פרשת חיי שרה - ואשם הנזם על אפה

[שמואל דוד]

יש להעיר מדוע שם הנזם על אפה ולא נתן לה הנזם והיא תשים על אפה. לכאורה אין זה מדרכי הצניעות וצע"ק

[עזריאל ברגר]

כמדומני שבעל הטורים מרמז משהו בזה.

[שמואל דוד]

ייש"כ.
כתב הבעל הטורים וז"ל ואשם הנזם חסר יו"ד לומר שלא נגע בבשרה מחמת צניעות.
אולם עדיין קשה לי, דלכאורה נגיעה בבשרה אינו חסרון צניעות אלא יש איסור נגיעה, ועוד אף אם לא נגע בבשרה מ"מ יש חסרון צניעות ומדוע לא נתן לה והיא תשים על אפה.

[עזריאל ברגר]

לא לשכוח את הגיל שלה...

[שמואל דוד]

לא לשכוח את הגיל שלה...

נונו. גם יש מחלוקת בגיל שלה

[קו ירוק]

ייש"כ.
כתב הבעל הטורים וז"ל ואשם הנזם חסר יו"ד לומר שלא נגע בבשרה מחמת צניעות.
אולם עדיין קשה לי, דלכאורה נגיעה בבשרה אינו חסרון צניעות אלא יש איסור נגיעה, ועוד אף אם לא נגע בבשרה מ"מ יש חסרון צניעות ומדוע לא נתן לה והיא תשים על אפה.

מהו האיסור לבן נח, וקודם שהיתה טומאת נידה?

[שמר]

בהערת רי"ק רייניץ שם הביא את דברי האור זרוע שכ "ואשם" - כל הנוגע בפני אשה באשם.
לא מצאתי שיש איסור כזה, עכ"פ נראה שזהו לא מדין נגיעה של חיבה או נדה אלא דין חדש של הנוגע בפני אשה וצ"ע.

[חיימקה]

viewtopic.php?f=17&t=25376&p=256226&hilit=%D7%94%D7%A0%D7%96%D7%9D#p256226

[ארזי הלבנון]

האם דנו בפורום על עצם עניין שימת הנזם באף?

[אבא יודן]

ראב"ע לעיל (כד כב) כתב שהיה כמו נזם ערבי וז"ל

ושעל האף ירד מעל פתיל קשור במצח

וציינה נחמה ל. משום שכתיב על אפה ולא באפה

[שיף]

מענין שרק כאן בפס' מ"ז מספר אליעזר ששם על אפה ולפנ"כ מוזכר פעמיים שנתן הנזם והצמידים על ידיה [פס' כ"ב, ל']
האם מישהוא מעיר על זה??
ואי משום צניעות מאי שנא כאן וכאן

[הא לחמא עניא]

לא לשכוח את הגיל שלה...

נונו. גם יש מחלוקת בגיל שלה

אף לא לשכוח שיצאה להשקות צאן אביה ואף השקתה בעצמה את אליעזר.

[שמואל דוד]

מענין שרק כאן בפס' מ"ז מספר אליעזר ששם על אפה ולפנ"כ מוזכר פעמיים שנתן הנזם והצמידים על ידיה [פס' כ"ב, ל']
האם מישהוא מעיר על זה??
ואי משום צניעות מאי שנא כאן וכאן

גם אני הרגשתי בזה היום

[שמואל דוד]

.

[שמואל דוד]

מענין שרק כאן בפס' מ"ז מספר אליעזר ששם על אפה ולפנ"כ מוזכר פעמיים שנתן הנזם והצמידים על ידיה [פס' כ"ב, ל']
האם מישהוא מעיר על זה??
ואי משום צניעות מאי שנא כאן וכאן

עיין אבני שהם (שחור)

[HaimL]

נראה לומר, בדרך אפשר, שבשעה ששם את הנזם על אפה וכו' טרם הייתה ראויה לביאה, דבפשטות, כיוון שכתב רש"י ז"ל הִמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְבִיאָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּנְשָׂאָהּ, י"ל דבשעה שאליעזר פגשה, עדיין לא נתמלא זמנה להיות רל"ב, וא"כ ליכא חששא דאיסורי עריות.