הפטרת מחר חודש - והנער לא ידע מאומה

[עושה חדשות]

מעשה שהיה, כפי ששמעתי:
זה תקופה ארוכה שהילד היקר פלוני נ"י מתכונן לחגיגת הבר-מצוה שתיערך בס"ד ברוב עם בשבת פ' תולדות, כוננות זו כוללת כמובן את הכנת קריאת ההפטרה, כנהוג בתפוצות ישראל.
אי לכך זה שבועות מספר טורח הוא להכין את "משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי" על כל טעמיו ודקדוקיו, כיאה וכיאות, בהדרכת האברך החשוב אלמוני שליט"א אשר ידיו רב לו בהקניית טעמי ההפטרה על בוריין.
דא עקא, זמן קצר טרם השבת נודעו הנוגעים בדבר את אשר ידוע לכולנו, כי בשבת זו פרשת תולדות, דין הוא לקרוא הפטרה אחרת, הפטרת "מחר חודש". ואת הפטרה זו אין הנער יודע כלל, ואין סיפק בידו להכינה כנדרש, ואילו עמלו הקודם עשוי לירד לטמיון.
ובהתאם למצב, עגמה נפשו של הנער עד מאד, וגם האברך-המלמד חפו פניו, ויבכו איש את רעהו, ויקומו מעם השולחן בחרי אף כי נעצבו מאד, פן יפקד מושבו של הנער.

והרצים יצאו דחופים לשאול מאת הרבנים ומורי ההוראה, האם יש מקום להקל בדינו של עלוב זה, לבל יפטירו כאמור במס' מגילה בהפטרת מחר חודש, אלא בהפטרת אהבתי אתכם אמר ה'.
ולא הושוו הרבנים בדעותם, זה אומר אין כאן מקום לקולא, יקוב הדין את העלבון, וזה אומר הלא כך היה מעשה אצל הגרש"ז והקל בזה בעוז ותעצומות, והשלישי מכריע ביניהם לאמור: יקרא הילד את אשר הכין, ואיש אחר המזומן לכך יקרא את ההפטרה השנית, יברך הנער קודם הפטרה ראשונה, ולאחריה של הפטרה שניה, ויבוא הכל על מקומו בשלום.
וכך עשו כדברי השלישי שעשה עצמו כמכריע, והיתה השמחה גדולה כי יצאו מאפילה לאורה.

וכאשר נפניתי לעיין בדברי הפוס' לא ראיתי בזה דברים ברורים, האם הפטרת מחר חודש היא לעיכובא ממש או רק לכתחילה, וגם לא נתבררה השמועה על מעשה דהגרש"ז האם כך היה שם ביום המעשה, או שנתחלפו המעשים, והיתה הוראתו על דבר אחר הדומה במקצת ואינו דומה כל צרכו.

על כן אמרתי לנפשי, אציע דבר זה לפני החכמים דכאן, ואראה כיצד יפול דבר. ולוואי יפשטו הדברים ממקורם הטהור, או ידעו לספר מעשה רב דהגרשז"א על תיקונו הנכון, כי רב הוא.

[עושה חדשות]

כאן מופיע סיפור אחר קצת, ואם כך - יש לחלק.

ישורון - הספד הגר''מ גרוס על הגרש''ז אויערבאך.png (34.11 KiB) נצפה 11614 פעמים

[דרומי]

אגב, או לא אגב, ההפטרה של מחר חודש היא הפטרה מאוד בלתי שיגרתית, משום שהיא כמעט היחידה שקוראים לכתחילה שבלכתחילה הפטרה שהיא ממש לא מעין הקריאה!

והפלא היותר גדול, שכאשר חל ער"ח בחול אין עושים לו שום זכר (מלבד אלו הנוהגים בסדר יוכ"ק, ויש חדשים שאין נוהגים בזה כמו חנוכה וכו'), ואילו כאשר הוא חל בשבת פתאום הוא מקבל כבוד גדול של 'מפטיר'!

[עזריאל ברגר]

יש מקרה דומה לזה באגרות משה לגבי הפטרות בהר ובחוקותי.

[עושה חדשות]

אם יש לקרא בשעה"ד הפטרת ה' עזי בפ' בהר ט' אדר ב' תשי"ד. מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר משה ישכר גאלדבערג שליט"א רב בנוא ארלינס.
מה שאירע ששני ילדים למדו הפטרת ה' עזי שנוהגין להפטיר בפ' בחקתי ואפשר לבא עי"ז למחלוקת בביהכ"נ והפסד להקהלה משום שאין רוצים ליחלק לשני מנינים ורוצה כתר"ה שלאחד יקראו בפ' בהר ויקרא ג"כ ה' עזי אם רשאין לעשות.
הנה אם היה מזדמן זה בשבת אחרת אין לנו לשנות לקרא הפטרה אחרת כי בעצמנו איננו יכולים לומר שהפטרה זו שייכת להפרשה שקורין בשבוע זו אף שנדמה לנו. אבל לקרא הפטרת ה' עזי בפ' בהר מכיון שלהרמב"ם ה' עזי היא הפטרת פ' בהר עיין שם בסוף סדר התפלות שלו שנדפס בסוף הלכות מילה, יש לסמוך בשעה"ד כזה על דעת הרמב"ם אף שהוא נגד מנהגנו, דלא גרע דעת הרמב"ם ומנהג מדינתו גם אצלינו במקומותינו שאין נוהגין כמותו, כיחיד נגד רבים שמוכרחין לעשות כהרבים ומ"מ בהפ"מ =בהפסד מרובה= או בשעה"ד סומכין גם על דעת יחיד בדברים שהם מדרבנן גם להש"ך כמפורש בש"ך בהנהגות או"ה ביו"ד סוף סי' רמ"ב. וכ"ש להב"ח שאפילו באיסור דאורייתא סובר כן וכן הוא גם דעת הט"ז /יו"ד/ בסי' רצ"ג סק"ד לענין חדש בחוץ לארץ במדינותינו עיין שם. והפטרה הוא ענין דרבנן שגם הש"ך יודה שיש לסמך ע"ד הרמב"ם לקרא בפ' בהר הפטרת ה' עזי.
ומה שגם בפ' בחקתי יקראו הפטרת ה' עזי אין זה כלום כיון שבפ' בחקתי הוא כמנהג דמדינותינו ומה לנו מה שעשו בשבת העברה שלא כמנהגנו. וגם הא חזינן לאלו שהיו נוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש כדאיתא /או"ח/ בס"ס תכ"ח שהיו מפטירין גם כשיש חתנים בב' ובג' שבתות זו אחר זו שוש אשיש אלמא שאין קפידא בזה שיקראו הפטרה אחת אף בשבתות סמוכות. משה פיינשטיין.

דומה לגמרי, או רק קצת?

[דרומי]

אגב, יש להעיר לדברי הגר"מ שגם בפורים דמוקפין שחל בשבת קוראים אותה הפטרה בב' שבתות רצופות (למיטב זכרוני)

[לענין]

סיפר לי עד ראיה שלפני שנים רבות הוה עובדא כיו''ב בביהכנ''ס הגדול בירושלים, שהרב ילין תפס כי הנער הכין את ההפטר הבלתי מדויקת, עלה לבימה ועמד לידו כל ההפטרה, לפני ברכות האחרונות סימן לו להמתין, קרא בעצמו את ההפטרה הנכונה, וסימן לילד להמשיך בברכות.

[צופר הנעמתי]

אגב, או לא אגב, ההפטרה של מחר חודש היא הפטרה מאוד בלתי שיגרתית, משום שהיא כמעט היחידה שקוראים לכתחילה שבלכתחילה הפטרה שהיא ממש לא מעין הקריאה!

והפלא היותר גדול, שכאשר חל ער"ח בחול אין עושים לו שום זכר (מלבד אלו הנוהגים בסדר יוכ"ק, ויש חדשים שאין נוהגים בזה כמו חנוכה וכו'), ואילו כאשר הוא חל בשבת פתאום הוא מקבל כבוד גדול של 'מפטיר'!

אלא שצריך לזכור, כמובן, שה"כבוד הגדול" לא נעשה לערב ראש חודש אלא לראש חודש עצמו, שכשהוא חל ביום ראשון קוראים לפניו מחר חודש, והכל א"ש...

[גם זו לטובה]

כאן מופיע סיפור אחר קצת, ואם כך - יש לחלק.

ישורון - הספד הגר''מ גרוס על הגרש''ז אויערבאך.png

א' פורסם בעיתונות ובספרים שהגרשז"א צעד בבוקר לבית הכנס של הילד וכו'- ובאמת לא היה ולא נברא, כדרכם של כזבים, אין בזה כ"כ נפקותא, אלא ללמד על הכלל יצאת.
ב' דיברתי עם נער הבר מצווה ועוד, והנער הכין הפטרת פקודי, אולם המנהג לקרוא גם הפטרת ויקהל, והגרש"ז אמר שאין לפגוע בילד ודי בקריאת פקודי- ולפ"ז אין כאן איזה קולא גדולה, ויפה עשו אותם שלא סמכו על המעשה הזה לעניין הפטרת מחר חודש- וג"ז ללמד יצאת.

[גם זו לטובה]

אם יש לקרא בשעה"ד הפטרת ה' עזי בפ' בהר ט' אדר ב' תשי"ד. מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר משה ישכר גאלדבערג שליט"א רב בנוא ארלינס.
מה שאירע ששני ילדים למדו הפטרת ה' עזי שנוהגין להפטיר בפ' בחקתי ואפשר לבא עי"ז למחלוקת בביהכ"נ והפסד להקהלה משום שאין רוצים ליחלק לשני מנינים ורוצה כתר"ה שלאחד יקראו בפ' בהר ויקרא ג"כ ה' עזי אם רשאין לעשות.
הנה אם היה מזדמן זה בשבת אחרת אין לנו לשנות לקרא הפטרה אחרת כי בעצמנו איננו יכולים לומר שהפטרה זו שייכת להפרשה שקורין בשבוע זו אף שנדמה לנו. אבל לקרא הפטרת ה' עזי בפ' בהר מכיון שלהרמב"ם ה' עזי היא הפטרת פ' בהר עיין שם בסוף סדר התפלות שלו שנדפס בסוף הלכות מילה, יש לסמוך בשעה"ד כזה על דעת הרמב"ם אף שהוא נגד מנהגנו, דלא גרע דעת הרמב"ם ומנהג מדינתו גם אצלינו במקומותינו שאין נוהגין כמותו, כיחיד נגד רבים שמוכרחין לעשות כהרבים ומ"מ בהפ"מ =בהפסד מרובה= או בשעה"ד סומכין גם על דעת יחיד בדברים שהם מדרבנן גם להש"ך כמפורש בש"ך בהנהגות או"ה ביו"ד סוף סי' רמ"ב. וכ"ש להב"ח שאפילו באיסור דאורייתא סובר כן וכן הוא גם דעת הט"ז /יו"ד/ בסי' רצ"ג סק"ד לענין חדש בחוץ לארץ במדינותינו עיין שם. והפטרה הוא ענין דרבנן שגם הש"ך יודה שיש לסמך ע"ד הרמב"ם לקרא בפ' בהר הפטרת ה' עזי.
ומה שגם בפ' בחקתי יקראו הפטרת ה' עזי אין זה כלום כיון שבפ' בחקתי הוא כמנהג דמדינותינו ומה לנו מה שעשו בשבת העברה שלא כמנהגנו. וגם הא חזינן לאלו שהיו נוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש כדאיתא /או"ח/ בס"ס תכ"ח שהיו מפטירין גם כשיש חתנים בב' ובג' שבתות זו אחר זו שוש אשיש אלמא שאין קפידא בזה שיקראו הפטרה אחת אף בשבתות סמוכות. משה פיינשטיין.

דומה לגמרי, או רק קצת?

לגמרי ודאי לא, ומה עניין זה להכא?
ברם באמת גם הכא איכא דעת יחיד שאין קוראים מחר חודש.
לשון הארחות חיים (וכן בכלבו):

ר"ח שחל להיות באחד בשבת מפטיר בשמואל מחר חדש והטעם כמו הזכרת ר"ח. ויש חולקין בזה המנהג שלעולם אין מפטירין אלא במאי דסליק מיניה או מעניינא דיומא וזאת אינה מאחת מהנה ולכך לא נהגו להפטיר מחר חדש אלא בהיות ר"ח בשבת וא' בשבת ואז היא מענינא דיומא ומזכירין ג"כ שלמחר יהיה ר"ח כמו היום וכן נהגו גדולי צרפת

וצ"ע אי חשיב דעת יחיד למיסמך עליה.
ובעיקר הדבר יש חידוש בדברי הגרמ"פ שמהני גם לעניין ברכה
ובאמת אפשר שבדיעבד יוצאים ובכל גוונא ולא הוי ברכה לבטלה כלל, אכמ"ל.

[עושה חדשות]

...וצ"ע אי חשיב דעת יחיד למיסמך עליה....

לכאו' זה הרי נגד הגמ' במגילה.

[כדכד]

איני מבין איך אפשר לקרוא את שתי ההפטרות והרי אינן בנביא אחד?

[הא לחמא עניא]

אגב, או לא אגב, ההפטרה של מחר חודש היא הפטרה מאוד בלתי שיגרתית, משום שהיא כמעט היחידה שקוראים לכתחילה שבלכתחילה הפטרה שהיא ממש לא מעין הקריאה!

אמת שזהו הפטורה די נדירה, כי בפעם האחרונה שקרינו הפטורת מחר חודש היה לפני כשנה וחצי.
כך מביא בלוח דבר בעתו.

[גם זו לטובה]

...וצ"ע אי חשיב דעת יחיד למיסמך עליה....

לכאו' זה הרי נגד הגמ' במגילה.

הבתים — שערי קריאת התורה שער ראשון

ראש חדש שחל להיות באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו ויאמר לו יהונתן מחר חדש, יש מי שכתב שלא נאמר זה אלא כשחל ראש חדש בשבת ובאחד בשבת הואיל ונדחית, אבל אם אין ראש חדש אלא באחד בשבת בלבד אין דוחין הפטרת היום מפני מחר חדש. ויש מי שכתב שאפילו אין ראש חדש בשבת מפטירין מחר חדש מפני שהוא כהכרזה, וכן נהגו העולם, ואם שבת ואחד בשבת ראש חדש קורין השמים כסאי.

[לייטנר]

סח לי קרובי שבדידו הווא עובדא, שהתקשר אליו המרא דאתרא ער"ש בר המצוה של בנו, ושאלו תו"כ השיחה איזו הפטרה הכין בנו. כיון ששבת היתה ר"ח אלול, ענה לו שהנער למד את הפטרת ר"ח. אמר לו הרב שבאתרא הדין אין נוהגים לקרוא הפטרת ר"ח ב'שבעה דנחמתא'. האב ניסה לדון איתו על עיקר הדין, אך הרב שאל אם בנו יספיק להכין את ההפטרה (דומני 'כי מי נח').
בסופו של דבר, קרא בר המצווה את הפטרת ר"ח, והרב בענוותנותו דרש בשבחו ב'קידוש' בהסבירו כי טוב עשה בכך שקרא את הפטרת ר"ח.

[כדכד]

שם זו מחלוקת שו"ע ורמ"א וממילא מחלוקת האשכנזים והספרדים אך בנ"ד אין מחלוקת

[דרומי]

מרוח הדברים וכן מעיון קצת בפוסקים נראה לכאורה שאין מקור נאמן לדחות את תקנת חז"ל שתיקנו להפטיר בהפטרת מחר חודש, וכל המשנה ידו וכו'

[סעדיה]

לעצם הנושא של קריאת הפטרה אחרת מהנהוג ראה כאן דעת הגרש"ד

u.PDF

הגרש"ד

(119.4 KiB) הורד 269 פעמים

ומאידך דעת הגר"א נבנצל

i.PDF

הגרא"נ

(101.67 KiB) הורד 379 פעמים

(שניהם מספר הזכרון שירת מרים).

[עושה חדשות]

ארחו"ח, הבתים, והר"א מלונדריש -

מחר חדש.png (18.85 KiB) נצפה 11319 פעמים

[גם זו לטובה]

לשנות מהפטרה האמורה בחז"ל.
איתא במגילה (לא.) "יו"ט אחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור ומפטירין ויהי ככלות שלמה, למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה". אמנם הרמב"ם (פי"ג מתפילה הי"ב) הביא בזה ב' מנהגים וז"ל, "ולמחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה, ויש מי שמפטיר אחרי מות משה", וכתב בהגהות מיימוניות "ורשאים הגאונים לשנות כדאשכחן גבי תשעה באב דאמר (מגילה לא:) והאידנא נהוג דמפטירין באסוף אסיפם וקורין כי תוליד אע"ג דכולהו תנאי אמרי בענין אחר, מו' רבי' שי'".[ברם פשטות נראה דהר"מ גרס הכי בגמ' ואכמ"ל]
ובתוס' "יש אומרים שרב האי גאון תקן לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעים הסברא אמאי שנה סדר הש"ס". ומשמע קצת מלשונם שבכוחו לשנות ורק לא ידעו למה שינה.
ובאו"ז- (ח"ב הל' קריאת מועדים סי' שצ"ג) כתב "וכבר שאל רב עמרם מפני מה מפטירין באחרי מות והשיבוהו שכבר שאלו כמה פעמים זה ואינן יודעים מי ניהג כן וי"ל הואיל וכל ימות החג מפטירין בענין היום ובשמחת תורה מסיימין ספר חומש וקורין ענין פטירת משה רבינו לכן מתחילין בראש ספר נביאים וענין פטירת מרע"ה והעמדת יהושע במקומו. וגם לרבי' יצחק בר' יהודה זצ"ל שאלו מפני מה נוהגים להפטיר בויהי אחרי מות משה והשיב כיון שנהגו נהגו שמנהג מבטל הלכה וי"ל שבימי רבנן סבוראי שעמדו אחרי האמוראים הנהיגו כן ויש כח בידם כי למדו תורה מפיהם".

הגרש דבליצקי (ארבעה ספרים נפתחים עמ' מב)

הנה מנהג אלגיר כפי שמובא בזה השלחן מנהגי אלגיר לקרא בשבת שניה של חנוכה כפטורת מקץ דהיינו של פרשת השבוע למרות הכתוב בגמרא לקרוא בשבת שניה בנרות של שלמה דהיינו ויעש חירום ונפסק כן בשו"ע במקומו והדבר תימה לעשות היפך מהנאמר בתלמוד והנה מצאנו עוד לפחות שני מנהגים בהפטורות שעושים היפך מהנפסק בתלמוד וטושו"ע והוא מנהג פאס במרוקו להפטיר בשבת ער"ה הפטרת השבוע למרות הכתוב בגמרא להפטיר במחר חודש אלא שהם מוסיפים בסוף פסוק אחד ממחר חדש וכמ"ש בספר אהבת הקדמונים וכמו כן מנהג מחזור רומניא להפטיר בשבת ר"ח במקום השמים כסאי מיחזקאל מ"ו א' שער החצר שהוא חלק מהפטרת פרשת החדש והרי זה שלשה מנהגים שנגד הגמרא והפוסקים ולכן בראה לומר דבעצם כל ההפטרות גם אלו שנאמרו בגמרא הם רק לכתחלה ובדיעבד יצאו גם בקראו הפטרה אחרת שיש לה איזה שייכות ליום או לפרשה ויש להביא ראיה שכ"ה ג"כ דעת הפוסקים שכ"כ בשערי אפרים שער ט' סע' י"ס שאם קרא בשבת ור"ח הפטרת השבוע ונזכר לאחר שבירך ברכה אחרונה דיקרא הפטרת ר"ח בלי ברכות וכ"כ שם בסע' כ' לגבי הפטרת מחר חדש ואם נאמר שהוא לעיבובא היו צריכים לברך מחדש ועוד דפנה במשנה מגילה ל' ע"ב כתב מה שקוראים במועדים ושם בגמרא ל"א ע"א אמר אביי והאידנא נהוג עלמא וכו' בכמה וכמה אופנים אחרים מהנאמר במשנה הרי דחזיבן דגם מימי המשנה לימי הגמרא נשתנו המנהגים בזה ולכו בודאי מקומות אלו שמשנים ההפטרות מנהגם קדום מאד ונשתנה כנראה ג"כ בימי הגמרא או אח"כ בזמן הגאונים ואף אנו מפטירין בשמחת תורה ביהושוע למרות הכתוב בש"ס שם להפטיר הפטרה אחרת וכמו שכתבו שם התוספות בד"ה למחר ולכן מקומות ונוסחאות אלו מנהגם קדום מאז ומעולם

[גם זו לטובה]

מפטיר הפטרת השבוע במקום מחר חודש האם יצא בדיעבד
בשערי אפרים (ט, יט-כ ) כתב "שכח וקרא בטעות הפטרה של שבוע זה במקום השמים כסאי או במקום הפטרת מחר חודש, קורא שוב בלא ברכה" והו"ד במ"ב [המ"ב (תכה,יד) כתב "שכח וקרא בהפטרה של שבוע קורא אחריה השמים כסאי ואם נזכר אחר שכבר בירך ברכות אחרונות קורא אותה בלי ברכה" אף שלא הביא האי דינא לענין מחר חודש, נראה שאין שום חילוק דבשערי אפרים שהוא מקור האי דינא כ"כ גם על מחר חודש, וביותר שבזה היה יותר פשוט לו ע"פ דבר משה וחידש מדעתו להקל בהשמים כסאי.] ומכאן יש שהוכיחו דבדיעבד יוצאים בהפטרת השבוע.[ובאמת אינו מוכרח לגמרי דשמא אינו מברך מספק וראה מה שכתבנו בסמוך]

אולם אין הדברים פשוטים כל עיקר, דהנה מקור האי דינא מבואר בשערי אפרים שהוא מהדבר משה ס' כה וז"ל "מפטיר שבירך ברכות ההפטרה וקרא הפטרת השבוע ושוב נזכר שטעה שהיה צ"ל הפטרת מחר חדש נסתפק הרב מהרי"ד אם צריך לחזור ולברך ולענ"ד דאין לחזר ולברך, ויש להביא ראיה ממ"ש בגינת ורדים כלל א סי"ך יע"ש וכעת אין הפנאי מסכים להתיישב בדבר."
והנה בהשקפה ראשונה נראה שהדב"מ דן במי שכבר בירך גם ברכה שלאחריה והנידון האם יצא בדיעבד ושוב אין צריך לברך על מחר חודש, אולם מדציין לגינת ורדים ע"כ שכוונתו שבירך רק ברכה ראשונה, והנידון האם ברכה ראשונה עולה גם על קריאת מחר חודש, דהא הגינת ורדים (המצויין שם) דן לענין קריאת התורה היכא שקרא בטעות קריאה אחרת ושוב נזכר שטעה האם יכול לסמוך על ברכה ראשונה או דצריך לברך שוב, ומצדד שדעת המברך אינה סומכת על הש"ץ ולא על הצבור שטועין רק לקרות חובת היום כהלכתה

מעתה לא רק שלא מבואר בד"מ שיצא בדיעבד, אלא אדרבה משמע דלא יצא, דאי נימא שיצא לכ' פשוט שאין לברך שוב על מחר חודש [ובדוח"ק י"ל דלא ברירא האי דינא וע"כ מכיח שאף אם לא יצא בדיעבד מ"מ אינו מברך שנית]
ובאמת השערי אפרים (בפתי שערים יא) כתב להדיא שלא ראה הדברים במקורם.

ברם בפתחי שערים (ט יא) כתב "בש"ע קטנים הביא תשבת דבר משה בהפטורת מחר חודש שאם אמר הפטורת השבוע, א"צ לחזור ולברך, ומשמע בהפטורת ר"ח עצמה צריך לחזור ולברך, ואין הספר בידי, וצ"ע, ונראה דגם בזה לא יחזור כיון דעכ"פ הפטורת השבוע הוא וספק ברכות להקל, ויש לעשות כמ"ש " (כוונתו למ"ש שם "שאם נזכר לאחר שבירך ברכות שאחריה יאמר השמים כסאי בלא ברכה")
ומבואר דמסברא דיליה ס"ל דיוצאים בהפטרת השבוע, [ושמא י"ל דהאי סברא אמרה רק משום ששב שהדב"מ סל דיצא בדיעבד בהפטרת ר"ח, ועכ"פ אילו ידע שבכל גוונא ס"ל שלא יצא שמא לא הוי פליג] אלא דלא פשיטא ליה ורק מספק אינו מברך, והגם שקאמר הכי רק לענין הפטרת ר"ח היינו משום דס"ל שבמחר חודש מודה הדב"מ דיצא אבל אליבא דאמת דלא אמר כן הדב"מ, נראה דאף לעניין מחר חודש לא הוי רק ספק [ושמא י"ל דרק לעניין הפטרת ר"ח עצמה לא פשיטא ליה]
והנה משמעות לשונו דעיקר דעתו דיצא ומ"מ סיים דמספק אין להקל, ולא נתבררה מה סוף דעתו במקום דליכא סברת ספק ברכות להקל.

ובעיקר הדבר ראה מה שכתבנו בהודעה הקודמת.

[גם זו לטובה]

מעשה שהיה, כפי ששמעתי:
והשלישי מכריע ביניהם לאמור: יקרא הילד את אשר הכין, ואיש אחר המזומן לכך יקרא את ההפטרה השנית, יברך הנער קודם הפטרה ראשונה, ולאחריה של הפטרה שניה, ויבוא הכל על מקומו בשלום.

שמעתי שהגרמ"ש קליין הורה לקרוא קודם הפטרת מחר חודש (ולא שמעתי מה טעמו ואפשר משום דיש להקדים ההפטרה שהיא עיקר דינא, ואולי מטעם הפסק)
אולם חכ"א אמר דשמא יש לבקדים הפטרת תולדות שהיא מעניינא דהפרשה.

[גם זו לטובה]

האם שפיר דמי לקרוא (בשעה"ד) ב' הפטרות ולא הוי הפסק
בשערי אפרים כתוב שבקראו בטעות הפטרת השבוע ולא ברכו ברכה שלאחריה אינו מברך שוב, וכמבואר לעיל מקור האי דינא מהדב"מ ע"פ הגינ"ו.

[מעט דבש]

על הפטרה מענין הפרשה
viewtopic.php?p=292590#p292590
viewtopic.php?f=7&t=15264

[דרומי]

בהמשך לכל הדיון התעוררתי לחשוב ובהקדים:

מאז ומתמיד התלבטתי האם ראוי לכתחילה לשמוע הפטרה לפני קריאת התורה. כי הייתי נותן דרשה במנין מוקדם, מיד לאחר קריאת התורה, ומכיון שאי אפשר לצמצם הרי שהייתי מגיע בפועל לפני ההפטרה (בדרך כלל) ושומע את ההפטרה, ורק לאחר מכן שומע קריאת התורה במנין מאוחר, והתחבטתי האם עליי לשמוע ההפטרה שוב במנין המאוחר, האם התקנה היא לשמוע הפטרה ופחות חשוב מתי בדיוק, או שהתקנה היא לשמוע ההפטרה דוקא לאחר ובהמשך לקריאת התורה.

ובכן, היום האיר ה' את עיניי וראיתי בס' שולחן שלמה - להגרשז"א - על סי' רפד שהורה שבדיעבד יוצאים י"ח בשמיעת הפטרה לפני הקריאה, אך מוטב לשמוע שוב לאחר הקריאה.

ולכאורה יש מקום לומר, שכ"ז שמוטב לכתחילה לשמוע ההפטרה דוקא לאחר הקריאה, הוא כאשר ההפטרה היא אכן מענינה של הפרשה ובאה בהמשך אליה; אך בהפטרת מחר חודש, שלכאורה אין לה כל קשר עם הפרשה הנוכחית, וכל ענינה הוא מצד היום שלמחרת (ר"ח) - הרי אפשר לכתחילה לשמוע ההפטרה בלי כל קשר להפרשה, שהרי היא תקנה נפרדת מעיקרא דדינא, שתיקנו לקרוא הפטרה בענין מחר חודש כדי להזכיר את ר"ח, ואין לזה קשר עם הקריאה.

ויש לעיין ולברר עד כמה זה נכון...

[מעט דבש]

דיברתי עם נער הבר מצווה ועוד, והנער הכין הפטרת פקודי, אולם המנהג לקרוא גם הפטרת ויקהל, והגרש"ז אמר שאין לפגוע בילד ודי בקריאת פקודי.

הנה אריכות בענין הפטרת פקודי:
הפטרת פקודי (בנפרד) - בפרשת שקלים (קביעות הש"ג, הח"א): 'בן שבע שנים'; בפרשת החודש (קביעות הש"א - וזו השנה הפשוטה היחידה ש'פקודי' נפרדת בה): 'כל העם הארץ'.

כשלא חל בפרשת פקודי שקלים או החודש, מ"מ אם חל בפרשת 'ויקהל' פרשת שקלים, קוראים בפרשת פקודי את הפטרת ויקהל 'ויעש חירם', ומוסיפים ב' פסוקים מתחילת פרשת פקודי ('ותשלם כל המלאכה' - 'היא ציון') (אליה רבה תרפה, כג, ומקורו מ'הלכות ומנהגי מהר"ש' סימן קמז; מהרי"ל הלכות ד' פרשיות אות ה, עמ' תטו).

וטעם מנהג זה הוא משום שהמשך הפטרת פקודי, אחרי שני פסוקים אלו שמוסיפים ('ויקהלו אל המלך שלמה' וגו') הפטירו כבר בשני של סוכות (בחו"ל), ולכך מעדיפים להפטיר את הפטרת ויקהל ('ויעש חירם') שאותה עדיין לא הפטירו.

והלשון במהרי"ל (ומהר"ש) הוא, שאם יפטירו רק 'ותשלם', "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'".
ותמה האדר"ת (במכתב שהודפס ב'ירושתנו' ח"ב, ובמוסף יתד נאמן פקודי תשס"ג, ועוד), שהרי יש שנים בהם פרשת 'ויקהל' אינה פרשת שקלים (בשנים מעוברות בקביעות הש"ג, הח"א), ואז מפטירים בויקהל 'ויעש חירם' [וכן מפטירים הפטרה זו כשיש שבת שניה בחנוכה], ולמה "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'" [אמנם פשטות כוונת מהר"ש, שאין מפטירין אותה בשנה זו].

וביותר תמה על מנהג אר"י שהיה בזמנו להפטיר 'ויעש חירם', שהרי באר"י יש טעם להפך, להפטיר דוקא 'ותשלם', שאותה לא משכחת לה כלל שמפטירים, שהרי אין את הפטרת ב' דסוכות. משא"כ הפטרת 'ויעש חירם' דמשכחת לה שמפטירים בפרשת ויקהל, ובשבת שניה של חנוכה, וכנ"ל.

וטוען האדר"ת, שהמנהג שהיה באר"י להפטיר בפקודי 'ויעש חירם', אינו נובע מדברי המהרי"ל הנ"ל, אלא ממנהג הספרדים, להפטיר לעולם 'ויעש חירם' לפקודי (ובפרשת ויקהל יש לספרדים הפטרה אחרת).

ומסיק שנראה לו לשנות המנהג, ולהפטיר 'ותשלם' לפקודי. אך כדי שלא לשנות המנהג לגמרי, הנהיג להפטיר את שתי ההפטרות יחד - דהיינו מתחלת 'ויעש חירם', עד סוף 'ותשלם' ׁׁ(שני פרקים הם שסמוכים זה לזה, במלכים). והיינו לא לקרוא רק שני פסוקים מ'ותשלם' (כמנהג המהרי"ל), אלא את כולה. אמנם בתוספת 'ויעש חירם' לפניה (וזה כן כמנהג המהרי"ל). וכתב שהסכים עמו הגר"ש סלנט זצ"ל.

ואמנם באור זרוע (ח"ב סוף סימן שצג; וכן בספר הפרדס עמ' שנב, ובלקט יושר עמ' קנג), לגבי מעשה שהיה בקביעות בש"ז, או גכ"ז, מבואר שלא כדברי המהרי"ל, שאין מפטירים כלל לפקודי הפטרת 'ויעש חירם', אלא 'ותשלם' בלבד, וכן העלו למעשה בשו"ת פאת שדך (ח"ב, סימן צב), ובשיח תפילה (תשובה יט), וכן הביאו במוסף יתד נאמן הנ"ל בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שזהו עיקר המנהג (ואף האדר"ת נטה לומר כן, אלא כדי שלא לשנות המנהג לגמרי, הוסיף הפטרת 'ויעש חירם' לפניה).

ואף למנהג שהנהיג האדר"ת , שקוראים גם 'ויעש חירם', מ"מ בשנה מעוברת בקביעות זש"ה, שאז חנוכה חל בשבת, וקראו את הפטרת 'ויעש חירם' בשבת שניה של חנוכה, הורה הגרשז"א (הובא בבירור הלכה ח"ו סימן תכח) לקרוא בפרשת פקודי רק 'ותשלם' (אף שבפרשת ויקהל קראו הפטרת שקלים, ולא קראו בה 'ויעש חירם'). וכבר כתב כן בספר 'דברי קהלות' (עמ' 443) כדי ליישב למה נכתבה הפטרה זו בספר הפטרות של פפד"מ (שהרי נהגו שם לא להפטיר כלל 'ותשלם', רק שני פסוקים, וכדלעיל).

וזה דלא כלוח א"י (בקביעות זש"ה - כגון בשנים תשל"ו, תש"ס, תשס"ג) שכתב גם בקביעות זו להפטיר גם 'ויעש חירם' וגם 'ותשלם' (ע"פ ספרו 'עיר הקדש והמקדש' ח"ג פרק כה, עמוד שנ, וספר 'ארץ ישראל' עמ' ס' - ובשניהם מפורש שגם בקביעות זש"ה). וכן פורסם ב'קול ישראל' שנת תרפ"ט (גליון כג, עמ' 4 - ושנה זו היתה קביעות זש"ה), מטעם 'לשכת עץ חיים', להפטיר שניהם, וכתבו שהיא השמטה בלוח, וציינו ללוח של שנת תרפ"ד (קביעות גכ"ז).

ואכן, בלוח א"י אף שדעתו להפטיר שניהם ואפילו בקביעות זש"ה, וכנ"ל, מ"מ לא דק בזה בלוח, ובחלק מהשנים לא כתב זאת (כגון בשנים תרס"ה, תרפ"ט, תרצ"ב - קביעות זש"ה; תרע"ט, תש"ג - קביעות זחג ; תרצ"ה, תשי"ט - קביעות בחה), וכתב רק הפטרת 'ותשלם', אף שבשנים אחרות כן נכתב שמנהג קדמוני גאוני ירושלים להפטיר שניהם, ויש בתי מדרשות מפטירין רק 'ותשלם' (קביעות בשז - תרפ"א, תרצ"ח, תשכ"ה, תשנ"ב; קביעות בחה - תרס"ח, תשכ"ב, תשמ"ו, תשמ"ט; קביעות גכז - תרפ"ד, תשל"ח, תשנ"ה; קביעות זחג - תשל"ג, תשנ"ז).

וראה עוד:
viewtopic.php?p=530094#p530094

[מעט דבש]

והשלישי מכריע ביניהם לאמור: יקרא הילד את אשר הכין, ואיש אחר המזומן לכך יקרא את ההפטרה השנית, יברך הנער קודם הפטרה ראשונה, ולאחריה של הפטרה שניה, ויבוא הכל על מקומו בשלום.

בשו"ע (קמד, א) מבואר, שאין מניעה בעצם לקרוא שתי הפטרות, אחת מענין הפרשה, ואחת לכבוד החתן ('שוש אשיש'). והבעיה היא רק מצד שאין מדלגין מנביא לנביא. ובזה כתב השו"ע (שם) שאין למחות ביד הנוהגים כן, והטעם מבואר בב"י בשם התרומת הדשן (סימן כ) שכיון שמפטירין בקונטרסים ולא בנביא שבגלילה, אין שהייה כשמדלגין (וכמובן, שהקוראים מנביא על קלף, אין להם היתר זה).

ומ"מ כתב הרמ"א (תכה, ב) שאין נוהגין לדלג מנביא לנביא, ובשבתות שאין דוחין ההפטרה של השבוע מפני 'שוש אשיש' (עיין רמ"א תכח, ח), אין מוסיפין לקרוא אחרי ההפטרה פסוקים מ'שוש אשיש' אלא רק כשההפטרה היא בישעיהו, כיון שהוא באותו נביא.

[דעת_האברך]

והשלישי מכריע ביניהם לאמור: יקרא הילד את אשר הכין, ואיש אחר המזומן לכך יקרא את ההפטרה השנית, יברך הנער קודם הפטרה ראשונה, ולאחריה של הפטרה שניה, ויבוא הכל על מקומו בשלום.

בשו"ע (קמד, א) מבואר, שאין מניעה בעצם לקרוא שתי הפטרות, אחת מענין הפרשה, ואחת לכבוד החתן ('שוש אשיש'). והבעיה היא רק מצד שאין מדלגין מנביא לנביא. ובזה כתב השו"ע (שם) שאין למחות ביד הנוהגים כן, והטעם מבואר בב"י בשם התרומת הדשן (סימן כ) שכיון שמפטירין בקונטרסים ולא בנביא שבגלילה, אין שהייה כשמדלגין (וכמובן, שהקוראים מנביא על קלף, אין להם היתר זה).

ומ"מ כתב הרמ"א (תכה, ב) שאין נוהגין לדלג מנביא לנביא, ובשבתות שאין דוחין ההפטרה של השבוע מפני 'שוש אשיש' (עיין רמ"א תכח, ח), אין מוסיפין לקרוא אחרי ההפטרה פסוקים מ'שוש אשיש' אלא רק כשההפטרה היא בישעיהו, כיון שהוא באותו נביא.

אף אני כששמעתי המעשה פקפקתי על העצה לקרוא את שתי ההפטרות, שהלוא דעת הרמ"א כנ"ל שגם בקונדריסים שלנו אין לדלג מנביא לנביא [וכמדומני שהבר מצוה היה אשכנזי], ואולי מתוך כבוד הבר מצוה ולמנוע בושה וצער גדול שכזה הוי כמקום הדחק והפסד גדול יש להקל כמנהג לעשות כהמחבר גם לבני אשכנז, וכעין מה שהביאו לעיל מתשובת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.
ובעיקר הדבר, בפוסקים התבאר שיש חילוק בין הפטרות שמובאות בגמרא, שיש להם גדר של דינא דגמרא, ואותם אין לבטל לצורך הפטרה אחרת (כגון שוש אשיש בשבת חתן), [זה לשון המשנה ברורה תכ"ה סקי"ב: "דמנהג הוא בשבת שיש חתן לדחות הפטרת השבוע ולקרות הפטרת שוש אשיש שהוא מענינא כדמבואר לקמן בסוף סימן תכ"ח ומבואר שם דכ"ז הוא בשבתות דעלמא שאין הפטרה שלהם מוזכרת בש"ס אבל בהפטרות שנזכרים בש"ס ומדרשים אין דוחין אותן מפני חתונה שאין זה אלא מנהג בעלמא וגם אחר שקראום אין לקרות שוש אשיש מפני שאין מדלגין מנביא לנביא"], ויש הפטרות שאינן מוזכרות בגמרא, ועליהם כתב הכסף משנה בהלכות תפילה (פרק יב הלכה יב) שבזמן חז"ל לא היה להם כל קביעות, וכל אחד קרא מה שרצה ובלבד שיהיה מענין הפרשה, וכן כתב המשנה ברורה בסימן קמ"ד, ולגבי הפטרות אלה יש מקום לבטל ולשנות בשעת הצורך גם בזמן הזה שהוקבעה אמירתן.
ומכיון שהפטרת מחר חודש הוקבע בגמרא (מגילה לא, א) "אמר רב הונא אמר רב... חל להיות באחד בשבת, מאתמול מפטירין ויאמר לו יהונתן מחר חדש", לכאורה אין עצה ואין תבונה וחייבים לקרוא הפטרת מחר חודש, ואין זה נוגע כלל למעשים שהיו עם מרן הגרמ"פ ועם מרן הגרש"ז שהיו בשאר הפטרות שלא נתפרשו בגמרא ובוודאי יש להקל בהם בשעת הדחק. ואף שמצינו בגאונים ששינו כמה הפטרות (כגון הפטרת וזאת הברכה) כפי שהביאו כאן לעיל, מצד "מנהג מבטל הלכה", ודאי וודאי שאין זה נותן לנו כח לשנות מעצמנו לכל צורך שהוא.
אם כן השאלה היחידה היא האם ניתן להוסיף גם את הפטרת תולדות שהבחור הכין, ועל זה כבר הביאו כאן שזו מחלוקת המחבר והרמ"א וכנ"ל.

אגב אעיר שבדברי הגר"ש דבליצקי שליט"א נראה מעין סתירה, כי בתשובה בספר שירת מרים (פטרפרוינד) שצרפו כאן לעיל החמיר ביותר שבשום אופן אין לשנות מההפטרה שהוקבעה על פי המנהג, אפילו במקום שהדבר יבוא על חשבון שלא יקראו הפטרה בברכה כל עיקר, ואילו ממה שהביאו לעיל בשמו מספר ארבעה ספרים נפתחים, נראה שאין כל כך בעיה לשנות הפטרות ואפילו כאלה שנתפרשו בגמרא אינם אלא לכתחילה, וי"ל.

[מעט דבש]

אמת שזהו הפטורה די נדירה, כי בפעם האחרונה שקרינו הפטורת מחר חודש היה לפני כשנה וחצי.

הפטרת 'מחר חודש' אינה נדירה, והיא בדיוק כרוב ההפטרות, שמפטירים אותם רק פעם אחת בשנה.

כמעט בכל הקביעויות יש הפטרת 'מחר חודש' לפחות פעם אחת בשנה (למעט קביעות 'בחג', שאין בה הפטרה זו).

[מעט דבש]

אגב, יש להעיר לדברי הגר"מ שגם בפורים דמוקפין שחל בשבת קוראים אותה הפטרה בב' שבתות רצופות (למיטב זכרוני)

כך מבואר במשנה ברורה תרפח, טז, וכן נוהגים.

[מעט דבש]

כבר כתבו לעיל שהמעשה שהובא כאן בשם הגרשז"א אינו מדוייק, שכן לא מדובר בהפטרת 'ויקהל פקודי', אלא בהפטרת 'פקודי', שהנער הכין את 'ותשלם', ולא ידע שנוהגים להוסיף גם את הפטרת ויקהל 'ויעש חירם', ולקרוא את שתי ההפטרות.

ושם המנהג אינו מוחלט, ובלוח א"י כתב שיש בתי מדרשות שנוהגים להפטיר רק 'ותשלם' (וראה לעיל שכך מפורש בכמה ראשונים (אור זרוע ח"ב סוף סימן שצג; וכן בספר הפרדס עמ' שנב, ובלקט יושר עמ' קנג).

ויש להוסיף, שהמעשה כפי שהובא תחילה (על הפטרת ויקהל פקודי) מוכחש מתוכו, שכן הפטרת ויקהל פקודי במחוברין לעולם היא או פרשת פרה או פרשת החודש. ואין כאן ענין של 'חילוקי מנהגים' כפי שנכתב שם.

[מעט דבש]

בענין הפטרת פקודי, כשאינה פרשת שקלים או החודש (שבת הפסקה).
וכבר סיכמתי הדברים לעיל.

הפטרת פקודי.PDF

(1.34 MiB) הורד 258 פעמים

[מעט דבש]

תורת הקורא בענין הפטרת פרשת פקודי.pdf

(218.63 KiB) הורד 226 פעמים

[עושה חדשות]

סיפור דומה, בס' דרך אבות עמוד רכד-רכה, עי"ש.

[עזריאל ברגר]

נשאלתי בשם מי שהכין נער בר מצוה בחו"ל לבר מצוה שתערך בכותל בעוד כשבועיים ביום חמישי פרשת נשא, וכעת מבחין שהכין אותו לפרשת חו"ל - במדבר , האם מותר לו בכל זאת שיקרא במדבר? כי כל המשפחה המורחבת כבר התכוננה וכו' ואין אפשרות שיכין בזמן קצר שכזה נשא.

והגבתי שאם יהיו שם ששה מבני חו"ל שטרם שמעו פרשת במדבר - לכאורה יש מקום להקל.

מה דעתכם?

[יוסף חיים אוהב ציון]

כאן מופיע סיפור אחר קצת, ואם כך - יש לחלק.

ישורון - הספד הגר''מ גרוס על הגרש''ז אויערבאך.png

א' פורסם בעיתונות ובספרים שהגרשז"א צעד בבוקר לבית הכנס של הילד וכו'- ובאמת לא היה ולא נברא, כדרכם של כזבים, אין בזה כ"כ נפקותא, אלא ללמד על הכלל יצאת.
ב' דיברתי עם נער הבר מצווה ועוד, והנער הכין הפטרת פקודי, אולם המנהג לקרוא גם הפטרת ויקהל, והגרש"ז אמר שאין לפגוע בילד ודי בקריאת פקודי- ולפ"ז אין כאן איזה קולא גדולה, ויפה עשו אותם שלא סמכו על המעשה הזה לעניין הפטרת מחר חודש- וג"ז ללמד יצאת.

א"ל נכדו הגרחי"ל שהנער הלך והכין וקרא ויקה"פ.