פלוריש כתב: ב. בכמה מאמרים אקדמיים על 'הפילוסופיה של ההלכה' ראיתי שמתנגחים ברב יהודה דוד בלייך. מיהו (לפי הזכור לי היתה לו פינת שו"ת בקבצי אור המזרח)? על מה יצא קצפם?
אמרתי אחכמה כתב:כותב כתב:אציין את ישיבת נייטרא המטעירה. הרב מנייטרא רש"ד אונגר ז"ל, רמ"ד ווייסמנדל ז"ל, ר"י הורנשטיין, ועוד.
וז"ל אחד מן התלמידים הותיקים: "זכרתי ימים מקדם יובל שנים כשלמדתי אז בישיבת נייטרא, לא נפסק קול התורה הן ביום והן בלילה בלי גוזמא, וענינו רואות את מורינו האדמו"ר מנייטרא זצ"ל והגה"ג ר' מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל ומו"ר ר' יעקב הארנשטיין זצ"ל, חוט המשולש לא ינתק, ועוד כמה מגידי שיעור שלמדו עם תלמידים הצעירים, החשקת התורה והיראת שמים הבוער בקרבם הפיחו והשפיעו בתלמידיהם".
שכחת את הרה"ג ר' יונה פורסט זצ"ל
פלוריש כתב:א. ראיתי לאחרונה מהלך נאה בשם ר' שמואל פלדר מלייקווד. מיהו?
ב. בכמה מאמרים אקדמיים על 'הפילוסופיה של ההלכה' ראיתי שמתנגחים ברב יהודה דוד בלייך. מיהו (לפי הזכור לי היתה לו פינת שו"ת בקבצי אור המזרח)? על מה יצא קצפם?
דרומי כתב:אני רחוק מאוד מידיעת היסטוריה, אולם זכור לי במעומעם שעיקר הנדידה היהודית לארה"ב באה בעקבות הפוגרומים שהיו בסביבות שנת תר"מ ברוסיה הגדולה. כנראה שבפולין והונגריה וכו' חיו חיים יותר רגועים ופחות חיפשו לעבור לאמריקה.
דרומי כתב:אני רחוק מאוד מידיעת היסטוריה, אולם זכור לי במעומעם שעיקר הנדידה היהודית לארה"ב באה בעקבות הפוגרומים שהיו בסביבות שנת תר"מ ברוסיה הגדולה. כנראה שבפולין והונגריה וכו' חיו חיים יותר רגועים ופחות חיפשו לעבור לאמריקה.
ראשית חכמה כתב:אדוניהו קראוס כתב:תודה לכולם.
היום ראיתי בחנות ספרים: חידושי רבי יעקב משה קלפוסקי. ר"י נר ישראל בבאלטימור.
מי היה? כיהן ביחד עם הרב רודרמן? בן משפחתו? מה מצב הישיבה היום?
הגאון רבי יעקב משה קולפסקי זצ"ל היה מחשובי תלמידי הגר"ש היימן והגר"ר גרוזובסקי בתורה ודעת בניו יורק. ת"ח מופלג, עמל בתורה כל ימיו.
בצעירותו הוכרח להתגייס לצבא האמריקני, ולא יכול להשתמט. פעם קיבל איזה חופשה, וחזר מיד לישיבה עם מדי הצבא, והתיישב ללמוד...
כיהן כר"מ בישיבת נר ישראל בבולטימור במשך שנים רבות, ואחרי פטירת הרב וינברג, התמנה לראש ישיבה, אבל אחר תקופה קצרה קיבל שבץ ונפטר לבית עולמו. בסוף ימיו סבל מכמה חלאיים, ואיבד מאור עיניו, והמשיך ללמוד ולמסור שיעוריו במס"נ.
זכורני את הדרת פניו האציליות, ועמידתו הטמירה, כולו אומר כבוד התורה!
רצו"ב איזה תמונות:
בבריאותו ובתקפו
בימי חוליו מתאמץ ומתייגע לראות דף גמרא. מוסר השכל!
וזו ביחד עם ידיד נעוריו הג"ר אלי' שוויי זצ"ל:
בור הגולה כתב:רבי שאול ברוס היה מתמיד עצום כל ימיו, והרביץ תורה ביגיעה עצומה במשך שנים רבות בשיעור הנמוך בישיבת בית התלמוד של הגרא"ל מאלין. תלמידיו הם לאלפים.
בצעירותו הסתופץ בישיבת קמניץ, והושפע מדמותו של הגרב"ד זצ"ל, והיה עמל בתורתו וחוזר עליה, בעיקר מתוך הספרים (כי היה צעיר מדי לשמוע שיעוריו), והחזיקו כרבו המובהק. בשנות המלחמה התגלגל לערבות סיביר, יחד עם קבוצה של תלמידי קמניץ.
חיבר ספר "מנחת שאול" ב' חלקים.
קברו נמצא כאן.
בסדר כתב:בור הגולה כתב:רבי שאול ברוס היה מתמיד עצום כל ימיו, והרביץ תורה ביגיעה עצומה במשך שנים רבות בשיעור הנמוך בישיבת בית התלמוד של הגרא"ל מאלין. תלמידיו הם לאלפים.
בצעירותו הסתופץ בישיבת קמניץ, והושפע מדמותו של הגרב"ד זצ"ל, והיה עמל בתורתו וחוזר עליה, בעיקר מתוך הספרים (כי היה צעיר מדי לשמוע שיעוריו), והחזיקו כרבו המובהק. בשנות המלחמה התגלגל לערבות סיביר, יחד עם קבוצה של תלמידי קמניץ.
חיבר ספר "מנחת שאול" ב' חלקים.
קברו נמצא כאן.
מעניין שהיה תקופה שהיה משגיח בישיבתו של הגאון רבי יצחק דוב קאפלמאן זצ"ל בעיר וויליאמסבורג (ישיבת שערי יושר ע"ש רבו)
זאינץ כתב:לפלא שלא הזכירו פה את הריי׳׳ץ מיליובאוויטש זי׳׳ע שבזכותו[ובזכות חתנו הרבי מיליובאוויטש זי׳׳ע ] יש היום תורה ויהדות באמריקה.
סדנא דארעא כתב:זאינץ כתב:לפלא שלא הזכירו פה את הריי׳׳ץ מיליובאוויטש זי׳׳ע שבזכותו[ובזכות חתנו הרבי מיליובאוויטש זי׳׳ע ] יש היום תורה ויהדות באמריקה.
כמעט ולא הוזכרו כאן אדמורי"ם.
ואם כבר ראוי לציין ג"כ את אדמור"י סאטמאר, באבוב, אמשינוב, ועוד.
זאינץ כתב:לפלא שלא הזכירו פה את הריי׳׳ץ מיליובאוויטש זי׳׳ע שבזכותו[ובזכות חתנו הרבי מיליובאוויטש זי׳׳ע ] יש היום תורה ויהדות באמריקה.
פולסברג כתב:לגבי הודעת הפתיחה שבאשכול [המוזר לענ''ד; תתאר לעצמך שיעשו אשכול על גדולי א''י...] הזה, יש לציין לדברי הגרא''מ שך [הובא בספה''ז ניצוצי אש - ניהוז עמו' ש''ו], שאינו מאמין בכל הסיפור של הגר''ח מוואלאזין ודבריו על תורה באמריקה.
אדוניהו קראוס כתב:וא"צ להאריך ולספר כמה התאמתו דברים אלו בישיבות הרבות הנטועות בארה"ב.
יואל הלוי כתב:האם יש למישהו מידע על הישיבה של הגאון רב יהודה השל לעוונבערג זצ"ל שהוא היה מסלבודקא ופתח הישיבה הראשונה באמיקרה שהיה בלי לימודי חול. הישיבה היתה בניו נייון - ולמדו שם הרבה מילידי אמיקרה שהיו אח"כ מגדולי הדור - והיו הרבה שנסעו גם ללמוד באירופה כגון הגרח"פ שיינברג זצ"ל ועוד.
איש_ספר כתב:קראתי בספר הזכרון על שצוצין והעיירות הסמוכות לה, מאמר יפה ומרגש של ר' שמעון רם, שהיה חתן אחד הרבנים שם הי"ד.
ר' שמעון רם חותם שם, מג"ש בישיבת רי"א. מצאתי באוצר שלימים נתעלה להיות ראש ישיבה. יש במוריה מאמר שהוא הביא לבית הדפוס מגיסו הי"ד והקדים לזה קצת.
ועוד מצאתי בבית אהרן וישראל כמה שטיקלאך של ר' שמעון רם ובסוגריים (וויסוקער), ואיני יודע אם הוא הוא.
מעבר לזה לא מצאתי כלום.
באתר של הישיבה לא מצאתי את המקום בו מתוארים רבותיהם נוחם עדן.
מי יכול להביא קצת פרטי על חכם זה שמעולם לא שמעתי את שמו...
בדיעבד כתב:אוסיף עוד דבר א' שאכן היה מתמיד עצום כל ימיו, אבל לא התמדה במובן הרגיל היום שמתנועע ומזמר כפוף על סטנדר עד שלש וחצי בלילה... היה ישן בלילה ודיבר מה שצריכים לדבר. התמדתו היתה שהיה בכל עת ובכל מצב שקוע ומייגע בללימוד קשה בלי מנוח,שמעתי מכמה מכיריו שבעת שאשת נעוריו חלתה ומתה והניחה אותו עם שלש יתומים, המשיך לימודו, וזכורני שלפני שנכנס לביהכ"ס היה עוסק החמש דקות להסיע לבו לדברים אחרים כדי שלא יחשוב בד"ת במדום שאינו נקי, ראיתי שהיה מוציא ארנק מכיסו ומונה מעות כי לולא זה היו כל מחשבותיו עסוקים בד"ת.
בברכה המשולשת כתב:איש_ספר כתב:קראתי בספר הזכרון על שצוצין והעיירות הסמוכות לה, מאמר יפה ומרגש של ר' שמעון רם, שהיה חתן אחד הרבנים שם הי"ד.
ר' שמעון רם חותם שם, מג"ש בישיבת רי"א. מצאתי באוצר שלימים נתעלה להיות ראש ישיבה. יש במוריה מאמר שהוא הביא לבית הדפוס מגיסו הי"ד והקדים לזה קצת.
ועוד מצאתי בבית אהרן וישראל כמה שטיקלאך של ר' שמעון רם ובסוגריים (וויסוקער), ואיני יודע אם הוא הוא.
מעבר לזה לא מצאתי כלום.
באתר של הישיבה לא מצאתי את המקום בו מתוארים רבותיהם נוחם עדן.
מי יכול להביא קצת פרטי על חכם זה שמעולם לא שמעתי את שמו...
הנה מה שכתוב באתר שלהם (ואגב, כל מג"ש שם נקרא ראש ישיבה):
Yeshiva University
HARAV HAGAON R. SIMON ROMM ZT”L
1906-1997
Simon Romm Photo
Born in Vysock, Rabbi Romm--orphaned of his father while yet an infant--nonetheless became known as an illui while still a young boy. From Vysock he traveled to Slonim to learn under Rabbis Shabsai Yogel and Fain zt 'l. There he met another illui, a young boy named Samuel Belkin who was also bereft of his father, and, for a time, they literally shared a bed and a pair of shoes.
After Slonim, Rabbi Romm studied under Rabbi Horowitz zt”l, founder of the Navardok Mussar movement, and then under Rabbi Aharon Kotler zt'l in Kletzk. Subsequently he attended the yeshiva in Mir where he received semikhah from Rabbi Kamai zt”l and where he established a close friendship with the famed mashgiach, Rabbi Yeruchem Lebowitz zt”l.
His reputation at Mir led to a shidduch with Kala Eisenbod, the daughter of the Rabbi of Vasilishik. Rabbi Romm traveled with the Mir Yeshiva during its remarkable journey to Shanghai, but left the yeshiva and went to Israel in 1942. He lived there until 1948, when he was invited to teach at Yeshiva University.
Rabbi Romm gave shiurim at the highest level there until his passing. During this time healso served as the rabbi of Congregation Noda B'Yehuda in Washington Heights, NY, and was a leading Torah adornment of Mizrachi
Renowned for his sweeping knowledge of Torah and no less recognized for his great ethical character, Rabbi Romm represented to his students the ideal of rebbe. To others he was known as an orator par excellence and gomel chesed. Acquaintance, talmid, and friend of many of the century's leading talmidei chachamim, he incorporated within him the wisdom and ideology of each of the gdolei Yisrael with whom he learned into a comprehensive whole.
הפרשן
מאת: זלמן אלפרט תאריך ההוצאה: 06/12/04 מדור: יודאיקה
בגיל צעיר איבד הרב רום את אביו ונשלח על ידי אמו ללמוד בישיבה בסלונים. למרות שסלונים זכורים כיום בעיקר בזכות שושלת וינברג החסידית שהחלה שם, היא הייתה למעשה עיירה מתגנדית אמיתית, עם רבני רבני ליטביש (ביניהם הרב מרדכי רוזנבלט, המכונה רב אושמנר, מלבד היותו ענק תלמודי. היה גם פועל ישועות ידוע, האחרון של בעליי מופסים הליטאי). בסלונים למד הרב רום הצעיר בהדרכתו של הרב שבסי יגל המפורסם, ונחשף לכישרונות הנאום של הרב הקהילתי, הרב יהודה לייב פיין הי"ד. בהזדמנויות רבות, הרב רומם דיבר על יכולות הדיבור המרשימות של הרב פיין, אפילו בהתייחסו אליו כאל הנואם הרבני הגדול ביותר באירופה הבין-מלחמתית. לאחר זמן מה בסלונים, הרב רומם למד בישיבת מוסר נוברדוק לפני שעבר לקלצק שם למד אצל הרב אהרן קוטלר ז"ל, שהגיע אחר כך לאמריקה כדי להקים את בית מדרש גבוה וכולל בלייקווד, ניו ג'רזי. אף על פי שהיה מקורב לרב קוטלר, הרב רום מעולם לא ביקר בכולל לייקווד בארצות הברית אפילו בזמן שהרב קוטלר היה בחיים, דבר שלדעתי קשור לסוגיות של אשקפה ומרחק גיאוגרפי.
שנות הישיבה הרשמיות האחרונות של הרב רומם בילו ב"דה מיר ", הישיבה הידועה ביותר בליטא הפולנית. כאן למד הן אצל הרב אליעזר יהודה פינקל (בנו של הרב נוסון צבי פינקל, האלתר המפורסם מסלבודקה) והן אצל הרב של העיר מיר, הרב אברהם צבי הירש קמאי הי"ד, שבסופו של דבר העניק סמיכה לרבנות. שמעון רומם.
למרות רשימת המורים המרשימה, הרב רומם העיר בכמה הזדמנויות כי "רבבו מובהק" שלו (המורה הראשי) היה המהרשה של המאה ה -16 - הרב שמואל אליעזר איידלס - הערה מאוד בד בבד עם ענק ליטאי אחר, חזון איש [הרב אברהם ישעיה קרליץ] שגם הוא התלונן על כך שתלמידי הישיבה המודרניים שלאחר בריסקר כבר אינם שקועים במהרש"א.
כמה שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התחתן הרב רומם עם קיילה אייזנבוד, בתו של הרב אליהו אייזנבוד מוושילישוק, עיירה קטנה ליד וילנה עם מסורת חזקה של לימוד תורה, גם בימינו. ה"הייליגר חפץ חיים ", כפי שכינה אותו הרב רום, התגורר בוושילישוק זמן מה.
כאשר הרב רומם הודיע לרב חיים עוזר גרודז'נסקי, יו"ר מועצת גדולי התורה (אגודת חכמי התורה) של אגודת ישראל, על נישואיו הקרובים לבתו של ושילישוקר רב, בירך אותו הרב חיים עוזר ואמר לו שהוא רוצה לאגודה יהיו חברים רבניים כמו הרב אייזנבוד; הרב ושילישוקר היה מנהיג מזרחי ידוע. ואכן, נותרה עובדה ידועה מעט שרבים מרבני ליטא בפולין שלפני המלחמה היו קשורים למזרחי. בנו הבכור של החפץ חיים, הרב יהודה לייב פופקו (שקיבל את שם המשפחה כדי להימלט משירות צבאי כפוי) כיהן כנשיא המזרחי הפולני מספר שנים עד שנת 1939.
לאחר נישואיו, שימש הרב רומם כ"רב זעיר ", הרב המשנה, של ושילישוק תחת חמיו, ובכך צבר ניסיון בתחומי הרבנות הפסטורלית והמעשית. הוא נתן את שיעור הגמרא היומי בבית המדרש הגדול ביותר בעיר. אך בשנת 1939, עם פרוץ המלחמה, ברח רום מליטא עם משפחתו ויתר ישיבת מירר, ועשה את דרכם ברחבי ברית המועצות ובסופו של דבר בשנחאי. בהיותו בשנחאי שימש הרב רומם כמורה לעשרות אלפי היהודים הגרמנים שכבר גרו שם בנוסף להמשך הלימודים בישיבה.
אולם בניגוד לרוב חבריו הפליטים שיצאו לשנגחאי, הרב רומם הצליח לעזוב לפני סיום המלחמה. בשנת 1942, יחד עם קבוצה מצומצמת של יהודים משנגחאי, הרב רומם עזב באמצעות ספינת קיטור למוזמביק, אז מושבה גרידא שהנהלה פורטוגל. במוזמביק הוא פגש יהודי ליטאי בודד, שבנה בשנת 1926 בית כנסת קטן לקראת המשיח, או לכל הפחות, אם יהודים אחרים יגיעו.
לאחר שהות קצרה באפריקה, הרב רומם עזב לארץ ישראל בעזרת הרב הראשי שלה, הרב ד"ר אייזיק הרצוג, שלימים התיידד איתו.
בארץ ישראל כיהן הרב רום כרב בית הכנסת "גסונדהייט" בתל אביב. הגסונדהיטים היו משפחה פולנית בולטת שסבא רבא שלה, הרב יעקב גסונדהייט, שימש כרב הראשי הראשון בוורשה. אף על פי שהיה בית כנסת קטן, רבים ממנהיגי היישוב התפללו בבית הכנסת "גסונדהייט" והתרשמו מכישרון הדיבור של הרב רומם. בין חבריו היו הרב יצחק מאייר לוין, בנו של הרב בנדינר וחתנו של אדמו"ר גרר, הרב אברהם מרדכי אלתר, ומר משה חיים שפירו, מנהיג מפלגת מזרחי.
לאחר הקמת מדינת ישראל, בגלל סיבות אישיות, הרב רומם עזב את ישראל לארצות הברית. אף על פי שהרב הרצוג הבטיח לו תפקיד רבני חשוב, הרב רום כבר קיבל בעקשנות הצעה מחבר ילדותו מימיהם בסלונים יחד, הרב ד"ר שמואל בלקין, שהיה הנשיא השני של הישיבה.
לאחר שהגיע לארצות הברית ד"ר בלקין השתמש ביכולות הדיבור של הרב רומם לצורך גיוס כספים, והעביר אותו לערים ברחבי הארץ. למרבה המזל, ד"ר בלקין וישיבת רושי האחרות הבינו עד מהרה שאפשר לנצל את כישרונותיו של הרב רום בחדר השיעור, ומונה לשיעור המגיד [מרצה] במכון למורים בישיבה (TI). כשרבי מנדל זקס (חתנו של חפץ חיים) נפטר לאחר ששימש כבוחן הרשמי של הישיבה במשך שנים רבות, הפך הרב רום לבוכן הרשמי, וזמן קצר לאחר מכן הפך לישיבה ראשונה במשרה מלאה ב- RIETS, שם לימד מאות סטודנטים והעביר שיעורים מעוצבים היטב ומלומדים בעברית מודרנית מופתית.
אולם כישרונותיו של הרב רומם התרחבו מעבר לחומות הישיבה. הוא כיהן גם כרבה של הקהילה נודה בי-יהודה בוושינגטון הייטס במשך שנים רבות. למרות שבית הכנסת היה קטן, השירות של הרב רומם בבית הכנסת היה מרשים ביותר. דרשות שבת בבוקר היו יצירות מופת שהועברו ביידיש ליטאית יפה. נאומיו התמקדו בעיקר בשואה וברנסנס של העם היהודי מבחינת הקמת מדינת ישראל, שלרוב ארכה קרוב לשעה. הוא אהב לצטט את המדרש תנחומא, את תורת משה [של חתם סופר] ואת משך חוכמה [של רבי מאיר שמחה מדווינסק]. דרשותיו בשבת הגדול ובשבת שובה תמיד משכו קהלים גדולים מהשכונה. במהלך סעודת שלישית בשבת אחר הצהריים, הוא היה הופך לעתים קרובות לאדמו"ר חסידי,
הרב המלומד המלומד רומם מצא גם זמן להיות מעורב פוליטית, במיוחד בתנועת מזרחי באמריקה. בשנות החמישים והשישים, ימי ההלציון של מזרחי, הרב רום שימש לרוב כנואם "חימום" בכנס השנתי של לייקווד, לפני נאומו המרכזי של חברו הטוב, הרב יוסף באר סולובייצ'יק. כמנהיג מזרחי העביר בישיבה לשיעור תלמוד שבועי להדיוטות; כתוצאה מכך, שיעור זה היה שיעור הגמרא האחרון שנמסר ביידיש בישיבה.
אף על פי שבשנותיו המאוחרות התפזר ממדיניות מדינת ישראל ולפעמים נשמע כמו מנהיג אגודה, הרב רומם שמר תמיד על אהבה נלהבת לארץ ישראל ולמדינת ישראל. יש לציין כי הציונות הדתית של הרב רומם לא הייתה מבית הספר של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולא של בנו הרב צבי יהודה קוק; אלא הוא ראה עצמו תומך בציונות שזייפו הרבנים יעקב יצחק ריינס, יצחק ניסנבאום ויצחק רובנשטיין. הרב רומם בוודאי לא היה מיסטיקן, אך הוא אמין בישראל כצעד חשוב במימוש הגורל המשיחי היהודי.
אף על פי שהרב רומם נתן את שיעוריו בעברית, הוא היה חובב יידיש נלהב והיה בקיא בקלאסיקה של ספרות היידיש. במקביל, הוא גם הכיר היטב את מיטב הספרות העברית המודרנית, במיוחד את חיים נחמן ביאליק. באחת הפעמים הרב רום אמר לי ששירת ביאליק כשרה לחלוטין, למעט כמה קטעים בשניים משיריו. הוא גם התחנך היטב בלימודי חילונים והכיר את הספרות והפסיכולוגיה העולמית. אני זוכר שחשתי המום כאשר במהלך השיחה הוא הזכיר את ההוגה הגרמני-יהודי אוטו ויינינגר. הרב רומם התעדכן גם באירועים עולמיים ובנושאים עכשוויים, כולל המלחמה הקרה, ישראל, פוליטיקה אמריקאית, ספרות עברית וספרות יידיש.
למרות הצטרפותו ל- RIETS, שהסיר כמעט את אנשי הסגל מהמסורות הליטאיות, היה לרב רום נקודה רכה לחסידות מימיו בסולנים ובערים אחרות ברוסיה הלבנה. עוד בהיותו בישראל שמר הרב רומם על קשר הדוק עם הרבי הרביעי מבלצר, אהרון רוקאץ '. הוא היה מקורב גם לרב זלמן ל 'הלברשטאם, לאדמו"ר קלויזנברגר מנתניה ולרב יעקב ג' טברסקי, האדמו"ר מסקברר, אשר עבורם ניהל כמה תפקידים רבניים מסובכים. הרב רומם נהנה גם ממערכת יחסים קרובה עם אדמו"ר בית ישראל, ישראל אלתר מגר, אותו הכיר באמצעות גיסו של הרבי רבי יצחק מאייר לוין, ראש אגודת ישראל העולמית. בהיותו מכיר את רקע חב"ד משלי, הרב רום חקר תמיד את מצבו הבריאותי של הרבי מליובאוויטש כשהיה חולה אנושות. לעיתים קרובות הוא עצמו עשה באופן אישי תפילה למען חולים למי הרבי. למרבה הצער כשהרבי נפטר, הקדיש הרב רומם את השיעור השבועי שלו לזכרו של הרבי.
הצפייה ברב רומם הולך עם הרבנית שלו, קיילה רומם, לשבת בבוקר שבת לאורך שדרת בנט היה תמיד שיעור ביחסי בני זוג. הרב רומם לא רק כיבד וכיבד את הרבנית של עצמו, אלא שכמעט בכל שבת עם הגעתו לבית הכנסת, סדר העסקים הראשון שלו היה למעיצ'ה; שם הוא בירר לבריאותם ולרווחתם של מספר אלמנות קשישות שהיו חברי בית הכנסת שלנו.
הרב רומם היה נחרץ במראהו והיה מיוחד להציג תמונה ראויה לחכם תלמידי, כמקובל בקרב רבני ליטא במאה ה -20. ראש ישיבה ברמה הגבוהה ביותר, אשר במותו בשנת 1997 היה ראש הישיבה הבכירה ביותר ב- RIETS, הרב רומם שירת גם את חבריו בקהילת וושינגטון הייטס. אבל אחרון ובוודאי לא פחות, הוא היה חבר טוב ונאמן. זכר צדיק ליברכה.
זלמן אלפרט הוא הספרן הפניה בספריית גוטסמן באוניברסיטת הישיבה.
גיזונטע קאפ כתב:ישנו גם הגאון רבי גרשון ויזנפלד מראשי ישיבת בית התלמוד, כוכב גדול שכבה בצעירותו
בראנסוויל כתב:מצבתו בביה"ח ארץ החיים בבית שמש
סדנא דארעא כתב:זאינץ כתב:לפלא שלא הזכירו פה את הריי׳׳ץ מיליובאוויטש זי׳׳ע שבזכותו[ובזכות חתנו הרבי מיליובאוויטש זי׳׳ע ] יש היום תורה ויהדות באמריקה.
כמעט ולא הוזכרו כאן אדמורי"ם.
ואם כבר ראוי לציין ג"כ את אדמור"י סאטמאר, באבוב, אמשינוב, ועוד.
לארץ ולדרים כתב:פולסברג כתב:לגבי הודעת הפתיחה שבאשכול [המוזר לענ''ד; תתאר לעצמך שיעשו אשכול על גדולי א''י...] הזה, יש לציין לדברי הגרא''מ שך [הובא בספה''ז ניצוצי אש - ניהוז עמו' ש''ו], שאינו מאמין בכל הסיפור של הגר''ח מוואלאזין ודבריו על תורה באמריקה.אדוניהו קראוס כתב:וא"צ להאריך ולספר כמה התאמתו דברים אלו בישיבות הרבות הנטועות בארה"ב.
לכאו' פשוט שכשסתכלים על עולם התורה בארץ ובאמריקה, אין צד לקרוא לזה שהתורה נמצאת שם, אא"כ מתכוונים בין הגלויות של התורה ולא כשהיא במקומה.
אגב ראוי להעיר ואיני יודע אם הוא מעלה או חסרון שכשמדברים על רבנים מאמריקה שלא יודעים עליהם בארץ, זה לא חייב להיות בגלל שהם באמריקה, כי גם את הרבנים בארץ האמריקאים מעריצים יותר מהישראלים.
נוטר הכרמים כתב:ר'"ב ציילברגר
בדיעבד כתב:בסדר כתב:בור הגולה כתב:רבי שאול ברוס היה מתמיד עצום כל ימיו, והרביץ תורה ביגיעה עצומה במשך שנים רבות בשיעור הנמוך בישיבת בית התלמוד של הגרא"ל מאלין. תלמידיו הם לאלפים.
בצעירותו הסתופץ בישיבת קמניץ, והושפע מדמותו של הגרב"ד זצ"ל, והיה עמל בתורתו וחוזר עליה, בעיקר מתוך הספרים (כי היה צעיר מדי לשמוע שיעוריו), והחזיקו כרבו המובהק. בשנות המלחמה התגלגל לערבות סיביר, יחד עם קבוצה של תלמידי קמניץ.
חיבר ספר "מנחת שאול" ב' חלקים.
קברו נמצא כאן.
מעניין שהיה תקופה שהיה משגיח בישיבתו של הגאון רבי יצחק דוב קאפלמאן זצ"ל בעיר וויליאמסבורג (ישיבת שערי יושר ע"ש רבו)
לא נכון. הרב ברוס שימש כמג"ש בישיבת ביה"ת עד מותו. אמנם הרב קופלמן, כאשר התקבל למלאות מקום הג"ר זה סולוביציק בלוצרן, פנה אל הרב שאול ברוס למסור לו את ישיבה שערי יושר שהיה עומד לעזוב אבל הרב ברוס לא קבל. הרב יוסף רוזנבלום נכנס תחתיו.
מש"כ שתלמידיו הם לאלפים, היו לו תלמידים רבים, אבל אלפים זה גוזמא.
הוא דווקה זכה לשמוע מספר שעורים מרבו הגרב"ד אבל צדקת שבעיקר קבלו מחבריו תלמידי הגרב"ד וגם מתוך הספרים. היה תלמיד הג"ר ר"ר גרוזובסקי.
אוסיף עוד דבר א' שאכן היה מתמיד עצום כל ימיו, אבל לא התמדה במובן הרגיל היום שמתנועע ומזמר כפוף על סטנדר עד שלש וחצי בלילה... היה ישן בלילה ודיבר מה שצריכים לדבר. התמדתו היתה שהיה בכל עת ובכל מצב שקוע ומייגע בללימוד קשה בלי מנוח,שמעתי מכמה מכיריו שבעת שאשת נעוריו חלתה ומתה והניחה אותו עם שלש יתומים, המשיך לימודו, וזכורני שלפני שנכנס לביהכ"ס היה עוסק החמש דקות להסיע לבו לדברים אחרים כדי שלא יחשוב בד"ת במדום שאינו נקי, ראיתי שהיה מוציא ארנק מכיסו ומונה מעות כי לולא זה היו כל מחשבותיו עסוקים בד"ת.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 452 אורחים