"דרישות חתנים"- לימוד זכות או מחאה?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

רציתי לכתוב דומה לחוקרנוביץ, עם קצת הסתייגות.

האם יש חשבון בזה? כל אחד מאתנו הלך לישיבה ולכולל. בא נראה מי נשאר בלימוד ברעננות עד גיל יותר מופלג? אותם שקבלו או אותם שלא קבלו? אישית לא ראיתי מעלה לאלו שמתחתנים עם בנות עשירים, וגם לא אלו שהתחתנו עם נערות בעלות עבודה בעלת ערך.
אוסיף עוד נקודה. יש בני אדם, עפ"י רוב מיוחסים, שיש להם כח דחיפה מעולה. הם אלו שמסדרים את חייהם, משתתפים עם אלו שיכולים ליהנות מהם, מתקבלים לישיבות וכוללים מעבר לכשרונותם, מקבלים סידו"מ ומשרה תורנית, בגלל אישיותם ולא בגלל מעלתם. כאשר זה נעשה בסיטונאות, יש בעיא חינוכית גדול. מבחוץ נראה כאברך חשוב, אבל מבפנים הרי הוא רקוב בתאוות הכבוד עד כדי רציחה, וד"ל.
מי שיושב לו בשקט ואינו דורש לעצמו כלום, ומבין שלא מגיע לו כלום בחינם ואף אחד לא חייב לממן את החלטתו לשבת על התורה כל ימי חייו, הוא זה שיודע ערכו של תורה.

עוד שאלה אשאלה. ממתי נהיים ראשי הישיבות השושבינים של החתן? אין להם הורים? הורים שיודעים מה הם דורשים, כאשר הם בעצמם עברו את זה בנישואי בנותם? אל תגיד לי שגם לראשי ישיבות יש בנות. אם יש לך אלף בנים וחמש בנות, אי אפשר לראות את העולם מנקודת מבט של אב בנות. אני מבין שזה בעיא ישראלית, שעיקר משרת ראש ישיבה היא ששרים עבורו ימים (ודלא כראשי ישיבות בחו"ל, שהתלמידים הם תלמידים אמיתיים, שחוזרים על השיעורים, וניכר בעליל ההשפעה של הראש ישיבה הפרטית, לא של אווירת הישיבה, על החניך) והוא תובע דירות עבור אזרחיו, אבל זה לא אומר שזה הוגן.

ובכלליות אעיר, שנהיה מצב אצלינו שכל דבר הוא ביהרג ואל יעבור. ההבדל ברוחניות בין עיר שכולם חרדים לעיר שרק עשר אחוז מהם חובשים כובע שחורה, שווה כל הון דעלמא. האפשרות לקנות פיצה בהכשר מהדרין בכל שעות היממה שווה התקף לב של החותן. נכון, יכול להיות מעלה לבני ברק מעל כפר חסידים\רכסים, אבל האם אין לזה מחיר?

[סטפנסקי]

כרגע הבעיה בעולם הישיבות שאפילו בחור שנקרא כשר לברכה עולה הון רב אם כן מה יעשו הורי הבנות?

[חוקר ודורש]

כרגע הבעיה בעולם הישיבות שאפילו בחור שנקרא כשר לברכה עולה הון רב אם כן מה יעשו הורי הבנות?

על דא כבכינא,
ולעצם העניין אני חושב שאדם המחפש לבתו ת"ח בלי רעש וצילצולים מישיבות מפורסמות,הוא יכול ללכת לישיבות פחות מובילות ולמצוא בחור מצויין פעמים עשרת מונים מהבחור שישב באם הישיבות,ולקנות בכרמיאל ,עפולה ,חיפה עד 500 אלף ש"ח כאשר כל צד נותן מאה אלף ש"ח והשאר על הזוג הנכבד, כך שמי באמת מעוניין ב"תח יכול למצוא .
צודק הרב ליטוואק שלא חייבים לגור בריכוז חרדי וכהיום התחבורה מצויינת ניתן ללכת ולגור ולבוא להורים אפילו למסיבת לביבות בנקל.

[סטפנסקי]

אתה אומר מידיעה או מהשערה כי אני מחפש בחור טוב ולא אכפת לי מאיזה ישיבה ואני לא מוצא במאה אלף אתה לבטח מדבר מעדות המ..

[חוקר ודורש]

לאו דווקא,ראה החתמות של הרב קוק שחתמו למעלה מ5000 משפחות לטענתו.מהציבור לטאי.

[עובדיה חן]

השבוע היה ראיון עם כמה בחורים מישיבה מפורסמת שאמרו לתקשורת החילונית שפחות מ700 אלף ש"ח בושה להם לגשת, אוי לאותו בושה אוי לאתו ישיבה.

[משולש]

הסופר הנודע הרב דוד זריצקי זצ"ל פרסם בשנת תשל"ח מאמר חריג 'בהמודיע', נגד התופעה שההורים חייבים לתת דירות לילדים רק בי-ם וב"ב וקרא לראשי הישיבות לשלוח בחורים לערי הפריפריה • למרות הזמן שחלף, המאמר עדיין רלוונטי לימינו
שנים רבות לפני שהוקמו ערי הפריפריה, מצוקת הדיור בירושלים ובני ברק החריפה וגרמה לסופר המפורסם הרב דוד זריצקי זצ"ל לצאת בקריאה לראשי הישיבות בנושא הדיור. לפניכם המאמר במלואו:

שורות אלה נכתבו על ידי אדם הרואה עצמו כאינו ראוי לכך, לפנות אל גדולי ישראל, רועי עדרי ישראל די בכל אתר, זוהי תעוזה מיוחדת, וזה עידן ועידנים שאני מצפה למישהו יותר גדול וחשוב ממני שיפנה את קריאתו אל ראשי הישיבות בישראל, אבל הרהורי הלב נשארו בכאבם, לא נמצא אף אחד שיואיל למלא שליחות קדושה זו, אמרתי אני לעצמי: מוטב להיתפס על כגון דא מאשר על דברים של מה-בכך, והיום הרי דברים של מה בכך עומדים בראש הכותרות בעיתונות.

אני מרשה לעצמי לפנות אל ראשי הישיבות הקדושות בארץ, בעניין הדירות.

ראשי הישיבות שבעצמם, בהיותם בחורי ישיבה, לא חלמו ולא חשבו על דירה של מיליון או שלושת רבעי מיליון שתתנשא לכל לראש, שיהיו בה כל האביזרים הדרושים לחיי רווחה, מכיר אני ברוב רובם של ראשי הישיבות דהיום והנה הם התגוררו בדירות עלובות של ממש, היו כאלה, והם הגדולים כיום, שהתגוררו במשך שנים הרחק מביתם, בחדר עלוב שבו לא היו מטה, כסא ושולחן שבקושי החזיק את עצמו.

אבל למרבה הצער והפליאה, מאות התלמידים כיום אינם כאלה, תלמיד אינו נכנס לחופה אלא אם כן הובטח לו "סידור מלא", היינו דירה מרווחת עם כל האביזרים החשמליים הנדרשים, כמו שנדרש להבדיל, ש"ס מפואר וטבעת עם יהלום.

תאמרו: וכי למה לא יזכו בני ישיבה לתורה וגדולה במקום אחד, ואם כיום זכינו למה שלא זכו בתקופה של חז"ל, שכל בן ישיבה מבקש לזכות לשני שולחנות, הרי זו זכות גדולה לנו.

דא עקא! רבותי, דא עקא!

כי את השולחן הראשון, שולחן התורה, נותנים ראשי הישיבה, המכינים לכל אחד ואחד את שולחנו לפי אמת מידותיו ולפי כישוריו, אולם את השולחן השני, והוא כיום למרבית הצער, החשוב מכולם, שולחן הגדולה, חייבים לתת ההורים, ובמקרים רבים רק הורי הבחורה, הלומדת כעת כדי ללמד, והמלמדת במשך כל חייה כדי שהיא ובעלה יוכלו לשבת ולעשות ולקיים את כל דברי תורתו של הקב"ה.

מנין צמח מצב זה, איך הגענו ל"חינוך" כזה? האם אפשר בדרך זו לחנך דור של תלמידי-חכמים אשר בעצמם יעמדו בעתיד בראש ישיבות או יהיו בתפקידים רבניים, כלום כך יוכלו להיות סמל לאדם ברחוב, בשיטה כזו של אי-התחשבות בזולת, במצב, בחיי אדם. מה רב ההבדל! ראשי הישיבות עצמם, כפי שאמרנו לעיל, התחנכו בכיוון הפוך ממש, גדלו בתורה בחיי צניעות וקימוץ, כידוע, לכל אחד שלמד בישיבות בזמנים ההם. ואיך זה שתלמידים דהיום נסחפו, שלא מרצונם, עם קטע זה של החיים, של נהירה אחר המותרות ? הרי אווירת הרחוב ב"ה אינה מגיעה לישיבות, הלא עושים כל מאמץ כדי להבדיל בינינו לבין הרחוב בכל הסייגים והמחיצות.

ביזנעס שימושי

זהו מעשה שטן, המשתולל בתקופה האחרונה ברחוב היהודי ומבקש לחבל בחלקה הטובה היחידה שנשארה לנו ברחמיו ית', הישיבות, כי, מורי ורבותי, עפר אני תחת כפות רגליכם, אבל כמה זמן יוכל להימשך מצב כזה כאשר הורים יצטרכו להרוס את עצמם כדי להשיג שלושת רבעי מיליון לירות כדי לקנות דירה בקומה השישית בשיכון אונסדורף בירושלים, או בסביבות רחוב רשב"ם בבני-ברק, כאשר הורים נופלים וקמים, נופלים וקמים בריצתם אחרי הלוואות, משכנתאות, גמחי"ם של מאות אלפי לירות, שעליהם לבקש אריכות ימים פי שניים מאשר מאה ועשרים כדי לשלם את כל החובות שנטלו על עצמם, או לצאת למרחקים, ובלבד להכניס את בתם תחת החופה.

ומרשה אני לעצמי לשאול לפני הדר"ג שליט"א:

מהו ההכרח הזה, שמקום משכנם של אברכים חרדיים הוא רק בני ברק או ירושלים? ולמה מותר לשם השגת מטרה זו, להעביר, אנשים על דעתם, מותר להתעלל בהורים אומללים ? למה אסור להשתקע באשקלון, בבאר-שבע, קדימה, בנתניה בצפת, בטברי, בחצור הגלילית, בראשון לציון, בנס ציונה.


הרי שנים רבות הם מתחנכים במחיצת הדר"ג שליט"א, ומכם קיבלו את אורח החיים שלהם, מכם קיבלו את רוב תורתם, השקפת עולמם ודרך החיים שלהם לעתיד ? האם לא נאמרה אף מילה אחת, כי ראוי לגור אפילו בכפר עלוב בירכתי תבל, מאשר להרוס חייהם של בני משפחה שרוצים להכניס לביתם בן ישיבה?

כאשר הגיע מרן הגר"י כהנמן זצוק"ל לבני ברק היא היתה עיר כמעט שוממה ובכל זאת הוקמה בני ברק כפי שהוקמה, ומה הקושי להתנחל בקוממיות או ביסודות ובעוד שורה של ישובים, שם נמצאים אנשים אמונים עלי תורה ומצוות, ועושים פרנסתם ברווח ובכבוד, והם מתחננים להצטרף אליהם כדי להגדיל את הישוב, שם אפשר להשיג דירה במאה וחמישים עד מאתיים אלף לירות לכל היותר ואולי מה פחות מזה, ולמה אסור לשכון כבוד בקדימה, שם יש כולל ודירות מוכנות העומדות הכן לקבל אברכים ולארגן שם חיים של תורה ויראת שמים ולהפוך את המקום למרכז של תורה ? כיצד נראתה באר שבע לפני זמן מה, מדבר שממה רוחני ממש, כיום יש בה כוללים וישיבה קטנה וגדולה, וחינוך תורתי מכל הסוגים, מי עשו כל אלה.

האם אלה האברכים המקבלים דירות בחצי מיליון לירות בירושלים ובבני ברק או אברכים שאינם ירודים מהם שהבינו כי אפשר לעלות על הסולם כשהחווקים הם בני אדם וד"ל, והם יצאו לבאר שבע והקימו מה שהקימו, וכן עשו ברחובות, וכן עשו באשקלון וכן עשה אדם יחיד בנתיבות, אדם יחיד בלבד.

אבל הבחורים כיום אינם רוצים ללכת לא לנתיבות ולא ליסודות, לא לקוממיות ולא לצפת או לטבריא, אף ששם החיים קלים בהרבה, והפרנסה מצויה הן מבחינת הסכומים שמשלמים הכוללים והן מבחינת מקומות עבודה בשביל האשה, הן מבחינת הוצאות על החינוך וכל שאר ההוצאות, אולם העיקר, מבחינת ההסתמכות על ההורים ההורגים עצמם ממש, ללא כל הגזמה, כדי לקנות דירה ראויה לזוג הצעיר רק בבני ברק או בירושלים.

ואני מרשה לעצמי לשאול לפני הדר"ג שליט"א, אחרי בקשת הסליחה כבקשת תלמיד אצל רבו, האם לא הגיעה השעה להרהר הרהור שני בכל הקשור בענינים אלה ? האם טרם הגיעה זעקת ההורים אל הדר"ג שליט"א בכל הישיבות ? האם טרם עלה בדעת מישהו, כי המצב הגיע לשיא כזה שעלול, חלילה להתמוטט כליל ? ואז מי יודע מה יהיה ? הרי אי אפשר בשום אופן להמשיך במצב זה, הרי אי אפשר להעמיד את ההורים בפני הברירה או מיליון או שלושת רבעי מיליון לירות, או שלא להכניס את הילדים לחופה?

האם טרם ידוע כי המצב כיום הוא כזה?

האם טרם ידוע, כי גם כיום, ששווי הלירה יורד פלאים מיום ליום, בכל זאת הדבר הוא למעלה מיכולתו של אדם משלנו לאסוף סכום גדול כזה, ולהוי ידוע כי היום נהרסות משפחות שלימות למשך שנים בגלל הדירה שהם חייבים לרכוש בבני ברק או בירושלים.

והצעקה עולה עד לשמים, האומנם לא ניתן לעשות מאומה בעניין זה שחיי אלפי אנשים תלויים בו?

האם אי אפשר לצאת בכרוז לכל בני הישיבות לצאת לערים הקטנות, להתיישב ביסודות, בקוממיות, בקדימה, בחצור, וצפת, לעזור להם בעניין זה, לעשות קשיים לאלה המבקשים דווקא דירה של שלושה חדרים בבני-ברק וירושלים, כגון: לא להשתתף לא באירוסין ולא בחתונה, לא להתערב בשידוך כזה כשהבחור מעמיד תנאים כאלה, להתאסף ולמצוא דרכים כיצד להגביר את התיישבותם של בחורי ואברכי הישיבות במקומות אחרים, בהם הדירות עולות שליש או רבע מהסכום שמשלמים כיום בבני ברק או ירושלים.

עד כמה שמסרו לי מוכן משרד השיכון לעשות בשביל אברכי הישיבות בהקמת שיכונים מיוחדים; באופן שבני הישיבה יוכלו לדור ביחד, בחבורה ובצוותא חדא, כפי שנמסר לי מוכן ראש המועצה בקדימה אף לדאוג ל"חינוך מיוחד" עבור ילדי האברכים (היינו בית ספר של החינוך העצמאי); אין לי כל ספק כי גם הנהלת החינוך העצמאי תיתן ידה ותתמוך כיד ה' הטובה עליה להקמת בתי ספר או תלמודי תורה בהנהלתה ובפיקוחה ותתמוך בהם תמיכה מליאה כפי שהיא עושה זאת לגבי בתי חינוך בישובי ספר, אף אם מספר הילדים לא יגיע למינימום הדרוש.

אין לי גם ספק כי הנהלות הכוללים יקבלו ברצון את ההצעה להעביר את כולליהם למקומות הנ"ל או אחרים, שם האוירה יותר שקטה ונוחה, והתחבורה נשארת באותו מצב, כי הרי גם כעת מסיעים את האברכים למקום לימודם, ובתומכים בכוללים הן מקרונות ממשלתיות או ציבוריות או פרטיות, ישמחו להעלות את התמיכה, כי דבר ידוע הוא כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, והאם ניתן לשער כמה אור יוכנס לכל עיירה או כפר, כאשר ישתכנו בהם עשרות משפחות חרדיות?

אני מרשה לעצמי להציע, כי יוחל מיד בפעולה הסברתית בעיקר על ידי ראשי הישיבות הגדולות בין בחורי הישיבה שלהם, לדרבנם לצאת למקומות הנ"ל, ולא יהיה קשה כיום, כאשר כבר מלאה סאת היסורים ואפילו האברכים כבר התחילו להבין כי המצב לא יוכל להימשך הלאה, ואין לי ספק כי הדבר יביא ברכה לישיבות ורווחה להורים ואורה זו תורה לעשרות ישובים הצמאים לדבר ה' ומחכים בקוצר רוח שמישהו יבוא אליהם וירעיף עליהם מטל התורה.

את העובדה שניתן ואפשר לעשות משהו או לפחות להוכיח רצון טוב, השפעה, לחץ, הוכיח האדמו"ר מגור שליט"א, במיוחד בזמן האחרון. אולי לא ידוע לחוגים הרחבים על פעילותו הנמרצת בשטח של דיור לזוגות צעירים, אולם מעטים יודעים, כי האדמו"ר שליט"א, מקדיש מזמנו, מהשפעתו הכבירה, מקשריו עם גורמים שונים, כדי למצוא פתרון כלשהו למצוקה הנוראה של תקופה זו שאין עוזר לה.

כמובן שלא כל אחד מסוגל לעשות זאת, כיוון שלא לכל אחד הכוח הרוחני, הכוח ההשפעתי, ולא כל אחד יש לו הכוח לצוות ושישמעו לו. וכבר הוכיח האדמו"ר שליט"א בעניינים אחרים של מותרות ושל חתונות וכדומה, ואין לדרוש מכל רב בישראל שיצליח, אבל לפחות להוכיח את הרצון, להוכיח לתלמידים, לשומעי לקחו, לעושי דברו, לחנך את התלמידים בכיוון של הצטנעות, של דרישות מינימליות.

הרי ידוע כי "חצור הגלילית" לא היתה קיימת ללא השראתו הישירה של אדמו"ר זצוק"ל, וגם כיום – האדמו"ר שליט"א מגור מחפש כל דרך אפשרית כדי להקים שיכונים, וידועה פעילותו בקשר לדירות להשכרה, אלא שדברים אלו אינם מתפרסמים כמובן.

והאם אין בכך כדי לחייב אחרים ? האם אין לבוא לרבנים וראשי הישיבה ברחבי הארץ, אלה המחנכים דור שלם לתורה ולתעודה ולדרוש מהם שכל אחד יעשה כמיטב יכולתו, בחוג שלו, לפי אפשרויותיו המוגבלות או הרחבות, וכל אחד מכיר את אפשרויותיו ואת מגבלותיו, וכל אחד, במיוחד גדולי ראשי הישיבות, מכירים עד היכן כוחם מגיע.

האם הם עשו ככל שיוכלו? האם כעת, כאשר הגיעו מים עד נפש ממש, הם עושים משהן, או אולי עושים הרבה ורק מעט ידוע, כפי שעושה ומעשה האדמו"ר מגור שליט"א?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הוא סבל רבות מזה, כידוע. בהספדו של הגר"ח שמואלביץ עליו, רמז למאמר זו.

השאלה היא, הוא ניבא עתיד שחור בגלל קניית הדירות. האם זה אכן קרה? תמיד מנבאים כל מיני בעיות שייצמחו מהגישה החרדית של היום, ועדיין לא קרס.

[עובדיה חן]

למה הוא סבל מה הבעיה במה שאמר?

[אליעזר בלוי]

הוא סבל רבות מזה, כידוע. בהספדו של הגר"ח שמואלביץ עליו, רמז למאמר זו.

השאלה היא, הוא ניבא עתיד שחור בגלל קניית הדירות. האם זה אכן קרה? תמיד מנבאים כל מיני בעיות שייצמחו מהגישה החרדית של היום, ועדיין לא קרס.

היש לספק בזה

[קראקובער]

מענין לענין סיפר עד שמיעה על אחד מראשי הישיבות שיצא נגד האקדמיה בקול רעש גדול שכשבאים להתייעץ אתו על שידוכים הוא דואג שלמדוברת יש תואר אקדמי.

[שמש]

מענין לענין סיפר עד שמיעה על אחד מראשי הישיבות שיצא נגד האקדמיה בקול רעש גדול שכשבאים להתייעץ אתו על שידוכים הוא דואג שלמדוברת יש תואר אקדמי.

כמדומה שזה רק כשאינה נותנת דירה שלמה (ואולי מכאן סמך למנהג לדרוש דירה שלמה כדי שלא תצטרך הנערה לרעות בשדות זרים)...

[נריה אור]

חלילה וחס. אלא כידוע ומפורסם שכמה מרבותינו המובהקים שליט"א עדיין עומדים בתוקף על ענין זה ושאין לשנות ממנו, וזה מן הדברים שאין מוסרין לע"ה. ומי שלא מבין, ראוי לו שלא יבין.

עקרונית, אם נחזור אחורה לרמ"א ולחזו"א, אפשר לחזור לרמב"ם שאין להתפרנס מד"ת ולמעלה בקודש.

שיהיו לך הרבה בנות נראה איך תדבר...או שלא יהיה לך כסף לתת להם ואז נראה את התמונה של אותו האיש וכו'..וד"ל כמובן שהנני מברכך באריכות ימים ואושר ועושר אך נסה להיכנס לרגלי האחר...בהצלחה

[יאיר1]

האגדה מספרת שהגרח"ק קיבל סידור מלא.
והאגדה מספרת שהחזו"א אמר לגרי"י לדרוש.

ועד שמחפשים מי כן קיבל סידור מלא, נא בידקו מי מגדולי ישראל לא דרש כן לבניו!!
אני מכיר לפחות אחד שאולי אינו עונה בדיוק על התואר גדול הדור, אך אדם גדול מאד מאד, שדרש יפה מאד לילדים שלו... ושלא יהיה ספק יותר מדירה.
מאד מפורסם שהגר"י רוזן מפוצץ שידוכים אם אבי הכלה לא מוזיל מכספו.

יש מה להאריך ולהסביר את הענין, על אף שאכן זה קשה מאד. אבל המציאות עצמה קשה, המציאות מאד מאד קשה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מסתמא יש פרטים לברר. הרב אלישיב לא היה עני, וכאשר ביקש הגרח"ק סידור מלא, לא היה עבור גשמיות שהרי לא היה לו. אני לא רואה שזה קשור למה שעושים כהיום. ואם אתה מביא מקור מראשי ישיבות התובעים זאת עבור תלמידיהם (מנהג מוזר מאד בעיני. האם אין לבחורים הורים? למה הראש ישיבה מתערב בענייניהם הפרטיים? אני מבין ששואלים עצות, אבל שהראש ישיבה יהיה זה שתובע? ובפרט {ואולי רק משום} שמעטים הם בארץ ישראל היכולים ליקרות תלמיד של ראש ישיבה. שם לא מקובל לחזור על השיעורים ולהתעמק בהם כמו בחו"ל. כך שכל התלמיד'שאפט מתבטאת בזה ששרים עבורו 'ימים', ושהוא תובע את הסידור בשידוכו של ה'תלמיד'), ע"ז גופא אנו דנים. זה מה שצריכים להפסיק. שמי שרוצה לישאר בלימוד, שידע שזה לא בא עם סידור מלא אלא להיפך, מי שמוכן לקפוץ לתוך ים התלמוד ולחיות חיי התורה ללא חשבונות מבוססות על העתיד, הוא יכול לצמוח וליגדל, ואשרי חלקו של מי שזוכה להיות כן או לתמוך בו.

[עובדיה חן]

ראשי הישיבות[ כמו ר"י תפרח וכדומה]שדורשים לתלמידים שלהם ח"ו לחשוד אותם בשיקולי יוקרה וכדומה כל ענינם זה לטובת הבחור שח"ו לא יגרר בחובות או שילך למקומות מרוחקים ללא תמיכה של לחץ חברתי וכוללים לרוב,

[יאיר1]

האגדה מספרת שהגרח"ק קיבל סידור מלא.
והאגדה מספרת שהחזו"א אמר לגרי"י לדרוש.

ועד שמחפשים מי כן קיבל סידור מלא, נא בידקו מי מגדולי ישראל לא דרש כן לבניו!!
אני מכיר לפחות אחד שאולי אינו עונה בדיוק על התואר גדול הדור, אך אדם גדול מאד מאד, שדרש יפה מאד לילדים שלו... ושלא יהיה ספק יותר מדירה.
מאד מפורסם שהגר"י רוזן מפוצץ שידוכים אם אבי הכלה לא מוזיל מכספו.

יש מה להאריך ולהסביר את הענין, על אף שאכן זה קשה מאד. אבל המציאות עצמה קשה, המציאות מאד מאד קשה.

מסתמא יש פרטים לברר. הרב אלישיב לא היה עני, וכאשר ביקש הגרח"ק סידור מלא, לא היה עבור גשמיות שהרי לא היה לו. אני לא רואה שזה קשור למה שעושים כהיום. ואם אתה מביא מקור מראשי ישיבות התובעים זאת עבור תלמידיהם (מנהג מוזר מאד בעיני. האם אין לבחורים הורים? למה הראש ישיבה מתערב בענייניהם הפרטיים? אני מבין ששואלים עצות, אבל שהראש ישיבה יהיה זה שתובע? ובפרט {ואולי רק משום} שמעטים הם בארץ ישראל היכולים ליקרות תלמיד של ראש ישיבה. שם לא מקובל לחזור על השיעורים ולהתעמק בהם כמו בחו"ל. כך שכל התלמיד'שאפט מתבטאת בזה ששרים עבורו 'ימים', ושהוא תובע את הסידור בשידוכו של ה'תלמיד'), ע"ז גופא אנו דנים. זה מה שצריכים להפסיק. שמי שרוצה לישאר בלימוד, שידע שזה לא בא עם סידור מלא אלא להיפך, מי שמוכן לקפוץ לתוך ים התלמוד ולחיות חיי התורה ללא חשבונות מבוססות על העתיד, הוא יכול לצמוח וליגדל, ואשרי חלקו של מי שזוכה להיות כן או לתמוך בו.

דווקא באותם הימים הגרי"ש היה עני מאד ולא היה לו כלל מושג מהיכן ישלם, אלא שהחזו"א גם אמר שיידעו את חמיו ר' אריה לוין, והוא כבר יידאג לסך הנ"ל.

מפני מה אתה פוסק שמי שרוצה לעסוק בתורה זה רק אם הוא מסוגל לחיות חיי דוחק, האם אין אנו רוצים לעודד שייקלו עליו את הנסיון במיוחד הואיל והינו איש צעיר שאינו מתמצא כלל בענייני פרנסה?! ובדיוק אנו רוצים לתמוך באברכים, והגם שהאב הוא אברך ויש כאן דילמה קשה כאמור, מ"מ יש לו יותר ניסיון בהישרדות כלכלית, וחוזרת השאלה מי ייחייה בביטחון בה' החתן והכלה או הוריהם. אז אם בין כך יש כאן הסתמכות על הנס מי מכריע מי יותר נכון שיסתמך על הנס? ואולי נס פחות גלוי זה שההורים שבין כך הוצאותיהם גדולות ייגדלו הוצאותיהם עוד, מאשר הזוג שהמחזור החודשי שלהם זעום, והוצאות הדירה גדולות יותר מכל התקציב החודשי שלהם ובזה יש נס יותר גלוי...... ויש מה להאריך... והקב"ה שליט בעולמו ומנהיגו כרצונו, ובמקום שאי אפשר להכריע אם אינם נביאים בני נביאים....

[ליטוואק פון בודאפעסט]

האם זהו הנושא? האם החותן תובע מהחתן לחיות חיי דחק? החתן הוא הדורש, ולו אנו מדברים. שהוא לא יחפש עתיד מובטח כתנאי לחיי תורה. לא תנסו את ה' כתיב, האדם אסור לו לתבוע נס לפני שיסכים לעבוד את ה'. אני לא אומר שמה שהם עושים זה איסור, אבל התביעה איננה תביעת בטחון אלא תביעה שלא תציבו את זה כתנאי.

ואני אומר לכם מנסיוני פה בארה"ב, שאין קשר ישיר בין סידור מלא לחיים של תורה. היה לי חבר שרצה בדוקא להשתקע בא"י ולישאר ללמוד שם, ותבע חצי דירה, לא יותר. בסוף הם הסכימו והם התחתנו, והיה לו הכסף בדירתו במשך שבת אחת, ונגנב לו. בסוף הוכרח לחזור לחו"ל, ועכשיו יש לו משרה בישיבה אחת בחו"ל. והרבה חברים יש לי, ואף אחד לא הצליח במה שהתעקש עליו.

[יהודה בן יעקב]

ראשי הישיבות[ כמו ר"י תפרח וכדומה]שדורשים לתלמידים שלהם וכו'......

שמעתי מעדות קרובה, כי היה תלמיד בישיבת תפרח שניגש לר"י ואמר לו כי אין לאביו כסף, אז הוא ענה לו אז תדרוש דירה...... [לפני קרוב ל-15 שנה].
ואילו תלמיד אחר [מצטיין לא פחות, ואולי אף יותר] שלא דיבר על כך עם הר"י, והבין כי דברים אלו הוא משאיר להוריו לדאוג לו ולעתידו הפיננסי, לא דרש דירה, ולבסוף אף התחייב מעט...... ועל אף שדיבר עם הר"י על השידוכים בכלל, ועל השידוך האחרון בפרט, לא עלה הנושא של הנדוניה.......

[יאיר1]

האם זהו הנושא? האם החותן תובע מהחתן לחיות חיי דחק? החתן הוא הדורש, ולו אנו מדברים. שהוא לא יחפש עתיד מובטח כתנאי לחיי תורה. לא תנסו את ה' כתיב, האדם אסור לו לתבוע נס לפני שיסכים לעבוד את ה'. אני לא אומר שמה שהם עושים זה איסור, אבל התביעה איננה תביעת בטחון אלא תביעה שלא תציבו את זה כתנאי.

ואני אומר לכם מנסיוני פה בארה"ב, שאין קשר ישיר בין סידור מלא לחיים של תורה. היה לי חבר שרצה בדוקא להשתקע בא"י ולישאר ללמוד שם, ותבע חצי דירה, לא יותר. בסוף הם הסכימו והם התחתנו, והיה לו הכסף בדירתו במשך שבת אחת, ונגנב לו. בסוף הוכרח לחזור לחו"ל, ועכשיו יש לו משרה בישיבה אחת בחו"ל. והרבה חברים יש לי, ואף אחד לא הצליח במה שהתעקש עליו.

אתה צודק!! שיכנעת אותי!!

[איש חסידות והלכה]

מבלי להיכנס לאידיאולוגיה מדובר בדבר טיפשי לחלוטין כל חתן שדורש יצטרך לשלם 5 פעמים רק כיום במצב זה לא הגיוני שבחור גם ישלם וגם ידרוש ראשי הישיבות נצרכים לעשות משהו בדבר המטופש

[ליטוואק פון בודאפעסט]

התירוץ שלהם היא, גם בחור שאינו דורש יצטרך לשלם. למנוע עצמו מהדרישות איננה ביטוח שלא להצטרך לשלם.

[איש חסידות והלכה]

התירוץ שלהם היא, גם בחור שאינו דורש יצטרך לשלם. למנוע עצמו מהדרישות איננה ביטוח שלא להצטרך לשלם.

תירוץ טוב אבל לא לראשי הישיבות שיכולים לתפוס יוזמה וכמו שלרישום יכולים הם להפוך את העולם גם לזה או אולי כזאת טענה למה לא תפסו יוזמה אבל ברור שזה מה שצריך להיות

[עובדיה חן]

מצ"ב מאמר על דרישת חתנים ופתרון מעשי בתחילתו.

[הרואה]

אני מכיר מקרוב כמה וכמה משפחות שלקחו חתנים מעולים אחד אחד שלא דרשו כמעט כלום, ה"חסרונות" שלהם, זה שהם באים מבתים "פשוטים" (מבחינת חוקי השוק, חלקם בנים לת"ח גדולים נחבאים אל הכלים), ולמדו בישיבות פחות נחשבות, וגם הם עצמם לא התעקשו ללכת על מבצע קנה קבל (קנה אשה קבל דירה).
עוד אופציה, זה בחור מבוגר מעט שכבר נאלץ להוריד מהדרישות.
אני מכיר גם משפחה חרדית סגורה מאד שלקחו שני חתנים בעלי תשובה יר"ש גדולים, בוודאי לא פחות מבחור ממוצע בחברון או תפרח.
ומאידך אני מכיר כמה משפחות עשירות על גבול החרדי שכל החתנים שלהם מישיבות יוקרתיות, והחתנים לא דקדקו על בת שגדלה על ערכים של עבודת ה' במיוחד, אלא על הסכום לדירה, מה שמראה שלא כל בחור שדורש כסף מה שחשוב לו זה שיוכל לשבת ללמוד, אלא יש חידוש ושמו "חמדת הממון"
אני חושב שכולם יודעים את כל זה, ומתעקשים לשלם דירה נטו מטעמי יוקרה, שיהיה ברור בשכונה שהחתן מישיבה פלונית וממשפחה פלונית.
אני רק מקווה שכשאגיע לשם או שה' ישלח לי כסף לדירות, או שאצליח לעמוד בפיתוי ואקח חתן צדיק ובעל מידות רק פחות "יוקרתי".

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ראיתי סיפור בספר "וואס געדיינקסטו" על האוצר, עמ׳ 33.

חסיד אחד שאל אותו (הרש"ב מליובאוויטש) האם עדיף שייקח בתור חתן עבור בתו אחד מתלמידי תומכי תמימים ("תמים"), או סתם בן תורה (מפני שעבור ׳תמים׳ היה צריך לתת נדוניה גדולה ולא היה לו לתת). בכלל היה הרבי מקפיד לשבת בעת ה׳יחידות׳, עתה קם הרבי מלא קומתו ואמר: "קאנאלען זאלסטו גראבען, אבער א תמים זאלסטו נעמען!" [=היה לחופר ביבים, אבל [לבתך] תיקח ׳תמים׳!]

הרי לך שהמנהג הזה של ראשי ישיבות התובעים נדוניה עבור חניכיהם, מקורה בת"ת.

[ראש]

התקשרו אלי מהישיבה בה למדתי שאחד הרמי''ם בישיבה מחתן, ואוספים לו כסף, כי ל'רש אין כל'.
לי איית היה מאוד קשה לתת, כי אני את דירתי בנתיבות עדיין לא גמרתי לשלם אחרי 15 שנה. לעומת זאת הר''מ היקר לליבי מאוד נתן לכל אחת מבנותיו דירה במרכזים החרדיים כירושליים ובני ברק.

האם הקושי שלי מובן או שהוא סובייקטיבי מידי ואין לזה שייכות עם הפולמוס הנ''ל.

להדגיש, אני מדבר על כספי מעשר. ממילא זה לא יוצא מהכיס שלי. אלא שכגזבר שיש לו את הזכות לטובת הנאה היכול להחליט למה הוא נותן, קשה היה לי להחליט לתת למטרה זו.

מאידך, אולי זה בכלל 'די מחסורו אשר יחסר לו' ולא גרע מעבד לרוץ לפניו..., כי אולי במעמדו החברתי אלו המושגים שהחברה מצפה ממנו, ואין זו תאוות בצע, אלא הכרח .ולא משנה לי אם הוא צריך להיות במשחק החברתי הזה או לא. זוהי החברה!)

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני, הרה"ג נפתלי בר-אילן מביא בספרו נקדש בצדקה שיש בראשונים שא"א לחייב לתת (גם לא מגדרי די מחסורו) עבור מה שלרוב הנותנים אין בעצמם

[הרע במיעוטו]

אני מכיר מקרוב כמה וכמה משפחות שלקחו חתנים מעולים אחד אחד שלא דרשו כמעט כלום, ה"חסרונות" שלהם, זה שהם באים מבתים "פשוטים" (מבחינת חוקי השוק, חלקם בנים לת"ח גדולים נחבאים אל הכלים), ולמדו בישיבות פחות נחשבות, וגם הם עצמם לא התעקשו ללכת על מבצע קנה קבל (קנה אשה קבל דירה).
עוד אופציה, זה בחור מבוגר מעט שכבר נאלץ להוריד מהדרישות.
אני מכיר גם משפחה חרדית סגורה מאד שלקחו שני חתנים בעלי תשובה יר"ש גדולים, בוודאי לא פחות מבחור ממוצע בחברון או תפרח.

אכן כך

ואני ממתין בשקיקה לאשכול הבא שיציג לנוחות ההורים אקסל או טבלת פישביין לחישוב מדוייק...
(פיסי/נפשי/רוחני/ ועוד הרבה הרבה.......)

[עובדיה חן]

לא יודע אם התפרסם חוברת זו אבל אני מצרף

חוברת-מוועד-הדיור-ארגון-שהשמחה-במעונו.pdf

(1.07 MiB) הורד 5546 פעמים

[י. אברהם]

רב סעדיה גאון סוף פרשת חיי שרה

סידור מלא.PNG (147.64 KiB) נצפה 165 פעמים

[צופה_ומביט]

רב סעדיה גאון סוף פרשת חיי שרה

סידור מלא.PNG

וואו!

[תלמיד-חכמים]

וואו!

אכן דברים כדרבונות...
להעיר מהמשך דבריו שם וז"ל: "וכשהיא מתה אנשי משפחתה להוטים לקחת "נחלה בגוים" ... עישור ואם הוא מת רוב עזבונו הולך לאבוד ויתומו נשאר... ומה שנאמר בענין נכסים ו"הפוסק מעות" וכדומה..."
דהיינו שרס"ג עצמו הקשה על שיטתו מדברי הגמ' אודות עישור נכסים לבתו והפוסק מעות לחתנו, ולצערנו נקטע כתב היד כאן ולא זכינו לתירוץ...
צוקר שיער שם בהערתו שהתירוץ היה שכל הנכסים שניתנו לחתן הם בכדי לעזור לו לפרנס את הכלה ולא לפרנס את עצמו.

[יבנה]

רב סעדיה גאון סוף פרשת חיי שרה

סידור מלא.PNG

וואו!

אכן דברים כדרבונות...
להעיר מהמשך דבריו שם וז"ל: "וכשהיא מתה אנשי משפחתה להוטים לקחת "נחלה בגוים" ... עישור ואם הוא מת רוב עזבונו הולך לאבוד ויתומו נשאר... ומה שנאמר בענין נכסים ו"הפוסק מעות" וכדומה..."
דהיינו שרס"ג עצמו הקשה על שיטתו מדברי הגמ' אודות עישור נכסים לבתו והפוסק מעות לחתנו, ולצערנו נקטע כתב היד כאן ולא זכינו לתירוץ...
צוקר שיער שם בהערתו שהתירוץ היה שכל הנכסים שניתנו לחתן הם בכדי לעזור לו לפרנס את הכלה ולא לפרנס את עצמו.

ד״ר נביה בשיר קיבל 200,000 ש״ח ממשרד המדע בשנת 2016 כדי להשלים פי׳ רס״ג לבראשית. נקווה שיצליח להשלים את זה.
ראה עליו כאן https://www.b7net.co.il/article/1710?fb ... qe5lRJmh0g

[גביר]

הוא סבל רבות מזה, כידוע. בהספדו של הגר"ח שמואלביץ עליו, רמז למאמר .

.

לפי מה שמספרים יותר מרמז.

התהלכו שמועות שראשי הישיבות הקפידו עליו עקב דבריו אלה והיו שקשרו זאת להסתלקותו בגיל צעיר יחסית, עד כדי כך שר"ח שמואלביץ מצא לנכול להזימן בשעת הלוויה והודיע לציבור שמועות אלה אינן נכונות וראשי הישיבות לא הקפידו עליו.

איני יודע אם אכן כך היה, מכל מקום כך שמעתי מיהודי ת"ח מבוגר [בסעודת חתונה, כשבשולחן התעורר ויכוח האם הדרך של 'לחתן ילדים' נכונה, הלה, שכבר חיתן אז ילדים היה מתומכי דרך זו וכנגדו היה בן תורה אחר שהסתייג ממנה (אם זה משנה, אני שתקתי ולא השתתפתי בוויכוח) ]