בר ששת כתב:חברים,
אני מחפש מידע על הרב נתן אדלר מלונדון, על עמדותיו ועל ספרו 'נתינה לגר'. (כמובן, שאינני מדבר על הרנ"א הכהן, רבו של החת"ס).
וואס כתב:אולי צריך לעשות אשכול מיוחד שבו כל הצמאים לדברי הרב בר ששת יוכלו לבקשו כי ישפיע מנועם חכמתו,
ואני הראשון שיצטרף, אך כאן עלינו לעשות מבוקשו של הריב"ש ו'ליתן לגר' חומר על הנתינה לגר
מחולת המחנים כתב:כמה פרטים נוספים על הערך עליו בויקי.
תלמיד רבי אברהם בינג מווירצבורג, ראה בספר 'אישים בתשובות חתם סופר' לרמא"ז קינסטליכר עמוד כ"ג העתק תעודת הוראה שנתן רבי אברהם בינג לרבי נתן אדלר.
כמדומני היה לו איזה קשר משפחתי עם רבי נתן אדלר מפפד"מ רבו של החת"ס, וכן זכור לי איזה יחס עם רבי דוד טעבלי הכהן שיף רבה של לונדון בעל לשון הזהב.
כמו"כ היה ברשותו אוצר הספרים חשוב.
לגבי יחסו להשכלה והרפורמים אין ספק שהיה רחוק מהם לגמרי, אולם כפי הנראה גישתו כלפיהם היתה כחלק מרבני אשכנז באותם הימים, וכדאי לציין כי רבי שלמה איגר התאכזב מגישתו כלפי הפורמים בשעה שעוררו לצאת כנגדם, ראה על כך בספרו של א"י ברומברג מגדולי התורה והחסידות, בחלק על הרב אליהו גוטמאכר עמוד קי"ז-קי"ט, ובחלק על הגאון ר' שלמה איגר עמוד פ"ב-פ"ד, ומכתב רבי שלמה איגר שהעתיק שם ומקורו באגרות סופרים מכתב ס'.
כאן יש קישור לדרשתו של בנו מ"מ רבי נפתלי הכהן אדלר מלונדון נגד הציונות (נדפסה באור לישרים עמ' 62-63), בו יוצא כנגדה בעיקר מן הפן המדיני-פוליטי, ואולי אפשר ללמוד ממנה על דעתו של אביו בנידון זה
http://www.natrina.org/articles/orlayesharim.pdf
מחולת המחנים כתב:כמה פרטים נוספים על הערך עליו בויקי.
תלמיד רבי אברהם בינג מווירצבורג, ראה בספר 'אישים בתשובות חתם סופר' לרמא"ז קינסטליכר עמוד כ"ג העתק תעודת הוראה שנתן רבי אברהם בינג לרבי נתן אדלר.
כמדומני היה לו איזה קשר משפחתי עם רבי נתן אדלר מפפד"מ רבו של החת"ס, וכן זכור לי איזה יחס עם רבי דוד טעבלי הכהן שיף רבה של לונדון בעל לשון הזהב.
כמו"כ היה ברשותו אוצר הספרים חשוב.
לגבי יחסו להשכלה והרפורמים אין ספק שהיה רחוק מהם לגמרי, אולם כפי הנראה גישתו כלפיהם היתה כחלק מרבני אשכנז באותם הימים, וכדאי לציין כי רבי שלמה איגר התאכזב מגישתו כלפי הפורמים בשעה שעוררו לצאת כנגדם, ראה על כך בספרו של א"י ברומברג מגדולי התורה והחסידות, בחלק על הרב אליהו גוטמאכר עמוד קי"ז-קי"ט, ובחלק על הגאון ר' שלמה איגר עמוד פ"ב-פ"ד, ומכתב רבי שלמה איגר שהעתיק שם ומקורו באגרות סופרים מכתב ס'.
כאן יש קישור לדרשתו של בנו מ"מ רבי נפתלי הכהן אדלר מלונדון נגד הציונות (נדפסה באור לישרים עמ' 62-63), בו יוצא כנגדה בעיקר מן הפן המדיני-פוליטי, ואולי אפשר ללמוד ממנה על דעתו של אביו בנידון זה
http://www.natrina.org/articles/orlayesharim.pdf
לא ידען כתב:וואס כתב:אולי צריך לעשות אשכול מיוחד שבו כל הצמאים לדברי הרב בר ששת יוכלו לבקשו כי ישפיע מנועם חכמתו,
ואני הראשון שיצטרף, אך כאן עלינו לעשות מבוקשו של הריב"ש ו'ליתן לגר' חומר על הנתינה לגר
קיים זה מה שכתב כאן: viewtopic.php?f=19&t=12691&p=120410#p120410
אלא שאני לא הצלחתי לנצור את ידיי ממקלדתי, בראותי בר ששת מופיע כבעבר וביקשתי לחזק ידיו למרות שאין לי מידע חדש אודות מבוקשו.
ועמך הסליחה ר' וואס שתחי'.
משולש כתב:יש בידי קרוב משפחתי מכתב שכתב בכתב ידו. הוא הבטיח לתת לי עותק. אם יהיה ביקוש אוכל להעלות כאן את המכתב. (זה סתם איזה תודה על ספר שהוא שלח לו)
מבני בניו לומדים תורה בבני ברק. (לשם המליצה, ח"ו להשוות אותו למקור של הפיסקה).
מחולת המחנים כתב:כמה פרטים וכן זכור לי איזה יחס עם רבי דוד טעבלי הכהן שיף רבה של לונדון בעל לשון הזהב.
זלמניו כתב:תיקון קטן: לא מלקאן אדלר אלא אלקאן [או עלקאן].
מיללער כתב:"והנה בלאנדאן לא יחסרו ביבליאגראפין וחטפוהו כאבן טובה. וזהו אשר הרצה הרצאה בדבר תקופת הגאונים והכתבים שלהם בבית ש'. גם אני נקראתי, והיה שמה פאר השכלת לונדון [בלשונם] מלקאן אדלער, זקן וביבלוגרף מצויין בנו השני של הרב נתן אדלער בעל נתינה לגר, היה היושב ראש. אמנם כן דבריו היו היותר טובים כי סיפר מה שאמר רבי יצחק אלחנן ז"ל כאשר פגע במשה שטיינשניידער "אלוקים הבין דרכה, והוא [רמז באצבעו על שטיינשניידער] ידע את מקומה" (איוב כח, כג)."
מדברי הגרא"א דסלר במכתבו שפירסם בפרסום ראשון פה:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... ead#unread
תשוח"ח להרב איש ספר על המציאה הנכבדה.
ותיקן הרב זלמניו:זלמניו כתב:תיקון קטן: לא מלקאן אדלר אלא אלקאן [או עלקאן].
והנה ערכו בוויקי האנגלי:
http://en.wikipedia.org/wiki/Elkan_Nathan_Adler
סוקולקה כתב:גם שלא מצאתי שיש חוק כזה שהיה צריך להיות נולד באנגליה כדי לרשת המלוכה...
(זכרונות אחד העם, רשומות כרך ה' עמ' 102)א כח תשרי, (שנת 28) בקרתי את הד"ר אדלר, הוא מוצא שאין ראוי לעשות מרכז לישא"י בלונדון, אלא הכל צריך להיות בפריס, בשביל הברון. מלבד זה אין הוא עצמו יכול לעשות מאומה לצרכי הכלל מפני שטרוד מאד בעסקי הרבנות. לפנים בימי אביו היו באנגליה רק יהודי אנגליה וגרמניה והיתה הרבנות קלה, עתה משבאו נדחי רוסיה קשה מאד לשאת טרחם ומשאם, הם מרבים במחלוקת, מבקשים חטאים בעניני כשרות, וידיו מלאות עבודה תמיד בעניני שחיטה ולשמור מחילול שם ישראל. עתה היה בדובלין חלול השם, מחלוקת עד הכאה בבית הכנסת, וקבל מכתב מכומר אחד משם, המבקשו להשתדל שלא יבואו שמה עוד יהודים מרוסיה, כי אין עוד מקום בשבילם. הוא קרא באזני את המכתב הזה, גם הראה לי גליון ממכה"ע היוצא לאו במיינץ, ששם קול צעקה מלונדון על מיעוט כשרות. "וכמה שאנו משתדלים אי אפשר לצאת ידי חובתנו בעיניהם, הייתי יכול ב"ה לעשות הרבה בענינים כלליים אבל עניני השחיטה ושאר שאלות מקומיות אוכלים כל עיתותי ובריאותי והנני כאסיר בחבלים מבלי אפשרות לפנות לבי לענינים אחרים"
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 319 אורחים