הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל

[משוש דורים]

כיון שהתגלגל על ר' יעקב משה חרל"פ - שמעתי מהגר"ש פישר שר' יעקב משה היה פרי ההילולים של ירושלים.

מאידך ההשפעה שלו על משפחתו בעניני השקפה היתה מאד מצומצמת. סיפר לי אחד מניניו שבמשפחה (לפחות באגף החרדי) ממש לא לומדים את ספריו במחשבה כיון שלטענתו זה גבוה מדי.

צריך להבין שאביו של ר' יעקב משה ר' זבולון היה תלמידו המובהק של מהרי"ל דיסקין, ואף רבי יעקב משה עצמו הסתובב אצלו בצעירותו, רבי יעקב משה היה תלמיד מובהק של עוד תלמיד של מהריל"ד, הגה"צ רצ"מ שפירא.
הגרי"ז מבריסק כשרצה לברר מסורות ועובדות שנהג בהם מהריל"ד שלח את בנו הגרי"ד לדבר עם רבי יעקב משה.
רבי יעקב משה היה נטוע בשתי עולמות, מחד גיסא היה פרי ההילולים של נקיי הדעת שבירושלים, ובמקביל היה תלמיד של הראי"ה, אם אנשי מרכז הרב היו מקבלים את רי"מ לרבם, (וביותר אם היה נבחר לרה"ר) יש סבירות שהיה מוביל אותם יותר לכיוון החרדי, אך זה לא קרה, ורי"מ נשאר יושב על הגדר הן בקרב המזרוחניקים שלא הכילו את עומק הרעיון של האיש, והן בקרב החרדים שזוכרים לו את ישיבתו אצל המזרוחניקים.

[לייטנר]

הרב חרל"פ היה ראש ישיבת 'מרכז הרב' עד יום מותו.
הוא לא נבחר לרבנות הראשית, דווקא בגלל שהגדיר את עצמו (וכך התייחסו אליו החרדים) כממשיכו של הראי"ה.
שמועותיו מתבדרות בישיבת 'מרכז הרב' ובנותיה (אם כי לא בכמות מספקת).

עד כאן ביחס לעובדות היסטוריות ממרחק שני דורות, וספקולציות על סמך עובדות לא מבוססות.

[חיימקה]

ש"י מד"נ.
סליחה על הבורות -

[גיזונטע קאפ]

[
הרב חרל"פ היה ראש ישיבת 'מרכז הרב' עד יום מותו..

האם בשנים שאחרי פטירת הראי"ה הישיבה הייתה בת דמותו של הרב חרל"פ, ורק אחרי פטירתו קבלה את הצביון שנתן לה הרצי"ה? או שמא היה זה כבר בחיי הרב חרל"פ?

[לייטנר]

מורכב, עכ"פ בוודאי שלא היה לה את הצביון שנתן לה הרצי"ה, וגם לא הצביון שנתן לה הגר"א שפירא.
האמת ניתנה להיאמר שהישיבה בתקופת הרב חרל"פ לא היתה תקופה טובה לישיבה.
(חלק מהסיבות כלל לא קשורות אליו: השפל הכלכלי באותה תקופה, השואה ומלחמת העולם השניה, מלחמת השחרור והמאבק להקמת המדינהועוד)

[משוש דורים]

כיון שהתגלגל על ר' יעקב משה חרל"פ - שמעתי מהגר"ש פישר שר' יעקב משה היה פרי ההילולים של ירושלים.

מאידך ההשפעה שלו על משפחתו בעניני השקפה היתה מאד מצומצמת. סיפר לי אחד מניניו שבמשפחה (לפחות באגף החרדי) ממש לא לומדים את ספריו במחשבה כיון שלטענתו זה גבוה מדי.

צריך להבין שאביו של ר' יעקב משה ר' זבולון היה תלמידו המובהק של מהרי"ל דיסקין, ואף רבי יעקב משה עצמו הסתובב אצלו בצעירותו, רבי יעקב משה היה תלמיד מובהק של עוד תלמיד של מהריל"ד, הגה"צ רצ"מ שפירא.
הגרי"ז מבריסק כשרצה לברר מסורות ועובדות שנהג בהם מהריל"ד שלח את בנו הגרי"ד לדבר עם רבי יעקב משה.
רבי יעקב משה היה נטוע בשתי עולמות, מחד גיסא היה פרי ההילולים של נקיי הדעת שבירושלים, ובמקביל היה תלמיד של הראי"ה, אם אנשי מרכז הרב היו מקבלים את רי"מ לרבם, (וביותר אם היה נבחר לרה"ר) יש סבירות שהיה מוביל אותם יותר לכיוון החרדי, אך זה לא קרה, ורי"מ נשאר יושב על הגדר הן בקרב המזרוחניקים שלא הכילו את עומק הרעיון של האיש, והן בקרב החרדים שזוכרים לו את ישיבתו אצל המזרוחניקים.

הרב חרל"פ היה ראש ישיבת 'מרכז הרב' עד יום מותו.
הוא לא נבחר לרבנות הראשית, דווקא בגלל שהגדיר את עצמו (וכך התייחסו אליו החרדים) כממשיכו של הראי"ה.
שמועותיו מתבדרות בישיבת 'מרכז הרב' ובנותיה (אם כי לא בכמות מספקת).

עד כאן ביחס לעובדות היסטוריות ממרחק שני דורות, וספקולציות על סמך עובדות לא מבוססות.

רבי יעקב משה היה הרבה יותר עמוק ממה שמייחסים לו הדלי"ם, מי שהשתלט על קו המחשבה הדלי"ת הוא הרצי"ה, לא ניתן למצוא אפילו תלמיד אחד של רי"מ בין חוגי מרכז הרב, למרות ששימש כראש ישיבת מרכז הרב, לו היו תלמידי מרכז מאמצים את גישתו (שאין כאן המקום להאריך בה), הרי שבסופו של דבר היה הציבור שלהם הרבה יותר תורני.
זאת ועוד, רי"מ היה שותף למאבקיה של היהדות החרדית, בגזירת גיוס בנות היה שותף במשלחת לבן גוריון, מה שא"א לומר בשום פנים על הרצי"ה, הקו של הרצי"ה להזדהות יותר עם החילונים, הוביל את אנשי הציונות הדתית למקום בו הם נמצאים היום.

[גיזונטע קאפ]

האמת ניתנה להיאמר שהישיבה בתקופת הרב חרל"פ לא היתה תקופה טובה לישיבה.

האם הוא חי בעולם האצילות והיה מופקע מעולם העשייה? אם כן חוששני שזו הסיבה.

[דוד נ.א.]

הרב יפה היה איש אמת ונטול תחבולות דיפלומטיות, ולא חשוד בהסתרת דברים, שמעתי הרבה שיחות ממנו ולא הזכיר את הרב קוק,

ובכן, אני דווקא שמעתי. הייתי בוועד בביתו, איני זוכר בדיוק על מה נסובה השיחה, אבל הוא דיבר על אחד מגדולי הדורות שעברו, והסביר שהיה אדם גדול, ולמרות שהיה לגדולי ישראל מחלוקת וביקורת עליו זה לא היה מחמת גדלותו וצידקותו, אלא מפני שהיה לו חסרון ב"פקחות" - כלומר, קריאת המציאות. הוא לא קרא את המציאות נכון מספיק. ואז הזכיר המשגיח גם את הרב קוק, הוא הזכיר אותו בהשוואה ובדרך דומה, שאין להרהר חלילה אחר גדלותו וצדקותו, אלא שהוא לא קרא את המפה נכון.
לאחר הוועד, ניגשתי אליו ושאלתי: אם כנים הדברים, איך זה שהביאו משמים שקרה מכשול כה גדול מתחת ידו/אצל ההולכים בדרכיו ו/או תלמידיהם? ענה לי המשגיח בנימה מסופקת: אולי ("שייך ככה") הוא היה צריך לבטל דעתו מפני דעת רוב גדולי הדור.

ובכן, ניתן לראות כאן את השקפתו החרדית הטהורה של המשגיח כלפי הרב קוק, יחד עם הבנת המורכבות של הדברים ולא ההסתכלות השטחית שחור/לבן הנפוצה כיום שלפעמים גורמת לזלזול באנשים גדולים. אז אכן הייתה לו הערכה להרב קוק, למה לא. הרבה מתלמידיו היו גדולי ישראל שהערציהו (הרב פרנק הוא רק הבולט), הם לא סתם העריצוהו. וייתכן שהוא ביטא הערכה זו כלפי תלמידי מרכז הרב כשפגשם. אך הוא הכיר טוב את הטעות ושורשה וכמו כל דבר היה לו בזה הבנה בהירה וישרה. והוא לא הסתיר אותה.

[גיזונטע קאפ]

[quote="
רבי יעקב משה היה הרבה יותר עמוק ממה שמייחסים לו הדלי"ם, מי שהשתלט על קו המחשבה הדלי"ת הוא הרצי"ה, לא ניתן למצוא אפילו תלמיד אחד של רי"מ בין חוגי מרכז הרב, למרות ששימש כראש ישיבת מרכז הרב, לו היו תלמידי מרכז מאמצים את גישתו (שאין כאן המקום להאריך בה), הרי שבסופו של דבר היה הציבור שלהם הרבה יותר תורני.
זאת ועוד, רי"מ היה שותף למאבקיה של היהדות החרדית, בגזירת גיוס בנות היה שותף במשלחת לבן גוריון, מה שא"א לומר בשום פנים על הרצי"ה, הקו של הרצי"ה להזדהות יותר עם החילונים, הוביל את אנשי הציונות הדתית למקום בו הם נמצאים היום.[/quote]
אני חושב שאפשר לומר שהרב חרל"פ היה חרדי גמור (כמו גם הרב אריאלי) רק שהיו לו השקפות לאומיות, מי שהפך את המזרחי לדתיים מסוג אחר הוא הרצי"ה,
זו הסיבה שאנשים שהזדהו עם הרב קוק ברמה הלאומיות, התנערו ממורשתו כפי שעוצבה ע"י הרצי"ה, לדעתי את הנזק הגדול לראי"ה לא עשו מתנגדיו, אלא בנו.

[גיזונטע קאפ]

הרב יפה היה איש אמת ונטול תחבולות דיפלומטיות, ולא חשוד בהסתרת דברים, שמעתי הרבה שיחות ממנו ולא הזכיר את הרב קוק,

ובכן, אני דווקא שמעתי. הייתי בוועד בביתו, איני זוכר בדיוק על מה נסובה השיחה, אבל הוא דיבר על אחד מגדולי הדורות שעברו, והסביר שהיה אדם גדול, ולמרות שהיה לגדולי ישראל מחלוקת וביקורת עליו זה לא היה מחמת גדלותו וצידקותו, אלא מפני שהיה לו חסרון ב"פקחות" - כלומר, קריאת המציאות. הוא לא קרא את המציאות נכון מספיק. ואז הזכיר המשגיח גם את הרב קוק, הוא הזכיר אותו בהשוואה ובדרך דומה, שאין להרהר חלילה אחר גדלותו וצדקותו, אלא שהוא לא קרא את המפה נכון.
לאחר הוועד, ניגשתי אליו ושאלתי: אם כנים הדברים, איך זה שהביאו משמים שקרה מכשול כה גדול מתחת ידו/אצל ההולכים בדרכיו ו/או תלמידיהם? ענה לי המשגיח בנימה מסופקת: אולי ("שייך ככה") הוא היה צריך לבטל דעתו מפני דעת רוב גדולי הדור.

ובכן, ניתן לראות כאן את השקפתו החרדית הטהורה של המשגיח כלפי הרב קוק, יחד עם הבנת המורכבות של הדברים ולא ההסתכלות השטחית שחור/לבן הנפוצה כיום שלפעמים גורמת לזלזול באנשים גדולים. אז אכן הייתה לו הערכה להרב קוק, למה לא. הרבה מתלמידיו היו גדולי ישראל שהערציהו (הרב פרנק הוא רק הבולט), הם לא סתם העריצוהו. וייתכן שהוא ביטא הערכה זו כלפי תלמידי מרכז הרב כשפגשם. אך הוא הכיר טוב את הטעות ושורשה וכמו כל דבר היה לו בזה הבנה בהירה וישרה. והוא לא הסתיר אותה.

כמדומני ששמעתי ג"כ את הדברים הנ"ל, כוונתי הייתה שלא הזכיר דברי תורה בשם הרב קוק

[דוד נ.א.]

לא להתווכח איתך באתי, אלו ואלו דברי אלוקים חיים. את מאמר הרב מלמד פשוט לא קראתי כי הוא חסום לי כך שאני לא יודע בדיוק על מה התגובה. רק עקב הדיון הבאתי כאן דברים ברורים בשמו והשקפתו על הרב קוק.

[גיזונטע קאפ]

[quote="
רבי יעקב משה היה הרבה יותר עמוק ממה שמייחסים לו הדלי"ם, מי שהשתלט על קו המחשבה הדלי"ת הוא הרצי"ה, לא ניתן למצוא אפילו תלמיד אחד של רי"מ בין חוגי מרכז הרב, למרות ששימש כראש ישיבת מרכז הרב, לו היו תלמידי מרכז מאמצים את גישתו (שאין כאן המקום להאריך בה), הרי שבסופו של דבר היה הציבור שלהם הרבה יותר תורני.
זאת ועוד, רי"מ היה שותף למאבקיה של היהדות החרדית, בגזירת גיוס בנות היה שותף במשלחת לבן גוריון, מה שא"א לומר בשום פנים על הרצי"ה, הקו של הרצי"ה להזדהות יותר עם החילונים, הוביל את אנשי הציונות הדתית למקום בו הם נמצאים היום.

אני חושב שאפשר לומר שהרב חרל"פ היה חרדי גמור (כמו גם הרב אריאלי) רק שהיו לו השקפות לאומיות, מי שהפך את המזרחי לדתיים מסוג אחר הוא הרצי"ה,
זו הסיבה שאנשים שהזדהו עם הרב קוק ברמה הלאומיות, התנערו ממורשתו כפי שעוצבה ע"י הרצי"ה, לדעתי את הנזק הגדול לראי"ה לא עשו מתנגדיו, אלא בנו.[/quote]

[שייף נפיק]

מה היה אומר ר' דב אילו היה רואה את האשכול לזכרו?

[דוד נ.א.]

מה היה אומר ר' דב אילו היה רואה את האשכול לזכרו?

האמת, אני לא רואה פה משהו בולט שהיה מקומם אותו, מלבד עצמם הדיון הפורומי באינטרנט, ואולי (אולי בלבד) הבזבוז זמן. כאמור, ישרות הייתהערך מרכזי אצלו. הוא היה ביקורתי, לא תמים. היה לו חוש ביקורת מפותח והוא השתמש בו כל העת, אלא באופן נעים, ישר ומעודן כמו ר' דב.

[שייף נפיק]

הוא היה אומר, צריך לחשוב מה השם רוצה ממני עכשיו. ,ונחשוב, במקום לעסוק בהספדו של צדיק ולהדבק בדרכיו הישרים חוקרים בדברים שאין בהם צורך ורק קרובים לנזק.

[ש.י. רובין]

אם אנשי מרכז הרב היו מקבלים את רי"מ לרבם, (וביותר אם היה נבחר לרה"ר) יש סבירות שהיה מוביל אותם יותר לכיוון החרדי

אבל מה נעשה, הרי החזו"א לא רצה...

[דוד נ.א.]

מה היה אומר ר' דב אילו היה רואה את האשכול לזכרו?

האמת, אני לא רואה פה משהו בולט שהיה מקומם אותו, מלבד עצמם הדיון הפורומי באינטרנט, ואולי (אולי בלבד) הבזבוז זמן. כאמור, ישרות הייתהערך מרכזי אצלו. הוא היה ביקורתי, לא תמים. היה לו חוש ביקורת מפותח והוא השתמש בו כל העת, אלא באופן נעים, ישר ומעודן כמו ר' דב.

הוא היה אומר, צריך לחשוב מה השם רוצה ממני עכשיו. ,ונחשוב, במקום לעסוק בהספדו של צדיק ולהדבק בדרכיו הישרים חוקרים בדברים שאין בהם צורך ורק קרובים לנזק.

הוא אשר אמרתי, מה שאתה קורה דברים שאין בהם צורך הוא לא היה קורה, והציטוטים שציטטתי בשמו מוכיחים. אלא מאי? הפורום הוא הבעיה. לא כל דבר מתאים בכל מקום. ר' דב בהחלט ידע לשוחח שיחת חולין שכולה צריכה הייתה תלמוד, הוא היה נטוע עמוק בעולם המעשה, ועל הסטנדר שלו בבית ראיתי עיתון יתד נאמן. היה לו חוש ביקורת מפותח והוא בהחלט ראה טעם לדעת לבור את הדרך הישרה וללמוד מאלו שעימנו ואלו שכבר אינם מה טוב וישר ומה לא. זה הרושם שאני קיבלתי ממנו תמיד. כל זה היה אצלו כנראה חלק ממה שה' רוצה, אילולי כן לא היה עושה בזה אני מסכים.

וסתם לתיבול: בתקופת המלחמה בצפון לפני כעשרות הייתה בהלה גדולה. שאלוהו תלמידים בישיבה בחרדה - מה יקרה אם יפול עלינו עכשיו טיל? ענה בשלוה: שייך שסיימנו את תפקידנו בעולם הזה. יאים הדברים למי שאמרם, איזהו חכם המכיר את מקומו.

ועוד משהו: התייעצתי עמו אם לעבור ללמוד במקום רחוק, הסתפקנו יחד, ובין השיקולים המרכזיים הוא מנה: "כאן יש לך אותי". ואז למדתי מהי ענווה אמיתית.

[דוד נ.א.]

הרבה דברים ניתן לומר אם היה בקשר למה שהתפתח מאותם גדולים והפיצול לחרדים ודלי"ם. גם הרבנות יכלה להיות היום בפנים אחרות לגמרי, וגם הרבה דברים. אלו שחושבים היום כי ברור כי הגדולים והת"ח שסברו דלא כהחזו"א והרב מבריסק טעו בגדול והתבררה טעותם, לוקה בשיטחיות גמורה. מה שהתברר הוא כי משמים נפסקה כהלכה כהחזו"א וההולכים בדרכו, ואלו שסברו אחרת לא הצליחו משמים דרכם.
הרי אם באמת כל יראי ה' היו משתפים פעולה אם הרבנות הראשית במקום להילחם בה, אין ספק שהיה מצליחה הרבה יותר, ואין לדעת בבירור עד להיכן הייתה מגיעה. מה שבטוח שההסתכלות על המוסד העלוב של היום - ולימוד ממנה על אז לומר תראו כמה טעו אלו שהרי לאן זה הגיע - זו שטחיות של ממש.

[פרנקל תאומים]

האשכול קצת סוטה מנשואו הגדול, אבל אני נאלץ להעיר הערה נוספת, איידי דאיירינן בסילופי דמויות:

בשעתו, פניתי אל ידידינו הי"ו אשר מקפיד להעלות לפורומינו בכל הזדמנות שבאה לפניו מאמרים מעיתון אשר הוא חפץ ביקרו, וביקשתיו לחדול מכך היות שהתקבלה איזו שהיא הסכמה מבורכת בין חברי בית מדרשנו שלא לאפשר את הכנסת המחלוקת הידועה בשערי הפורום, וזאת לטובת כל הצדדים. הדגמתי בפניו את הבעייתיות שבהעלאת המאמרים ע"י מאמר שהוא העלה בשעתו באשכול העוסק בת"ח פלוני, אשר לענ"ד וגם לדעתם של מרביתם המכריע של תלמידיו ומכריו של אותו ת"ח, המאמר היטה את דמותו הרחק כמטחווי קשת לצורך גיבוי עמדותיו של העיתון. לא זו אף זו, שהמאמר כלל דרשה פלונית שעסקה במפגיע בגיבוי עמדתו של העיתון בענייני האקטואליה הנתונה כידוע לכולנו במחלוקת חריפה עד מאד.

כמובן שנזכרתי בכל זאת עתה בעוברי בין בתרי האשכול ובקריאתי את המאמר העיתונאי המצורף, לרבות את הקטע בתוכו שכותרתו "על משמר הישיבות"... אכן, בקשתי לא נענתה. ואני שואל: למה? ולשם מה?

השיטה של החדרת ענייני המחלוקת לפורום ע"י העלאת המאמרים והכתבות, בין אם נעשית במכוון ובין אם נעשית בתום לב, ראוי לה שתיפסק.
אם מאן דהוא מרגיש צורך דחוף להעלות לפורום עיתון פלוני או אלמוני, יתכבד נא לחתוך ולהשמיט מן המאמר את כל ההתייחסויות האקטואליות הנתונות במחלוקת חריפה, בוודאי וק"ו במקרה שהשייכות של הרב נשוא המאמר לעמדה שהעיתון מייחס לו היא צע"ג.

אינני רוצה לעורר כאן עכשיו מהומה בעניין, בוודאי לא באשכול שעוסק בדמותו של צדיק נשגב שכל נתיבותיו היו שלום. אחת בקשתי: נא לחדול מהעלאת מאמרים המכילים בתוכם חומר תבערה אקטואלי בעניין הנ"ל. חבל להצית אש, מיותר לכולנו.

[פרנקל תאומים]

הרב יפה היה איש אמת ונטול תחבולות דיפלומטיות, ולא חשוד בהסתרת דברים, שמעתי הרבה שיחות ממנו ולא הזכיר את הרב קוק,

ובכן, אני דווקא שמעתי. הייתי בוועד בביתו, איני זוכר בדיוק על מה נסובה השיחה, אבל הוא דיבר על אחד מגדולי הדורות שעברו, והסביר שהיה אדם גדול, ולמרות שהיה לגדולי ישראל מחלוקת וביקורת עליו זה לא היה מחמת גדלותו וצידקותו, אלא מפני שהיה לו חסרון ב"פקחות" - כלומר, קריאת המציאות. הוא לא קרא את המציאות נכון מספיק. ואז הזכיר המשגיח גם את הרב קוק, הוא הזכיר אותו בהשוואה ובדרך דומה, שאין להרהר חלילה אחר גדלותו וצדקותו, אלא שהוא לא קרא את המפה נכון.
לאחר הוועד, ניגשתי אליו ושאלתי: אם כנים הדברים, איך זה שהביאו משמים שקרה מכשול כה גדול מתחת ידו/אצל ההולכים בדרכיו ו/או תלמידיהם? ענה לי המשגיח בנימה מסופקת: אולי ("שייך ככה") הוא היה צריך לבטל דעתו מפני דעת רוב גדולי הדור.

ובכן, ניתן לראות כאן את השקפתו החרדית הטהורה של המשגיח כלפי הרב קוק, יחד עם הבנת המורכבות של הדברים ולא ההסתכלות השטחית שחור/לבן הנפוצה כיום שלפעמים גורמת לזלזול באנשים גדולים. אז אכן הייתה לו הערכה להרב קוק, למה לא. הרבה מתלמידיו היו גדולי ישראל שהערציהו (הרב פרנק הוא רק הבולט), הם לא סתם העריצוהו. וייתכן שהוא ביטא הערכה זו כלפי תלמידי מרכז הרב כשפגשם. אך הוא הכיר טוב את הטעות ושורשה וכמו כל דבר היה לו בזה הבנה בהירה וישרה. והוא לא הסתיר אותה.

ר' דוד, יש"כ ששיברת. טוב ונאה שהעמדת את הדברים על דיוקם.
אם אתה מתלמידיו של רבי דב זי"ע, אנא ספר לנו עליו עוד ועוד ונחזיר את האשכול לעיסוק בדמותו המרוממת.
שמעתי מנכדו שהוא העיד על עצמו שמעולם לא דיבר עם תבל"ח הרבנית לשוה"ר על איש! ומיד הוסיף- "וזה בזכותה של סבתא (הרבנית)".
אגב, ראיתי ב'המכלול' שהוא למד בנערותו ב'הישוב', זה היה חידוש בשבילי. שמעתם ממנו פעם על כך?

[איש_ספר]

אגב, ראיתי ב'המכלול' שהוא למד בנערותו ב'הישוב', זה היה חידוש בשבילי. שמעתם ממנו פעם על כך?

ידיעה נוספת שלא הוזכרה בדברי הספדנים: סיפר לי ידידי נכדו של הגאון ר' שניאור קוטלר זצ"ל, שר' דב יפה סיפר לו שהכיר את סבו מעת לימודיו בישיבת הדרום.

[דוד נ.א.]

ידוע שלמד ביישוב, כל סגנון דיבורו הרי הוא כשל "שרוף" ור' דב האחרון שניסה להצטעצע ולשנות את זה. אך ממנו עצמו אף פעם לא שמעתי משהו בעניין.

[נשר]

בחוברת "קובץ גליונות" של השבוע, ישנה רשימה של מאתיים (!) עניינים ששמע הגר"ד מהחזו"א ומעוד גדולים. (מאה שישים רשומות מהחזו"א, והיתר - המכתב מאליהו, הרב מבריסק, דודו הגר"א כהן, הגר"א לופיאן, הגר"י הוטנר, הרב מטשעבין, זכר צדיקים לברכה.

יש למישהו דרך להשיג את זה ולהעלות כאן?

[מה שנכון נכון]

בחוברת "קובץ גליונות" של השבוע, ישנה רשימה של מאתיים (!) עניינים ששמע הגר"ד ממרן החזו"א.

יש למישהו דרך להשיג את זה ולהעלות כאן?

מקובץ גליונות.pdf

(347.14 KiB) הורד 586 פעמים

[יונת אלם]

כמה עובדות ששמעתי מתלמיד ותיק
היה בחור שההורים שלו ביקשו אותו שיעשה איזה דבר, שהיה כרוך בביטול תורה של כמה חודשים. [המשגיח זצ"ל אמר לי מה היתה הבקשה איך אינני חפץ לפרסם את הדבר]. הבחור לא רצה להתבטל מלימוד התורה.
הוא ביקש מהמשגיח זצ"ל להתלוות אליו אל מרן החזו"א לשאול בעצתו.
שמע החזו"א ואמר: התורה צריכה לב. ומי שיש לו לב להתחשב ברצון ההורים - יהיה לו לב להבין את סברת התורה.

ראיתי פעם את המשגיח זצ"ל פוגש כמה אנשים אחד אחרי השני. לכל אחד הוא מצא לומר מילה טובה:
לאחד אמר "בנימין, אתה הולך תמיד בימין. בצד הטוב."
לשני אמר "אני זוכר את החבורה שפרסמת בחוברת פלונית. זה היה נפלא".
לשלישי אמר "אני שומע על אביך שהוא פועל גדולות ונצורות." וראו שהמשגיח מתרכז ומתעמק לתת לכל אחד מילה טובה ועידוד.

[גביר]

אגב, ראיתי ב'המכלול' שהוא למד בנערותו ב'הישוב', זה היה חידוש בשבילי. שמעתם ממנו פעם על כך?

ידיעה נוספת שלא הוזכרה בדברי הספדנים: סיפר לי ידידי נכדו של הגאון ר' שניאור קוטלר זצ"ל, שר' דב יפה סיפר לו שהכיר את סבו מעת לימודיו בישיבת הדרום.

א. את ישיבת הדרום הקים, כידוע, הרב צבי יהודה מלצר, בנו של רא"ז, והרב אהרון קוטלר הגיע לתת שם שיעור לפחות פעם אחת, ונתבקש למסור את השיעור בעברית, והסכים לכך, והיה בהסכמתו לא מעט מן החידוש [ספרו לי על כך כמה ישישים שנמנו אז על תלמידי ישיבת הדרום, ביניהם בנו של רצ"י, ר' ידעאל הי"ו].
ב. לעיל [ברשימה שהעלתי] כתבתי שיתכן שכל העברתניקים [שכפי שסופר לי, ר"ד יפה, אז פעיל בבני עקיבא, עמד בראשם] ידעו יידיש ואף הייתה זאת שפת אמם. ולא היא - בשבת הייתי בבית הורי ושם מצאתי את ספר הזיכרון שיצא בשעתו לזכרו של יוסף ניצן [בלומנקרנץ] שסיפר לי את הדברים [יוסף דעת : לזכרו של יוסף אהרון ניצן. רחובות, תשס"ו], שם נכתב שחלקם לא ידעו יידיש [אם כי כאמור, חלקם ידעו, ביניהם ניצן עצמו שהיידיש הייתה שפת אמו ]. אמנם פרטים נוספים שהוא סיפר לי בעל פה - כמו הכינוי 'עברתניקים', מעמדו של ר"ד יפה כראש הקבוצה, סירובו של אחד מראשי הישיבה [דומני הרב יחזקאל סרנה] למסור שיעורים בעברית ושייכותו של מנחם אילון לקבוצה אינם מוזכרים שם.

[עובדיה חן]

בחוברת "קובץ גליונות" של השבוע, ישנה רשימה של מאתיים (!) עניינים ששמע הגר"ד ממרן החזו"א.

יש למישהו דרך להשיג את זה ולהעלות כאן?

מקובץ גליונות.pdf

ישר כוח דברים נפלאים.

[פלגינן]

קיבלתי במייל.

[נוטר הכרמים]

יישר כח ל'פלגינן' על העלאת המוסף הנפלא! אכן, אחד מגליונות הזכרון היפים ביותר שהיו אי פעם. מקיף את כל הזויות בדמות התמירה של המשגיח, ומפיח רעננות ורוח חיים ביבשושיות-מה שעטפה את תדמיתו.
ובהערת אגב, זהותי והשתייכותי מוכרים וידועים לכל באי שער עירי. ודווקא משום כך, באו דבריי אלו. כמדומני שהגיע הזמן להתנער ולהתרומם מהקטנוניות ומצרות המוחין, או שמא רגישות ואובססיה חולניים, לחפש בכל מאמר או כתבה, את ההקשרים הפוליטיים, ולהיצמד ל'שולים' הגדושים בהיבטים ובתמונות המסוימות וכו', שנמצאות דרך קבע, ומשביתות כל חויה והפקת תועלת.
הדרישה מן המעלה התורן לצנזר ולחתוך כל איזכור או הטיה שאינה עריבה לחיכו של מישהו איננה הוגנת ואיננה משתלמת.
המלצתי האישית, כמו גם הדרך שאימצתי לעצמי, לפחות כאן בפורום, כל אחד בתורו יתעלם מרעשי הרקע ומתופעות הלואי. נשתדל תמיד ככל יכלתנו לשפוט עניינית: האם במבט רחב וכוללני, הכתיבה היא ראויה ומחכימה או לאו. דון מינה ואוקי לכל כהאי גוונא

[פרנקל תאומים]

כמדומני שהגיע הזמן להתנער ולהתרומם מהקטנוניות ומצרות המוחין, או שמא רגישות ואובססיה חולניים, לחפש בכל מאמר או כתבה, את ההקשרים הפוליטיים, ולהיצמד ל'שולים' הגדושים בהיבטים ובתמונות המסוימות וכו', שנמצאות דרך קבע, ומשביתות כל חויה והפקת תועלת.
הדרישה מן המעלה התורן לצנזר ולחתוך כל איזכור או הטיה שאינה עריבה לחיכו של מישהו איננה הוגנת ואיננה משתלמת.
המלצתי האישית, כמו גם הדרך שאימצתי לעצמי, לפחות כאן בפורום, כל אחד בתורו יתעלם מרעשי הרקע ומתופעות הלואי. נשתדל תמיד ככל יכלתנו לשפוט עניינית: האם במבט רחב וכוללני, הכתיבה היא ראויה ומחכימה או לאו. דון מינה ואוקי לכל כהאי גוונא [/size]

אתה צודק לחלוטין. הדרישה לצנזר ולחתוך היא לפעמים איננה משתלמת. ולכן, הדרישה האולטימטיבית היא פשוט להימנע מלעלות עיתונים החשודים על החדרת ההקשרים הפוליטיים העכשוויים הנתונים במחלוקת לוהטת.
כל שכתבתי לעיל הוא שאם בכ"ז מאן דהוא מרגיש צורך עז לזכות את חברי הפורום בהגיגי עיתונו, עליו להבין שתשוקתו זו נושאת בחובה את ההכרח לטרוח ולהשמיט מראש את החלקים הפוליטיים הנ"ל מן ההגיגים הנפלאים.
אם קשה עליו הטרחה, אדרבה ואדרבה, הדרינן להמלצה קמייתא (להימנע מלעלות את העיתון וחסל, אף אחד לא ימות מזה).

הכלל ההגיוני צריך להיות שכל מה שאתה מבין שאין ראוי שיכתבו בפורום, גם לא ראוי שתעלה אותו מודפס מפי כתבו של מישהו אחר.

לצערנו, בדרך כלל, אין שום צורך להתאמץ כדי "למצוא" את המוץ שבכתבות. אדרבה, כמעט אי אפשר לפספס אותו.
אמת, אין צורך להתחשב בכל רגישות קלושה של מאן דהוא בכל הקשר ועניין. אבל כאשר מדובר בנושא עכשווי נפיץ ולוהט, בהחלט יש להתחשב ברגישותם של חלק נכבד מבאי בית המדרש דכאן. הן מפני שההתחשבות הזו ראויה מצד עצמה, והן מפני שהיא נצרכת ע"מ למנוע התלקחות אש מיותרת.
יתכן שהגיעה השעה שנתנער כולנו מן הקטנוניות וכו' וכו' וגו', אבל עד שהשעה הגדולה הזו אכן תופיע בב"א, יש לשמור על הכללים הבלתי כתובים המקובלים על באי הבית, ולא להחדיר את המחלוקת לא מהדלת הקדמית ואף לא מן האחורית.


ישנה כמובן גם אפשרות אחרת: להתעלם מהנ"ל ולהפטיר כדאשתקד, אבל מי שעושה כן צריך לקחת בחשבון, שאם הוא מעלה חומר מתגרה או מתסיס (גם אם הוא מבליע אותו בתוך חומר רלוונטי), אין לו את הזכות ליטול את רשות התגובה או ההתעמתות עם הדברים משאר באי הפורום.
א"א לרכוב על תרי רכשי, אם מותר לעלות או לכתוב ככל העולה על הרוח, מותר גם להגיב בהתאמה.
וכמו שכתבתי בהודעתי הקודמת: למה? ולשם מה? כל היתממות או דיבורים נפלאים על התרוממות אינם רלוונטים.

[שמש בגבעון]

הגריג.pdf

(644.21 KiB) הורד 907 פעמים

[גביר]

מצו"ב, לזיכוי הרבים, רשימה של שיחה. אבקש ממי שירצה לפרסם את הדברים בספר קובץ וכיו"ב לפנות אלי עובר לכך. ושארית ישראל לא יעשו וכו'.

שיחה.pdf

(3.44 MiB) הורד 292 פעמים

[נהר שלום]

מצו"ב, לזיכוי הרבים, רשימה של שיחה. אבקש ממי שירצה לפרסם את הדברים בספר קובץ וכיו"ב לפנות אלי עובר לכך. ושארית ישראל לא יעשו וכו'.

שיחה.pdf

זה כת"י של הגר"ד יפה?

[אפרקסתא דעניא]

לא.

[טברייני]

רק עתה התוודעתי לאשכול נפלא זה על מורינו המשגיח זצוקללה"ה

זכיתי לקבל ממנו מוסר בשנים תשס"ה - תשס"ז בלומדי בישיבה המעטירה קרן אורה בכרמיאל.

ראיתי בתחילת האשכול מה שכתבו בשמו בשם החזו"א שכל בחור בספק להיות גדול הדור, והואיל ומורינו המשגיח היה מקפיד ביותר על דיוק בדבריו הריני לצטט לשונו

'כמעט כל בחור בספק להיות גדול הדור', ודוק.

יש תח"י עשרות שיחות שכתבתי בכת"י בשנים הנ"ל, והתחלתי לערוך חלק מהן, ויש בי רצון גדול להוציאן בספר מכובד ומפואר, אך דא עקא שהפנאי עושק את שהלב חושק.
ועוד חזון למועד בעז"ה. (למי שיש רעיונות כיצד אפשר להתקדם עם הוצאת שיחות אלו אשמח לשמוע.)

[בן אליהו]

אוי ואבוי לכל המגיבים בעלי השפתיים הפשוקות, קלי הדעת, המבזים בגלוי או ברמיזה גלויה את קודש הקודשים הרצי"ה זצ"ל. אפיקורסים שאין רפואה למכתם

[עתניאל בן קנז]

אוי ואבוי לכל המגיבים בעלי השפתיים הפשוקות, קלי הדעת, המבזים בגלוי או ברמיזה גלויה את קודש הקודשים הרצי"ה זצ"ל. אפיקורסים שאין רפואה למכתם

האם כל כנויי הגנאי שכתבת מותנות בכך שהרצי"ה היה 'קודש הקודשים'???

[שייף נפיק]

רק עתה התוודעתי לאשכול נפלא זה על מורינו המשגיח זצוקללה"ה

זכיתי לקבל ממנו מוסר בשנים תשס"ה - תשס"ז בלומדי בישיבה המעטירה קרן אורה בכרמיאל.

ראיתי בתחילת האשכול מה שכתבו בשמו בשם החזו"א שכל בחור בספק להיות גדול הדור, והואיל ומורינו המשגיח היה מקפיד ביותר על דיוק בדבריו הריני לצטט לשונו

'כמעט כל בחור בספק להיות גדול הדור', ודוק.

יש תח"י עשרות שיחות שכתבתי בכת"י בשנים הנ"ל, והתחלתי לערוך חלק מהן, ויש בי רצון גדול להוציאן בספר מכובד ומפואר, אך דא עקא שהפנאי עושק את שהלב חושק.
ועוד חזון למועד בעז"ה. (למי שיש רעיונות כיצד אפשר להתקדם עם הוצאת שיחות אלו אשמח לשמוע.)

בהקשר לשיחות צריך לדבר עם המשפחה.
עדיף עם חתנו הרב יונתן אבר.
בברכה.

[נהר שלום]

בס"ד
נטפי חיזוק במוסר ויראת שמים מהמשגיח הגאון רבי דב יפה זצ"ל
מאת הרב יוסף פליסקין

[עובדיה חן]

כעת יצ"ל ספר על תולדתיו.