דרומי כתב:המונקאטשער כותב שאין הולכים בלילה, ולא ידוע מקורו כ"כ.
הבוחר בעלום כתב:דרומי כתב:המונקאטשער כותב שאין הולכים בלילה, ולא ידוע מקורו כ"כ.
כוונתך למנחת אלעזר או לסביו זצ"ל? היכן
עזריאל ברגר כתב:כמובן ראוי לשים לב, שאלו שנהגו לבוא לבית החיים רק בתענית (או בתענית-חלקית) - בוודאי הלכו רק ביום ולא התענו עד הלילה...
בקרו טלה כתב:הבוחר בעלום כתב:דרומי כתב:המונקאטשער כותב שאין הולכים בלילה, ולא ידוע מקורו כ"כ.
כוונתך למנחת אלעזר או לסביו זצ"ל? היכן
נטעי גבריאל אבילות ב עמ' 633 עי' הע' כ
דרומי כתב:מנהג האדמור מחבד שהיה מרבה ללכת על ציון חותנו, ללכת תמיד תמיד רק (לאחר שחרית) לפני תפלת מנחה ומעולם לא התפלל מנחה לפני הליכתו גם כשהיה זה מאוחר מאוד והתפלל מנחה לאחר השקיעה רק לאחר שחזר משם. וצ"ע.
שבטיישראל כתב:לא מיניה ולא מצקתיה !
המנחת אלעזר בנמוקי או"ח סי' רל"ח מיירי מענין איסור אמירת תהילים בלילה לדעת האריז"ל ולא כתב שם שלא ללכת לבית הקברות בלילה !
דרומי כתב:דברי המנח"א הם בספר דברי תורה (מונקאטש) מהדורה ג' אות מד שם כותב במפורש שאין לילך לקברי צדיקים בלילה אלא "רק ביום ובשחרית"
הבוחר בעלום כתב: איך שזכור לי קברו של הרש"ב לא נמצא בין קברים אחרים, א"כ גם שם אין לחשוש לחיצוניים כדלעיל.
דרומי כתב:בהקשר זה ראיתי עכשיו דברים מענינים בדרכי חיים ושלום (הנהגותיו של המנחת אלעזר), שהיארצייט של אביו הוא ביו"ט שני של סוכות, והיה שולח שליח מיד בצאת הכוכבים שידליק שם נר, ובבוקר לפני התפילה - לאחר שנטל לולב - היה הולך לשם ונמצא שם כשעה ואומר תהלים. ויש בזה הרבה חידושים, הן מצד עצם ההליכה ביום טוב, והן מצד שהלך לפני שחרית, ועוד
עזריאל ברגר כתב:הבוחר בעלום כתב: איך שזכור לי קברו של הרש"ב לא נמצא בין קברים אחרים, א"כ גם שם אין לחשוש לחיצוניים כדלעיל.
א. דובר על ציונו של הרבי הריי"צ ולא על הרבי הרש"ב.
ב. הרבי בצאתו מציון חמיו היה בד"כ הולך לקברי בנות משפחתו (אמו, אשתו וכו'), כך שהיה עובר בין קברים רגילים בזמן זה שלאחר השקיעה (ולפעמים גם לאחר צאת הכוכבים).דרומי כתב:בהקשר זה ראיתי עכשיו דברים מענינים בדרכי חיים ושלום (הנהגותיו של המנחת אלעזר), שהיארצייט של אביו הוא ביו"ט שני של סוכות, והיה שולח שליח מיד בצאת הכוכבים שידליק שם נר, ובבוקר לפני התפילה - לאחר שנטל לולב - היה הולך לשם ונמצא שם כשעה ואומר תהלים. ויש בזה הרבה חידושים, הן מצד עצם ההליכה ביום טוב, והן מצד שהלך לפני שחרית, ועוד
מעניין מה ההיתר להדליק נר יארצייט ביו"ט בבית-החיים!
הבוחר בעלום כתב:עזריאל ברגר כתב:הבוחר בעלום כתב: איך שזכור לי קברו של הרש"ב לא נמצא בין קברים אחרים, א"כ גם שם אין לחשוש לחיצוניים כדלעיל.
א. דובר על ציונו של הרבי הריי"צ ולא על הרבי הרש"ב.
ב. הרבי בצאתו מציון חמיו היה בד"כ הולך לקברי בנות משפחתו (אמו, אשתו וכו'), כך שהיה עובר בין קברים רגילים בזמן זה שלאחר השקיעה (ולפעמים גם לאחר צאת הכוכבים).דרומי כתב:בהקשר זה ראיתי עכשיו דברים מענינים בדרכי חיים ושלום (הנהגותיו של המנחת אלעזר), שהיארצייט של אביו הוא ביו"ט שני של סוכות, והיה שולח שליח מיד בצאת הכוכבים שידליק שם נר, ובבוקר לפני התפילה - לאחר שנטל לולב - היה הולך לשם ונמצא שם כשעה ואומר תהלים. ויש בזה הרבה חידושים, הן מצד עצם ההליכה ביום טוב, והן מצד שהלך לפני שחרית, ועוד
מעניין מה ההיתר להדליק נר יארצייט ביו"ט בבית-החיים!
גבי נפטר, יעויין בגשר החיים (ח"א פי"ז אות א' סק"ב) שכ' דנראה שמותר להדליק נר "מנר" ליד הנפטר לכבודו, כשם שהותר לחמם מים עבור טהרתו, אך הגרש"ז (שש"כ פס"ד הע' כ"ו) חילק וסבר שהדלקת הנר אינה צורך המת.
ביארצייט, כ' הביה"ל (סי' תקי"ד ד"ה נר) שאם לא הדליקו בעיו"ט, ידליקו עכ"פ בחדר שאוכלין בו, "ובשעת הדחק אפשר דיש להתיר בכל גווני, דהוי כעין נר של מצוה שהוא לכבוד אבותיו", וכ' המ"ב (סי' רס"א סקט"ז) שהדלקת נר יארצייט נחשב צורך גדול, כי העולם נזהרים בו.
ובלא"ה, למרות שאינו נראה כ"כ, שמא י"ל דעיקר העניין היה שיהיה נר דלוק ושמא שלח גוי? ואי תימא ישראל הוא מ"מ יותר לו מדין מה שכ' הביה"ל (שם) במפחד בלא נר דלוק.
ובהקשר למש"כ הרב דרומי, מהו החידוש שמותר לילך לביה"ק ביו"ט, סימן שלם הוקדש בשו"ע (תקכ"ו) להל' מת ביו"ט, ואמנם חששות רבות ישנם בקבורה כגו' בונה, חוץ לתחום, חורש וכו' אבל לילך סתם לביה"ק מהיכ"ת לחשוש?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 136 אורחים