רבי בן ציון מבילסק- שערי ציון

[החזן]

למרבה הבושה, זה כל מה שיש בחכמי ליטא של בן מנחם עמ' 108:

חכמי ליטא.jpg (25.41 KiB) נצפה 8629 פעמים

לא נעים להגיד, אבל זה מה שקורה כשהונגרי מוציא ספר על חכמי ליטא.
ביהדות ליטא ח"ג בערכי הרבנים שם, נכתב בערכו של רב"צ, תרע"ד.

למרבה האירוניה, גם תלמידו של החפץ חיים, ר' משה מאיר ישר, כתב כך. ראה כאן בסוף העמוד:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?104970&&page=207

[גלאגוזים]

לר' ב"צ מבילסק ישנן צאצאים חרדים רבים. הם מתגוררים ברכסים ושם משפחתם ציזלינג.מדובר ברב יפתח ציזלינג, נכדו של אהרן ציזלינג שהיה מראשי מפא"י. הנכד, בן קיבוץ עין חרוד, חזר בתשובה והקים משפחה חרדית לתפארת. כיום הוא משמש כר"מ בישיבה. אגב, לאחד מבניו קוראים בן ציון, ע"ש הג"ר ב"צ הנ"ל.

אין שום קשר לרב"צ שטרנפלד מבילסק. המשפחה ההיא הם נכדים של ר' יהודה ליב ציזלינג מחבר ילקוט אר"י ועוד ויד ימינו של ר"מ סלונימער (אושמינער, בוטענער וכו'). בנו היה ר' צבי מנחם ציזלינג מתלמידי ר' יצחק אלחנן ולימים מורה בתחכמוני ביפו. אחד מבניו של ר' צבי מנחם, היה אהרן ציזלנג ח"כ ושר מטעם מפ"ם. וצאציו שבו בתשובה. לר' יהודה ליב היה אח דמות מעניינת במיוחד ששמו ר' בן ציון ציזלינג משכיל וקנאי. עלה לירושלים ומת בה בשנת תרע"ח. כנראה משם מתגלגל שם זה במשפחה.

תיקון טעות קטנה:
ר' צבי מנחם ציזלינג היה בנו של ר' בן ציון אריה לייב הנז' שכפי שציין הרב אי"ס היה שילוב מוזר של משכיל וקנאי, ולא של אחיו ר' יהודה אידל

[טוב לי]

ב"פרקי חיים" שבפתח הספר "בכורי יוסף" להגרי"ז הוטנר אבד"ק איישישוק, שי"ל לאחרונה מחדש, מופיע שמו של רבי בן ציון שטרנפלד מבילסק כמי שכיהן ברבנות איישישוק בעבר.
הידיעה מופיעה ללא מקור. האם יש סימוכין לכך?

וכשלעצמו צ"ע שנראה ששניהם חיו באותה התקופה והם כמעט בני גיל אחד, והגרי"ז ישב על כסא רבנותו באיישישוק קרוב לשלושים שנה, א"כ אימתי הספיק הגרב"צ הנ"ל להיות רב באיישישוק?

[בר אוריין תנינא]

איש ספר, מדוע כינית בתואר "הגאון המסכן" את ר' חיים חיקל גרינברג ?

זה אמנם לא נושא האשכול אך אגב שהוזכר שמו של ר' חיים חייקל גרינברג,
הנה קטע נפלא מהסופר הבלתי נשכח רבי דוד זריצקי ז"ל אודותיו. שוה קריאה.

- ר׳ חיים חייקל, וכי גם אתה?
וכי מה לך עם המוות, והחיים לא הגיעו אליך אף פעם...
- אף פעם, ר׳ חיים חייקל, אף פעם —
וכי מה מסוגל היה המוות לדרוש ממך, ממה שכבר נטל ממך האי־חיים, ומה ניתן היה לקחת ממך יותר ממה שכבר נטלו ממך בעת שנמצאת בין החיים.
כי גם אז, במשך עשרות בשנים התהלכת בצידי דרכים, היית שקוע בעצמך, וכל נטל, וכל צרה ומצוקה, וכל דאגה ושברון לב נתקלו בך, נדבקו בך, ואתה לא אמרת אף פעם צר לי המקום מפני הצרה החדשה, ואף פעם לא השמעת אנחה, ואף פעם לא בקשת ממישהו שיהא קרוב לך.
וראה, זה פלא: אף פעם לא היית בודד. תמיד ליוו אותך רעיונות על עתיד מזהיר, תמיד ראית את הגדלות של הקטן ואף פעם לא את הקטנות של הגדול, תמיד נחלצת לעזרת אחרים ואף פעם לא עלה בידך להיחלץ מהחיים של עצמך - - -
עד שבא מלאך המוות ועזר לך למצוא מקום מנוחה.
היית קשור לתורה, ללומדיה, לרבניה ולפוסקיה כתינוק שנולד ואינו מניח לנתקו משולית אמו, ובעודך כבן שישים עדיין ינקת את חלב האם שנשאר אצלך מהישיבות, מביתו של מרן הגרח״ע, מביתם של כל אלה מגדולי ישראל אשר היית שותף בפעולותיהן, אשר ראו בך אדם שהשתחרר מכל החיים והשאיר בידו רק ניצוץ קטן בשביל האחרים, רק כדי שירגישו בך שאתה חי, שאתה מוכן לעשות למען התורה, לפרסם גדלות גדוליה, להרים קרנם של נשכחים, שנדחקו משום מה לקרן זווית.
כמה פעמים ראינו אותך יושב בקרן זווית ומשזר חוטי העבר בחוטי ההווה, מנסה לראות נקודות אור בהווה, ועיניך עגומות משום שקשה היה לחבר את שתי התקופות, ועיניך האירו כשראית בן תורה אמיתי, ובכתביך עשית ככל יכולתך כדי לפאר את בן־הישיבה, כדי לנחם אותו.
לנחם בנחמה שלא נמצא כלל באמתחתך, והיית מתרוצץ בין אנשים, כדי לקבל פירורי נחמה, פירורי פרסום, פירורי שמחה בשביל אחרים.
בליבך קיננה הבדידות האיומה, ובשעה שמסרת את חיוכך האחרון, בכתה נפשך במסתרים.
ואף אחד לא ראה את דמעותיך מלבד השי״ת שהוא דיין אמת וכל משפטיו — צדק, ומידי יום ביומו קיבלת עליך את הדין, באמונה עמוקה ותמימה, במסירת נפש נדירה בבחינת ״וידום אהרן״. השתיקה היתה יפה לך, כשם שהשתיקה יפה לבית הקברות.
ריחמו עליך ר׳ חיים חייקל, נמצאו כאלה שביקשו לעזור לך ולא הבינו, כי אתה, מחיוך האמונה התמימה שבך, לא ריחמת על עצמך ולא על אחרים, דוקא על אלה שביקשו לרחם עליך ולא הספיק זמנם לכך.
והנה עלה המוות בחלונך.
בחלונך — שהווילון הסתיר את פנימיותו מעיניהם של אחרים. והוא נשאר סגור — עד עכשיו, עד הרגע האחרון.
וישאר סגור בשבילנו — עד בוא הגואל.

[שברי לוחות]

לר' ב"צ מבילסק ישנן צאצאים חרדים רבים. הם מתגוררים ברכסים ושם משפחתם ציזלינג.מדובר ברב יפתח ציזלינג, נכדו של אהרן ציזלינג שהיה מראשי מפא"י. הנכד, בן קיבוץ עין חרוד, חזר בתשובה והקים משפחה חרדית לתפארת. כיום הוא משמש כר"מ בישיבה. אגב, לאחד מבניו קוראים בן ציון, ע"ש הג"ר ב"צ הנ"ל.

אין שום קשר לרב"צ שטרנפלד מבילסק. המשפחה ההיא הם נכדים של ר' יהודה ליב ציזלינג מחבר ילקוט אר"י ועוד ויד ימינו של ר"מ סלונימער (אושמינער, בוטענער וכו'). בנו היה ר' צבי מנחם ציזלינג מתלמידי ר' יצחק אלחנן ולימים מורה בתחכמוני ביפו. אחד מבניו של ר' צבי מנחם, היה אהרן ציזלנג ח"כ ושר מטעם מפ"ם. וצאציו שבו בתשובה. לר' יהודה ליב היה אח דמות מעניינת במיוחד ששמו ר' בן ציון ציזלינג משכיל וקנאי. עלה לירושלים ומת בה בשנת תרע"ח. כנראה משם מתגלגל שם זה במשפחה.

כאן יש דברי תורה בשמו של רבי בן ציון ציזלינג
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 71&hilite=
וכן שם בעמ' 65 מעמודי הספר וכן בעמ' 85 וכנראה בעוד כמה מקומות בספריו

[חיימקה]

בהסכמתו למ"ב הוא חותם "דברי הבא עה"ח ביום א' כ' סיוון שנת תר"ם פ"ק קאלוואריע"

ידוע עוד משהוא על רבנותו שם?

[שיף]

לפלא בעיני שלא הוזכר כאן כלום מתקנתו החשובה שהתקבלה בתפוצות ישראל [ונדפס במחזורים] שכולנו חייבים לו ע"ז שהעיר את עיני הח"ח בכדי שיעורר בציבור בענין סדר ה'תפילה זכה' בעיו"כ שיאמר קודם הנוסח של בינ"א לחבירו ואח"כ בינ"א למקום וגדו"י שבחוהו ע"ז

[לעומקו של דבר]

בהסכמתו למ"ב הוא חותם "דברי הבא עה"ח ביום א' כ' סיוון שנת תר"ם פ"ק קאלוואריע"

ידוע עוד משהוא על רבנותו שם?

אגב ההסכמות למשנה ברורה
יש משפט אאל"ט בשם הגראיל"ש "כל המסכימים על המ"ב היה המחבר גדול מהם חוץ מ_"
מישהו מכיר את המשפט בשמו? ומאי שייר?

[י. אברהם]

כאן אנו למדים ששמו של השערי ציון י"ל מחוץ למדינות ליטא ורוסיא, עד שהאבני נזר לא הסכים להתיר עגונה אחת בלא שיצטרף להיתרוץ
שערי ציון.jpg

תשובה אליו באבני נזר יו"ד סי' עח
כנראה פעם יחידי שכותב האבני נזר תואר כזה
יגע ומצא כדי מדתו בעומק העיון הישר

[שיף]

תודה רבי בור הגולה, בעקבות דבריך התקשרתי לרבי יהושע רימון (מילגרום) חתנו של ר' יעקב אריאלי זצ"ל, שהוא אכן נין של הרב בן דעת ובן נין של השע"צ. זקנתו (שכחתי את שמה) היה שם משפחתה זכריה, והיא היתה הבת היחידה של הרב בן דעת, מתוך כמה בנים ובנות שנשארה שומרת תו"מ. עכ"פ הוא אינו יודע מתי יום סילוקו של השע"צ, והבטיח לשאול את אמו, אלא שלדבריו קרוב לודאי שלא תידע.

[ידיעה נוספת מענינת הצלתי ממנו, לדבריו מלבד הגרז"ר בענגיס ואחיו הרב בן דעת, היה אח נוסף איש פשוט, שבנו איש מבוגר מאד מתגורר בנתניה].

בד"ה מרת שיינא [יפה] לאה רימון ע"ה אלמנת רבי אליעזר רימון ובתו של רבי אריה לייב זכריה זצ"ל, נכדת רבי בן ציון זצ"ל

[צביב]

תודה רבי בור הגולה, בעקבות דבריך התקשרתי לרבי יהושע רימון (מילגרום) חתנו של ר' יעקב אריאלי זצ"ל, שהוא אכן נין של הרב בן דעת ובן נין של השע"צ. זקנתו (שכחתי את שמה) היה שם משפחתה זכריה, והיא היתה הבת היחידה של הרב בן דעת,

[ידיעה נוספת מענינת הצלתי ממנו, לדבריו מלבד הגרז"ר בענגיס ואחיו הרב בן דעת, היה אח נוסף איש פשוט, שבנו איש מבוגר מאד מתגורר בנתניה].

בד"ה מרת שיינא [יפה] לאה רימון ע"ה אלמנת רבי אליעזר רימון ובתו של רבי אריה לייב זכריה זצ"ל, נכדת רבי בן ציון זצ"ל

לכאורה נראה שהיא נכדת הרב בן דעת

אגב
האם היה קשר בין רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב. לרב מבילסק?

[שייף נפיק]

20171127_095953.jpg (42.61 KiB) נצפה 7777 פעמים

שמעתי ממי ששמע מהגר"י אדלשטיין ששמע מאביו, שהגר"ח מבריסק אמר שהחפץ חיים גדול יותר מכל המסכימים על המשנה ברורה, מלבד השערי ציון.
יעויין מי המסכימים.
עוד שמעתי שהיה רבו של החפץ חיים.
והיה קנאי גדול לחדשי הזמן ההוא.

[ברמן]

מצאתי עליו כאן: https://www.kedem-auctions.com/he/node/27088
הגאון רבי בן ציון שטרנפלד אב"ד בילסק (תקצ"ה-תרע"ז), מגדולי גאוני ליטא בדורו. ידיד נעורים של מרן ה"חפץ חיים", אשר פנה אליו ראשונה לקבל הסכמות על ספריו "חפץ חיים" ו"משנה ברורה". מגיל צעיר הוכר כאחד מגאוני דורו וכיהן ברבנות בעיירות ליטא: חסלביץ, קלווריה, שרשוב ואיישישוק, אך שמו נודע ביותר על שם העיר בילסק, בה כיהן עשרות שנים. כשכיהן ברבנות איישישוק עמד בראש ה"קיבוץ" המפורסם בו צמחו רבים מרבני ליטא, שם גם למד ה"חפץ חיים". מפורסם היה בעיונו העמוק והבלתי-פוסק. ספרו "שערי ציון" מכיל מערכות גאוניות ועמוקות, ודבריו התקבלו להלכה אצל גדולי הפוסקים. היה רבו המובהק של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז' (רבי איצלה פונוביז'ער). בספר פאר הדור (חלק א' עמוד רנג) מסופר כי מרן החזון איש, היה חוזר ומספר תדירות בהתפעלות יתירה, על פגישתו בימי צעירותו, עם הגאון הישיש רבי בן ציון מבילסק, שהשאיר עליו רושם נדיר בעבודת ה' הנלהבת שלו ובשקידתו הרצופה, כאשר בכל פעם לא שכח לציין כי במו עיניו ראה אותו לומד במשך לילה שלם כשהוא עומד על רגליו שקוע בענין ולא ישב לפוש אף לרגע. החזון איש ציין את גודל האמונה ויראת השמים שלו, סיפר כי עמד אז בילדותו מאחורי דלת-חדרו של רבי בן ציון והקשיב לקול לימודו, והוא שמע איך שהוא לומד את המשנה "שור שנגח את הפרה", ואומר בהאי לישנא: "זאגט דער רבש"ע [אומר הרבונו של עולם] שור שנגח את הפרה" (מעשה איש, ח"ב עמ' נ"ו).

[ברמן]

מצאתי עוד כאן: https://www.kedem-auctions.com/he/node/5110
אזהרה נוראה - מכתבי הרבנים נגד פתיחת חנויות בשבת
"אזהרה נוראה - מגאונים מובהקים ציס"ע שליט"א". ווארשא, [תרע"א 1911].
מכתב כרוז מודפס, עם מכתבי רבי בן ציון מבילסק, רבי חיים מבריסק, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין והאדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאסטרווצע, נגד השכרת חנויות לעסקים הפותחים אותן בשבת. [החפץ חיים במכתבו כותב בחריפות רבה: "...ולא פחות זה ממי שמשכיר מקום בחצירו לבית הזונות ר"ל... והמעות שמשתכרין בדברים שיש בהם סיוע לחילול שבת לא יהיה בהם שום הצלחה..."].
מעבר לדף: תרגום הכרוז ביידיש, "יצא לאור ע"י ביהכנ"ס שומרי שבת בווארשא. כל רב שידרוש עלים אלו ישיגם חנם אין כסף".
2 עמ' 32.5 ס"מ.
אינו ידוע ביבליוגרפית, ואינו מופיע ב"מכתבי החפץ חיים".

[חלמישצור]

1. אגרת מעניינת ולא כ"כ מוכרת מהרב"צ משנת תרע"ג, על יקרת פירוש הגר"א לירושלמי סדר זרעים נדפסה בישורון ו, תשנ"ט, עמ' תשעד, הע' 9 (נזכר גם במעולמה של תורה, עמ' קכב; וע"ע ישורון יז, תשס"א, עמ' תשעא, הע' 33), 'ולכן אני מעתיר בדמעות שליש אל כל מי שיש לו ידיעה מהספר הקדוש הזה שיודיע... הכותב בדמע על אבדן הסגולה היקרה'. עוד אגרת ממנו משנת תרס"ג לר' יעקב ליפשיץ העסקן המפורסם, על חשיבות ההשתדלות בהחזקת הדת, נדפסה במשמרת חומתנו ז (עמ' רו). אגב צילום כת"י רבנו באגרת בסוף קובץ הר המור, ה, כסלו תשד"ם.

2. בס' טל הראיה עמ' פח, הביא הרמ"צ נריה מקונטרס דברי חלומות או בחלום אדב"ר בהם רשמי חלומותיו הקדושים של האדר"ת (משהו קטן מדברי חלומות נדפס בקובץ מקבציאל, לג, עמ' תקכה-תקל; יש מהכת"י של בחלום אדב"ר שנמצא אצל הרב יהודה עמיחי חתנו של הרמ"צ, הודאת הארץ, תשס"ה, עמ' 230), שנפגש בחלום עם הגאון ובירך עליו שתי ברכות, שחלק מחכמתו ושהחיינו.

בהקשר זה אציין לאגרת לאדר"ת (טבת תרמ"ו; הובאה באגרות לראיה, ירושלים תש"נ, נספחות, 2; הדגשה שלי), שם מציין הרב"צ שביקר בישיבת וולוז'ין בתחילת החורף, 'כי הבאתי שמה בני', ומרבה לשבח את הישיבה, 'סוף דבר ישיבה מפוארת כזו לא ראיתי מעולם, והיא עמוד התורה בימינו אלו... ונוכל לומר עליה באמת כי היא בהמ"ק שבגולה. אמנם דא עקא, שלפי ריבוי ההוצאה אינו מספיק, והיא בע"ח גדול, לכן עלינו הרבנים מוטל הדבר לחזקה... כאשר כתר"ה יודע גודל ערך הישיבה הק', כי חתנו הה"ג ישב שמה והצליח בלימודו שמה, ומהסתם הציע לו הכל', ולכן מבקש מהאדר"ת לשלוח גם הוא בקשות נלהבות לתרומות אל הגבירים לכמן ורוטשליד.

על איזה בן מדובר שם?

3 בהקשר לתמונתו, וגם למה שהביא הרב ברמן מקדם על אותו הלילה במחיצת החזו"א, אציין לאותו הספר פאר הדור כמה עמודים אח"כ (ח"א עמ' רנה) שם הובאה תמונת רבינו (וכן תמונתו גם בהחפץ חיים חייו ופועלו א, עמ' שפה; וסיפור מוזר על תמונתו במקדשי שביעי, עמ' שצא). ואגב זה יצויין לספר ארחות רבינו (ח"א עמ' רג), שם מספר בשם בעל הקהילות יעקב על שתי התמונות שהיו תלויות בביתו של החפץ חיים, והוא מתלבט אם אכן שמע מהקה"י שאחת מהן הייתה של הרב"צ:

אורחות רבינו א עמ רג.png (21.2 KiB) נצפה 7753 פעמים

[חלמישצור]

בהודעה הקודמת תמהתי (בעיקר בעקבות הקביעה בויקיפדיה, כי "בתו היחידה אלטע נישאה לרב משה אהרן בן דעת (בנדס) שהיה עוזרו" וכו') מיהו בנו של הרב"צ שלמד בוולוז'ין. ובכן הבן היחיד הידוע לי הוא ר' חיים דוד, שהו"ל בוילנה שנת תרצ"א את הכרך השלישי של שערי ציון. הנה ברכה לרגל חתונתו עם לאה בת שבח לוינזון, שנערכה בניסן תרנ"ג (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=0B031E5E).

[חיימקה]

לפלא בעיני שלא הוזכר כאן כלום מתקנתו החשובה שהתקבלה בתפוצות ישראל [ונדפס במחזורים] שכולנו חייבים לו ע"ז שהעיר את עיני הח"ח בכדי שיעורר בציבור בענין סדר ה'תפילה זכה' בעיו"כ שיאמר קודם הנוסח של בינ"א לחבירו ואח"כ בינ"א למקום וגדו"י שבחוהו ע"ז

היכן המקור לכך?

[מה שנכון נכון]

לפלא בעיני שלא הוזכר כאן כלום מתקנתו החשובה שהתקבלה בתפוצות ישראל [ונדפס במחזורים] שכולנו חייבים לו ע"ז שהעיר את עיני הח"ח בכדי שיעורר בציבור בענין סדר ה'תפילה זכה' בעיו"כ שיאמר קודם הנוסח של בינ"א לחבירו ואח"כ בינ"א למקום וגדו"י שבחוהו ע"ז

היכן המקור לכך?

רא"ל בדוגמא מדרכי אבי אות נב.

[חיימקה]

ייש"כ. ועל הדרך קיבלתי קצת רמז על שאלתי הקודמת באשכול זה.

[גיזונטע קאפ]

אגב ההסכמות למשנה ברורה
יש משפט אאל"ט בשם הגראיל"ש "כל המסכימים על המ"ב היה המחבר גדול מהם חוץ מ_"
מישהו מכיר את המשפט בשמו? ומאי שייר?

המשפט מובא בשם החזו"א בזה"ל דער משנ"ב איז גיועין גרעסער פון אלע זיינע מסכימים, אפשר אין היקף ר' בן ציון בילסקער איז גיויעין גרעסער, אובר פארט דער ח"ח איז גיועין גרעסער.
בתרגום ללה"ק המשנ"ב היה גדול מכל מסכימיו, אולי בהיקף רב"צ מבילסק היה גדול יותר, אבל למעשה הח"ח היה גדול יותר
כמדומני מופיע במעשה איש

[שייף נפיק]

עיין בהודעתי למעלה בענין זה

[גיזונטע קאפ]

בברכת שמואל קידושין בסימן י"ח, יש קושיא בשם בשם גאון אחד,
בשיעורי הגרב"ב המפורסמים אין את הסימן הזה,
אבל בכמה מהדורות לא מפורסמות של שיעורי הגרב"ד הוא נמצא, ושם מבואר שהגאון הנ"ל הוא הגרב"צ מבילסק, ששאל את הגרב"ד בבחרותו,

[אליסף]

אגב ההסכמות למשנה ברורה
יש משפט אאל"ט בשם הגראיל"ש "כל המסכימים על המ"ב היה המחבר גדול מהם חוץ מ_"
מישהו מכיר את המשפט בשמו? ומאי שייר?

המשפט מובא בשם החזו"א בזה"ל דער משנ"ב איז גיועין גרעסער פון אלע זיינע מסכימים, אפשר אין היקף ר' בן ציון בילסקער איז גיויעין גרעסער, אובר פארט דער ח"ח איז גיועין גרעסער.
בתרגום ללה"ק המשנ"ב היה גדול מכל מסכימיו, אולי בהיקף רב"צ מבילסק היה גדול יותר, אבל למעשה הח"ח היה גדול יותר
כמדומני מופיע במעשה איש

החידוש באמרה זו שהרי ר' יצחק אלחנן הוא מהמסכימים..