שהתירו ליקח שכר, אדרבא מהא שמלמדו האב תורה הרי הוא ממילא גם כמלמדו אומנות, אם לימדו כל כך שראוי ללמד לאחרים וראוי להיות רב באיזה מקום, ויהיה לו גם פרנסה מזה.
איסור לבטל מלימוד התורה לעסוק בלימודי חול
בע"ה מע"כ ידידינו וחברים בדעה ובהעבודה להרביץ תורה בישראל גם במדינה זו שהיתה רפויה בלמוד התורה, ה"ה ראשי המתיבתות והמנהלים להגדיל תורה ולהאדירה עד ביאת הגואל במהרה שלמכון יסגא.
הנה ידוע לעולם התורה מה שדברתי הרבה פעמים לפני בני התורה בענין למודי חול אשר לבני תורה וגם לבני הישיבות הקדושות אשר ראוין להתגדל שם בתורה וביראת ה' טהורה הרי עצם למודי חול אף כשליכא למודי כפירה וגם לא תערובות נשים, הוא איסור דמניחין חיי עולם שהוא איסור אף לאחר שנתגדלו בתורה במדרגה גדולה, עיין בתענית דף כ"א ע"א בעובדא דר' יוחנן ואילפא מתרי מלאכי השרת עיין שם, ואף שהיה שם לזמן קצר ולהכרח פרנסתו שהיו עניים גדולים להחיות עצמן ובני ביתם שמטעם זה לא נענש אילפא,
אבל לבחורים ואברכים צעירים שעדיין לא למדו כל הצורך ובזה שיכניסו עצמן ללמודי חול הרי לא שייך שיגיעו למדרגת ת"ח שיודע התורה בדור הזה דצריך לזה כל כחות הנפש שחננו השי"ת בדעת ובהבנת הדברים, ויבזבז כחותיו גם ללמודי חול, ובמשך הזמן יעשו למודי החול אצלו עיקר בהכרח כי הרי כח עצת היצר שבשביל זה התחילו לבטל למוד התורה וללמד למודי החול באיזה משך זמן יאמר לו אחרי עבור קצת זמן שצריך יותר זמן ללמודי חול אם אתה חושב להתפרנס, ואפילו בלא זה לא שייך להתגדל בתורה ואפילו להיות קצת תלמיד חכם ובן תורה אי אפשר בגזילת הזמן וגזילת העמילות בכשרונותיו מתורה ללמודי החול, ותחת להתגדל ירד מטה מטה,
ובפרט שברור שאחרי שיתעסק כבר בלמודי חול כשיראה שאלו שהולכין לקאלעדז דהמדינה מצליחין יותר בשלימותן מכפי שהן מצליחין ילכו לבתי ספר (לסקולס) דהמדינה שיש שם כל התועבות שבעולם, בעצת היצר שהוא רק לזמן קטן, והוא לא יתקלקל שם, אשר כל אחד מבין ויודע שאינו כן, אבל איך שיהיה לא שייך שיהיה אף בן תורה וכ"ש שלא שייך שיעשה תלמיד חכם.
וגם כל בן תורה ולומד בישיבות הקדושות צריך להשים אל לבו חורבן התורה הגדול שנעשה בעולם שהוא חיוב גדול על כל לומדי תורה בהישיבות שישתדלו להיות גדולי תורה והוראה ויראי שמים תחתם שזה ענין מוכרח לכל קהל ישראל.
סוף דבר הוא פשוט שאף ששתקינן ואין אומרין זה לכלל ישראל ואף לא לאלו השומרים תורת השי"ת, הוא דבר האסור לבני תורה ובני ישיבות אשר כל אחד יכול להתגדל בתורה ולגזול הזמן והעמילות בהכשרונות מלמודי תורה ללמודי חול.
ובדבר ענין פרנסה כבר ידוע כמדומני מה שאמרתי איזה פעמים שזהו עצת רשעים שהוזכר בריש תהלים, וכפי שאיתא בתענית שם /דף כ"א/ איכא ע"ז גם עונש גדול ח"ו ולהשומעים שלא לעזוב למוד התורה כלל אף לא לשעה יתברכו בהצלחה בתורה כרצונם וגם בכל עניני הגוף בכל הברכות. משה פיינשטיין.
...לר' נהוראי שם (קידושין פב.) שאומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שמשמע שאינו מחייב להאב ללמד את בנו אומנות, נמי פשוט שגם הוא מודה שאין לסמוך על הנס, אבל סובר שכיון שרוב בנ"א בקטנותם א"א להם ללמד תורה כראוי אם ילמדו אז גם אומנות אף בזמנם, והתורה חייבה להאב ללמד את בנו תורה בע"כ שיכול לסמוך ע"ז שיזמין לו השי"ת איזה עבודה בגדלותו בשעה שיצטרך להרויח לפרנסתו ופרנסת אשה ובנים, כזו שיוכל אף בלא למוד ועסק בזה בילדותו קודם שהוצרך לפרנסה, אבל בלא עבודה בגדלותו גם ר' נהוראי מודה שאסור לסמוך על הנס אלא צריך לעבוד לפרנסתו, וכדאיפסק ברמב"ם פ"ג מת"ת ה"י, אף שבקטנותו משמע שפוסק כר' נהוראי שאין האב חייב ללמד אומנות לבניו כי לא מצינו ברמב"ם דין זה שמחוייב האב ללמד אומנות לבנו.
ועוד נראה בטעם ר' נהוראי שכיון שאם ילמד לבנו גם אומנות לא יוכל ללמד כראוי בהכרח שגזירת בזעת אפיך וכן והרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי שאמר רשב"א במתני', א"א שיהיו על השנים דבילדותו וכמו שא"א שיהיו גם על ימי השבתות וי"ט ואף בחול על זמן התפלה, דהא לא יגזור השי"ת שיעברו על איסורין ובהכרח הוא רק על ימי החול ולא בזמן התפלה, והובטחנו שמעבודה דבימי החול ולא בשעת תפלה יתן לנו לחם וכל צרכינו, וכ"כ סובר ר' נהוראי שהוא לענין הלמוד עם בנו בנערותו שכיון שא"א שיוכל ללמד אם בנערותו ילמדהו אביו גם אומנות בהכרח שהשנים הללו א"צ ללמדו אומנות ולא נאמר על שנים אלו שיצטרך לעסוק בהן באומנות בשביל הגזירה דבזעת אפיך ומאמר וקפחתי את פרנסתי.
שלכן כתבתי (באגרות יו"ד ח"ג סימן פ"ב) אשר לבני תורה וגם לבני ישיבות הקדושות אשר ראויין להתגדל בתורה וביראת ה' טהורה, הרי עצם לימוד חול - אף כשליכא לימודי כפירה ותערובות נשים - הוא איסור. וגם הסברתי שכל הזמן וכל הכוחות צריך כדי שיהא גדול בתורה. ומצד עניין הפרנסה, הא אף בדרך הטבע איכא, מאחר שהתירו להתפרנס מרבנות ומלהיות מגידי שיעור בישיבות גדולות וקטנות וגם היא פרנסה כבודה.
יא. לבאר שלא שייך להקשות ממאמרי חז"ל שמחייבים ללמוד אומנות ולעסוק במלאכה לפרנסתן, ומרבותינו הראשונים שעשו מלאכה לפרנסתם
ולא מובן מה שמע"כ ידידי הביא ממה דתניא בקידושין דף כ"ט ע"א בברייתא, שחייב האב ללמד את בנו אומנות ור' יהודה אומר כל שאינו מלמדו אומנות כאילו מלמדו ליסטות. וגם רבי מאיר במתני' סוף קידושין סובר שצריך ללמדו אומנות, ומשמע שכן סברי גם רשב"א (שם, שאומר אלא שהרעותי מעשי וקפחתי את פרנסתי) ואבא גוריין איש צדיין משום אבא גוריא (שם, שאומר לא ילמד אדם אב בנו חמר גמל וכו' שאומנותן אומנות ליסטים), ומשמע שהלכה כן. ואינו קשה כלל, דהא מדינא דגמ' (נדרים ל"ז ע"א מה אני בחינם אף אתם נמי בחינם) אסור ליקח שכר, והיו מוכרחין ללמדם גם אומנות. אבל בדורותינו שהתירו ליקח שכר, אדרבא מהא שמלמדו האב תורה הרי הוא ממילא גם כמלמדו אומנות, אם לימדו כל כך שראוי ללמד לאחרים וראוי להיות רב באיזה מקום, ויהיה לו גם פרנסה מזה.
הרואה כתב:כל גדולי המנטורים בעולם העסקים טוענים שמבחינה כלכלית לא שווה ללמוד לתואר, למשל הקיר"ה טראמפ, רוברט קיוסאקי (מח"ס אבא עשיר אבא עני), טוני רובינס, ועוד.
הרואה כתב:כיום ברוך ה' אפשרויות הפרנסה הרבה יותר גדולות מבשנים עברו, ואפשר להתפרנס בצורה סבירה גם בלי ללמוד מקצוע בכלל, ונהג משאית למשל יכול להרויח בקלות מעל 10,000 ש"ח בחודש.
כל העסק שעושים מאקדמיה מטרתו לקדם אג'נדות אחרות לגמרי מאשר פרנסה.
במציאות כמעט ואין הבדל בשכר בין הכשרה מקצועית לתואר ראשון (ראיתי איפשהו נתונים מדוייקים של הלמ"ס), בפרט בהתחשב בעובדה שבשביל תואר ראשון צריך להשקיע לפחות 4 שנים מהחיים שבהם רק מפסידים כסף.
כל גדולי המנטורים בעולם העסקים טוענים שמבחינה כלכלית לא שווה ללמוד לתואר, למשל הקיר"ה טראמפ, רוברט קיוסאקי (מח"ס אבא עשיר אבא עני), טוני רובינס, ועוד.
הרואה כתב:כל העסק שעושים מאקדמיה מטרתו לקדם אג'נדות אחרות לגמרי מאשר פרנסה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים