דרושה חוו"ד לגבי קובץ שירים שנמצאו

[היכלי שן]

הגיע לידי קובץ שירים שכתב תלמיד חכם מהדור הקודם (או יותר נכון תחילת הדור הזה...) שנפטר לפני לא הרבה שנים.
אביא כאן דוגמא, ובמטותא מחו"ר הפורום שיתנו דעתם על הסגנון ועל המהות, ויחוו דעתם האם יש מה לעשות עם זה?

(הפיסקאות והחלוקה לשורות כפי שבמקור)

שהנך בתוכי מדוע
אינך מתנפץ בי ברעם
נותן לאשליות המתוקות
אותי להוביל בסחרחורת אין
קץ, מדוע עמעמת את
האור המופלא עליו אני יודע
מספרים עתיקים מתי תשרפני
כליל בנהרות דינור תן לי
אות חיים אל תכבוש נשמתי
בכפך הגדולה.

[סגי נהור]

זה נראה מעניין. נשמח לדוגמאות נוספות.

כדאי להעיר הערה חשובה: מכיון שברור מאוד שמדובר בכתיבה שמגיעה ממעמקי הנפש, יתכן שהשירים יחשפו דברים נסתרים ויספרו על אדם שונה מאוד מהתדמית שהיתה לו. כידוע בציבור החרדי התדמית היא דבר מאוד חשוב, והשאלה היא אם המשפחה מבינה את המשמעות של זה.

[לייטנר]

השיר שהבאת אינו נושא עמו בשורה גדולה (גם אם הפסיחות יוצרות בו טעם שונה, אף כי לא בעל ייחודיות).
מצד שני, כבר ראינו כרכי שירה שאיכותם נמוכה יותר.

[מענה איש]

אולי צ''ל עד מתי תשרפני כליל בנהרות דינור

אינני מבין בענייני שירה אך עושה רושם שמדובר בשיר שכתבו למגירה ולא להפיצם בישראל

לא ברור למי המחבר פונה בשיר

כשהוא מבקש מדוע עמעמת את האור כפי הנראה כוונתו ליצה''ר ואח''כ מבקש ממנו אות חיים?

[הכל בכתב]

האם זה נחשב לשיר, בלי שום חרוז המסתיימת דומה להשני?

[לייטנר]

האם זה נחשב לשיר, בלי שום חרוז המסתיימת דומה להשני?

viewtopic.php?p=411583#p411583

[פלתי]

לטעמי החלוקה לשורות מוזרה מאד.

[מענה איש]

לטעמי החלוקה לשורות מוזרה מאד.

ויש
ליישב שמלכתחילה
נכתב כך על
מנת לעורר את לב
המעיין לפסק את
השיר ומתוך
כך יתבונן במילותיו

[אוצר החכמה]

אולי צ''ל עד מתי תשרפני כליל בנהרות דינור

אינני מבין בענייני שירה אך עושה רושם שמדובר בשיר שכתבו למגירה ולא להפיצם בישראל

לא ברור למי המחבר פונה בשיר

כשהוא מבקש מדוע עמעמת את האור כפי הנראה כוונתו ליצה''ר ואח''כ מבקש ממנו אות חיים?

ליצה"ר ???

[צופר הנעמתי]

אולי צ''ל עד מתי תשרפני כליל בנהרות דינור

אינני מבין בענייני שירה אך עושה רושם שמדובר בשיר שכתבו למגירה ולא להפיצם בישראל

לא ברור למי המחבר פונה בשיר

כשהוא מבקש מדוע עמעמת את האור כפי הנראה כוונתו ליצה''ר ואח''כ מבקש ממנו אות חיים?

ליצה"ר ???

הפירוש לשיטתו עם ההגהה של "עד מתי".

[מענה איש]

אולי צ''ל עד מתי תשרפני כליל בנהרות דינור

אינני מבין בענייני שירה אך עושה רושם שמדובר בשיר שכתבו למגירה ולא להפיצם בישראל

לא ברור למי המחבר פונה בשיר

כשהוא מבקש מדוע עמעמת את האור כפי הנראה כוונתו ליצה''ר ואח''כ מבקש ממנו אות חיים?

ליצה"ר ???

להלן פיסוק
שהנך בתוכי
מדוע אינך מתנפץ בי ברעם - אולי צ''ל הינך
נותן לאשליות המתוקות אותי להוביל בסחרחורת אין קץ - כן ודאי שכוונתו ליצר
מדוע עמעמת את האור המופלא עליו אני יודע מספרים עתיקים
מתי תשרפני כליל בנהרות דינור
תן לי אות חיים - כן ודאי שכוונתו לבורא עולם
אל תכבוש נשמתי בכפך הגדולה

ואולי היכלי שן יחשוף למי ניב שפתיים?

[סגי נהור]

ידידים יקרים, אני מבקש סליחתכם, אבל התגובות באשכול זה (מלבד זו של לייטנר) מעידות כאלף עדים על גודל הטעות שבפתיחת פורום שירה בבית המדרש...

[איש_ספר]

לטעמי החלוקה לשורות מוזרה מאד.

אלהי !

סברי בך שתי ומתי מתאות
נפשי ואין דורשי ובלבבי מכות
אש על הר קדשי ששמם ונות
בית קן אין לה אמללה דות.

לי זרים אומרים בגודל ובגאות
רוח ותותרי בשבי כצבי מודח ומה תקות
עם נענה אענה על דבר אמת וענות
צדק ועל עיקר דת וכל יקר שות

(אהבה לר' יוסף טוב עלם לשבת ראשונה שבין פסח לעצרת)

וכמוה לאלפים

[סגי נהור]

לטעמי החלוקה לשורות מוזרה מאד.

אלהי !

סברי בך שתי ומתי מתאות
נפשי ואין דורשי ובלבבי מכות
אש על הר קדשי ששמם ונות
בית קן אין לה אמללה דות.

לי זרים אומרים בגודל ובגאות
רוח ותותרי בשבי כצבי מודח ומה תקות
עם נענה אענה על דבר אמת וענות
צדק ועל עיקר דת וכל יקר שות

(אהבה לר' יוסף טוב עלם לשבת ראשונה שבין פסח לעצרת)

וכמוה לאלפים

אין הרבה קשר בין הדוגמא הזאת (ושאר האלפים) לאמצעי המודרני המכונה פסיחה שהשתמש בו המשורר דנן.

[איש_ספר]

לדעתך הקטיעה אצל המשוררים הקדמונים היא רק לצורך החריזה ואין לה שום משמעות?

[סגי נהור]

לאו דווקא לצורך החריזה, אבל הנקודה היא שאצל הקדמונים הקטיעה לא באה לשרת את המסר של השיר אלא את הצורה והסגנון. בדוגמא שהבאת זה בולט במיוחד.

[איש_ספר]

צודק לגמרי

[היכלי שן]

עוד שיר מקובץ השירים הנ"ל:

פְּקַח עַיִן, רְאֵה
צִלּוֹ מִתְהַלֵּךְ בֵּינוֹת
כֻּלָּנוּ, נִבְלָע בְּאֵבָרִים.
אֵיךְ פּוֹתְרִים בְּעָיָה מִשְׁפָּטִית
סְבוּכָה כְּשֶׁאַתָּה לֹא מַכִּיר
בּוֹ וְהוּא בְּתוֹכְךָ? שְׁמַע!
מַדּוּעַ אַתָּה מַבְחִין בּוֹ רַק
מִבַּעַד לַמִּסְגְּרוֹת הַשְּׁחֹרוֹת?
שִׁמְךָ כְּבָר חָקוּק בּוֹ בַּלָּבָן
הָרֵיק.