הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין ... ריב''ל אמר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש''צ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל
עזריאל ברגר כתב:עיינתי מעט, וראיתי שזו גמרא מפורשת (ברכות כא,ב):הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין ... ריב''ל אמר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש''צ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל
וכל הפוסקים הכריעו כן להלכה.
זהו סדר העדיפויות למעשה, ומי שאומר אחרת - ה"ה חולק על ריב"ל...
אפשר לדון מאי טעמא, אבל אי אפשר לשנות דינא דגמרא מסברות כרסנו...
כדכד כתב:שאלה נוספת: המניח תפלין דר"ת לאחר שחולץ את של רש"י מתי עדיף להניחם מיד אחרי שחולץ את של רש"י בשחרית כדי להסמיך את הנחות התפלין ואולי שגם הברכה תחול על שתיהן או במנחה (כשזה לא מיחזי כיוהרא) שאז גם יתפלל איתם?
כדכד כתב:אני מסכים לכל מה שכתב מר בהודעה זו אבל עדיין נשאלת השאלה מה עדיף
כדכד כתב:זה באמת ברור ומה לגבי מי שמתלבט איך לנהוג?
כדכד כתב:שאלה נוספת: הנוהג להניח תפלין של ר"תבמנחה ובבוקר לא הרגיש טוב ומשום כך התפלל שחרית בלי תפלין של רש"י ובצהרים הרגיש יותר טוב -
מה עדיף להניח תפלין של רש"י במנחה ולאחר מנחה להניח תפלין דר"ת או להניח תפלין דרש"י לפני מנחה ובמנחה להניח תפלין דר"ת?
כדכד כתב:שאלה נוספת
אדם שמסיבה כלשהי לא הניח תפלין בשחרית - עדיף שיניח תפלין ברגע שיכול כגון ב11 לפנה"צ או שעדיף שיניחם במנחה (או גם וגם)
כדכד כתב:לפי הנחת היסוד של מר שמנחה טעונה תפלין מצד עצמה ושתפלין דר"ת אינם תפלין אז היה צריך להניח תמיד תפלין דרש"י במנחה.
מי שמניח תפלין דר"ת במנחה כנראה סובר אחרת מאחת משתי הנחות היסוד הנ"ל.
חוץ מזה חידוש כזה של כת"ר ראוי שיובאו לו מקורות ולא יפטור עצמו ב"הרי יש כו"כ מקורות".
פרי יהושע כתב:יש לעיין בשבת לסוברים שאין מעיקר דינא דין סמיכת גאולה לתפילה, האם תפילה בנץ החמה עדיפה ע"פ סמיכה של גאולה לתפילה [וק"ש יכול להספיק קודם הנץ], או שעד כדי כך לא עדיפה, וכן יש להסתפק לעניין תפילה במניין, [שהפוסקים לא דיברו אלא לעניין להפסיק לקדיש או לקדושה וצ"ע.
ממרומי היער כתב:פרי יהושע כתב:יש לעיין בשבת לסוברים שאין מעיקר דינא דין סמיכת גאולה לתפילה, האם תפילה בנץ החמה עדיפה ע"פ סמיכה של גאולה לתפילה [וק"ש יכול להספיק קודם הנץ], או שעד כדי כך לא עדיפה, וכן יש להסתפק לעניין תפילה במניין, [שהפוסקים לא דיברו אלא לעניין להפסיק לקדיש או לקדושה בין גאולה לתפילה], וצ"ע.
עיין במשנה ברורה סימן רל"ו סעיף י"א.
בברכה המשולשת כתב:כדכד כתב:לפי הנחת היסוד של מר שמנחה טעונה תפלין מצד עצמה ושתפלין דר"ת אינם תפלין אז היה צריך להניח תמיד תפלין דרש"י במנחה.
מי שמניח תפלין דר"ת במנחה כנראה סובר אחרת מאחת משתי הנחות היסוד הנ"ל.
חוץ מזה חידוש כזה של כת"ר ראוי שיובאו לו מקורות ולא יפטור עצמו ב"הרי יש כו"כ מקורות".
ח"ו לי לומר שכסדר ר"ת אינם תפילין אלא שכוונתי היתה שתפילין של רש"י עיקר
כמדומני שהיה על זה פעם מאמר מקיף בכה"ע מקדמי ארץ (איני זוכר מי הרב המחבר, אבל כמדומני ששמו הפרטי הייתי אולי אלירן)
בכ"מ יש על זה תשובה של הרמ"ע מפאנו, וידוע שכך הורה אדוננו הגר"א (מע"ר אות סג: ומתפללים מנחה בטלית ופתילין של רש"י ז"ל דוקא)
ומנהג המקובלים להניח שמושא רבא במנחה, שהוא כסדר רש"י, רק גדול יותר
פרי יהושע כתב:ממרומי היער כתב:פרי יהושע כתב:יש לעיין בשבת לסוברים שאין מעיקר דינא דין סמיכת גאולה לתפילה, האם תפילה בנץ החמה עדיפה ע"פ סמיכה של גאולה לתפילה [וק"ש יכול להספיק קודם הנץ], או שעד כדי כך לא עדיפה, וכן יש להסתפק לעניין תפילה במניין, [שהפוסקים לא דיברו אלא לעניין להפסיק לקדיש או לקדושה בין גאולה לתפילה], וצ"ע.
עיין במשנה ברורה סימן רל"ו סעיף י"א.
לא הבנתי, שם מדבר על ערבית לא על שחרית (ולא של שבת) לא כן?.
פלוריש כתב:בברכה המשולשת כתב:כדכד כתב:לפי הנחת היסוד של מר שמנחה טעונה תפלין מצד עצמה ושתפלין דר"ת אינם תפלין אז היה צריך להניח תמיד תפלין דרש"י במנחה.
מי שמניח תפלין דר"ת במנחה כנראה סובר אחרת מאחת משתי הנחות היסוד הנ"ל.
חוץ מזה חידוש כזה של כת"ר ראוי שיובאו לו מקורות ולא יפטור עצמו ב"הרי יש כו"כ מקורות".
ח"ו לי לומר שכסדר ר"ת אינם תפילין אלא שכוונתי היתה שתפילין של רש"י עיקר
כמדומני שהיה על זה פעם מאמר מקיף בכה"ע מקדמי ארץ (איני זוכר מי הרב המחבר, אבל כמדומני ששמו הפרטי הייתי אולי אלירן)
בכ"מ יש על זה תשובה של הרמ"ע מפאנו, וידוע שכך הורה אדוננו הגר"א (מע"ר אות סג: ומתפללים מנחה בטלית ופתילין של רש"י ז"ל דוקא)
ומנהג המקובלים להניח שמושא רבא במנחה, שהוא כסדר רש"י, רק גדול יותר
מסתמא כוונתך למאמר 'מצוות הנחת תפילין בתפילת מנחה' של הרב אלרן אליעזר מונסונגו, מקדמי ארץ ב' (תשס"ג) [ואולי גם ל'סדר הפרשיות בתפילין' בכרך ג].
המאמרים הנ"ל לא לפני, אבל אפשר לנחש שהסברא היא כך:
עיקר מצוות תפילין היא כל היום, אולם בזה"ז רובא דאינשי מניחים רק בשחרית מחשש נקיות,
ומכיוון שבכל מקרה בשעת תפילת המנחה חובה לשמור על נקיות, סר החשש וממילא עולה המצוה להניח במנחה
כדכד כתב:שאלה נוספת: הנוהג להניח תפלין של ר"תבמנחה ובבוקר לא הרגיש טוב ומשום כך התפלל שחרית בלי תפלין של רש"י ובצהרים הרגיש יותר טוב -
מה עדיף להניח תפלין של רש"י במנחה ולאחר מנחה להניח תפלין דר"ת או להניח תפלין דרש"י לפני מנחה ובמנחה להניח תפלין דר"ת?
תוכן כתב:כדכד כתב:שאלה נוספת
אדם שמסיבה כלשהי לא הניח תפלין בשחרית - עדיף שיניח תפלין ברגע שיכול כגון ב11 לפנה"צ או שעדיף שיניחם במנחה (או גם וגם)
כמדומה בפרי מגדים כתוב שצריך להניחם דוקא לתפילה. אל תשאל אותי מ"מ כי אני לא זוכר כרגע.
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:שאלה נוספת: הנוהג להניח תפלין של ר"תבמנחה ובבוקר לא הרגיש טוב ומשום כך התפלל שחרית בלי תפלין של רש"י ובצהרים הרגיש יותר טוב -
מה עדיף להניח תפלין של רש"י במנחה ולאחר מנחה להניח תפלין דר"ת או להניח תפלין דרש"י לפני מנחה ובמנחה להניח תפלין דר"ת?
מה שעושה בתשעה באב - יעשה גם ביום כזה.
בברכה המשולשת כתב:[
בכ"מ יש על זה תשובה של הרמ"ע מפאנו, וידוע שכך הורה אדוננו הגר"א (מע"ר אות סג: ומתפללים מנחה בטלית ותפילין של רש"י ז"ל דוקא)
ומנהג המקובלים להניח שמושא רבא במנחה, שהוא כסדר רש"י, רק גדול יותר
כדכד כתב:שאלה נוספת:
מי שמתפלל במנין ובו מתפללים עמידה כמה דקות לפני הנץ החמה - האם עדיף להתחיל עמידה איתם, להתחיל עמידה בנץ שזה מעט אחריהם אך משער שיספיק לקדושה או להתחיל עם הש"ץ שמתחיל חזרה קצת אחרי הנץ ואז יתחיל יחד איתו (ולא באמצע כמו באפשרות האמצעית)?
כדכד כתב:לכאורה, לבחור המאחר מגיעה עוגיה בדין ולא בחסד ואין באמת איסור להכניס עצמו לספק ברכה (ואם יש כזה איסור צ"ע על הנהלת הישיבה שמכשילה כל יום את הבחורים באיסור זה) ולכן פשוט שיתן לו עוגיה אחת, ואם אינו רוצה להכנס לספק - שיתן לו את שתיהן או שיקנה מכספו עוגיות נוספות להשלים את הספק
אליהו בן עמרם כתב:אברך אשכנזי שאיננו חסיד - שואל מה עדיף:
יש לו כסף לקנות זוג תפילין נוסף על מה שיש לו, ויש לו רש"י רגילות, שמניח אותם רק ב"שחרית".
האם לקנות ר"ת, ולקבל ע"ע בל"נ להשתדל כל יום להניחם לכמה דקות, לדוגמא בזמן מנחה.
או לקנות תפילין של רש"י קטנות, שיוכל ללכת עימם מתחת לבגדיו חלק מהיום (לא בתפילות, אלא בעת לימודו לבד וכיוצ"ב), אך לא כל יום, כי איננו מעונין שיראו אותו במצב זה, והוא יודע מראש שכנראה לא יוכל כל יום להניחם בסתר.
שמעתי ששואלים שאלה זו את אחד מגדולי הדור, והוא התלבט והתלבט ואמר שקשה להכריע בזה.
אליהו בן עמרם כתב:כדכד כתב:לכאורה, לבחור המאחר מגיעה עוגיה בדין ולא בחסד ואין באמת איסור להכניס עצמו לספק ברכה (ואם יש כזה איסור צ"ע על הנהלת הישיבה שמכשילה כל יום את הבחורים באיסור זה) ולכן פשוט שיתן לו עוגיה אחת, ואם אינו רוצה להכנס לספק - שיתן לו את שתיהן או שיקנה מכספו עוגיות נוספות להשלים את הספק
כמה הערות/הבהרות:
א. כנראה שמלכתחילה אין מספיק עוגיות לכולם, או שמישהו אחר נטל את שאינו שלו. אך הבחור הראשון קיבל את העוגיה השניה מבחור אחר, ולכן עדיין נלע"ד שכלפי השני אין זה אלא "חסד".
ב. לא להכניס עצמו לספק ברכה אחרונה מצאנו לדגומא ב"בריה" שאין בה שיעור ברכה אחרונה.
ג. ומש"כ מר "שייתן לו את שתיהן" - לא הבנתי. הבחור הראשון רעב וגם השני, וכי נאמר לראשון לתת מלחמו לקיים מצוות חסד. כך צריך? (אלא אולי שייתן לשני כסף לקנות לעצמו עוגיה...אך זה לא אפשרי...מכל מיני סיבות שאכמ"ל)
ד. ושאלתי: מה יהיה הדין, אם כבר אכל הראשון את העוגיה הראשונה, האם עכשיו ייתן לשני את העוגיה השניה, ייחשב כמכניס עצמו לספק ברכה, או שזה נאמר רק לפני אכילת 2 העוגיות?
כדכד כתב:שאלה נוספת:
מי שמתפלל במנין ובו מתפללים עמידה כמה דקות לפני הנץ החמה - האם עדיף להתחיל עמידה איתם, להתחיל עמידה בנץ שזה מעט אחריהם אך משער שיספיק לקדושה או להתחיל עם הש"ץ שמתחיל חזרה קצת אחרי הנץ ואז יתחיל יחד איתו (ולא באמצע כמו באפשרות האמצעית)?
אליהו בן עמרם כתב:א. כנראה שמלכתחילה אין מספיק עוגיות לכולם, או שמישהו אחר נטל את שאינו שלו. אך הבחור הראשון קיבל את העוגיה השניה מבחור אחר, ולכן עדיין נלע"ד שכלפי השני אין זה אלא "חסד".
פרי יהושע כתב:כדכד כתב:שאלה נוספת:
מי שמתפלל במנין ובו מתפללים עמידה כמה דקות לפני הנץ החמה - האם עדיף להתחיל עמידה איתם, להתחיל עמידה בנץ שזה מעט אחריהם אך משער שיספיק לקדושה או להתחיל עם הש"ץ שמתחיל חזרה קצת אחרי הנץ ואז יתחיל יחד איתו (ולא באמצע כמו באפשרות האמצעית)?
למה לא יתחיל באמצע אם יספיק עימם, ואפי' לא, הייתי יוצא החוצה, שמעלת נץ עדיפה על מנין, אם זה קבוע עכ"פ.
עזריאל ברגר כתב:אליהו בן עמרם כתב:א. כנראה שמלכתחילה אין מספיק עוגיות לכולם, או שמישהו אחר נטל את שאינו שלו. אך הבחור הראשון קיבל את העוגיה השניה מבחור אחר, ולכן עדיין נלע"ד שכלפי השני אין זה אלא "חסד".
אין לאורח רשות לתת את מנתו לאחרים, אפילו לבניו של בעל הבית, וכמעשה שהיה בשנת רעבון, ולפענ"ד העוגיה הזאת היא גזל גמור בידו וחייב לתת אותה למי שלא קיבל.
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:אליהו בן עמרם כתב:א. כנראה שמלכתחילה אין מספיק עוגיות לכולם, או שמישהו אחר נטל את שאינו שלו. אך הבחור הראשון קיבל את העוגיה השניה מבחור אחר, ולכן עדיין נלע"ד שכלפי השני אין זה אלא "חסד".
אין לאורח רשות לתת את מנתו לאחרים, אפילו לבניו של בעל הבית, וכמעשה שהיה בשנת רעבון, ולפענ"ד העוגיה הזאת היא גזל גמור בידו וחייב לתת אותה למי שלא קיבל.
הוא אומר שאינו אורח אלא קיבל את מנתו בדין אבל למעשה נראה לי הצדק עם כת"ר שצריך לתת למי שלא קקיבל כי היא מגיעה לו בדין וכמו שכתבתי לעיל
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 170 אורחים