סגולה לכוין שילוב שם האדם עם אותיות הוי"ה

[פעלעד]

זכור לי שיש מקורות קדומים על הענין והמעלה שיכוין האדם את שמו משולב עם אותיות הוי"ה, כגון אם שמו משה, יכוין ימהשוהה וכדו', ויש מוסיפים שיהיה כתוב לפניו על קלף וכדו'. שמועיל מאד להשגה וכו'.
אני מחפש מקורות מוסמכים לזה, וכן מקורות שמבארים את הענין והמעלות בזה.
אודה מאד למי שיוכל להעלות לי מראי מקומות.

[שבע]

כמדומני בסידור השל''ה, שמביא דוגמא משמו:
ייהשועהיה

[בקרו טלה]

-

[בקרו טלה]

אור לשמים - פרשת לך לך
עוד פי' ואגדלה שמך, לשון גדילים ושילוב, כי החיות של האדם הוא שמו כדאיתא בזוה"ק (זח"א נח ע"ב, ס.) על פסוק (תהלים מו, ט) אשר שם שמות בארץ, ופנימיות של שם אדם הוא הוי"ה ב"ה שמחיה הכל בסוד (נחמיה ט, ו) ואתה מחיה את כולם, ולזה נכון לכל אחד שישלב שמו עם הוי"ה ב"ה כדאיתא בסה"ק, וזהו שאמר לו השי"ת שאוסיף לך ה' על שמך ויהיה בגימטריא רמ"ח, וגם אשלב עמך שם הוי"ה ב"ה, וזהו ואגדלה שמך שפירושו שאוסיף לך ה' וגם לשון גידולים ושילוב, ומספר רמ"ח ושם הוי"ה ב"ה בגימטריא רע"ד, דהיינו ע"י שאשלב שמי עם שמך ויהיה בגימטריא רעד עי"ז יפול פחד ורעדה על האומות, וזה יאחזמו רעד (שמות טו, טו), אבל לישראל יהיה שמחה וחדוה וכל טוב, וזהו והיה ברכה, שתהיה מבורך בכל טוב, והיה לשון שמחה (בר"ר מב, ג):
ובמהדורה החדשה ציינו בהע' לאור צדיקים ולספר זכירה בענין שילוב נשמה [הובא להלן בדברי הרב וונדרבר]

[וונדרבר]

זכור לי שיש מקורות קדומים על הענין והמעלה שיכוין האדם את שמו משולב עם אותיות הוי"ה, כגון אם שמו משה, יכוין ימהשוהה וכדו',

יש שני ענינים שונים. א] שילוב אותיות שמו עם אותיות נשמ"ה, ב] שילוב אותיות שמו עם אותיות הוי"ה.
בענין השילוב עם אותיות נשמ"ה, יש מקורות די קדומים.
עיי' דברי חכמים (לרבי לייב פוחוביצר, נדפס בשנת תל"ב) בריש ח"ב סולת בלולה (בפתיחה לסי' א'), ובח"א שער הידיעות פ"ז (בשם המקובלים ובעל סמיכת חכמים), וכן קיצור של"ה מס' חולין עניני נט"י שחרית (ד"ה מצאתי כתוב) וראה שם שמזכיר דוגמה של שילוב שמו יחיאל עיי"ש, אור צדיקים סי' א' סעיף א', ספר זכירה, [וראה קובץ תורני "עדות" גליון ד' עמ' קפא-קפב], וכן נזכר בסידורים קדמונים לפני אלוקי נשמה (סידור בית עובד, תפילת החודש, וכו'), וכן יפה ללב ח"א סי' מ"ו אות ג' (דף ע' ע"ב).
ועיי' כף החיים (לרי"ח סופר) או"ח סי' מ"ו סוף אות ז', שמציין ליפה ללב הנ"ל וכותב "ולפי שהאר"י ז"ל לא כתב זה ואין אנו נוהגין בו על כן לא כתבנו בזה כלום".
ובענין שילוב שמו עם אותיות הוי"ה,
ראה בס' בן איש חי דרשות, פ' לך לך (ד"ה ואגדלה שמך): "דאמרו המקובלים שהאדם יצייר אותיות שמו בשילוב עם אותיות שמו יתברך, ע"ד שאמרו לעשות שילוב אותיות נשמה באותיות שם האדם".
ואינו מציין מי הם המקובלים שאמרו כן. [ולכאורה קצת משמע מלשונו שהם יותר מאוחרים מאלו שכתבו ענין השילוב עם אותיות נשמ"ה].
ויש"כ להרב בקרו טלה שהביא צילום דברי ס' בן איש חי דרשות הנ"ל, וכן דברי המגיה לס' תורת משה לחת"ס ריש פ' בא. ועוד הוסיף מס' אור לשמים לך לך בשם סה"ק.
אך עדיין צריך למצוא את המקורות הראשונים.

[עלי גפן]

פגשתי בעבר אדם שהיה מכוון בשמות ויודע לומר דברים, וברגע של גילוי לב הוא אמר לי שמכוון בצירוף שמות הווי"ה (ע"ב מ"ה ס"ג וב"ן) את שם האדם וכך יודע עליו הכל. אבל לא רצה לומר כיצד, כמובן, כי הסודות הללו שמורים לאנשים המתפרנסים מכך.