מדינת ישראל באספקלריא תורנית

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' דצמבר 09, 2016 12:25 pm

משולש כתב:ולו היו מגלים להם טיפה מהי יהדות כמו שמלמדים אותם מהו איסלם או נצרות להבדיל אא"ה.

נכתבו כאן הרבה הבלים, אבל זה אחד הגדולים ביותר.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' דצמבר 10, 2016 10:18 pm

לייטנר כתב:
משולש כתב:ולו היו מגלים להם טיפה מהי יהדות כמו שמלמדים אותם מהו איסלם או נצרות להבדיל אא"ה.

נכתבו כאן הרבה הבלים, אבל זה אחד הגדולים ביותר.

תשובתך יפה ומנומקת להפליא.

תשובה חלקית:

ראה לדוגמא כאן: http://cms.education.gov.il/EducationCM ... benaim.htm

חומר לימודי הסטוריה לכתות ו' ז' של משרד החינוך.

הדגשתי חלק מהקטעים החמורים שמלמדים את הילדים, אתה מוזמן להראות כמה מתוך החומר המובא כאן מדבר על הדת היהודית (אם בכלל) וכמה מקום מוקדש להסביר את עיקרי האמונה של הנצרות (לסוגיה) והאיסלם.

כתה ו:
העולם היווני־רומי והיהודים (60 שעות לימוד)

מטרות

התלמידים:
יבינו כי מורשת העולם העתיק היווני־רומי היא אחד מיסודות תרבות המערב.
יבינו כי בתקופת הבית השני עוצבה זהותו הדתית והלאומית של עם ישראל ונוצקו הדפוסים לשמירת זהות זו בתנאי חיים של גולה.
יבינו את נסיבות צמיחתה של הנצרות כדת מונותאיסטית שנייה, מתחרה ליהדות.
יחידה 1: העולם היווני־הלניסטי והיהודים (27 שעות)

א. יוון הקלאסית - העולם של עיר-מדינה (10 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

1. ייחודן של שתי ערי המדינה אתונה הדמוקרטית וספרטה המיליטריסטית
מאפייני המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו באתונה: שלטון העם על ידי העם באמצעות אספת העם ומועצת העם.
מאפייני המשטר בספרטה ויחס השלטון לאזרחים ולקבוצות הנשלטות.
המשותף והייחודי לשתי ערי־ המדינה אתונה וספרטה בנושאי: חברה, חיי היום־יום, דת וחינוך.
2. השפעתה ותרומתה של מורשת התרבות היוונית לתרבות המערב עד ימינו.
תחום האמנות - פיסול, ארכיטקטורה, תאטרון.
תחום הספורט - ענפי ספורט ואולימפיאדה.
דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
ניתוח מקורות כתובים וחזותיים (זיהוי רכיבים וקשרים), השוואה, הסקת מסקנות הציגו והסבירו את היתרונות והחסרונות של החיים בעיר־המדינה אתונה הדמוקרטית בהשוואה לחיים בעיר־המדינה ספרטה המיליטריסטית.
גיבוש עמדה מנומקת כמסקנות מההשוואה, גבשו עמדה מנומקת לצורת החיים המועדפת עליכם. הסבירו את העמדה ונמקו.
ניתוח מקורות כתובים וחזותיים, השוואה, הסקת מסקנות זהו במקורות חזותיים ממצאים הקשורים לחיי היום יום באתונה ותארו אותם.
עיינו במקורות חזותיים המתארים מבנים ביוון העתיקה וכן במקורות המתארים מבני ציבור ושלטון מהתקופה המודרנית באירופה ו/או ארה”ב. זהו את המאפיינים של כל אחד מהם השוו בין המאפיינים של המבנים ביוון לבין מבני ציבור ושלטון עכשוויים באירופה ו/או ארה”ב.
כמסקנה מההשוואה גבשו עמדה מנומקת במה השפיעה הארכיטקטורה היוונית על הארכיטקטורה בתרבות המערבית המודרנית.

הצעות דידקטיות
מומלץ:
להפנות את התלמידים לאתרי אינטרנט/ ספרים המציגים את הארכיטקטורה והפיסול ביוון העתיקה כדי שהתלמידים יתוודעו לפיסול ולארכיטקטורה היוונית ולארכיטקטורה כיום ויבחנו את השפעתם על תרבות המערב.
לחשוף את התלמידים למחזות יווניים, טרגדיה וקומדיה, שמוצגים גם היום, בתאטראות בישראל, לעודד את התלמידים להציג קטעים מהמחזות כדי שיראו את השפעת התאטרון היווני על התאטרון של ימינו.

ב. הלניזם והמפגש עם היהדות (17 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. כיצד הפכה תרבות יוון לנחלת העמים במזרח
כיבוש המזרח על ידי אלכסנדר מוקדון והקמת ממלכות הלניסטיות וייסוד ערי־מדינה יווניות במזרח על ידי יורשי אלכסנדר.
2. המפגש בין ההלניזם והיהדות בימי בית תלמי ובית סילוקוס
ההלניזם מפגיש בין התרבות היוונית לבין תרבויות המזרח: דו־ קיום בין תרבויות ודתות.
היחסים בין השלטון ההלניסטי והאוכלוסייה היהודית - אוטונומיה יהודית.
החברה היהודית, ההנהגה היהודית וחיי היום־יום.
דרכי התפשטות ההלניזם בקרב היהודים בארץ ישראל.
3. מרד המכבים - תגובה לסטיית השלטון הסלווקי ממדיניות של סובלנות דתית: רדיפת הדת היהודית
עמדת השכבות השונות בחברה היהודית כלפי המרד.
תוצאות המרד ותרומת בית חשמונאי להצלחתו.
4. ממלכת החשמונאים ומאפייניה - כינון ממלכה יהודית עצמאית
הרחבת גבולות הממלכה.
הקמת מוסדות שלטון וחברה.
השפעות הלניסטיות על הממלכה.
זרמים ומתחים פנימיים בחברה היהודית: פרושים, צדוקים ואיסיים.
דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
קריאת מפה התבוננו במפה היסטורית וסמנו בה את מסלול התפשטות האימפריה של אלכסנדר מוקדון. בצבעים שונים סמנו את העולם ההלניסטי שקם בעקבות כיבושיו.
ניתוח טקסטים, מיזוג,טיעון עיינו במקורות שונים והסבירו האם הנכם מסכימים עם הטענה שבמפגש בין התרבות היוונית לבין תרבויות המזרח מתקיים דו־קיום. נמקו את עמדתכם.
ניתוח טקסט מילולי, הערכת תרומה נתחו מקורות כתובים מספר מכבים ובחנו על פיהם את פועלם של החשמונאים, מתתיהו ובניו, במהלך המרד.
גבשו עמדה מנומקת בשאלת תרומתם של החשמונאים למאבק ביוונים ובמתייוונים.
קריאת מפה עיינו במפה היסטורית לתקופה זו ותארו את גידולה והתרחבותה של ממלכת החשמונאים העצמאית.
השוואה הסבירו את נושאי המחלוקת בחברה היהודית והשוו בין הפרושים, הצדוקים והאיסיים על פי הקטגוריות: השקפת עולם בנושאי אמונה והלכה, מעמד חברתי וכלכלי ואורח חיים.
הצעות דידקטיות
מומלץ:
לבקר באתרים ארכאולוגים הקשורים לתקופת החשמונאים ולתקופת הורדוס, ובדגם ירושלים בתקופת בית שני במוזיאון ישראל.
להציג בפני התלמידים מטבעות מתקופה זו כמקור היסטורי.

יחידה 2: העולם הרומי והיהודים (33 שעות)

ג. רומא האימפריאלית (7 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. הגורמים להתעצמותה של רומא והפיכתה מעיר מדינה לאימפריה
נושאי רשות:
הרפובליקה הרומית ומשטרה.
צמיחת האימפריה הרומית.
המעבר מרפובליקה לקיסרות
כוחו וייחודו של הצבא הרומי.
מאפייני השלטון האימפריאלי: פרובינציות, נציבים, אוטונומיה מקומית.
יחס האימפריה אל העמים הנשלטים.
דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
ניתוח טקסטים, מיזוג, הסקת מסקנות נתחו קטעי מקור מספריהם של היסטוריונים רומיים כמו פוליביוס והסבירו את תרומתם הייחודית של כל אחד מהגורמים (הצבא, מאפייני השלטון) להתעצמותה של רומא ולהפיכתה לאימפריה.

ד. הקיסרות הרומית; רומא ויהודה (26 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. השפעת המורשת, התרבות והמשפט הרומי עד ימינו
2. הגורמים לאבדן העצמאות והפיכת ממלכת החשמונאים למדינת־חסות רומית
ריב האחים, כיבוש ירושלים על ידי פומפיוס והפיכת יהודה למדינת חסות.
3. הדואליות שבשלטון הורדוס כמלך יהודה: "מלך קליינט" של רומא ומלך היהודים.
יחסי הורדוס וקשריו עם השלטון הרומי.
יחסי הורדוס והחברה היהודית והנכרית בא"י.
מפעלי הבנייה וייסוד ערים נוכריות בא"י.
הפצת התרבות הרומית בא"י.
חיסול בית חשמונאי.
בניין המקדש, פיתוח ירושלים ומרכזיותם בחיי החברה היהודית.
הסנהדרין והחכמים - מהנהגה רוחנית־דתית להנהגה חברתית ולאומית.
4. הפיכת יהודה לפרובינציה רומית הנשלטת על ידי נציבים רומים
יחס הנציבים הרומים לחברה היהודית.
המרד הגדול: הגורמים לפרוץ המרד, מהלכו, תוצאותיו והשלכותיו.
היהדות לאחר החורבן: מירושלים ליבנה - פעלם של רבן יוחנן בן זכאי ורבן גמליאל ותרומתם לשיקום החיים היהודיים לאחר חורבן ירושלים.
מרד בר־כוכבא: הגורמים למרד, תוצאותיו והלשכותיו.
החיים היהודיים בארץ ישראל לאחר המרד והקשר בין יהודי ארץ ישראל והתפוצות.
הפיכת בבל למרכז יהודי רוחני.
5. עליית הנצרות - מכת יהודית לדת חדשה
ישו ותלמידיו וביקורתם על החברה היהודית.
נסיבות התפשטות הנצרות ברחבי האימפריה הרומית והפיכתה מדת נרפדת לדת רשמית.
דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
מיון, שיפוטי, הסקת מסקנות מיינו בין הפעולות החיוביות לבין הפעולות השליליות של הורדוס כלפי היהודים בארץ ישראל בתחומים אלה: פיתוח הארץ, הפצת תרבות רומית, יחס לתושבים היהודים בארץ ישראל (מעמד, תעסוקה, פולחן דתי). כמסקנה מהמיון שעשיתם, גבשו עמדה מנומקת לדמותו ופועלו של הורדוס.
ניתוח מקור, העלאת השערות, טיעון נתחו מקורות היסטוריים המציגים את הרקע והסיבות למרד בר־כוכבא והעלו מגוון השערות בשאלה: מדוע העזו היהודים למרוד פעם נוספת ברומאים. הציגו טענה מנומקת האם ניתן היה למנוע את מרד בר־כוכבא. האם, לדעתכם, יכולה להיות טענה מנוגדת לטענתכם. נמקו.
קריאת מפה היסטורית באמצעות מפה היסטורית, הציגו את הפיזור הגאוגרפי של העם היהודי אחרי החורבן.
השוואה השוו את הדומה והשונה בין תוצאות המרד הגדול והשלכותיו לבין תוצאות מרד בר־ כוכבא והשלכותיו על העם היהודי וארץ ישראל.
הצדקת הידע וייצוגו בחברו את האירועים המרכזיים בעת העתיקה, נמקו מדוע הם מרכזיים וסמנו אותם על ציר הזמן.
הצעות דידקטיות
מומלץ:
לקיים משפט היסטורי להורדוס תוך שימוש באסטרטגיית טיעון.
לצאת עם תלמידים לסיורים באתרים ארכאולוגיים מתקופת הורדוס כמו: מצדה, הרודיון, ירושלים העתיקה, קיסריה
לקיים בימת דיון בוויכוח בין המתונים לקנאים בשאלה האם לצאת למרד ברומאים; שילוב אסטרטגיית טיעון.
לקיים בימת דיון בוויכוח בשאלה האם לצאת למרד ברומאים (מרד בר־כובא).
3. לבקר במוזיאון ישראל (הכל הספר) ולהתוודע לממצאים מתקופת בר־כוכבא.
לבקר במוזיאון ג'ו אלון ליד באר שבע ששמורים בו ממצאים מתקופת בר־כוכבא.
כדי שהתלמידים יבינו שבהיסטוריה אין גישה אחת נכונה עליהם להציג במליאת הכיתה את צירי הזמן שבנו, ולנמק למה בחרו באירועים האלה ולא באחרים.

כתה ז:

ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת (60 שעות למוד)

מטרות

התלמידים:
יבינו שאירופה בימי הביניים מושתתת על שני יסודות: דת ותרבות נוצריות ומשטר פאודלי.
יבינו שבימי הביניים התגבשו שתי דתות מונותאיסטיות חדשות, הנצרות והאסלאם, שהתעמתו ביניהן לא רק מבחינת האמונה הדתית, אלא גם מבחינה פוליטית.
יבינו שההבדלים במעמד היהודים ואורח חייהם בארצות האסלאם ובארצות הנצרות נבע בעיקר מהיחס ליהדות של כל אחת מדתות אלה.
יבינו את הגורמים שהביאו לשינוי בתפיסת האדם ומקומו בעולם בראשית העת החדשה ואת משמעות החידוש שבתפיסה זו.
יכירו ביטויים של ההומניזם ואידאל היופי באמנות ובאדריכלות בתקופת הרנסאנס (מאות 15-14).
יכירו את ההמצאות החדשות (הדפוס, מכשירי הניווט וכלי השיט) ויבינו כיצד הן שינו את פני העולם והשפיעו על חיי הפרט והחברה (מאות 16-15).
יבינו את הגורמים לקרע שנוצר בכנסייה הנוצרית בראשית המאה ה־ 16 ואת ההבדלים בין הכנסייה הקתולית לבין הכנסייה הפרוטסטנטית.

יחידה 1: ימי הביניים (37 שעות)

א. נפילת האימפריה הרומית: אירוע מכונן (נושא רשות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. שינוי המציאות באירופה בעקבות התפוררות האימפריה הרומית
נדידת העמים (פלישת שבטים שונים לאירופה) והשפעתה על היווצרות ממלכות אירופה.
קבלת הדת הנוצרית על ידי עמי אירופה והפיכת הנצרות לדת השלטת באירופה.
2.
תיחום תקופת ימי הביניים: גישות שונות לקביעת תחילתה וסופה של התקופה בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה של עם ישראל

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
קריאת מפה באמצעות מפה היסטורית, הציגו את מסלולי הנדידה של העמים והשבטים בראשית ימי הביניים וסמנו את הממלכות החדשות שקמו בעקבות הנדידה.

ב. הגיבוש מחדש של אירופה - תרבות נוצרית ומשטר פאודלי (10 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. התפתחות המשטר הפאודלי כמענה לשינויים שחלו באירופה עם התפוררות האימפריה הרומית
הגורמים להיווצרותו של המשטר הפאודלי.
המשטר הפאודלי: מלוכה וכנסייה (מבנה ומאפיינים).
המבנה ההיררכי הפאודלי והכנסייתי וחלוקת התפקידים והסמכויות במבנה זה.
2. השפעת מבנה המשטר הפאודלי על החברה
חברה מעמדית של מתפללים, לוחמים, עמלים.
תלות חוזית במערכת היחסים בין המעמדות בחברה הפאודלית (סניור, וסל).
חיי היום־יום בחברה הפאודלית.
3. אפיפיור וקיסר: מאבק בין מלוכה לכנסייה על עליונות ושליטה
מעמדה ותפקידה המרכזי של הכנסייה ומעורבותה בחברה בתחומי החיים השונים.
4. נוכחות הנצרות בתרבות האירופית: בספרות, באמנות ובארכיטקטורה (נושא רשות) .
5. צמיחת הערים וחיי היום־יום בחברה עירונית אוטונומית (גילדה, אוניברסיטה)
6. היהדות בתפיסת העולם הנוצרית כגורם המשפיע על מעמד היהודים בחברה הנוצרית
7. הקהילה היהודית באשכנז ומוסדותיה כגורם מרכזי בשמירת הזהות היהודית בתנאים של גולה (רבנו גרשום מאור הגולה, רש”י)

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
ייצוג מידע עיינו בטקסטים ותארו את המבנה החברתי ומערכות היחסים בין המעמדות השונים בחברה הפאודלית. הציגו זאת באמצעות תרשים.
השוואה השוו בין המעמדות השונים על פי אורח החיים ותנאי החיים.
הערכה בהתבסס על הידע וההבנה של הגורמים להיווצרות המשטר הפאודלי והמבנה שלו, העריכו במה היווה המבנה הפאודלי מענה לצורכי החברה.
יישום זהו סמלים ומוטיבים נוצריים ביצירות אמנות ואדריכלות של ימי הביניים.
הסקת מסקנות התבוננו ביצירות אמנות מתקופת ימי הביניים (ציור ופיסול), ובהתבסס עליהן הסבירו את יחס הנצרות ליהדות וליהודים באירופה.

הצעות דידקטיות
מומלץ:
להשתמש בתרשימי זרימה כדי להמחיש את המבנה ההיררכי של המשטר הפאודלי והכנסייתי, תפקידים וסמכויות.
להפנות את התלמידים למקורות שונים (אתרי אינטרנט, ספרים) המציגים יצירות אמנות ואדריכלות מתקופת ימי הביניים כדי שיעמדו על השפעת הנצרות על התרבות והחברה באירופה בימי הביניים.
להשתמש בתרשים זרימה המתאר את מבנה התפקידים והסמכויות של מוסדות הקהילה היהודית כדי להבהיר את המשמעות של חיים בקהילה יהודית.

ג. האסלאם - עלייתה של דת חדשה (10 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. הנביא מוחמד מייסד האסלאם
ההתגלות, השליחות והמאבק של עובדי האלילים בנביא ובשליחותו במכה (622-610).
ההתגלות, השליחות והמאבק של עובדי האלילים בנביא ובשליחותו במכה (622-610).
2. עקרונות האמונה המוסלמית והמשותף לאסלאם, ליהדות ולנצרות
מצוות היסוד באסלאם: עדות, תפילה, צום, צדקה, עלייה למכה (חג’).
עקרונות האסלאם: אמונה באל אחד, בנביאים של “עמי הספר” (יהודים ונוצרים), בספרי הקודש של היהדות והנצרות, בעולם הבא.
3. התפשטות האסלאם והקמת אימפריה מוסלמית כחובה דתית
ג’האד (“דאר אל אסלאם”, “דאר אל חארב”) וקביעת היחס ללא־מוסלמים.
4. מעמד היהודים בחסות האסלאם:
יחסו של מוחמד לבני חסות (תנאי עומר).
אוטונומיה דתית־תרבותית־חברתית בתנאים של גולה־המרכז היהודי בבבל: הגאונים מנהיגי העם והשפעתם על עיצוב חיי היהודים בימי הביניים.
5. התרבות המוסלמית בשיאה במאה ה־ 10 ותרומתה לחברה ולתרבות האנושית
פילוסופיה, מדע ואמנות.

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
השוואה - הציגו נקודות דמיון הקיימות בעקרונות של שלוש הדתות: אסלאם, יהדות ונצרות.
השוואה - השוו בין מעמדם המשפטי של היהודים ומצבם התרבותי, החברתי והכלכלי בארצות הנצרות לבין מצבם בארצות האסלאם.
הסקת מסקנות - הסבירו מה הסיבה לשוני ביחס ליהודים ולמצבם החברתי, התרבותי והכלכלי בארצות האסלאם לעומת הארצות הנוצריות. נמקו.
ניתוח טקסטים חזותיים ומילוליים, מיזוג,הסקת מסקנות - התבוננו בכתבי יד, יצירות אמנות פלסטית ופיתוחים מדעיים מהתרבות המוסלמית בשיא פריחתה (באמצעות אתרי אינטרנט/ ספרים) והסבירו לאור זאת את תרומתם של המוסלמים להתפתחות החברה והתרבות.

ד. מסעי הצלב - עימות בין הנצרות לאסלאם (7 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. מסעי הצלב – עימות פוליטי ודתי
הסיבות למסעי הצלב.
2. היהודים בתקופת מסעי הצלב
יחס הצלבנים ליהודים במהלך מסעי הצלב; תגובת היהודים והתנהגותם בתקופת מסעי הצלב.
3. ממלכת ירושלים הצלבנית:
מאפיינים.
הגורמים לנפילת הממלכה וההשלכות המעשיות על ארץ ישראל והחברה בה

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
קריאת מפה היסטורית, הסקת מסקנות, העלאת השערות - סמנו במפה את מסלול מסע הצלב הראשון. כמסקנה מקריאת המפה: שערו מה הם הקשיים שניצבו בדרכם של הצלבנים.
חקר - עבודת חקר קבוצתית בנושא: התמודדות קהילה יהודית (אחת) באירופה עם הצלבנים בתקופת מסע צלב. במליאת הכיתה, כל קבוצה תציג את דרכי ההתמודדות של הקהילה שבחרה. הכיתה תדון בדפוסי התגובה ותנמק אותם גם בהתחשב בגורמים הסביבתיים של הקהילה.

הצעות דידקטיות
מומלץ:
לערוך סיור באתרים ארכאולוגיים מתקופת הממלכה הצלבנית

ה. יהודי ספרד בין נוצרים ומוסלמים (10 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. תור הזהב: פריחה תרבותית וחברתית
ספרד המוסלמית, דפוסי שלטון חברה ותרבות.
מעמד הקהילות היהודיות - החצרנים היהודים (שמואל הנגיד וחסדאי אבן שפרוט).
היצירה התרבותית היהודית “קודש וחול”: פרשנות המקרא, פילוסופיה והלכה, מדע ורפואה, דקדוק ושירה (שירי קודש וחול).
ההשפעות ההדדיות בין היהדות לאסלאם.
2. הכיבוש־מחדש של ספרד על ידי הנוצרים
השלטת הנצרות, האינקוויזיציה והאנוסים.
גירוש ספרד.
3. הפזורה היהודית אחרי הגירוש

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
טיעון - הביאו נימוקים לטענה שחיי היהודים בספרד המוסלמית היו “תור הזהב” בתולדות עם ישראל בגולה.
העלאת מגוון נקודות מבט, הסקת מסקנות - נתחו מקורות ראשוניים (עדויות) ומשניים על חיי היהודים בספרד הנוצרית והסבירו את הקשיים והדילמות של יהודי ספרד הנוצרית.
ניתוח מקורות ספרותיים וחזותיים, הסקת מסקנות - קראו בספרים על חיי היהודים בעקבות גירוש ספרד וצפו בסרטו של יהורם גאון “מטולדו לירושלים” (הוצאת סטימצקי) המציג את הפזורה היהודית בעקבות גירוש.
לאור זאת תארו את השבר הפיזי והנפשי של היהודים בעקבות גירוש ספרד ואת השפעתו על החברה היהודית לדורותיה.
קריאת מפה - הציגו את הפיזור הגאוגרפי החדש של קהילות ישראל אחרי הגירוש והסבירו את קשיי המגורשים במקומותיהם החדשים.

הצעות דידקטיות
הסעיף על ספרד המוסלמית יילמד ברמת ידע בלבד
לצפות בקטעים מהסדרה "ירושלים שהייתה בספרד", מסע בספרד עם יצחק נבון, סדרה תיעודית היסטורית שהופקה במלאת 500 שנים לגירוש ספרד.
לעודד את התלמידים לקרוא יצירות ספרות המתארות את חיי היהודים בספרד בתקופה זו. כמו הנער מסיביליה, בית אגולר.
לבקר בבית דונה גרציה בטבריה.

ו. המגפה השחורה - מהפכה דמוגרפית (1 שעה)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
תוצאות המגפה השחורה והשלכותיה על החברה והכלכלה באירופה

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
ניתוח נתונים סטטיסטיים,הסקת מסקנות אתרו ואספו נתונים סטטיסטיים על האוכלוסייה באירופה לפני המגפה השחורה ואחריה. לאור הנתונים, הסבירו מדוע המגפה השחורה מהווה נקודת מפנה בתולדות אירופה

יחידה 2: העת החדשה המוקדמת (23 שעות)

ז. רנסאנס והומניזם (11 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. השינוי בתפיסת האדם ומקומו בעולם
ההומניזם במאות ה־ 15-14 והגילוי מחדש של התרבות הקלאסית.
2. הרנסאנס כתרבות עירונית
מרכזים עירוניים באיטליה בתקופת הרנסאנס וחשיבותם (יש להדגיש את פירנצה).
מאפייני השליט הרנסאנסי ותרומת שליטי הערים להתפתחות הרנסאנס.
החברה העירונית ואורח חייה.
חידושים באמנות ובאדריכלות - מיכלאנג’לו, ליאונרדו דה וינצי, בוטיצ’לי.
דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
ניתוח מקורות כתובים וחזותיים, הסקת מסקנות - עיינו במקורות שונים המבטאים את תפיסת ההומניסטים את האדם והעולם והסבירו את מאפייני האדם המצטיירים ממקורות אלה. התבוננו ביצירות אמנות של גדולי הרנסאנס (לאונרדו דה וינצ’י, מיכלאנג’לו, בוטיצ’לי ואחרים); ציינו אלו ממאפייני התפיסה החדשה של האדם באמנות באה לידי ביטוי בכל אחת מהיצירות.
מיזוג, טיעון - נתחו מגוון מקורות המתארים את פעילותם של השליטים בעיר־מדינה איטלקית (פירנצה, ונציה, מילנו, גנואה, רומא). הציגו עמדה מנומקת בשאלת חשיבותם ותרומתם של השליטים להתפתחות תרבות הרנסאנס בעיר.

ח. שינויים בעולם הדעת בעת החדשה המוקדמת (6 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה

1. המצאת הדפוס: טכנולוגיה חדשה והשפעתה על הידע והפצתו
2. עידן הגילויים הגאוגרפיים
פריצת גבולות אירופה.
ראשית פרישת ההגמוניה האירופית בעולם.
גילוי אמריקה ומפגש בין תרבויות.
דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
טיעון - הביאו נימוקים לטענה שהמצאת הדפוס היא אחת המהפכות העיקריות בתולדות האנושות.
קריאת מפה, השוואה השוו בין שתי מפות מדיניות של העולם, אחת מתקופת ימה”ב והאחרת המציגה את תמונת העולם לאחר הגילויים הגאוגרפיים. ציינו על גבי המפה המציגה את תמונת העולם לאחר הגילויים הגאוגרפיים מהיכן הגיעו המגלים ומה המסלול שעברו מארץ מוצאם עד לארצות וליבשות החדשות.

ט. הרפורמציה: דת, חברה ומדינה (6 שעות)

רעיונות מרכזיים ומוקדי הוראה
1. הקרע בכנסייה הנוצרית
הגורמים לקרע בכנסייה.
ההבדלים בין עיקרי האמונה של הכנסייה הקתולית לבין עיקרי האמונה של הכנסייה הפרוטסטנטית.
2. יחסי דת ומדינה: השלכות הרפורמציה על המבנה הפוליטי באירופה (נושא רשות)

דוגמאות לפיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה שהנושא הנלמד מזמן
השוואה - השוו (המשותף והשונה) בין עיקרי האמונה של הכנסייה הקתולית לבין עיקרי האמונה של הכנסייה הפרוטסטנטית.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ש' דצמבר 10, 2016 10:23 pm

אבל חוץ מזה הדיון הוא צדדי מכיון שכמדומני שמוסכם על כולם שמלמדים שם כפירה גמורה בעיקר שזה הרבה יותר חמור אפילו מנצרות. וכבר היה עדיף שילמדו איסלם וגמרנו.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ש' דצמבר 10, 2016 11:19 pm

יש כאן חוסר הבנה מובנה. אם מתייחסים לדתות אחרות תוך הרחבה ומתוך השוואה ליהדות שאינה מורחבת, כנראה שיש עליה ידע קודם...

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' דצמבר 14, 2016 9:45 pm

משולש כתב:על העלייה מגרוזיה קראתי מזמן ואני זוכר רק במעורפל שדיברו על זה.

להשלמת העניין מצאתי משהו בנושא:

שאלה למי שיודע, אני לא יודע. האם היהודים שנשארו בגרוזיה ולא עלו ארצה הם דתיים?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' דצמבר 15, 2016 12:35 am

אוצר החכמה כתב:שאלה למי שיודע, אני לא יודע. האם היהודים שנשארו בגרוזיה ולא עלו ארצה הם דתיים?

העליה שהוזכרה כאן היא משנות השבעים, אח"כ באו שאר היהודים בשנות התשעים (יחד עם כל שאר מליוני יהודי ברית המועצות).
אני מכיר מקרוב אנשים שהתעסקו בקירוב העולים מרוסיה, אנסה בלי נדר לברר אצלם אם יודעים על מצב היהדות של העולים מגרוזיה (גאורגיה, וכולל גם את קווקז).

משה ובני ישראל

הסרט המחכים "הרצל והציונות "

https://drive.google.com/file/d/0B4kRsd ... sp=sharing

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' פברואר 02, 2017 2:54 am

לעיל הובאו דברי הגאון רבי מרדכי פגרמנסקי זצ"ל.

ובקטע הבא, נוסף עוד מדבריו בזה:

: הגר''מ שטרנבוך שליט''א - עלון ויחי.GIF (76.94 KiB) נצפה 12404 פעמים

נקדש את שמך בעולם

כיון שהפורום הזה מאד ארוך וקשה לי לעבור על כולו, אשמח אם מישהוא יוכל לציין קטעים שדנו בהם על ההשוואה בין רמת שמירת התורה בחוגי השלטון ובעם הפשוט בין תקופתנו לבין תקופת בית ראשון ושני,
כי לפי פשוטו של מקרא היה תקופות רבות שקיום התורה היה חלש מאד והיו חוטאים בעבירות חמורות ביותר ויד השרים והסגנים הייתה במעל הזה ראשונה, וביותר במלכות עשרת השבטים ובמלכות אחרוני החשמונאים,
ואע"פ כן מצאנו בכמה מקומות שעם הביקורת של חז"ל והנביאים על החוטאים (ויש מלכים שגזרו עליהם שאין להם חלק לעולה"ב) מ"מ התיחסו בחיוב לעצם מציאות המלכות.
בתודה מראש .
נא"ש.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' פברואר 02, 2017 11:33 pm

נקדש את שמך בעולם כתב:כיון שהפורום הזה מאד ארוך וקשה לי לעבור על כולו, אשמח אם מישהוא יוכל לציין קטעים שדנו בהם על ההשוואה בין רמת שמירת התורה בחוגי השלטון ובעם הפשוט בין תקופתנו לבין תקופת בית ראשון ושני,
כי לפי פשוטו של מקרא היה תקופות רבות שקיום התורה היה חלש מאד והיו חוטאים בעבירות חמורות ביותר ויד השרים והסגנים הייתה במעל הזה ראשונה, וביותר במלכות עשרת השבטים ובמלכות אחרוני החשמונאים,
ואע"פ כן מצאנו בכמה מקומות שעם הביקורת של חז"ל והנביאים על החוטאים (ויש מלכים שגזרו עליהם שאין להם חלק לעולה"ב) מ"מ התיחסו בחיוב לעצם מציאות המלכות.

על עליית עזרא:
viewtopic.php?p=315764#p315764
על מלכות חשמונאי:
viewtopic.php?p=38864#p38864
viewtopic.php?p=38866#p38866
viewtopic.php?p=38871#p38871
viewtopic.php?p=38889#p38889
viewtopic.php?p=39126#p39126
viewtopic.php?p=159979#p159979
viewtopic.php?p=325531#p325531

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ב' מאי 01, 2017 11:40 pm

אסיפת ועד הפועל של מועצגה''ת תרצ''ז.pdf: (124.44 KiB) הורד 556 פעמים

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מאי 02, 2017 12:06 am

מה שנכון נכון כתב:קדוש ליום העצמאות.
יוֹם הָעַצְמָאוּת וַיְכֻלּוּ וַיִיתַּמּוּ יְמֵי הַגָּלּות,
וַיְכַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּ-ה בְּאִיָּיר לַחְתּוֹם מְגִלָּתוֹ,
וַיַּכְרֵז בּוֹ בַּיוֹם עַל הֲקָמַת יִשְׂרָאֵל מְדִינָתוֹ,
וַיִגְמֹר הָעָם אֶת הַהַלֵּל עַל פְּאֵר יְצִירָתוֹ
וַיּעֲשֵׂהוּ לְיוֹם חַג לְדוֹרוֹת
כִּי בּוֹ הִגְשִׁים אֶת מִקְצָת הַחֲלוֹמוֹת
בִּרְשׁוּת כָּל הַמְסוּבִּים
לְחַיִּים
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן
אָמֵן
נְבָרֵךְ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, עַם עוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדֵשׁ הַחַיִּים וְרָצָה בָּהֶם,
וְיוֹם חַג עַצְמָאוּתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הוֹרִישׁ לָנוּ,
זִיכָּרוֹן לְדוֹר הַתְּקוּמָה, רֵאשִׁית צְמִיחַת הַגְּאֻלָּה
זֵכֶר לַיְּצִיאָה מִשִּעְבּוּד גָלֻיוֹת,
וְיוֹם חַג זֶה לְאַהֲבָה וּלְשָׁלוֹם הִנְחִילָנוּ
בָּרוּךְ הָעַם אֲשֶר הַיּוֹם יוֹם חַג עַצְמָאוּתוֹ.
אָמֵן

ויוצרות ליום העצמאות מר' מנחם עמנואל הרטום.
הקובץ המצורף יוצרות.GIF לא זמין יותר.

יוצרות.GIF (41.08 KiB) נצפה 12107 פעמים

http://toravoda.org.il/node/84

מה פירוש לא נבוא עד הלום ונלחם בכם לעילום? מה פירוש המילה לעילום?

מה שנכון נכון

אוצר החכמה כתב:מה פירוש לא נבוא עד הלום ונלחם בכם לעילום? מה פירוש המילה לעילום?

לעולם. לישנא דקרא הוא בדה"ב לג,ז. [ובבהמ"ז בברית: הרחמן הוא ישלח לנו כה"צ אשר לוקח לעילום].

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ג' מאי 02, 2017 5:37 am

לא ראיתי אם הועלה כבר.

כבשי דרחמנא.pdf: (280.33 KiB) הורד 436 פעמים

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' מאי 02, 2017 8:51 am

המכתב (השלם) נמצא כאן:
viewtopic.php?p=218334#p218334

שים-שלום · הודעהעל ידי **שים-שלום** » ו' מאי 12, 2017 10:55 am

בדיעבד היה צרך להתפרסם כאן
יועיל מאוד לכלל הציבורים, לשמוע את הטענות הדת"ל, ותשובותיהם בס"ד בצידם
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=33549

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' אוקטובר 25, 2017 10:16 am

מעין יוצר ליום העצמאות מאת הרטום נדפס גם בסידור כמנהג בני רומי הנהוג בירושלים, מהדורת סרמונטה פיאטלי

מצליח · הודעהעל ידי **מצליח** » ג' נובמבר 14, 2017 9:14 pm

הראני ידידי מכתבו של ר"ש בראך מקאשוי ז"ל שלכאורה משמע מדבריו שאילו היתה המדינה מתנהלת עפ"י דת תורה לא היה חשש בדבר משום העברה על השבועות, עי' היטב בד"ה והגרועים.

עושה חדשות

על היחס התורני/חרדי לחגיגות ה' באייר, ראיתי כעת זוית אחרת אצל הגר"י לוינשטיין. מצורף.

: אור יחזקאל אמונה.png (90.6 KiB) נצפה 10823 פעמים

עבד הזמן · הודעהעל ידי **עבד הזמן** » א' ינואר 07, 2018 2:31 pm

כיוון שצוטט מעליי היחס לה' באייר לא אמנע מלהביא שבגבעת הישיבה היה גם יחס אחר

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' אוגוסט 06, 2018 12:35 am

האם יש אי בזה בפורום התייחסות להשקפתו של רי"א וינטרוב זצ"ל על המדינה, כפי שביטאה בספרו "התקופה בסערת אליהו" פ"ג?

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' ספטמבר 26, 2019 9:10 pm

"...למרות שדעו לכם, שבהשקפה, אנו יותר קנאים מהנטורי קרתא! מבחינתנו, אין מדינה כלל ועיקר! איך עלינו להתנהג מול האתגרים שהיא מציבה בפנינו, זו שאלה אחרת - ובה אנו נוהגים כפי שקיבלנו ממרן החזון איש זצוק"ל. אך השקפתית, אנו מבחינתנו לא מכירים בה כלל".

ריאיון עם ר' דב לנדו שליט"א. מוסף שב"ק יתד נאמן. פרשת כי-תבא תשע"ט.

לא אכחד שלמקרא הדברים נזכרתי באותו אינדי"ק (תרנגול הודו) של רבי נחמן.

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 7:30 pm

בר ששת כתב:
גלאגוזים כתב:
קול אומר קרא כתב: אבל איך למען ה' יכולים אנשי תורה לעמוד ולשיר בתוך בית כנסת מול ההיכל, שיר של אדם ששם אלקים לא עולה על שפתיו, שבשיריו גם דברי כפירה ומינות, [מחלל שבת, ידידם של אנשי המסיון בארץ, לצד שאר תכונותיו ותחביביו....], רק בגלל שכך הוכרע באיזה קונגרס ע"י חבר עסקנים חילונים.

כמדומני שכל יהודי שומר תורה ומצוות פותח את יומו בביהכנ"ס במילים: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".
מחבר הפסוק גם הוא היה מן הסתם ידידם של אנשי רשע לצד שאר תכונותיו ותחביביו...

האם רק אני רואה כאן דמגוגיה מזעזעת?!

דבריו של אותו רשע נכתבו על ידי משה, ואם תחסר אות אחת מהן או קוץ מהקטנה שבה, פסול ספר תורת האלוקים.
בקיצור: אחרי ה'עריכה' של משה רבינו, עפ"י הכללים שקיבל מסיני, הפך הטקסט קדוש ונורא ואל מי תדמהו?!

זה הרבה יותר מכך, אלא דברים שקיבל בנבואה ובניגוד לשאר הנבואות הייתה זו נבואה חריגה שבה לא הייתה כלל מעורבות של אישיות הנביא.

אכן הטיעון הזה טוב לו שלא נאמר , אבל גם המשקל שניתן בתחילה למחבר התקווה עצמו הוא מוגזם ,אם הדברים בתוכנם ראויים אין כאן סוגיה של ספר תורה שכתבו מין ,אם כי הדברים כשלעצמם גם בעייתיים כי התקווה בת שנות אלפיים היא לגאולה השלמה ולתיקון העולם שארץ ישראל ובית המקדש בתוכו ומסתבר שניתן להעמיס בדברים דברים שהמחבר לא התכוון אליהם ואליהם להתכוון ,ואם זה כך זה אומנם נראה בעיני לא מתאים ,אבל לא הייתי הופך זאת לסוגיה מרכזית .

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 7:49 pm

גאולה בקרוב כתב:הקמת המדינה היא קיום מצות עשה מהתורה (ראו היטב מצות עשה ד' לפי הרמב"ן) שכוללת ארבעה דברים:
לכבוש את הארץ
לשלוט בה
ליישב אותה
לשבת בה
על ידי המדינה יש לנו כיבוש, שלטון, יישוב וישיבה.
וכבר ידוע שדעת רוב גדולי האחרונים כרמב"ן, ופלפלו הרבה, וידוע שהרמב"ם השמיט מצוה זו.

ביום העצמאות אנחנו שמחים ומודים להשם שעם ישראל חזר לארצו, שהיא מקום חיותו וגם מקום תורתו (אין תורה כתורת ארץ ישראל, וכיוון שגלו ישראל ממקומם, אין לך ביטול תורה גדול מזה).
עם הקמת המדינה מתקיימת האפשרות המעשית לכל יהודי העולם לחזור לארצנו.

נכון שיש עדיין חסרונות גדולים ועצומים בשלטון הנוכחי, אבל עצם קיום מערכות המדינה הוא דבר גדול מאד.

בעזרת השם, הדברים ישתפרו ויעלו מעלה מעלה, עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

עמיחי כנרתי,
יישוב איתמר שבשומרון, צופה על שכם, העיר שאליה נכנס אברהם אבינו בתחילה, ובה נכרתה הברית על ידי יהושע והעם, בה נקבר יוסף הצדיק, ובמהרה תבנה ותכונן.

אכן יש כאן מצוות עשה לדעת רוב הפוסקים, אבל הכופר אינו מקיים מצוות מצד המצווה כמצווה ועושה. וממילא יש לדון בעניין זה.

מעבר לקיום מדינה יהודית שמכריזה שמבזה בריש גלי את המשפט האלוקי והולכת אחר הדינים והערכים של הגויים זה חילול השם ברבים שכשעושה אותו יחיד הוא חמור ביותר ונקרא מרים יד בתורת משה שמדינה יהודית עושה זאת וזה מהותה אין לך הרמת יד יותר גדולה מכך.

כשהיא מכריזה על עצמה כלא מחויבת להלכה ולגופי תורה גם זה חילול השם צום ונורא.

כשהיא השתמשה בכליה להעביר על דת שגדול המחטיאו מההורגו הנזק גדול מהתועלת ובפרט שזה רבים ובתוספת לחינוך כפרני במוסדות החינוך על כל מדרגותיהם שמחטיא רבים מהיותם מאמינים לפחות, לכופרים כאשר האמונה היא העיקר והבסיס ועקירתה היא עקירת מציאות האדם הנצחית.
ןעןד ןעוד

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 8:02 pm

גאולה בקרוב כתב:בס"ד

שלום רב לכולם!

כבוד הרבנים והידידים שליט"א, אני מנסה כאן להמשיך דיון על יום העצמאות. האם ניתן להבין מבחינה תורנית השקפתית מי ששמח ביום זה. כלומר: אין הכוונה 'לשכנע' מישהו "לעבור צד" השקפתי, אלא פשוט לראות האם יש הגיון מאחורי כל שיטה.
להמחיש את הדברים, נביא דברי הרצי"ה קוק זצ"ל, כששאלוהו למה היו גדולי ישראל שהתנגדו לציונות, והשיב: "וכי לא היה למה להתנגד?". כלומר, שיש כאן הבנה וממילא כבוד לשיטה החולקת, להבין שהמציאות מורכבת, וזכותם לחשוב כך, אע"פ שאנחנו בהחלט מאמינים וחושבים אחרת, ובטוחים שכך האמת לאמיתה.
נזכור, שתלמידי ר"ע מתו בגלל ש"לא נהגו כבוד זה בזה".
זאת מטרת הכתיבה כאן. שנבין מעט את הצד השני, וממילא יותר נכבד ונרבה אהבת ישראל ואחדות ישראל. אני באמת ובתמים, בכבוד ובאהבה רוצה להבין מה חושבים האחרים, אחי בתורה ובמצוות.
נבין, שיש אנשים שהם מה שמכונה "חרדי לאומי" (חרד"ל), דהיינו שמשתדלים מאד בקיום כל המצוות, ללא 'פשרנות', ועם זה הם רואים ושמחים במעשה השם עימנו בדור האחרון, בהקמת המדינה, בהתחלת קיבוץ הגלויות (רוב בנין עם ישראל כבר בארצו, וכמעט גם רוב מנין!), בנתינת א"י פירותיה בעין יפה, ועוד.
ואמנם יש הרבה בעיות כואבות, ויש גם כואבות מאד מאד, מסוגים שונים, ועליהם צריך למחות, לתקן ולהתפלל-- אבל פשוט אי אפשר שלא להודות לקב"ה על כל מה שב"ה יש לנו, וזה המון!

בברכת חברים, מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ!
עמיחי כנרתי

השמחים ובעיקר מודים ביום הזה החכמים מביניהם עושים פלגינן בין מתנת השם למה שאנשים עשו אתה . בין ההנהגה השמימית שכוונתה לקרב את הגאולה וזה הוא שלב בדרך אליה,[זה ברור מבלי להיכנס למחלוקת האם זה סוף עקבתא דמשיחה או התחלתה דגאולה],לבין מה שאנשים עשו אתו. והחולקים סבורים שאין ברגש אנוש אפשרות זאת של פלגינן וגם אם כן אז צריך לבטא את שניהם,כלומר מחד שמחה והודאה ומחד אבל.

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 8:23 pm

איש_ספר כתב:אכתוב בזה הנלענ"ד ומתוך זה יבואר שכל הדו שיח חסר תועלת באשר הוא עומד בשני קוים שאינם נפגשים.

שתי קבוצות הם בציבור התורתי, להם בלבד הלכה ברורה ומשנה סדורה בסוגית מדינת ישראל. והם: הלאומיים וכל כינויהם מחד, ומאידך ההולכים בשיטת הרב מסאטמר.

הראשונים סבורים, שאנו בעיצומו של תהליך גאולה, ואף אם רבו הצללים, ואף אם ההליך מונע בידי מינים ומשומדים, אין בכ"ז לעמעם או להחליש את הידיעה שהיא היא גאולתן של ישראל, גם אם היא קמעה קמעה. וממילא לשיטתם, ראוי לקבוע יום להודות ולהלל על תחילת גאולתן של ישראל. מאידך לשיטת הרב מסאטמר, הקמתה של מדינה קודם ביאת המשיח, הרי היא מרידה במלכות שמים ועבירה על ג' שבועות, ואפילו יעמוד בראשה החפץ חיים וכו' וכו'. לגבי דידם פשיטא שהקמת המדינה כולה בחטא יסודה, וגם לאור יקראו חושך, לא כ"ש שלחושך מצרים לא יקראו אור. וממילא גם לשיטתם אין ספק ומבוכה בדבר.

ואלו ואלו שווים, שכל משענתם ומקורם, הרי הם בדברי אגדה !

ובכן בתווך יעמדו אנשי ההלכה, (והם וההולכים לאורם, רוב מנין ובנין של שומרי תו"מ) הרואים במעשה ה' כי נורא הוא, אבל בתורתם ובמידות שהיא נדרשת, לא נמצא פתרון ברור מה טיבם ומה עניינם של אלו. והם גם לא נצטוו לדון בהם ! ואילו מן האגדה, לא יוציאו משפט ערוך כבדבר הלכה. ואין כאן חולשה או חסרון, אלא שיטה שלימה שאין לנו, אלא את מה שעיניו של דיין רואות, בתלמוד ופוסקים, והלכה למעשה לא תוכרע אלא בבית המדרש ומן התלמוד והפוסקים. דין מדינת ישראל, כדין כף חולבת שנתחבה ליורה של בשר, דין פרוטה כדין מאה. ולא יוכל אדם לכונן צעדיו לאור דברי אגדה המתהפכים כחומר חותם.

וכמה אופיינים דברי הגרי"ז מבריסק שהתבטא על הכרזת המדינה ומלחמת השחרור שנכרכה בה: 'מנין לקחו לעצמם ראשי הישוב את ההימור לשפוך דם יהודי עבור הקמת המדינה בשעה שלא ידעו מה יעלה בגורלה', (בסגנון קרוב לזה) . הוי אומר לא 'מלכות ישראל' ולא 'זקיפת קומתן של ישראל', הם שיינחו התייחסות לשאלות הנוגעות למדינה, כי שאלת הקמת המדינה הרי היא - למשל- כשאלת ניתוח לחולה מסוכן, שהיא תוכרע אך ורק מתוך עיון בדיני פיקו"נ ורציחה, ולא משום שיקול אחר. יהיו שיראו בכך צמצום או ניוון, אבל עינינו הרואות בכך עולם מלא של עמידה עקבית על טהרתה של תורה והוראה לבל יתערבו בה מין בשאינו מינו.

יבוא השואל וישאל, ילמדונו רבותינו מה עולה על מה: מחד קיבוץ גלויות, הפרחת שממות הארץ וכו', מאידך... (לא אחטא בדילטוריא על ישראל שהוא עוון כבד, אך זאת אעיר כי לשון 'בעיות' שנשתמשו בה למעלה היא כמובן לשון נקיה וחסרה וד"ל). ובכן בס"ה האם יש להודות או להתאבל? שאלה זו, שבמהותה ובעיקרה אינה שאלה הלכתית, אין לה מקום אצל איש ההלכה !

הוא לא קיבל כי כל הנראה לפניו מעשה שטן, וגם אינו יכול לשפוט מדברי אגדה איך היא גאולתן של ישראל . וממילא את הטוב יקבל ויודה לה' ע"כ, ועל הרע לא יכסה ולא יחפה. ובנתיים עומד הוא ומחריש, עומד ומצפה לישועה, מאמין ומקוה כי קרב יום גאולה, אשר לא יסתפק בו שום אדם, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, ואומר: זה ה' קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: בב"א אנס"ו.
------------------------------------
כמובן שאין כונת הדברים לשלול התבוננות בדברים ונסיון להבין את מהותם מתוך דברי רז"ל, אך זאת ראוי לזכור כי לעולם לא נוכל להוציא משפט ברור ומוחלט בדרך זו, והרי זה ככל לימוד אגדה, באופן שכל שיבואו הדברים הלכה למעשה, לא יהיו מוכרעים באופן זה.

תיקון קטן יותר של רוח הדברים עמדת ציבור הביניים כפי שקראת לו, היא שמכיוון שאין בכוחנו להגדיר שלבים בהיסטוריה תוך כדי התרחשותם וודאי לא בהיבט ההלכתי נושא זה פשוט יורד מהשיקול בכלל ונשאר בשיקול הענייני מה עושה המדינה מעשיה יקרבוה ומעשיה ירחקוה וממילא הם בשקלול מרחקים אותה . הוויכוח הקיים עם סטמר חוץ מנושא השבועות הוא פרקטי, האם הדרך היא להכיר במציאות ובהכרח ולהציל מה שאפשר למרות שיש פה דבר המיחזי כשיתוף פעולה עם חילול השם או לאו.

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 9:46 pm

איש_ספר כתב:
שומע כתב:מה יש ביום ירושלים יותר מאשר ביומיים שלפניו או בשלושה שלאחריו?

מה יש ביום ירושלים יותר מאשר בתאריך סיום מלחמת השחרור?

מה יש ביום ירושלים יותר מאשר ביום סיום מלחמת יוה"כ? יותר מאשר בתאריכי נטיית המערכות בצפון ובדרום לטובת עם ישראל?

ואם כבר הבאת דוגמא מחכ"א בנוגע לזה, אחשוף אשר על לבי: הנני סבור שקבוץ הגלויות הדתי, ואולי גם החילוני, שקרה מאז העליות הראשונות, הלא דבר הוא. לא יתכן להתעלם ולומר ע"כ שעולם כמנהגו נוהג. אין יודע עד מה ועל מה עשה ה' ככה, אבל בודאי שהוא חסד. ועכ"ז גם אם נאמר שזה קצה תחלת הגאולה העתידית, אין לזה קשר עם ההסתכלות על המדינה בעצמה. הקב"ה בחר להעביר את החסד דרך מדינת הרשעה, כפי שמעביר חסדו בצורות גלויות ונסתרות אחרות.

בענין 'יום ירושלים', איני מונח בעניין כעת. ועמו הס"ר.
----------------------------
לגבי קבוץ גלויות, הנה מה שכתב כותב אחד (מכנה עצמו שילת) בפורום אחר, ואני איני אלא כדולה ומשקה:

אני חוזר שוב על הפסוקים [יחזקאל לז] שהדגשתי, עם ביאור קצר.

וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ:
(כשעם ישראל בגלות נוצר חילול השם, מכיון שהגויים מוכיחים מכך שהקב"ה זנח ח"ו את עמו והשליכם מארצו)
וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה:
(הקב"ה חומל על חילול שמו)
לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם:
(הקב"ה מדגיש: אני אגאל את עם ישראל לא בגלל שמגיע להם, אלא בגלל שהימצאותם בגלות היא חילול שמו)
וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם:
(ולכן, הקב"ה יקדש את שמו המחולל, וחילול שמו שבא ע"י הגלות יפסק, ואיך?)
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם:
(הקב"ה יחזיר את עם ישראל מכל הארצות לארץ ישראל)
וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:
(ואז, לאחר שעם ישראל יהיה בארץ ישראל, הקב"ה יחזיר אותם בתשובה)
וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר:

וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם:
(ואח"כ יחזיר גם את הנבואה)
עד כאן פירוש קצר.

יש כאן הדגשה שהחזרה של עם ישראל לא"י תהיה כשעם ישראל יהיה במצב רוחני שבעצם לא מגיע לו לחזור לא"י,
ואעפ"כ הקב"ה יחזיר אותם לא"י למען קידוש שמו, ורק אחר כך הקב"ה יחזיר אותם בתשובה.

לענ"ד אי אפשר לא לראות בפסוקים האלו נבואה על הקמת המדינה דוקא כשעם ישראל לא ראוי לכך.
ואכן, מי שמביט על ההסטוריה ועל המציאות כיום רואה שעם ישראל (לפחות זה שבארץ ישראל) התהפך ממגמה של חילון למגמה של התקרבות ליהדות,
ולא נשאר לנו אלא לחכות להמשך הנבואה שהליך התשובה יושלם ונזכה ג"כ לנבואה.

כל זה, אגב, לא בהכרח אומר שהיה נכון (מבחינת ג' השבועות וכדו') להקים את המדינה, אבל זה אומר שזה תהליך של גאולה.

מקור: http://ladaat.net/forum/index.php?topic=55960.0;wap2

ראשית לגבי הפרשנות הפסוק הראשון סובל באותה המידה את הפרשנות שעם השם מתנהג באופן לא ראוי בגויים ויתפרש אלו עם השם ומארצו יצאו מתנהגים כך ולכן חילול השם . פירוש זה נעשה יותר מסתבר מכוח ההדגשה בהמשך שבני ישראל הם המחללים ולא מעצם גלותם למרות שאפשר לדחוק שהכוונה שהם מחללים כי גרמו את הגלות.
אם כנה הפירוש מספיק שלא יחיו בין הגויים כדי לפטור את הבעיה כלומר קיבוץ גלויות ולאו דווקא מדינה ואכן כל הנזכר הוא קיבוץ גלויות .
גם לפירוש המובא מדובר בהורדת עול הגויים אבל לאו דווקא מדינה אלא אפשר אוטונומיה כלשהי וכדומה. העיקר לא בשלטון הגויים.

בכל מקרה גם אם הכוונה למדינה וודאי שהקיבוץ גלויות כשלעצמו הוא חלק מהתהליך וחלק חשוב ממנו. ואכן אם אינו טועה כי איני בקי בתורת הרב קוק המושג אתחלתא דגאולה נקבע הרבה לפני הקמתה והרב קוק נפטר לפני כן .

בכל מקרה גם אם היינו מאמצים את כל האמור אין בקביעת שלב זה או אחר על מנת לשנות בכהוא זה את הגישה ההלכתית בהתנהגות במצבים אלו כולל איך להתנהג כלפי ראשי המדינה .

בכלל כל מאורעות העולם מאז ראשיתו הם שלבים בתהליך התיקון וודאי הורדת תוקף עול הגלות באמנציפציה שהייתה מאות שנים קודם.

אבל בהתאם לקביעה שהאתחלתא כבר נאמרה על הקיבוץ גלויות ,צריך לזכור שהשואה הייתה אחרי כן וממילא התהליך הזה מתקדם ונסוג ואין אתנו יודע מה ואין לנו שיור אלא התורה הזאת

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 9:55 pm

היא שיחתי כתב:בר ששת
הנושא איננו השמחה
הנושא הוא היחס הנפשי הראוי כלפי המדינה

ואבאר יותר,
לכל אדם יש את המערכת שאותה הוא תופס כחלק מהאגו שלו, וכגון אם תשמע שאיראן ניצחה את ארה"ב בכדורגל אפי' אם זה לא יעניין אותך כקליפת השום, מכל מקום תרגיש איזה תחושת אכזבה/כעס/חוסר שביעות רצון, ומאידך אם תשמע שאוסמה בן לאדן נהרג אפי' אם זה לא ישנה לך כקליפת השום (וזה באמת לא משנה) בכל אופן תהיה לך איזו תחושת סיפוק
והסיבה היא פשוטה, אוסמה ואיראן נתפסים אצלך כמחוץ לאגו שלך ואילו ארה"ב נתפסת כמזוהה איתך

וברור שעל האדם להקפיד על מידותיו שיהיו מכוונות כראוי
לדוגמא: אם אם שומע שאוסמה בן לאדן נהרג וזה מעציב אותו, הרי ברור שיש לו בעיה חמורה בהבנת הטוב והרע וההזדהות עם הטוב

מעתה אמור שאף ביחס למדינת ישראל הוא הדין והוא הטעם
אם תשמע שמדינת ישראל הובכה באיזה פורום בינלאומי, שצבאה נחל תבוסה מוראלית (אבל בלא נזק כמובן), או כל דבר אחר,
איך אתה אמור להתייחס לכזה מצב?
אם אתה אדיש ואפתי לכל מה שחורג מעבר לקערית המרק שלפניך אז אולי זה באמת לא נוגע אליך

אולם לרוב הבני אדם יש כאן שאלה מהותית של הזדהות, האם להזדהות עם המדינה או לא
האם להתאכזב מכשלונותיה ולהרגיש שביעות רצון בהצלחותיה או שלא

ואוסיף שברורה המגמה המתמשכת שאף החרדים מרגישים הזדהות גמורה עם המדינה
ויעידו על זה כל העיתונים החרדיים המודיע יתד המבשר (מקווה שלא שכחתי מישהו) והשבועונים למיניהם
שמקדישים כתבות ארוכות למצב הפוליטי ביטחוני וגיבובי שטויות ובילוי הזמן כיו"ב
והציבור קונה וקורא
כי הוא מעוניין לדעת מה קורה עם המדינה שלו

והשאלה היא כאמור האם יש להזדהות עם המדינה?

ההזדהות היא עם עמו וכאשר המדינה היא שלוחת עמו וודאי שישנה הזדהות אבל זה אינו נוגע לנתינת קדושה כלשהי לכלי הזה.

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 10:47 pm

חד וחלק כתב:
שמח תשמח כתב:
חד וחלק כתב:האיש ההוא - שמדבר בגללי אבל לא אלי - יושב ודורש כמשה מפי הגבורה.
שמעו נא אחי ורעי באי אתרא קדישא הדין, חידוש נורא שלא שמעתו אוזן מעולם:
"שתיקתם של גדולינו מלמדת שהם לא ראו במדינה לכשעצמה שום קדושה מיוחדת או להבדיל ע"ז החמורה".
אמתין שיבוא אחד מאלו שלבבם כרוי ויואיל לאאלפו בינה חינם אין כסף.

איש ספר כותב דברים נכוחים בתבונה ובדעת, ואילו בדבריך אין שום טעם וריח, שום כלום. לא גמרא ולא סברא. יותר היתה יפה לך השתיקה.

צדקת ידידי. האמת היא שהנני די עצל, ועל כן לא יצאתי לקבץ מדברי רבותינו על הקמת המדינה, אלא קוה קויתי שמלאכתי תיעשה בידי אחרים. וכעת הנני עומד נבוך, כי כל אלו שעליהם סמכתי בסתר ליבי פשוט נעלמו מהמפה. עט סופר? נוטר? אליהוא? איפה אתם?!

על כל פנים, עצלותי גדולה גם מגאוותי, ועל כן לא אטרח עוד להוכיח כאן את צדקתי. אוכל רק להפנות את מבקשי האמת לכל כרכי מעשה איש בפרק 'מדברנא דאומתיה', שם נתבאר באר היטב שעל פי דעת מרן הקמת המדינה היתה אסון. ('מדינה לא תהיה'! 'ראוי לשבת בתענית'! 'המדינה לא היתה צריכה לקום', 'ביום מן הימים לא תהיה עוד מדינה, כי גזירה עבידא דבטלה'!!!) נסיונו של א"ס, שאותו אני לא פחות ממעריץ, להציג את כל אלו כהתייחסות לפעולות הציונים בלבד, הם טיוח המציאות.
שורה תחתונה: הדברים שהבאתי ידועים הם ופשוטים לכל בר בי רב, ומי שבא לאפוקי מהם עליו חובת ההוכחה.

דומני שיש כאן בלבול מה, הכלי קרי המדינה הוא כלי כשלעצמו לא נקבעה עליו קדושה ולא טומאה ,אלא אם כן מטיעון שלושת השבועות וגם הוא לא ברור מה דינו אחרי הקמתה
הנידון הוא הנפשות הפועלות ואותם נפשות שפעלו בזמן קום המדינה אף אחד מהם לא פועל היום ויתרה מכך המרחק התרבותי בין הדורות הוא קוטבי.

אכן הזרם שהשתלט על התנועה הציונית מאז הקונגרס העשירי דומני שהוא הזרם המזרח אירופאי, אחד מעיקריו היה החילוניות וזה היה עיקר טעון הרבה עוצמה רגשות ומלחמות , אני יודע זאת מכלי ראשון משום שסבי היה אחד ממנהיגיו הבולטים.-הנה עשיתי אאוטינג לעצמי.

יתרה מזאת עד הקונגרס העשירי אגודת ישראל -כן אגודת ישראל, הייתה חברה בתנועה הציונית והסיבה שפרשה היא בגלל שהמזרח אירופאים העבירו החלטה שקראו לה עבודת ההווה שהרצל התנגד לה והיא להפעיל מערכת חינוכית לפי רוחם והיו מוכנים לשם כך להקריב את שיתוף הפעולה עם אגודת ישראל על כל המשתמע.

מאז אותו קונגרס הם שלטו בתנועה הציונית וההעברה על דת לא הייתה תאונה או פעולה של פקידים אלא חלק מהאגדנה שלהם -ועליהם התבטאו גדולי ישראל כפי שהתבטאו .
אבל בכך כאמור אין פסק הלכה לגבי המנהיגים היום כפי שלא היה פסק הלכה לגבי המנהיגים לפני הקונגרס העשירי ויותר, כי הם מציאות אחרת לגמרי וצריך לפסוק היום לגופם.

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 11:48 pm

גוראריה כתב:שבוע טוב לכולם.

בעוד ר' עמיחי כנרתי הציג את עמדתו בשפה ברורה, נקט הצד שכנגד בשפת חרבות, עד שבא ידידנו איש הספר שליט"א והחזיר את הדיון לעניינו, הגדיר כל נקודה ופרש, את השאלה והספק, כשהם מחוורים כשמלה.

יורשה לי להוסיף כמה מילים כתוספת ביאור לדבריו הנכוחים של אי"ס. דברים של טעם, כדרכו בקודש.
ובכן: תחת השם הכולל 'ציונות' נכנסים ה מ ו ן שיטות, הגדרות, תנועות זרמים ופלגים, שרוב הציבור כאן מערב אותן לעיסה בלוסה אחת, ומכאן מקור לבלבולים וטעויות הרבה.
ועל קצה המזלג ממש:
תנועת חיבת ציון קמה כתנועה של עלייה והתיישבות בארה"ק, רוב אנשיה היו שומתו"מ, ובראשה עמדו כו"כ מנכבדי גדול"י. זו היתה הציונות ההתיישבותית. מטרתה לא היתה להעביר את העם על דתו.
אח"כ נכנסה לתמונה הציונות "החינוכית" של אשר צבי גינצברג, ["אחד העם"], שר"י, ששמה לה למטרה להעביר את העם על דת ולחנכו מחדש, והיא השתלטה על הרעיון הציוני ומוסדותיו ורתמתהו למטרותיה, והיה את הרצל שר"י, שדבר ה' בז"ה, שהוביל את הציונות המדינית, ולא הכיר את היהדות כלל ועיקר.
עם התחלנות הציונות ברחו ממנה רוב גדו"י שעדיין היו עמה. הבעי' היתה שאלו שנשארו עמה לא אזרו עוז לעמוד על שלהם ונסחפו כגרורה של התנועה הציונית כולה.
אז לבוא ולעשות מהתנועה הזאת המשך של רבי אלי' גוטמאכר, רבי יהודה אלקלעי ורבי צבי הירש קלישר, זכר צדיקים לברכה?
התערובת הזאת יוצרת בלבול בכל הצדדים.
ועדיין לא נגענו בגישת הגראי"ה קוק זצ"ל , ביחסו לתנועת המזרחי, בכך שהוא לא דגל ביהדות פשרנית, ועל הפרשנות המעוותת הניתנת לעיתים לדבריו ע"י אי אלה בעלי עניין.

שר"י אומרים על רשע הפועל מתוך רצון למרוד בהשם ולא על תינוק שנשבה כהרצל ואפילו אם דרגתו לא אנוס אלא שוגג ויצא מגדר תינוק שנשבה. וזה גם בהתייחסות להגדרה הגורפת רשעים החוזרת פעמים רבות בשרשור, הביטוי הנכון הוא עושי מעשה רשע ככתוב בסוף מלאכי הנביא האחרון על דורות אחרונים. וזאת אפילו ביחס למעבירים על דת שאין בכוחנו לבחון האם טועים הם או יודעים ומתכוונים למרוד ויתרה מזאת חזקתם טועים כדברי החזו"א.

הייתי ממליץ לכל הנוקט ביטויים אלו כלפי מאן דהו לבחון לעצמו לפני כן אם הוא בטוח שהיה במקומו היה נוהג יותר טוב -למשל הרצל שנולד במשפחה מתבוללת באוסטריה של המאה ה-19 מאת הכפירה. למעשה עצם האכפתיות מעם ישראל והרגשת החיבור אתו והיותו חלק ממנו היא נגד כל הקרקע ממנה הוא בה ומהווה התקרבות ביחס לנקודת המוצא שלו ליהדות , ואדרבה הוא התנגד למהלך החינוכי לחילון העם.

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ב' מרץ 30, 2020 11:56 pm

שומע כתב:
אוצר החכמה כתב:
אוצר החכמה כתב:
כפי שציינתי לעיל הרמב"ם מדגיש וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, אולי להדגיש כי גם שלטון החשמונאים באחרית ימיהם שכבר
לא היו נאמנים לדרך ישראל גם הוא עניין לשמוח בו.

אבל למה באמת?

ואולי התשובה פשוטה, מלכות בית חשמונאי עם כל חסרונותיה קיבלה באופן עקרוני את מרות התורה, אע"פ שבאופן מעשי היו פעולות אחרות ושונות.
אבל מלכות שבאופן עקרוני אין לה דבר עם התורה ואינה מקבלת עליה כלל את מרות התורה, אלא אדרבה סבורה שתפקידה לעקרה ולהנהיג חוק תחתיה, עליה אין בכלל מה לשמוח אלא אדרבה.

ואולי התשובה פשוטה עוד יותר (הריני כמוסיף ומעמיק בדבריך): אין שמחה במלכות חשמונאי כשלעצמה, אלא בעובדה שהיתה מלכות ישראל שלא מנעה משומרי התורה את עבודת הבורא. כלומר השמחה היא בהעדר החסרון שנגרם משלטון הזרים.

סתם נתון היסטורי היה מלך מבית חשמונאי שהרג את כל חכמי ישראל והשליט את הצדוקים כלומר לפחות דור אחד נמנעה עבודת הבורא כמעט לגמרי.

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ג' מרץ 31, 2020 12:09 am

הולך בטל כתב:
ישראל הר כסף כתב:
גאולה בקרוב כתב:ודרך אגב, גם הם אינם ח"ו מושחתים לגמרי, ולא "כלי שלטוני הפועל נגד התורה ומצוותיה בכל התחומים" כפי שמישהו כתב כאן. יש להם מה לתקן אם הם המבולבלים חוטאים - הם "תינוקות שנשבו", בקיצור, אני לא מסתכל עליהם 'ממרומי האולימפוס' כצדיק שמשקיף על רשע, אברהם שהשקיף על פני סדום...
גם בהם, האחים שלנו, יש הרבה דברים טובים (ומי שלא חושב כך סימן שלא מכיר, או סתם עוצם עיניים), וכבר חז"ל אמרו על פושעי ישראל שמלאים מצוות כרימון, נעזור נא אחד לשני להתחזק, ונתפלל עלינו ועליהם שנחזור בתשובה שלמה, גם על שנאת חינם שהחריבה את ביתנו ועדיין שטן זה מרקד בתוכנו.
עמיחי כנרתי

גם כשהחריבו את גוש קטיף הם רק התבלבלו...
פתאום היו כאלו שלא אמרו הלל או הפסיקו לומר את התפילה שבדו מליבם להצלחת ראשיה ויועציה.
איפה הם היו כשהרסו את התורה וביזו את שומרי מצוותיה. אז הם היו בסדר...אה???
רק בגוש קטיף יוצאים לרחובות וסותמים כבישים?

גם אני הקטן לא ראיתי תינוקות ולא שבויים, רק רשעים גמורים מחללי שבתות בפרהסיא שדינם נגזר בש"ס ובשו"ע מורידים ולא מעלין, עי' יו"ד קנח, ב: והאפיקורסים, והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל, היו נוהגין בארץ ישראל להרגן. אם היה בידו כח להרגן בסייף, בפרהסיא, הורגו. ואם לאו, היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו. כיצד, ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו. וכן בחו"מ חכה, ה: הכופרים בתורה ובנבואה, מישראל, מצוה להרגן; אם יש בידו כח להרגן בסיף בפרהסיא, הורג; ואם לאו, יבא עליהם בעלילות עד שיסבב הריגתן. כיצד, ראה אחד מהם שנפל לבאר, והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מהגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו.
ומה לנו להיות מליצי טוב על המלעיגים בריש גלי לכל שומר תורה ומצות, וכי המחבר לא ידע שרשעי ישראל מלאי מצות כרימון.

אתה הקטן לא ראית והחזו"א הגדול ראה וגם רב חיים בריסקר הגדול שהציל בונדיסט בשבת תוך חילול שבת עבור פיקוח נפשו ראה. אז אם המילה קטן נאמרה באמת ולא בצביעות בטל דעתך בפני דעתם

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' מרץ 31, 2020 12:23 am

עושה חדשות כתב:על היחס התורני/חרדי לחגיגות ה' באייר, ראיתי כעת זוית אחרת אצל הגר"י לוינשטיין. מצורף.

אור יחזקאל אמונה.png

שתי הערות:

1. הוא הבין שר"ש בא לומר שבני משפחתו של המוכס, המחפים עליו, נידונים כעובדים למולך.
אבל באמת ר"ש רק הביא דוגמה בעלמא; בני משפחתו של העובד למולך לוקים בעוונו של קרובם, אע"פ שהם אינם עובדים למולך, מפני שמחפים עליו. כשם שבני משפחתו של מוכס מחפים עליו. אבל קרוביו של המוכס אינם נאשמים בעבודת המולך, אלא במוכסנות.

2. הוא אומר שעצם המחשבה בלבו שהעבירה לא כ"כ נוראה היא כבר חיפוי.
אבל בתורה ובחז"ל לא מצאנו מהו אותו חיפוי.
יתכן שרק הנכונות לחפות ממש, כלומר לכסות עליו ולהצילו מביקורת/משפט/עונש, היא החיפוי האמור.

עפר לרגלם · הודעהעל ידי **עפר לרגלם** » ג' מרץ 31, 2020 8:39 pm

אליעזר ג כתב:
שומע כתב:
אוצר החכמה כתב:
אוצר החכמה כתב:
כפי שציינתי לעיל הרמב"ם מדגיש וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, אולי להדגיש כי גם שלטון החשמונאים באחרית ימיהם שכבר
לא היו נאמנים לדרך ישראל גם הוא עניין לשמוח בו.

אבל למה באמת?

ואולי התשובה פשוטה, מלכות בית חשמונאי עם כל חסרונותיה קיבלה באופן עקרוני את מרות התורה, אע"פ שבאופן מעשי היו פעולות אחרות ושונות.
אבל מלכות שבאופן עקרוני אין לה דבר עם התורה ואינה מקבלת עליה כלל את מרות התורה, אלא אדרבה סבורה שתפקידה לעקרה ולהנהיג חוק תחתיה, עליה אין בכלל מה לשמוח אלא אדרבה.

ואולי התשובה פשוטה עוד יותר (הריני כמוסיף ומעמיק בדבריך): אין שמחה במלכות חשמונאי כשלעצמה, אלא בעובדה שהיתה מלכות ישראל שלא מנעה משומרי התורה את עבודת הבורא. כלומר השמחה היא בהעדר החסרון שנגרם משלטון הזרים.

סתם נתון היסטורי היה מלך מבית חשמונאי שהרג את כל חכמי ישראל והשליט את הצדוקים כלומר לפחות דור אחד נמנעה עבודת הבורא כמעט לגמרי.

סתם נתון היסטורי בקדמוניות היהודים מובא שאחרי מותו של הורדוס פנתה משלחת ענקית של יהודים לרומי לבקש את ביטול המלוכה היהודית, בעקבות מעשי העוולה של הורדוס.

בברכה המשולשת

והעירו שיב"מ איננו נאמן בכל העניינים הנ"ל.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' מרץ 06, 2022 9:45 am

החוזר כתב:
לייבעדיג יענקל כתב:ולגבי המשפט האחרון המוסגר: אל תשכח מי נמנה על החותמים על מגילת העצמאות.

מידע רב על אודות יחס גדולי התורה ונציגיהם למגילה זו ולחתמיה עליה -

כבוד, חירות ועמל-ישרים : ‏ סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות / יורם שחר.

שדה בוקר תשפ"ב.

המידע בנושא מפוזר במקומות שונים בספר, ניתן לאתר אותו לפי התארנים המתאימים במפתח.

יעוין בייחוד שם עמ' 185-183.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' מאי 15, 2022 8:20 am

מה שנכון נכון כתב:בענין הדגל.

פרוכת דגל.jpg (1.58 MiB) נצפה 6555 פעמים

וכאן דיון על הצבתו בבית הכנסת.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 15&hilite=
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 17&hilite=
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =3&hilite=

ובלויה על המטה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 14&hilite=

פרוכת מעוצבת כדגל - בבית כנסת זה משתמשים בה בין ה' לכ"ח באייר.

זיז שדי · הודעהעל ידי **זיז שדי** » ד' פברואר 08, 2023 6:49 am

לייבעדיג יענקל כתב:פעם קראתי שבבית הרצי"ה קוק היתה תלויה תמונתו של תיאודור שרצל לצד תמונת אביו הגראי"ה. וכן כתוב הדר בויקיפדיה: "הרב צבי יהודה העריך את הרצל על פועלו בעניין שיבת ציון, ואף תלה תמונתו על הקיר". האם זה נכון?
ובעקבות ההשוואה דלעיל אשאל: אם נמצא תמונה של בן תמליון נתלה גם אותה?

בבן תמליון, כוונתך לשד?
כל עיקר תלית תמונות של אנשים צע"ג ועיין גמרא שבת 'ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה' ובריטב"א שם
והאמת שכמו שמי שתולה על קירו תמונת נוף דעתו על ההתעוררות שיגיע אליו ממראה זה, והתולה תמונת די ווינשי נהנה בההתעוררות שמגיע איליו במראה. כך לגבי הרצי"ה הוא נתעורר ע"י הסתכלות בתמונת אדם מסוים עם זקן ארוך (שר"י) להתעורר באהבת הארץ ולפעול בענינה, ואם תלין עליו הרי הטענה היא למה התמונה מעוררת אותו, ולא למה תלה את התמונה

יהודה טאוב 3

: ראש וראשון לכל דבר שבקדושה (1).jpg (137.48 KiB) נצפה 117 פעמים

ניתן לראות ולשמוע כאן את כל ההשקפה החרדית לגבי קום המדינה.הקושיות ההבנות וההסברים.

וכן ניתן לשמוע ולראות גם בקול הלשון

פורום אוצר החכמה

מי מחובר