חדש! ספר 'מקבים א' | מהדורה מחקרית-תורנית

[פלגינן]

בשורה משמחת לשוחרי תורה וחכמה.

מזה זמן עלה במוחו של ידידי ר' משה אריאל פוס להוציא לאור את הספר 'מקבים א', המתאר את נסֵי החנוכה וקורות אותם הימים מפי עֵד ראיה שהשתתף במלחמות, במהדורה המותאמת לבאי בית המדרש ולשלומי אמוני ישראל.

המלאכה הקשה הוטלה על כתפיו של ידידנו החוקר המוכשר והבקיא הרב לוי יצחק חריטן, שידיו רב לו בידיעות הנוגעות לספר זה ולתקופתו. ואכן הוא הוציא מתחת ידיו מלאכה משובחת, הן מהיבט מחקרי והן מהיבט תורני - ספר משובח ומפואר המלווה בתרשימים מפורטים, מפות מושקעות ותמונות נדירות.

מצ"ב דוגמית מכובדת מרחבי הספר, בה תוכלו גם לקרוא על הספר ועל המהדורה.

בעז"ה, בהמשך השבוע יגיע הספר לחנויות הספרים, ובשבוע הבא יימכר בדוכני בלוי.

מקבים איכות נמוכה דוגמה.pdf

(6.09 MiB) הורד 1393 פעמים

[אוצר החכמה]

הספר נראה מוהדר בצורה מושקעת ומבוארת היטב וגם באופן המושך את הלב לעיין בו. יש"כ לעושים במלאכה ובפרט לרב חריטן שגם הוא מבאי הפורום.

[י. אברהם]

אולי תדע מה מחירו?

[בברכה המשולשת]

ברוך ה'. איזו בשורה טובה לכבוד חנוכה!
ייש"כ גדול לכל העוסקים במלאכה ובייחוד לרה"ג המהדיר שליט"א.

[בן אדם]

בשורה טובה תדשן עצם!!
חן חן לידידנו הנעלה הרב לוי יצחק על עבודתו הנפלאה
ייש"כ!

[מחולת המחנים]

אכן אור חדש בהופעת הספר בהדרתו וההדרתו המופלאה של ידידנו החו"ב וכו' הרה"ג ר' לוי יצחק שליט"א.

מהתרשמות קלה ניכר כי גם ספר זה נערך ביד אומן, כשאר כתיבותיו האיכותיות והמושקעות של הרב המהדיר שליט"א.

[איש_ספר]

לכבוד המהדיר ולכבוד עבודתו הכבירה, מן הראוי היה לברך אחר המזון ולא לפני פניו, ומ"מ שפתי לא אכלא לברך את ידידי הרלוי"צ בעד מפעלו החשוב, מקום הניחו לו לעבודה כזו, המשלבת דייקנות מוקפדת לצד שימת לב על הסגנון ורוחו. בקעה מצא ובנה בה בנין לתלפיות!

[דעת_האברך]

עיינתי בדוגמא, ואין לי אלא לחכות בקוצר רוח לקנות את הספר השלם לכשיצא לאור. הרי זו עבודה נהדרת ומחכימה!

[אנא עבדא]

כל הרואה אומר "ברקאי"!
מצפה בכליון עינים לספר עצמו.

[נהר שלום]

ספר נהדר
בהקדמה כותב שהמחבר ל"מחנה הפרושים הנאמנים לחז"ל (שהיוו את רוב העם)"
מה המקור? זכור לי שהיה מי שכתב (וכן משמע מאגרת הרמב"ם) שרוב העם הלכו אחרי היוונים.

[בקרו טלה]

ספר נהדר
בהקדמה כותב שהמחבר ל"מחנה הפרושים הנאמנים לחז"ל (שהיוו את רוב העם)"
מה המקור? זכור לי שהיה מי שכתב (וכן משמע מאגרת הרמב"ם) שרוב העם הלכו אחרי היוונים.

המתיוונים היו המיעוט

[מתון]

האם יהיה להשיג הספר גם בחו"ל?

התמונות הם צבעוני גם בספר שבדפוס?

[פלגינן]

האם יהיה להשיג הספר גם בחו"ל?

התמונות הם צבעוני גם בספר שבדפוס?

נשלחו כבר לחו"ל ספרים. הפצת קולמוס.
בוודאי שצבעוני!

[בן אדם]

ספר נהדר
בהקדמה כותב שהמחבר ל"מחנה הפרושים הנאמנים לחז"ל (שהיוו את רוב העם)"
מה המקור? זכור לי שהיה מי שכתב (וכן משמע מאגרת הרמב"ם) שרוב העם הלכו אחרי היוונים.

לא מדובר בזמן נס חנוכה, אלא בזמן כתיבת החיבור - זמן יוחנן הורקנוס, ביחס לצדוקים ולא ביחס למתיוונים.

[חד ברנש]

ידידי ר' לוי יצחק,
עשית עבודה מופלאה והוצאת מתחת ידיך יצירת פאר, כתובה בטוב טעם ודעת, דייקנית, מושקעת ואיכותית ובעלת גימור מעולה.
לא כל יום יוצא כזה ספר.
השילוב של התמונות משבח גם הוא את היצירה.
ואת זה אני כותב מתוך עיון בדוגמא בלבד, וכעת אני מצפה לראות את הספר כולו (הוא עדיין אינו מצוי בחנויות)
עלה והצלח!!

[קו ירוק]

ר' לוי יצחק,
מקודם זה היה במייל, אך אענה עם המברכים. הדוגמית שמראה על הכל, יצירת מופת!
לא בכל יום זוכים לדבר שכזה.

[דעת_האברך]

אותי מטרידה כבר כמה שנים שאלה קשה בכל הנוגע לידע שלנו על התקופה האמורה. אמנם לא נכנסתי כעת לנושא ואיני מצוי בו עתה, אולם בעבר ניסיתי לבחון את הכתוב בספרי מקבים א' ומקבים ב' לאור המדרשים ומגילת אנטיוכוס. ההתרשמות שנותרה בי בעבר מקריאה במקבים א' ולאחריה במקבים ב' היתה שב' הספרים שלכאורה נכתבו כמעט באותה תקופה מוסרים במקרים רבים פרטים שונים לחלוטין על המלחמות שהתחוללו בישראל כנגד היוונים. מי היו המצביאים שבאו כנגד עם ישראל, באיזה מקומות נלחמו, מה היו הגורמים לפרוץ המרד, מה היה סדר המאורעות וכו' וכו'. ושניהם גם יחד אינם מזכירים כלל את המסורות שנמסרו על ידי רבותינו במגילת אנטיוכוס ובמדרשים מלבד בפרטים שונים בהם יש דמיון מסוים וגם בדברי חז"ל והראשונים יש מחלוקות וסתירות לאין סוף [מגילת אנטיוכוס אינה המקור היחיד למאורעות בדברי רבותינו, ראה למשל דברי רש"י בוזאת הברכה: "דבר אחר, ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היונים והתפלל עליהם לפי שהיו מועטים י"ב בני חשמונאי ואלעזר כנגד כמה רבבות". מי הם י"ב בני חשמונאי, ומיהו אלעזר?]. למשל, לכל מה שנזכר בדברי חז"ל על הנשים שגם הן היו באותו הנס והמעשה עם בת חשמונאי שעוררה את אחיה לפרוץ במרד בצורה פרובוקטיבית, אין זכר בכלל בספרי המקבים.
ידוע לי שרוב החוקרים נותנים אמון במקבים א' יותר מאשר במקבים ב', כי מלשונו משתמע שהיה עד ישיר למאורעות, ואילו מקבים ב' הוא עיבוד של ספר שאיננו יודעים לגמרי מה היו מקורותיו. אולם מאידך, גם היום יש המצדדים דווקא בגרסת מקבים ב' [האריכו בזה אוריאל רפפורט במבואו למקבים א' ודניאל שוורץ במבואו למקבים ב', כשכל אחד מהם מעדיף כמובן את הספר שהוא עבד עליו...]. מצד שני את מה שמוזכר במדרשי חז"ל ובדברי רבותינו הגאונים והראשונים ואינו תואם לב' הספרים הנ"ל פוטרים החוקרים בהינד עפעף כאגדות ועיבודים של מסורות שבעל פה שנמסרו שלא במדויק, מה שכמובן הינו לצנינים באזני באי בית המדרש האמונים על קבלת דברי רבותינו למדויקים. [ראיתי את ההתייחסות בהקדמה של הספר החדש לעניין נס פך השמן ולהתעלמות המוחלטת ממנו בכתבים הבאים מארץ ישראל לעומת המרכזיות שלו בכתבים הבאים מבבל, אך אין ספק שהשאלה קשה מהתשובה].
בכל אופן, לאחר שרואים שגם שני הספרים ההיסטוריונייים שנעשו באותו דור ממש אינם מגיעים לעמק השוה בפרטי האירועים אפילו בדברים משמעותיים מאד ובדברים שקשה להבין איך יש לגביהם מחלוקת, נשאלת השאלה, כמה בכלל אפשר להאמין לפרטים הכתובים בהם, ובאיזה יחס הם עומדים זה לזה ולשאר המקורות בדברי רבותינו. מאידך, האם לדברים שנשתמרו בידינו מרבותינו הגאונים והראשונים, ואף בדברי האמוראים והתנאים, יש גדר של תורה מסיני ואם קבלה היא נקבל, או שמא הם עצמם לא באו לקבוע מסמרות בדבר אלא לתת את המסגרת בלבד?
שמחתי לקרוא בדוגמא שהביאו מתוך הספר, שהמהדיר מתכוון לעבוד גם על מקבים ב', וגם אינו מבטל את דברי מגילת אנטיוכוס לחלוטין, ואקוה שאולי יבוא הדבר סוף סוף לפתרונו.

[לייבעדיג יענקל]

למשל, לכל מה שנזכר בדברי חז"ל על הנשים שגם הן היו באותו הנס והמעשה עם בת חשמונאי שעוררה את אחיה לפרוץ במרד בצורה פרובוקטיבית, אין זכר בכלל בספרי המקבים.

דומי שהמעשה הנ"ל מופיע לראשונה ב'מדרש לחנוכה' שהינו חיבור מאוחר יחסית, וכנראה לא יצא מתחת ידי חז"ל (תנאים או אמוראים), אם כי יש ראשונים שכללוהו בפיוטיהם.

ראה את התייחסותו ההחלטית של היעב"ץ לנידון זה (ומדבריו תקיש לפרטים נוספים ששאלת עליהם):

מור וקציעה סימן תרע
וביחוד לנשים הוא דבר ראוי ונכון, לפי שהן קלות הדעת, ויבואו לעשות מלאכתן לאור הנר של מצוה. ואת זו מצאתי אחרי כותבי לבעל ט"ז ז"ל [ס"ק ב] שעשה ג"כ סמוכות לסברת הטור מאותו מנהג של ביטול מלאכה דר"ח. והוא ז"ל הוסיף לומר שנס חנוכה כמו כן נעשה ע"י הנשים. וזה דבר בדוי (אף על פי שכתבו כן קצת מפרשים) כי באמת אין שייכות כלל לנשים בנס חנוכה יותר מן האנשים. לא אמרו רז"ל, אלא שאף הן היו באותו הנס, וזה כפירש"י ז"ל, שהיוונים גזרו על האשה הנשאת, שתבעל להגמון תחלה (שגזרותם הרעות היו כוללות לנשים כמו לאנשים) לא שהן הנה היו סבה וגורם לנס, כנודע מספר מלחמות החשמונאים, ומדברי היוסיפון (גם הפייטן האשכנזי ביוצר דשבת חנוכה ערבב מעשה שני ניסים מתחלפים, ורחוקים מאד בזמניהם זה מזה, ולא קרב זה אל זה, אם לא שנאמר שרצה לתת זכרון גם לנס יהודית, שאירע בזמן קדמון, בימי גלות בית ראשון, ולא מצא לו מקום מיוחד, וצירפו לנס חנוכה, כמ"ש בס"ד בהגהות היוצרות) אלא העיקר כדברינו שנקבע מנהג זה על הנשים, לקלות דעתן, והוא הנכון.

[בן אדם]

קצת תמוה שהיעב"ץ תולה פירושו ב"אף הן היו באותו הנס" ברש"י, הרי נחלקו הראשונים בפירוש אף הן היו וכו', ודוקא רש"י והרשב"ם הם שנוקטים תמיד שהכוונה שהנס נעשה על ידן, ושאר הראשונים חולקים עליהם בזה. (ומתוך דברי התוס' והרא"ש משמע שהוכיחו כן מזה ששאר המ"ע שהזמן גרמא אין הנשים פטורות, כגון ישיבה בסוכה).
ואם כבר הגענו לזה, בריבב"ן מצינו שהביא זאת בשם היוסיפין, וז"ל "שאף הן היו באותו הנס. שגזר ההגמון לבעול הכלה בכניסתה לחופה. פירוש אחר, עיקר הנס בא על ידי חנה ויהודית, כדמפרש בספר יוסיפון", איה מצינו בספר יוסיפין שמביא מעשה של חנה ושל יהודית?

[רבותיי]

אברך בכל פה את ידידנו העורך שליט''א אשר עמלו ויגיעו נשאו פרי, ויצא הספר כלול בהדרו.
כבר החזקתי את הספר בידי ואף עברתי בין בתריו במתי מעט, לא אני הוא זה אשר יביע חוות דעת מקצועית על העריכה, אך ההשקעה ניכרת.
כמדומה, וספר היסטורי תיעודי עברי ראשון זה, שהתגלגל במהלך הדורות אצל הנוצרים, ואחר אצל פוקרי הדת המהווים האנטי תזה המוחלטת לחשמונאים הראשונים, נפדה עתה וחזר לחיק המחנה החרד לדבר ה', כאשר ניתנת האפשרות לקרוא בו, להבינו, בלא להזדקק לערימות הכפירה המלוות את המהדורות הקודמות.

[הא לחמא עניא]

באיזה פרק בדיוק מופיע הסיפור של נס חנוכה???

[פלגינן]

באיזה פרק בדיוק מופיע הסיפור של נס חנוכה???

איזה מהם?

[י. אברהם]

בעז"ה, בהמשך השבוע יגיע הספר לחנויות הספרים

נמצא כבר ב'גירסא'

[רבותיי]

אם כבר, עלינו לשבח ולברך אף את ידידנו ה'מפיק' (שם מכובס למוביל יוזמה, ומלווה בכל עוז את הפרוייקט מראשיתו ועד אחריתו) הרב משה שוחט שליט''א, המקף המקשר בין החזון והמעש.

[הא לחמא עניא]

באיזה פרק בדיוק מופיע הסיפור של נס חנוכה???

איזה מהם?

לא זכיתי להבין כוונתך ???

[בן אדם]

באיזה פרק בדיוק מופיע הסיפור של נס חנוכה???

העיקר היא בסוף פרק ד'. אבל כמובן, כדי להבינו כראוי יש לקרוא גם הפרקים הקודמים לה.

[הא לחמא עניא]

באיזה פרק בדיוק מופיע הסיפור של נס חנוכה???

העיקר היא בסוף פרק ד'. אבל כמובן, כדי להבינו כראוי יש לקרוא גם הפרקים הקודמים לה.

בדיוק סוף פרק זה לא מופיע בדוגמא.
בכל אופן תודה רבה.

[פלגינן]

מצוין. רוץ מהר לקנות, כי הספרים תיכף אוזלים ולא בטוח שנספיק הדפסה שנייה.

מחירו המגוחך של הספר הנו סביבות 40 ש"ח!

[רבותיי]

בגירסא - 40 ש''ח בדיוק - קניתי...

[איתן]

יומא טבא לרבנן. אני אישית קראתי את מקבים א' במהדורה ישנה של א. כהנא.
יש גם מהדורה חדשה של ר. רפופורט.

תמיד חשבתי שכמה חבל, שאין מהדורה מותאמת לציבור הדתי.
וכך ספר חשוב זה נעלם מעיני הציבור הרחב. וטוב שיצא לאור דווקא א' ולא ב', שנכתב ביוונית ע"י יהודי מהפזורה, שהרבה פחות אמין, מה גם שמתעסק בתקופה יותר קצרה.

[ההוא גברא]

נאה מאוד. ויש להעיר שהם בדקו רק את הדפוסים בעברית, ולכן ננעלם מהם שהרבה אחרונים אשכנזים השתמשו בספר מכבים וספר יהודית ביידיש שיצאו בכמה מהדורות שונות והיו נפוצים אצל היהודים!
(מסתמא העתקות מהתרגום הגרמני של הגויים בקצת שינויים). ראה לדוגמא את הדפוס כאן: http://hebrewbooks.org/24612
התוי"ט שקרא גרמנית אולי השתמש בספר בגרמנית, אבל האליה רבא השתמש מסתמא בספר ביידיש.
אפילו מעשה יהודית שנדפס בסוף הצאינה וראינה ביידיש הוא העתקה כזו בקצת עיבודים.

[נוטר הכרמים]

ברכותינו לידידינו מאתרא הדין משכבר הימים, חמרא למרא - הרה"ג ר' לוי יצחק שליט"א, וטיבותא לשקי' - הרה"ג ר' משה שוחט שליט"א. הידענות והמקצועיות, הדייקנות וטוב הטעם כבר הוחזקו בחיבורים ובמאמרים השונים שיצאו מתחת ידכם. הדוגמית מצמיאה ומפתה לקנות. אי"ה נשזוף את היצירה המסקרנת כולה בדוכני בלוי.

[עתניאל בן קנז]

ג"א מצטרף למברכים לידידי הרב ל. י. שליט"א
יה"ר שירווה נחת מעמלו, ותשרה שכינה במעשה ידיו
כה יתן ה' וכה יוסיף, להגדיל תורה ולהאדירה.

[הקיק]

גם אני הקטן מברך את כל העושים והמעשים, עו"ד פוס והרב משה שוחט והאחרים. זהו ספר נפלא מאוד, והלוואי שהוא יהיה פורץ הדרך לספרים אחרים מסוג זה, המשלבים על בסיס מסורות חז"ל והקדמונים את ה'חוכמה בחוקרים תאמין', בסינון מאוזן וחכם.
אמנם יש לי שתי הערות בתקווה שהן יתוקנו במהדורות הבאות: א. הכינוי העקבי של יוספוס 'יוסף בן מתתיהו הכהן' בא מסתמא לרמוז 'אחינו אתה אחינו אתה'. אבל לא, יוספוס אינו אחינו. הוא היסטוריון גאוני והרבה אפשר להסתייע בספריו [אם ניפוי מסוים בין הבר לתבן], ויש לו גאוה יהודית ראויה לציון, אבל הוא רשע מרושע, חברו ובן בריתו של טיטוס שחיק טמיא. בקיצור: יוספוס הרשע, ולא 'יוסף בן מתתיהו הכהן'. ב. חסר מאוד מפתח מפורט בסוף הכרך המלא והגדוש הזה, לא תמיד אפשר לנחש באיזו הערה מופיע בירור היסטורי נפלא ביותר, הסבר של ביטוי, וחידושים מחידושים שונים.
ואסיים בברכה נוספת כפולה ומכופלת ליוזמה הנפלאה ולעבודה היוצאת מן הכלל של המהדיר שליט"א.
הק' יואל

[קו ירוק]

קשה מאוד לתת ציון ליוספוס פלביאוס כ'רשע מרושע'. אינני חושב שהוא היה תלמיד חכם אף שכעדותו למד אצל החכמים, והכירוהו והכירו ואת בית אביו, אבל דעתו מקורבת לחלוטין לפרושים הלא המה התנאים הקדושים שבדורו, ואף ניכר בספרו חיי יוסף (מסיפור שהוא מסל"ת לגמרי) שהיתה מחלוקת ביחס למעשיו בין התנאים.
הוא לא ראה מקום להתאבד. וזה בהחלט לגיטימי. וכשבוי ברומי בודאי שהיחס מצידנו חייב להיות סלחני יותר.
דוקא חוקרים שאינו משלומי אמונים חורצים עליו את דינם, באשר הוא לא מפסיק 'לאומני' לדעתם..
אמנם אני מסכים שהתואר, החסידי מעט, יוסף בן מתתיהו הכהן, לא מתאים, כי הוא בס"ה יוספוס פלביאוס..

נו, נקווה שמהדורה נוספת, עם מפתח, תבא בעקבותיה.. כעת אנו מייחלים שהמפיץ שמתמהמה מעט, יזדרז להביא את הספרים לחנויות.

[לייבעדיג יענקל]

גם רבותינו הראשונים ידעו (מתוך הספר יוסיפון), על חיי יוסף ב"מ ועל עמידתו לצד טיטוס, ולמרות זאת מצא רבינו גרשום מאור הגולה לנכון להעתיק את כל החיבור בכתב ידו. גם שאר הראשונים ציטטוהו והזכירוהו עשרות פעמים, בד"כ תחת הכינוי 'יוסף בן גוריון', וברש"י ליחזקאל (כז, יז) נמצא: 'ראיתי בספר יוסף הכהן'.

[הכל בכתב]

בהקדמות לספר "יוסיפון" מבואר מתוך דברי כולם, כי הספר יוסיפון שבידינו הינו מורכב מב' או ג' מהדורות, ולא ברור אם ביד הראשונים היה הספר בשלימותו כמו שהוא בידינו, כך שיש לדון ולומר כי אילו ראו רבותינו הראשונים כל מה שכתוב ביוסיפון, האיך מתייחס באהדה כלפי טיטוס הרשע, וכותב שעיכב בכל כוחו מלשרוף את ביהמ"ק, בו בזמן שרבותינו חכמינו ז"ל העידו שנעץ חרב בפרוכת וחירף וגידף וכו', יתכן שהיו נוקטים גישה אחרת כלפי האדם הזה.
שנית צריך להבין, כי אין הוכחה שרבותינו הראשונים התייחסו לדבריו כמקור נאמן וחזק, רק התייחסו לדבריו כ"מעשה ביכל", ולא יותר. - ומה שהביאו מדבריו, כי בידם לא היה שום מקור אחר על ימי בית שני, יותר ממה שכתוב בדברי חז"ל, ועל כן מה שמצאו בספרו להתאים לכוונת הפסוקים והנבואות בספר דניאל וכדו', הביאו מדבריו, אבל לא מצאתי עדיין בראשונים שיתייחסו לדבריו בנאמנות יתירה.
ועיין בהקדמת האברבנאל לספר חבקוק, שהביא מדברי היוסיפון שחבקוק הנביא בא לדניאל בגוב האריות, וכותב שזהו נגד דברי חז"ל שחבקוק היה בימי מנשה המלך, מוקדם כמאה וחמישים שנה לדניאל, ומסיק שאין להאמין בסיפורי מעשיות נגד דברי חז"ל. - וזהו למרות שבכל ספריו מרבה להביא מדברי היוסיפון, מ"מ במקום שמצא סתירה לדברי חז"ל, כותב שאין להאמין לדבריו שהם רק "סיפורי מעשיות".
וגם בספר דניאל (וכמדומני שגם במשמיע ישועה) כותב עליו דברים קשים, על שהאמין לדברי הגויים בחשבונות מלכי פרס, שהמה נגד דברי חז"ל, וכותב כי היתכן שיוסיפון אשר - לפי דבריו - היה כהן משוח מלחמה, יתן אומן לדברי הגויים המתנגדים לדברי חז"ל.
סך הכל, רבותינו לא התייחסו לדברי יוסיפון יותר מספר של סיפורי מעשיות, ולא כ"ספר" של "איש מהימן", וכל שכן שלא החשיבוהו כ"אדם גדול".

וזהו בלי להיכנס להדיעה של בעל דורות הראשונים, שיוסיפון היה מהצדוקים שנלחמו עם חכמינו ז"ל, ואכמ"ל.

[הקיק]

אין לי שום טענה על הקדמונים שהעתיקו אותו והזכירו אותו כל אחד בכינוי שהכיר, וחלקם גם החליפו בין יוספוס ליוסיפון, והדברים עתיקים. אבל למרות שאולי היה יהודי ירא שמים והניח תפילין כל יום, איך אפשר להתעלם מפשעיו הנוראים נגד בני עמו, לפני שמסר את עצמו לטיטוס והפך להיות ממקורביו וגם אחרי זה? איך אפשר להתעלם מזה שבניגוד לחז"ל שתולים את כל אשמת שריפת המקדש בטיטוס - יוספוס מנסה לסנגר עליו שהוא ניסה למנוע בכל כוחו את שריפת המקדש והצטער על שריפתו? בקיצור, יוספוס הרשע ולא יוסף בן מתתיהו הכהן...

[סעדיה]

ועיין בהקדמת האברבנאל לספר חבקוק, שהביא מדברי היוסיפון שחבקוק הנביא בא לדניאל בגוב האריות, וכותב שזהו נגד דברי חז"ל שחבקוק היה בימי מנשה המלך, מוקדם כמאה וחמישים שנה לדניאל, ומסיק שאין להאמין בסיפורי מעשיות נגד דברי חז"ל. - וזהו למרות שבכל ספריו מרבה להביא מדברי היוסיפון, מ"מ במקום שמצא סתירה לדברי חז"ל, כותב שאין להאמין לדבריו שהם רק "סיפורי מעשיות".
וגם בספר דניאל (וכמדומני שגם במשמיע ישועה) כותב עליו דברים קשים, על שהאמין לדברי הגויים בחשבונות מלכי פרס, שהמה נגד דברי חז"ל, וכותב כי היתכן שיוסיפון אשר - לפי דבריו - היה כהן משוח מלחמה, יתן אומן לדברי הגויים המתנגדים לדברי חז"ל.

ברור שאין סיבה להאמין במה שהוא מספר מההיסטוריה הרחוקה מזמנו.

[מה שנכון נכון]

על הסתירות בין דברי יוסיפוס לחז"ל ביחס לטיטוס ראה מש"כ ליישב המהר"ל ור' צדוק.

יש גם לזכור שכשכתב את ספריו ישב ברומא כבן חסותם של אספסינוס וטיטוס, (ואפי' קבל את שם משפחתם "פלביוס"), וקיבל מהם אחוזה בירושלים וברומא, אזרחות רומית, וכן קצבה כספית. כמו"כ ספריו יועדו בעיקרם לגויים. ובזה מתיישבות הרבה מהתמיהות.