רבי יעקב יוסף דז'ימטרובסקי רב בעקרון

[שי אבי דוד]

האם ידועים פרטים נוספים עליו?

[שי אבי דוד]

איזכור שמו בעיתון חבצלת

[איש_ספר]

ה"ה האבא של הפרופ' חיים דימטרובסקי
(שמעתי פעם שהפרופ' היה עוזר לאביו במכירת חמץ בנחלת שבעה...)

חומר עליו תמצא בספר דרישת ציון הוצאת מוה"ק


שכחתי אם הוא אביו של ר' יצחק מקול יעקב או דודו.

[שי אבי דוד]

אתה מתכוון לזלמן דזי'מטרובסקי?

הנה, עוד חומר שנשלח אלי באישי. תודה לשולחים

[תוך כדי דיבור]

ע"ע כאן הערות 26-27.

[תולדות]

לכאורה הוא דוד אביו של רבי יצחק דז'ימיטרובסקי מישיבת קול יעקב.

[שומר-הגחלת]

בס' אדרת שמואל עמ' תרנ"ד מובא שפעם הגיעה שאלה חמורה בהלכות חציצה אל הגר"ד בהר"ן ושלח לשאול את הרב מעקרון כיון שעשה שימוש בהוראה אצל הגר"ש סלנט.

[שי אבי דוד]

עיין לעייל

[שיף]

היה חתן רבי משולם זלמן בהגרח"י שפירא
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 40#p378624

ועוד על דז'ימיטרובסקי
viewtopic.php?f=19&t=3399&hilit=%D7%A9%D7%A4%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9D#p25361

[גביר]

יש להזכיר ש'עקרון' זו אינה העיירה הידועה כיום בשם קריית עקרון הסמוכה לצומת ביל"ו, שם שכן אז הכפר הערבי עקיר, אלא המושבה הסמוכה אליה הקרויה כיום מזכרת בתיה.

[חלמישצור]

1. בדברים מספר לידא שהביא הראי"ס לעיל נכתב 'בשנת תרס"ח קיבל על עצמו, בעידוד של הרב קוק ז"ל, משרת רבנות במושבה עקרון' (ובסגנון אחר, 'בהשפעתו נתקבל', באור המזרח שנה ט"ו חוברת ג', ניסן תשכ"ז, עמ' 188). להבהרת העניין אציין כי אמנם הגרצ"פ פרנק הוא שהציע לראי"ה באייר תרס"ח למנות את הרב יעקב יוסף לרב במושבה (סיני ק, עמ' תקצח). משאישר הרב קוק את ההצעה עקרונית (אגרות הראיה א, קמא, קמה), פנה אליו רי"י והרב קוק סייע לו בכמה עצות (אגרות הראיה שם, קמח) ובכתב מינוי רשמי (סיני שם, עמ' תקצט). בהמשך שלחו לעבודות רבנות גם בקסטינה (אגרות הראיה שם, קסו), חיזק את מעמדו בקהילה בשעה קשה (שם, רו), ובכלל סייעו בעצה ובעידוד (שם, רפה) ובבירור הלכות שונות (כבר הובאו לעיל קובץ תשובות מהשו"תים). מצד שני, כפי שכתב הרא"ה הי"ד במאמרו שציין עליו לעיל, רי"י 'היה מתומכיו של הראי"ה בפרשת הרבנות ולאורך כל הדרך'.

בידיעה בעתון חבצלת שכתב אחד מהמושבה על הליך המינוי, כמובן לא מכירים את ההשתלשלות הפנים-רבנית של ההצעה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=57F54723):

ביום ד' בא הנה אברך אחד מירושלם הרה"ק ר' יעקב יוסף זימיטראיובסקי אחד מבני הישיבה הגדולה תורת חיים, והביא מכתב בקשה מגאוני ירושלים, אל הרב הגאון אב"ד דיפו שליט"א להכניס את הרב הנ"ל במושבה עקרון לרב תחת ראשותו. הרה"ג אב"ד דיפו קבלו ברוב כבוד ותיכף שלח מכתב לעקרון והודיע אותם הבשורה הטובה, ביום ה' באו שלשה מחברי הועד ויעמדו לפני הרה"ג הג' דיפו שליט"א. הרב קבלם בכבוד והציע לפניהם את יקר ערך המעלות של הרה"ג ר' יעקב יוסף הנ"ל. והם הסכימו ובקשו מכבוד הרה"ג אב"ד דיפו שיבא גם הוא לעקרון. לעת ערב נסעו כלם לעקרון.
ביום ב' שב רבינו הגדול לרחובות והרה"ג ר' יעקב יוסף נשאר ויתמנה בעקרון. לפי הנראה יאריך שבתו על כסא הרבנות יען כי הוא כפוף ונכנע לרב הגליל דיפו ללכת בדרכיו ולשמוע בקולו. אשרי חלקו שזכה להיות אחד מתלמידיו של הרה"ג אב"ד דיפו שליט"א ומי יתן לשמוע ביתר המושבות בשורות כאלה.

2. באותו ספר נזכרת היציאה של רי"י דזימיטרובסקי בשנת תרע"ב לארה"ב לשמש שם ברבנות כשנה (בעניין חזקת רבנותו שם באותו הזמן, ראו אגרת הראי"ה לועד עקרון, באגרות הראיה ב, תכה. הנה כתבה בעניין זה http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=B4A12D95). בתרע"ו אנחנו מוצאים אותו שוב רב בעקרון (תולדות חכמי ירושלים א, עמ' מט). בשערי ציון, תמוז-אלול תרצ"ד, עמ' נה, נזכר ששב לירושלים בתרע"ט. (בתשובה מהגרצ"פ, הר צבי ו, קה, מתאריך ב' אייר תרצ"ג, בעניין שוחטים ששבתו אם איבדו חזקתם, מצוין שרי"י הוא רב בעקרון, וזה כנראה ט"ס). אגב, בערכו בספר דורשי ציון בפועל, עמ' 207, יש בלבול גמור בעניינו.

3. רי"י חתום כאחד הרבנים בעיר על כמה וכמה כרוזים המפוזרים באיזהו מקומן. חותמתו וחתימתו באיכות טובה, על ספריו, אפשר לראות כאן (https://www.kedem-auctions.com/he/node/16463).

4. מקור התמונה לעיל מעתון חבצלת שהביא ר"ש אבי דוד (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=980B9801).

5. כפי שכתב שומר הגחלת רי"י שימש בירושלים את הגר"ש סלנאט. אציין כי אחת התשובות ששלח אליו הראי"ה, נוגעת להיתר להספיד את הגרש"ס, שציווה שלא יספידוהו (הובאה כאן בקובץ לעיל, דעת כהן, קצט). אגב, בתקופתו בירושלים היה מחברי אגודת הת"ח 'בית ועד לחכמים' (תועפת ראם לזכר ר"א ראם, עמ' 68).

[ברוז]

כאן מכתב ממנו עודו בירושלים עיה"ק

[חלמישצור]

משום מה מצאתי את השלט הזה קבוע בבית המדרש הישן של מרכז הרב.

[גביר]

זה שלט שנקבע לכתחילה במרכז הישנה או שהועבר לשם ממזכרת בתיה כששיפצו את ביהכנ"ס הגדול שם?

[חלמישצור]

אין לי מושג מאיפה הגיע השלט. אבל ברור שהכוונה לאחד מבתי הכנסת בירושלים (אפשר לשער שלא מנחלת שבעה, כי אז היו כותבים שהרי"י היה מו"צ בשכונה וכו').

[איש_ספר]

יש כאן מי שמסוגל לסדר בצורה ברורה ומובנת את רבני המשפחה הזו ואישיה הנודעים, מי בן של מי וכו'?!

הרב מעקרון, הרב מכפ"ס, רה"י זצ"ל, הפרו' ז"ל צאצאיהם ועוד.

יש"כ.

[איש_ספר]

משום מה מצאתי את השלט הזה קבוע בבית המדרש הישן של מרכז הרב.

שמעתי מסבי שליט"א שרי"י היה אומר שיעורים ביסוד ושורש העבודה בבהמ"ד הישן של מרכז הרב.

סיפר עוד שאחרי נחלת שבעה התגורר בשערי חסד, ופעם התמהמה דקה אחת אחרי השקיעה עם הדלקת נ"ח, עד שזכה ל"גערה" מרש"א פפרמן: גיכער! סי שפעט!

[חלמישצור]

שמעתי מסבי שליט"א שרי"י היה אומר שיעורים ביסוד ושורש העבודה בבהמ"ד הישן של מרכז הרב

תודה רבה. אפשר לשער אפוא ש'בית הכנסת' הנז' הוא "בית הכנסת של ר' דוד יאנובר" שניצב על הקומה השנייה של דירות שכונת "בית דוד" שנים רבות לפני מרכז הרב (נבנה בתרל"ז). כאמור שב רי"י לירושלים בשנת תרע"ט, כנראה החל למסור כבר אז את השיעור הנ"ל בבית הכנסת, והמשיך בו גם עם בניית בית הרב קוק בשנת תרפ"ג, אע"פ שמאז שימש המקום כבית המדרש של הישיבה. מכיון שמרכז הרב עברה למשכנה הנוכחי בשנת תשכ"ד, חזר ביה"כ למתכונתו המקורית עוד לפני פטירת רי"י שמצידו המשיך העביר שם שיעורים עד פטירתו בתשכ"ו, ומעתה הכיתוב ברור (עוד על בית הכנסת ובית הרב קוק אצל גרייבסקי, ספר היישוב, ירושלים תרצ"ט, עמ' 26; ר"י שפירא, ירושלים, ירושלים תש"ח, עמ' 115; וכן אצל דרוק, שלשה דורות בירושלים, ירושלים תשל"ח, עמ' 145-148; ירושלים של מטה, ירושלים תשס"ג, עמ' 37-40; נזכר גם כאן http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=664).

[חלמישצור]

לשלשה באלול, מהד' תשע"ג, קכא (מהד' תש"ז, כז):

הרב קוק והרב דזימיטרובסקי.png (124.48 KiB) נצפה 11144 פעמים

[חלמישצור]

עוד על השיעור של רי"י בספרו של הרב יוחאי רודיק, חיים של יצירה: ישיבת "מרכז הרב" לדורותיה, ירושלים תשנ"ח, עמ' 72-73

חיים של יצירה עמ 72-73.jpg (799.25 KiB) נצפה 11006 פעמים

[חלמישצור]

בספר החדש עיני יצחק על הרב יצחק אריאלי, עמ' 96-98 מובאת אגרת הגותית ומעניינת מהרי"מ חרל"פ אל 'מע"כ ידי"נ האברך החו"ב יצחק זעמבראווער [אריאלי] הי"ו' שהיה שברח באותה ימים, ימי מלחמת העולם הראשונה, אל פתח תקווה (נדפסה בעבר עם השמטות בספר חקרי זאב, תשע"ג, עמ' 20). בשולי האגרת כותב הרי"מ:

אבקש מאד לקרב את העלם היקר מו"ה אליעזר ב"ר אברהם אהרן שץ אשר הוא ידוע בשקדנות הנמרצה והוא מצוין רב. צריכים לפעול אצל הד"ר או[י]ערבאך שיתמכם. בשכל יש למצוא דרך איך לפעול אצלו. את זה אבקש מאתך ומאת ידי"נ הרה"ג מו"ה יעקב יוסף שהי' רב בעקרון שהנני פו"ש באה"ר. אנא תשתדלו עבורו כל אשר יבוא בידכם. הוא מתאכסן כעת אצל אחיו מר יוסף רסטווסקי ודרוש מאד לתמיכה. קרבו אותו, דברו על לבו, והי' ד' עמכם. ידידכם יעקב משה הנ"ל.

שתי הדמויות המדוברות, 'אליעזר ב"ר אברהם אהרן שץ' ואחיו 'יוסף רסטווסקי', לא זוהו בידי עורכי הספר. אמנם הנה ר' אליעזר זאב רוסטובסקי כאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=7B72A1CF), כאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=07FE4538) וכאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C334FC45). והנה אחיו ר' יוסף מרדכי אהרוני (רוסטובסקי), דמות ידועה באותה תקופה בפ"ת כאן (http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1207) וכאן (http://petah-tikva.rishonim.org.il/peop ... itemId=326). הוא נזכר גם בספר זכרונותיו של הד"ר אוירבך הנזכר, מהלברשטט עד פתח תקווה, עמ' 37, 40, בתור אחד מהמורים בבית הספר בימי מלחה"ע.

עוד הוסיפו בספר תמונת שיעור של רי"י:

הרב דזימיטרובסקי מוסר שיעור - עיני יצחק עמ 98.png (4.67 MiB) נצפה 10778 פעמים

[מיללער]

ה"ה האבא של הפרופ' חיים דימטרובסקי
(שמעתי פעם שהפרופ' היה עוזר לאביו במכירת חמץ בנחלת שבעה...)

חומר עליו תמצא בספר דרישת ציון הוצאת מוה"ק


שכחתי אם הוא אביו של ר' יצחק מקול יעקב או דודו.

[חלמישצור]

1. כתבה מאת ר' יהושע בראנד עם פטירת הרב דיזימיטרובסקי (הצופה, ז' חשון תשכ"ו, עמ' 5; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=D626E0FE):

נסתלק אחד מיקירי ירושלים. ביום ב' כ"ט תשרי תשכ"ו נפטר הרה"ג חסידא ופרישא ר' יעקב יוסף דזימיטרובסקי זצ"ל. מאז שזכיתי להכירו מקרוב, לא פסק פומיה מגרסא ממש יומם ולילה. כל אדם שבא לביתו נתקבל על ידיו במאור פנים. על פי רוב היה שקוע בלימודו ולא שעה אל המבקר שישב ממולו והסתכל בו. פתאום נתעורר מלימודו ושמח לשוחח קצת. נולד בתרמ"א בלידא המפורסמת בגלל רבה הגדול הרב ריינס זצ"ל. היה מקורב אליו והושפע ממנו גם בעניין אהבת ציון. מספר שנים למד בסלובודקה, ובתרס"א עלה לארץ ישראל. למד בישיבת "תורת חיים", הצטיין בהתמדתו הגדולה גם בקרב המתמידים. בירושלים התקרב לר' יצחק בלאזר, אחד מאבות תנועת המוסר. בתקופה זו נשא לאשה את נכדתו של הרב חיים יעקב שפירא אב"ד של ירושלים, ובבית זה התווה דרכו לעתיד והוא הוראת איסור והיתר בישראל. כמו כן נתקרב ביותר להרב קוק ז"ל בהיותו ביפו ובהשפעתו נתקבל לרב בעקרון בשנת תרס"ח.
במלחמת העולם הראשונה שימש ראש ישיבה בפתח תקווה. זמן מה היה רב בעיר לארנס מאסס בארצות הברית. ולאחר המלחמה התיישב בירושלים כרב בנחלת שבעה ושימש בתפקיד זה עד ימיו האחרונים. הצטיין בכוח דרשני, אבל ראה בזמן ביטול זמן והתמסר ללימוד תורה. כאיש מוסר סבור הוא שעל הרב לענות מיד לשואל ולא להשהות את דינו, לפיכך השתדל כל ימיו שתהא משנת ההוראה סדורה בפיו.
עם התעוררות הציונות המדינות, בתרע"ט, הוציא את ספרו של הרב צבי הירש קאלישר "דרישת ציון", הדן בענייני יישוב ארץ, הקרבת קרבנות בזמן הזה, אשר השפיע בזמנו על גדולי הדור, ובתוכם ה"חפץ חיים" זצ"ל, שהשתוקק לעלות לירושלים ולהקריב קרבנות. בסוף יש "קונטרס סמיכת זקנים" של המו"ל ובו דרישה לחידוש הסמיכה בישראל ולקיום סנהדרין גדולה בירושלים אשר בכוחה לפתור בעיות שהן למעלה מכוחן של הרבנים הרגילים. לצורך זה הציע לייסד ישיבה גדולה בירושלים אשר תכשיר את הכוחות הדרושים. אין ספק, שהתכוון לתכנית לימודים שאינה מקובלת בישיבות הרגילות אלא מפאת התנאים האובייקטיביים הצניע רעיון זה. ומפאת צניעותו הגדולה, לא היה ידוע שהוא מחוללם של רעיונות אלה שנתגלמו בחלקם בישיבת "מרכז הרב". חבל על דאבדין ולא משתכחין!

2. בכתבה קצרה בעיתון הצופה (כ"ד טבת תשי"ט, עמ' 3; http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=38F31581) מדווח:

לומדי ישיבת שומרי התקנות של הועד הכללי "כנסת ישראל" לצדקת רמבעה"נ שבירושלים, יחד עם מגיד השיעור, הרב ר' יעקב יוסף הלוי דזמיטרובסקי וחברי הועד הכללי, הסבו למסיבת סיום המשנה. עם סיום ה"הדרן" נערכה סעודת מצוה כשהיו"ר הרב ר' אברהם דוד רוזנטל אמר דברי תורה ועדוד ללומדי הישיבה.

הרב רי"י נזכר גם בשנת ת"ש, כאחד מן הנוכחים ב'חגיגת בר-מצוה של שני בני ה"ר ר' אברהם לייב שטראסברג נ"י, גבאי בית-הכנסת ע"ש הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל', תחת התואר 'מגיד שיעור של בית-הכנסת הנ"ל' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=FED76211).

3. מודעה על נישואי הבן הנז' פרו' חיים זלמן בתשי"ט עם לילי לאה בת שלמה שפרכר (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=802E0907). כאן הוא נזכר כאחד ממקבלי התואר מוסמך למדעי הרוח (מ.א.) בשנת תש"ה באוניברסיטה העברית (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=AC58F8B8). עליו ערך ויקיפדי מפורט (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7 ... 7%A7%D7%99).

[חלמישצור]

מארכיון המדינה: משפחת ר' יעקב יוסף דזימיטרובסקי במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 21)

מש ר יעקב יוסף דזימיטרובסקי - מפקד התושבים היהודים בירושלים תשז21.png (398.64 KiB) נצפה 9053 פעמים

[חלמישצור]

לפני כשנתיים הכנסנו כאן סריקה מתצלום נשוא האשכול מוסר שיעור. ולפני זמן מה הוספנו ואיתרנו בס"ד תמונה טובה מפני רי"י, בתקופתו הקצרה במכון הארי פישל, הנה היא. כעת אינה ה' לידי את התצלום הראשון [לא ממש הוא, כי אם אחיו התאום], באיכותו המקורית היפה ומשביעת העין. לפי כיתוב אחד, זהו בית הכנסת הירושלמי "אוצר החסד". יראו עינינו.

2.png (2.2 MiB) נצפה 7705 פעמים

[שי אבי דוד]

יישר כח.