מישהו מכיר איזה מקור חז"לי (ואפילו בדרך רמיזה וכדומה),
שמי שהאריך ימים היו מתבטאים עליו: "הארכת ימים כמו (פלוני)". (ומדובר ב'פלוני' ממשפחתו או 'פלוני' אחר המוכר, שאכן האריך ימים).
אשמח לכל בדל מקור ורעיון.
אמרו רבותינו כתיב ביהושע (יהושע א) כאשר הייתי עם משה אהיה עמך והיה צריך יהושע לחיות ק"ך שנה כמשה רבינו ולמה נתקצרו שנותיו י' שנים בשעה שאמר הקב"ה למשה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך ואע"פ שנתבשר בשורות מות לא איחר הדבר אלא נזדרז וישלח אותם משה אבל יהושע כיון שבא להלחם עם ל"א מלכים אמר אם אני הורגם מיד מיד אני מת כשם שעשה משה רבינו מה עשה התחיל מעכב במלחמתם שנא' (שם יא) ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה אמר לו הקב"ה וכך עשית הריני מקצר שנותיך י' שנים אמר שלמה (משלי יט) רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום:
ד"א כבוד חכמים ינחלו זה יהושע שירש כבוד ממשה רבינו שא"ל הקב"ה כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, למשה א"ל הקב"ה, של נעליך מעל רגליך (שמות ג) וליהושע ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך (יהושע ה), משה כתוב בו, אז ישיר משה ובני ישראל, ויהושע, אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' (יהושע י), משה הוציאם ממצרים, ויהושע הכניסם לארץ, משה הרג לסיחון ועוג, ויהושע שלשים ואחד מלכים, משה העמיד גלגל חמה במלחמת עמלק, שנאמר (שמות יז) והיה כאשר ירים משה ואין ירים אלא לשון שהעמיד גלגל חמה שנאמר (חבקוק ג) נתן תהום קולו רום ידיהו נשא, ויהושע כן, שנאמר (יהושע י) שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, משה בנה מזבח שנאמר (שמות יז) ויבן משה מזבח, ויהושע כן שנאמר (יהושע ח) אז יבנה יהושע מזבח, משה כתב את התורה שנאמר ויכתוב משה את התורה הזאת (דברים לא), ויהושע כן ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים (יהושע כד), הרי בכל, אבל אין אנו מוציאין שהיו שנותיו כשנות משה רבינו, שמשה כתוב בו ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו (דברים לד), ויהושע נגנז בן מאה ועשר, ולמה פחתו לו עשר שנים, בשביל שאמר לפני משה רבו עשרה דברים, שנא' (במדבר יא) ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם, לפיכך פחתו לו עשר שנים, מכאן את למד שאין תלמיד רשאי לומר דבר לפני רבו שכל המורה דבר לפני רבו או אפילו אינו מורה אלא אומר לאחרים הלכה במקום שרבו מצוי שנותיו מתקצרות:
משה בן מאה ועשרים שנה. זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים ואלו הם משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא. משה היה במצרים מ' שנה ובמדין מ' שנה ופירנס את ישראל מ' שנה הלל הזקן עלה מבבל בן מ' שנה ושימש חכמים מ' שנה ופירנס את ישראל מ' שנה רבן יוחנן בן זכאי עסק בפרגמטיא מ' שנה ושימש חכמים מ' שנה ופירנס ישראל מ' שנה רבי עקיבא למד תורה מ' שנה ופירנס את ישראל מ' שנה. שש זוגות ששנותיהם שוות רבקה וקהת לוי ועמרם יוסף ויהושע שמואל ושלמה משה והלל הזקן רבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא: שש זוגות ששנותיהם שוות רבקה וקהת לוי ועמרם יוסף ויהושע שמואל ושלמה משה והלל הזקן רבן יוחנן בן זכאי ור' עקיבא:
וישב יוסף במצרים וגו' ששה זוגות שנותיהם שוות, רבקה וקהת, לוי ועמרם, יוסף ויהושע, שמואל ושלמה, משה והלל הזקן, ר' יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא, משה עשה בפלטין של פרעה ארבעים שנה ובמדין (ובמדבר) ארבעים שנה ושמש את ישראל ארבעים שנה, רבי יוחנן בן זכאי עשה פרגמטיא ארבעים שנה ולמד תורה ארבעים שנה שמש את ישראל ארבעים שנה, ר' עקיבא עשה בור ארבעים שנה ולמד תורה ארבעים שנה ושמש את ישראל ארבעים שנה:
ענין משה והלל הזקן, אשר שניהם שוים במדת הענוה, ושנותיהם שוות, הנה הם סוד ב' שמות משם בן ע"ב, והם, מה"ש, לל"ה, הסמוכים זה לזה, בע"ב שמהן של ויסע ויב"א וי"ט. וזהו מה שרמז השי"ת למשה כשעלה למרום, וא"ל "היה "לך "לעזרני ר"ת הלל, הנזכר בפרק ר' עקיבא במסכת שבת וכפי מה שהבנתי מדברי מורי ז"ל, אע"פ שלא אמרו בפירוש, הוא כי משה והלל משרש אחד הם.
כי תשא את ראש בני ישראל כך פתח רבי תנחומא בר אבא מתוקה שנת העובד אם מעט אם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון (קהלת ה) אמרו לו לשלמה אלו אחר אמר הפסוק הזה היינו שוחקין עליו אתה שכתוב בך ויחכם מכל האדם (מלכים א ד) תאמר מתוקה שנת העובד אם מעט אם הרבה יאכל אין הדבר כך שכל מי שהוא רעב אכל קמעא שנתו מתנדדת ממנו אכל הרבה שנתו מתוקה אמר להם איני מדבר אלא בצדיקים ובעמלי תורה כיצד אדם שכל שנותיו שלשים שנה ומעשר שנים ואילך הוא עמל בתורה ובמצות ומת לשלשים שנה ואדם אחד חיה פ' שנה ומעשר שנים ואילך עמל בתורה ובמצות עד שמת את אומר הואיל ולא יגע הראשון אלא עשרים שנה בתורה וזה שיגע שבעים שנה שהקב"ה מרבה לזה שכר יותר ממי שעסק בתורה עשרים שנה לפיכך אני אומר אם מעט אם הרבה יאכל שיכול בן עשרים שנה לומר לפני הקב"ה אלולי שסלקתני מן העולם בחצי ימי הייתי מאריך שנים ומרבה בתורה ובמצות לפיכך אני אומר אם מעט אם הרבה יאכל שמתן שכרו של זה כמתן שכרו של זה תדע א"ר חנינא שהרי משה שמש את ישראל במצרים ובמדבר מ' שנה וחיה ק"כ שנה ושמואל כל ימי חייו שנים וחמשים וסבל משאן וטרחן של ישראל ושקלן הכתוב כאחד שנאמר (תהלים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו הוי מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל וגו' אמר רבי לוי מלה"ד למלך ששכר פועלין למלאכתו עם שהן עושין נטל המלך אחד מהן וטייל עמו לערב באו הפועלין ליטול שכרן בא אותו פועל שטייל עם המלך ליטול עמהן שכרו ושמא יכול המלך לומר לו אתה לא עשית עמהם אלא שתי שעות טול כפי מה שעשית אף הוא יכול לומר למלך אלולי אתה שבטלתני וטיילתני עמך היה שכרי מרובה וכך הקב"ה יתברך שמו המלך זה הקב"ה והפועלין אלו עמלי התורה מי שיגע בתורה חמשים שנה ומי שיגע בתורה עשרים או שלשים יכול לומר אלולי שסלקתני הייתי עוסק בתורה לפיכך אמר שלמה אם מעט אם הרבה יאכל שמתן שכרן שוה וכו'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים