רצונותיה של הקופ"ח ומחשבותיה לגבי איך אנשים ינהגו אינם מעניינים אותנו. הדבר היחיד הקובע הוא ההסכם שלה עם המבוטחים. אני חושב שהכללים שהקופה קובעת מחייבים אותה כשם שהם מחייבים את המבוטחים ואין לי מה להוסיף.אוצר החכמה כתב:חשבונות רבים כתב:כפי שכתבת בעצמך דברים שבלב אינם דברים הן בהלכה והן מבחינת הסתכלות הקופה. לקופה יש מערכת של כללים לפיהם היא נותנת כסף וכל זמן שאני עומד בכללים אין להם ולא יכולה להיות להם תביעה כלפי. כשם שאני לא יכול לבוא ולטעון שאני זקוק לאיזו תרופה למרות שהרופא לא רשם מכל מיני סיבות - כי זה הכלל שאותו קיבלתי על עצמי. גם הם מחוייבים לכללים ואין לכוונות הלב מקום בעניין הזה.
קיויתי שתבין לבד בכוונתי את מה שענה לך מלא מדע אחרי. הכוונה שלי בדברים שבלב כאן הוא לא למושג ההלכתי אלא השתמשתי במליצה למושג האנושי. היינו מה נראה לנו מהתנהגותו. אם ההתנהגות היא של מישהו שקונה לעצמו היינו שלוקח אליו הביתה ומשאיר, או לחילופין אם ניכר שהתחרט אבל כוונתו מעיקרא היתה לקנות להשתמש לזה אין לקופה התנגדות אבל אם כוונתו להערים ולמכור אסור.
הדוגמה עם התרופות מצויינת באופן הפוך. האם לדעתך מותר לבא לבית המרקחת ולומר איני רוצה בתרופות שקיבלתי תן לי מוצרים אחרים תמורתם?
את מה שכתבת אתה על תרופות לא הבנתי בכלל.
דנני כתב:חיים סגל כתב:הרואה כתב:לכאורה ברור שצריך לשאול את הקופה.
רק פה מתחילה שאלה אחרת, את מי בקופה לשאול.
אם אני מכיר מנהלת סניף חרדית בקופ"ח שבטח תגיד לי שאפשר, זה בסדר?
או שצריך להתקשר למוקד וזה יהיה גורל מי הפקידה שתענה?
זו שאלה כללית, הרבה פעמים היו לי סיפורים דומים (למשל פעם המכשיר רב קו באוטובוס לא היה תקין, בחברה אמרו לי לשלם, והתברר שמשרד התחבורה לא מאשר לחברות לגבות כסף על מקרים כאלו).
זה מצחיק לומר את מי לשאול, כי ברור שחבל על הזמן, כי אם הקופה מסכימה גם לתת עגלות היא יכולה פשוט לתת החזר על עגלה, ואין שום סיבה שתסכים אם אתה עושה זאת בדרך קומבינה. ולכן השאלה ששאלת מיותרת.
השאלה שלך נוגעת בדבר שיש בו שתי צדדים, כגון מה החוק אומר לגבי תשלום כשאין מכשיר באטובוס, ועל זה שייך לפלפל למי יש סמכות לענות. בנידונינו כל מי שיענה לך שמותר - יהיה לך סימן שהוא לא האדם המוסמך לענות.
מדבר שקר תרחק. זה לא מצחיק.
תברר מה דעתו [לקולא] של הרב צבי ברורמן דיין ביתר,
איני רוצה להכשיל בכתיבת מידע לא מדוייק
חיים סגל כתב:הרואה כתב:לכאורה ברור שצריך לשאול את הקופה.
רק פה מתחילה שאלה אחרת, את מי בקופה לשאול.
אם אני מכיר מנהלת סניף חרדית בקופ"ח שבטח תגיד לי שאפשר, זה בסדר?
או שצריך להתקשר למוקד וזה יהיה גורל מי הפקידה שתענה?
זו שאלה כללית, הרבה פעמים היו לי סיפורים דומים (למשל פעם המכשיר רב קו באוטובוס לא היה תקין, בחברה אמרו לי לשלם, והתברר שמשרד התחבורה לא מאשר לחברות לגבות כסף על מקרים כאלו).
זה מצחיק לומר את מי לשאול, כי ברור שחבל על הזמן, כי אם הקופה מסכימה גם לתת עגלות היא יכולה פשוט לתת החזר על עגלה, ואין שום סיבה שתסכים אם אתה עושה זאת בדרך קומבינה. ולכן השאלה ששאלת מיותרת.
השאלה שלך נוגעת בדבר שיש בו שתי צדדים, כגון מה החוק אומר לגבי תשלום כשאין מכשיר באטובוס, ועל זה שייך לפלפל למי יש סמכות לענות. בנידונינו כל מי שיענה לך שמותר - יהיה לך סימן שהוא לא האדם המוסמך לענות.
כבר כתבתי שאם במקרה של החלפה אכן צריך להחזיר את הקבלה הקודמת ולהוציא קבלה חדשה, אני צריך לחשוב על זה שוב. אבל הטענה הזו לא שייכת במקרה של אדם שקונה ע"מ למכור לשכן או להחליף בחנות אחרת (אם זה מתאפשר לו) וכדומה.אוצר החכמה כתב:א. בהסכם כתוב שתביא קבלה היינו קבלה חוקית. אם החזרת, הקבלה מבוטלת כך שרימית אותם. ואם בעל
המקום כתב לך מכשיר הנקה במקום עגלה אז שניכם רימיתם.
אני לא חושב ששייך לטעון כאן דברים שבלבו ובלב כל אדם אבל לעיל כתבת שאין כוונתך להלכה הזו לכן איני יודע למה הכוונה.אוצר החכמה כתב:ב. מה שבלבו ולב כל אדם אין צריך שיהיה כתוב בהסכם.
אני לא מנסה לכופף את הכללים אלא לעבוד על פי הכללים אפילו שאולי לא זה מה שהקופה התכוונה. משא"כ בסיפור שלך מדובר ברמאות פשוטה שלא על פי ההסכם עם חברת הביטוח. אני לא יודע למה אתה מתחמק מהשאלה ששאלתי, מה הדין להחנות את הרכב מדי לילה במקום ששכיח שיגנב כדי לזכות בכספי הביטוח? מה לא ברור או לא מצוי בזה? לדעתי זה דומה מאד לנידון שלנו, זכותי על פי הכללים להחנות את הרכב היכן שאני רוצה אבל אני משוכנע שהרעיון של ביטוח רכב אינו לתת פיצוי לאנשים שרוצים להיפטר מרכבם.אוצר החכמה כתב:זה בדיוק העניין הכללים הם ברורים אתה אמור לקנות מוצר ולשלם את תמורתו ולא לרמות בהסכם עם בעל המקום. אתה זה שמנסה לכופף את הכללים.
הסיפור שאתה סיפרת לא ברור כל כך וגם אינו מצוי. אבל מה אתה אומר למישהו שמציעים לו במוסך (לי הציעו פעם) שכיוון שהדפיקה ברכב היא קטנה ולא תתוקן על ידי הביטוח בעל המוסך יכנס בקיר והנזק יהיה גדול וייקח מהביטוח. (ואפילו ינפח כדי לכסות את ההשתתפות העצמית) היה מותר לי?
בסדר. אני מקבל שאם הקבלה לא בתוקף זה רמאות.אוצר החכמה כתב:א. אתה מתחמק פעם אחר פעם מהעובדה הפשוטה שמדובר פה בהונאה פשוטה של קופת החולים. הם דורשים ממך משהו ואתה לא עושה אותו ולא זו בלבד אלא מרמה אותם מביא להם קבלה שאינה בתוקף.
והטיעון שלך שאתה צריך לחשוב על זה אינו משנה את העובדה שבזה מדובר ולא בכל מיני אוקימתות שאתה ממציא.
לא הבנתי. (פעם שמעתי ת"ח אחד מתלונן על דיין שאמר לו שכשאשר בא דין תורה לפניו הוא קודם כל חושב לעצמו מי צודק ואח"כ יושב לדון ע"פ ד"ת).אוצר החכמה כתב:ב. העיקרון בגזל הוא פשוט. מה שנראה גזל על פי רוב הוא אכן גזל וגם מה שלא נראה גזל לעתים הוא גזל.
נכון שיש חריגים אבל זה ממש לא המקרה.
לא הבנתי.אוצר החכמה כתב:ג. הסיפור המפוברק על הצמדות לכללים בעיני זה ממש כמעשה דור המבול שגזלו פחות מש"פ.
לא הבנתי. (פעם שמעתי ת"ח אחד מתלונן על דיין שאמר לו שכשאשר בא דין תורה לפניו הוא קודם כל חושב לעצמו מי צודק ואח"כ יושב לדון ע"פ ד"ת).
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי. (פעם שמעתי ת"ח אחד מתלונן על דיין שאמר לו שכשאשר בא דין תורה לפניו הוא קודם כל חושב לעצמו מי צודק ואח"כ יושב לדון ע"פ ד"ת).
נדיר שדבר הוא גזל נראה לעין והתורה מתירתו. מצוי שדבר אינו נראה גזל והתורה איסור.
שמש כתב:לענ"ד יש לשקול כאן עוד כמה פרטים (ששמעתי לפני כחצי שנה כשנשאלתי בכגון דא ולא נ"ל שהשתנו מאז), למשל, שככה"נ הקופה עצמה לא אכפת לה אם ייקנו עגלות או סוסים בכסף ואם הייתה יכולה הייתה מחלקת לכל מבוטחת מכונית במתנה כדי שתירשם אצלה אלא שע"פ החוק וכד' היא יכולה לתת כסף רק על הוצאות 'רפואיות' וזו הסיבה שמגבילים את הרכישה לדברים כאלו.
סגי נהור כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי. (פעם שמעתי ת"ח אחד מתלונן על דיין שאמר לו שכשאשר בא דין תורה לפניו הוא קודם כל חושב לעצמו מי צודק ואח"כ יושב לדון ע"פ ד"ת).
נדיר שדבר הוא גזל נראה לעין והתורה מתירתו. מצוי שדבר אינו נראה גזל והתורה איסור.
אני לא בטוח שאתה צודק, ראה לדוגמא הדיונים בענין גזל קניין רוחני. ואני מדבר רק על האיסור ולא על חיוב התשלום, שאצ"ל שיש מקרים רבים שבהם השכל הישר מחייב והתורה פוטרת.
ראיתי לאחרונה תשובה של ר' אשר וייס בעניני תשלומין, שניכר מאוד שרוצה להוציא פס"ד 'צודק' גם כשלצורך כך עליו לעקם קצת את כללי ההלכה.
אוצר החכמה כתב:סגי נהור כתב:אוצר החכמה כתב:נדיר שדבר הוא גזל נראה לעין והתורה מתירתו. מצוי שדבר אינו נראה גזל והתורה איסור.
אני לא בטוח שאתה צודק, ראה לדוגמא הדיונים בענין גזל קניין רוחני. ואני מדבר רק על האיסור ולא על חיוב התשלום, שאצ"ל שיש מקרים רבים שבהם השכל הישר מחייב והתורה פוטרת.
ראיתי לאחרונה תשובה של ר' אשר וייס בעניני תשלומין, שניכר מאוד שרוצה להוציא פס"ד 'צודק' גם כשלצורך כך עליו לעקם קצת את כללי ההלכה.
מה שאתה כותב על ר' אשר ווייס הוא ממש הוצאת שם רע על ת"ח וגאון ואסור לעשות כן.
אוצר החכמה כתב:הדוגמה של גזל רוחני היא רק ראייה לדברי. כי מדובר בנושא מיוחד שמתעוררת בו שאלה אם חל הקניין לאסור.
סגי נהור כתב:אולי אכתוב זאת בסגנון מתוקן, שלדעתו בהכרעת הדין יש להשתמש גם בשכר הישר ובמוסר הטבעי ולא רק בכללים ה'יבשים'. נראה לי שזו שיטה כללית אצלו, ואני לא בא לומר שזה לא לגיטימי. התשובה המדוברת היא במנחת אשר ח"א סי' קיא.
אוצר החכמה כתב:הדוגמה של גזל רוחני היא רק ראייה לדברי. כי מדובר בנושא מיוחד שמתעוררת בו שאלה אם חל הקניין לאסור.
זאת לא הבנתי.
אוצר החכמה כתב:סגי נהור כתב:אולי אכתוב זאת בסגנון מתוקן, שלדעתו בהכרעת הדין יש להשתמש גם בשכר הישר ובמוסר הטבעי ולא רק בכללים ה'יבשים'. נראה לי שזו שיטה כללית אצלו, ואני לא בא לומר שזה לא לגיטימי. התשובה המדוברת היא במנחת אשר ח"א סי' קיא.
אוצר החכמה כתב:הדוגמה של גזל רוחני היא רק ראייה לדברי. כי מדובר בנושא מיוחד שמתעוררת בו שאלה אם חל הקניין לאסור.
זאת לא הבנתי.
ההבדל בין שני הדברים שאמרת ביחס לר' אשר וויס הוא כרחוק מזרח ממערב. אם הוא סובר שאחד מהכללים הנוגעים לפסיקה צריך לנבוע משיקולים מסויימים וכך הוא הדין, אפשר להסכים איתו ואפשר להתווכח איתו (אני לא כל כך מבין את זה) אבל זה חלק מהתורה. לעומת זאת לכופף את ההלכה כי היא לא צודקת זה עוון פלילי.
שמש כתב:לענ"ד יש לשקול כאן עוד כמה פרטים (ששמעתי לפני כחצי שנה כשנשאלתי בכגון דא ולא נ"ל שהשתנו מאז), למשל, שככה"נ הקופה עצמה לא אכפת לה אם ייקנו עגלות או סוסים בכסף ואם הייתה יכולה הייתה מחלקת לכל מבוטחת מכונית במתנה כדי שתירשם אצלה אלא שע"פ החוק וכד' היא יכולה לתת כסף רק על הוצאות 'רפואיות' וזו הסיבה שמגבילים את הרכישה לדברים כאלו.
שמש כתב:זאת ועוד, כשמבקשים להירשם מקבלים פרוספקט ובו מפורטות ההטבות כשביניהן מופיע משהו כמו "החזר של 80% ברכישת מוצרים לתינוק עד סכום של 5000 ש"ח" ורק כשמבקשים לאחר הלידה לממש את הזיכוי מקבלים את רשימת התנאים המגבילים (החיתום עצמו נעשה בטלפון או באינטרנט מבלי לקבל מסמכים, כך אמר לי אז השואל).
שמש כתב:למעשה הפניתי את השאלה לדיין שהכריע להיתר בעיקר מהסיבה שמאחר והחברה לא אסרה זאת בהסכם (אלא רק ציינה שכדי לקבל החזר יש להגיש קבלה מהחנות על רכישת המוצרים שבתקנון) ומאחר וברור שהם יודעים שאפשר 'לרמות' בקלות ולא טרחו להציב איזו הגבלה או הגנה על כך הרי שמחלו ע"ז.
אוצר החכמה כתב:היות והוזכר שמו של הרב ברוורמן שליט"א, אחד מהחברים פנה אליו לברר את דעתו, וברשותו מתפרסמת בזה דעתו:
1. אין היתר לקנות מוצר אחר ולכתוב חשבונית על משאבה.
2. מאידך יש להתיר קניית משאבה ואח"כ להחזירה ולקבל זיכוי ולקנות מה שרוצה, ובכל זאת מותר להגיש את החשבונית לקופ"ח לקבלת החזר.
הנימוקים הם: כפי שהוזכר כבר בהודעות הקודמות, קופ"ח בעצם מעוניינת לתת הטבה, ורק מחמת מגבלות החוק מתנה זאת ברכישת מכשיר רפואי, ולכן אמנם כיון שלמעשה ההסכם מחייב רק תמורת המכשיר, לכן באופן הראשון לא שייך להתיר, אכן באופן השני דעת הרב שליט"א שכיון שעפ"י חוק ואפשר שגם עפ"י דין תורה אין זה ביטול המכירה למפרע, אלא שהחנות 'קונה' ממנו בחזרה את המשאבה תמורת זכות [כך מצדד הרב שליט"א להלכה, ונוגע לעוד עניינים], ונמצא שלמעשה רכש מכשיר שזכאי עליו בהחזר, וגם אין בקשת ההחזר נוגדת את רצון הקופה כנ"ל.
אריה מרדכי כתב:כמצטרף חדש לפורום אשמח להגיב בנידון החשוב הזה.
כל זה שייך ביתר שאת בנוגע לקופות החולים שמוגדרים בחוק כמלכ"ר [מוסד ללא כונת רוח] או חל"צ [חברה לתועלת הציבור]
ג] יש שאסרו, אך התירו באופן אחד בלבד אם מדובר באדם שבכל אופן באמת ובתמים !!! [וה' יראה ללבב] ינצל את הסל ע"פ התנאים של קופת החולים ויקנה רק את מה שכתוב שם ודהינו שאף אם נאמר לו שאסור לקנות בזה דברים אחרים בכל אופן ינצל אותו עד תומו לדברים שהקופה מסכימה, בכה"ג אמרינן אפוכי מטרתא למה לי ויכול לקנות אף את המוצרים שאינם בסל, מכיון שסוף סוף ממילא יוציא מקופת החולים את הסכום המדובר, ודימו הדבר לסוגיא דהאשה שקימצה ממזונתיה דהמותר לעצמה דכיון שאם נאמר לה שהוא לבעלה לא היה מתאמצת ומקמצת.
ויש בזה עוד אריכות גדולה אך בכדי לעשות קצת סדר בדברים אסתפק כעת בזאת.
מלא מדע כתב:שמש כתב:לענ"ד יש לשקול כאן עוד כמה פרטים (ששמעתי לפני כחצי שנה כשנשאלתי בכגון דא ולא נ"ל שהשתנו מאז), למשל, שככה"נ הקופה עצמה לא אכפת לה אם ייקנו עגלות או סוסים בכסף ואם הייתה יכולה הייתה מחלקת לכל מבוטחת מכונית במתנה כדי שתירשם אצלה אלא שע"פ החוק וכד' היא יכולה לתת כסף רק על הוצאות 'רפואיות' וזו הסיבה שמגבילים את הרכישה לדברים כאלו.
ההנחה שנכתבה כאן שלקופה לא איכפת אם ייקנו עגלות היא משאלת לב מופרכת, [בזמן האחרון ישנם קופות שביטלו את האופציה לרכישת 2 משאבות הנקה והגבילו לאחד, נוכח הצפת התביעות עליהם, (ולכאו' מה איכפ"ל שיקנו גם 80 משאבות שהרי זה מוצר רפואי)] כמו גם העובדה שגם על הדברים שכן בהחזר ישנו מלא מגבלות תקרה. (במאמר המוסגר חשבתי לעצמי, שאני כרגע בלידה שישית וכבר רכשתי 7 עגלות ומשאבה אחת, כך שהסבירות הסטטיסטית פשוטה, "משאבה לאחד, משאבה לעשרה").
זה שהגבילו הוא פשוט מפני שהניחו (כרוב חברות הביטוח) שרק חלק מהמבוטחים יממשו זאת ומשנתרבו המממשים החליטו לצמצם את המתנות ולא בגלל שמקפידים על מה ייקחו אלא בכמה ייקחו.שמש כתב:זאת ועוד, כשמבקשים להירשם מקבלים פרוספקט ובו מפורטות ההטבות כשביניהן מופיע משהו כמו "החזר של 80% ברכישת מוצרים לתינוק עד סכום של 5000 ש"ח" ורק כשמבקשים לאחר הלידה לממש את הזיכוי מקבלים את רשימת התנאים המגבילים (החיתום עצמו נעשה בטלפון או באינטרנט מבלי לקבל מסמכים, כך אמר לי אז השואל).
הפרוספקטים למיניהן של אין ספור חברות בגלובוס שלנו מלאים בטריקים, לפזר מסך ערפל מפתה כאשר מופיע בגדול כך וכך וההמון לא מתעמק, בלשון בני אדם זה נקרא 'היצמד למה שמופיע "באותיות הקטנות".
להיצמד לאותיות הקטנות לא בהכרח מבטיח שזה הצדק, בפרט כשהחוזה לא הוצג בפני החותם בשעת החיתום (החוק בישראל אגב מכיר בבעייתיות של חוזים כאלו ולכן חוקק חוק החוזים האחידים המאפשר לבטל סעיפים מסוימים בחוזים כאלו).שמש כתב:למעשה הפניתי את השאלה לדיין שהכריע להיתר בעיקר מהסיבה שמאחר והחברה לא אסרה זאת בהסכם (אלא רק ציינה שכדי לקבל החזר יש להגיש קבלה מהחנות על רכישת המוצרים שבתקנון) ומאחר וברור שהם יודעים שאפשר 'לרמות' בקלות ולא טרחו להציב איזו הגבלה או הגנה על כך הרי שמחלו ע"ז.
אל"ף בוודאי שישנם בירורים, לאשתי סיפרו נשים שהמוכרת בחנות למוצרי תינוקות שבביה"ח "ל*****" הזהירה את הקונות שפנו אליה בשאלות מקופ"ח "****" על חשבונית מסויימת מה הן המחירים של משחה זה וכדו'.
הבירורים הם אולי כדי לוודא שאין כאן שקר בולט לעין (שהרגולטור יבחין בו...) כגון משחה לחיתולים שנרכשת במאות ש"ח וכדומה...
בי"ת, למה הדבר דומה, לטענת כסיל שמותר לגנוב "קוטג'" (וכדו') משופר-סל, היות ושיעורי המחירים וחישובי הרווחיות של הרשת לוקחות בחשבון אחוזי גניבות מסויימים, ומחלו על זה מראש.
לא קשור לעניין.
ולמעשה שאלתי את הדיין הגרמ"מ שפרן שליט"א ופסק בפשיטת לאיסור, וכאשר שאלתיו על אחד הרבנים שמתיר, חייך ולא פירש.
שמש כתב:זה שהגבילו הוא פשוט מפני שהניחו (כרוב חברות הביטוח) שרק חלק מהמבוטחים יממשו זאת ומשנתרבו המממשים החליטו לצמצם את המתנות ולא בגלל שמקפידים על מה ייקחו אלא בכמה ייקחו.
מלא מדע כתב:שמש כתב:זה שהגבילו הוא פשוט מפני שהניחו (כרוב חברות הביטוח) שרק חלק מהמבוטחים יממשו זאת ומשנתרבו המממשים החליטו לצמצם את המתנות ולא בגלל שמקפידים על מה ייקחו אלא בכמה ייקחו.
אני לא אמרתי שיש לקופה עניין דוקא שיהיו לאנשים בבית משאבות ולא עגלות, ברור שכמו כל חברת ביטוח, מה שמעניין אותם זה מאזן הרווח, ודוקא בגלל זה הם שקללו שמשאבות הנקה אמור להיות להם רווחי, (בשונה מדברים אחרים) מה שהם לא לקחו בחשבון שיתפלפלו ויקנו משאבות הנקה בתורת חליפין.
ואין סיבה לחשוב שנתרבו המממשים בצורה דרסטית יותר מן המצופה, לולא אותו פלפולא חריפתא.
אריה מרדכי כתב:כמצטרף חדש לפורום אשמח להגיב בנידון החשוב הזה.
כאחד שזוכה לשמש מספר דיינים תלמידי חכמים
כידוע דנו גדולי הפוסקים במעמדה ההלכתי של חברה בע"מ שבהגדרתה בחוק היא מוגדרת כישות משפטית עצמאית נפרדת, דהינו החברה היא בעלים על עצמה.
ויש לדון האם תורתינו הקדושה מכירה בסוג מחודש של בעלות כזו. ושאלה זו בעיקרה עוסקת בנוגע לאיסורי התורה בחברות כגון רבית ועוד [ויש תחת ידי אריכות גדולה בזה].
והנה יש מהפוסקים שקיבלו את הגדרתה המשפטית ולדעתם חברה היא כגוף ללא בעלים ולדעתם אף לא שיך בה איסור ריבית וכן לדעתם אף לא שייך איסור גזילה כיון שהיא כגוף לעצמו וכאוניה ששטה בים ובנ"א מניחים שם בשבילה כסף ולכך לדעתם מעיקר הדין לא עוברים על איסור גזילה.
כן נראה בדברי הצפנת פענח [שו"ת סימן קפד] שהגדיר החברה כצורה. וכן כתב הגרח"פ שינברג בקובץ אור השבת ח"ז עמי יד ואילך וכ"כ הגר"א וייס בשו"ת מנחת אשר אלא שלדינא לא רצו כ"כ להקל בדבר כיון שסוף סוף יש כאן בעלים אלא שהגבילו את שיעבוד הגוף שלהם מהחברה.
כל זה שייך ביתר שאת בנוגע לקופות החולים שמוגדרים בחוק כמלכ"ר [מוסד ללא כונת רוח] או חל"צ [חברה לתועלת הציבור] והיא אכן חברה ללא בעלים כלל שאם היא תרויח החברה תרויח ואם היא תפסיד החברה תפסיד ואין שם בעלים שבסוף מוכר מניות ונוטל דבידנדים.
ומכיון שכך באמת אין שייך שם איסור גזילה כיון שכאן אף לאותם הדעות שהחמירו בחברה בע"מ מכיון ששם סוף סוף יש בעלים [דהינו לשופרסל יש בעלים [אדוארדו אלשטין] לבנק הפועלים יש בעלים [גב' שרי אריסון] אך לקופת חולים אין גם בחוק ובמציאות בעלים והקופה היא הבעלים על עצמה.
אוצר החכמה כתב:היות והוזכר שמו של הרב ברוורמן שליט"א, אחד מהחברים פנה אליו לברר את דעתו, וברשותו מתפרסמת בזה דעתו:
1. אין היתר לקנות מוצר אחר ולכתוב חשבונית על משאבה.
2. מאידך יש להתיר קניית משאבה ואח"כ להחזירה ולקבל זיכוי ולקנות מה שרוצה, ובכל זאת מותר להגיש את החשבונית לקופ"ח לקבלת החזר.
הנימוקים הם: כפי שהוזכר כבר בהודעות הקודמות, קופ"ח בעצם מעוניינת לתת הטבה, ורק מחמת מגבלות החוק מתנה זאת ברכישת מכשיר רפואי, ולכן אמנם כיון שלמעשה ההסכם מחייב רק תמורת המכשיר, לכן באופן הראשון לא שייך להתיר, אכן באופן השני דעת הרב שליט"א שכיון שעפ"י חוק ואפשר שגם עפ"י דין תורה אין זה ביטול המכירה למפרע, אלא שהחנות 'קונה' ממנו בחזרה את המשאבה תמורת זכות [כך מצדד הרב שליט"א להלכה, ונוגע לעוד עניינים], ונמצא שלמעשה רכש מכשיר שזכאי עליו בהחזר, וגם אין בקשת ההחזר נוגדת את רצון הקופה כנ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 416 אורחים