האם אברהם אבינו עשה ליצחק בנו פדיון הבן

[דרומי]

אכן יש מפרשים שמסבירים שהיו לאברהם עוד פלגשים חוץ מהגר - כמדומני רד"ק וזוהר

[שמר]

אכן יש מפרשים שמסבירים שהיו לאברהם עוד פלגשים חוץ מהגר - כמדומני רד"ק וזוהר

עוד קודם לידת ישמעאל ויצחק?

[דרומי]

האמת שאיני יודע. ראיתי מציינים לזהר ח"א קלג, ב ולרד"ק בס"פ חיי שרה ואינם לפניי.

[ונתנו ידידים]

ריקאנטי יז, א

והנה אברהם אבינו ע"ה קודם המולו לא היה ראוי לצאת ממנו יצחק דרך הערלה. ומצאתי עוד לרבותינו ז"ל שאמרו שלא שימש אברהם בשרה בעוד ערלתו בו, כי לא קבלה אותה הצדקת טיפת מצד הערלה, כי הערלה מאוסה וטמאה מכל טמאות שבעולם. והנה בהיות אברהם אבינו ע"ה יודע עיקר התורה ויודע באצטגנינות שלא היה יכול להוליד, לא הוציא זרעו לבטלה. והקב"ה הזמין לאותה צדקת שלא תתקרב בערלה. כיון שנמול והעביר ממנו הערלה הרומזת לכחות הטומאה, אז יצא זרע קודש מחלציו, כי לא היה ראוי לצאת דרך הערלה.

תמוה מאד והרי הכתוב צווחת הנה עצרני השם מלדת בא אל נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה, והאיך עצרה והאיך תבנה אם אינה משמשת, ומה אמר רחל ליעקב זקנך הי' לו בנים מהגר וחגר מתניו כנגד שרה אמר לה זקנתי הכניסה צרתה לביתה, אולי הכל קאי על האיצטגנינות.
וכמדומני שזכור לי בשם האריזל דהא דכתיב 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' קאי על נשמות קדושות שהולידו ע"י התשמיש כי אפי' כשאינו מוליד ע"י התשמיש כמו מעוברת ומיניקה מ"מ יכול להמשיך נשמות קדושות להעולם ע"י התשמיש.

ובענין מה שאמרו פה כי אולי הבת בשם בכל נולדה לפני יצחק כמודמני כי ודאי הבל הוא, ועכ"פ ודאי לפי פירושו של הרמב"ן על הפסוק הלבן מאה שנה יולד, שפי' שאין החידוש על שיוליד בגיל זה אלא על שיוליד מאשה שעדיין לא הוליד ממנה יוליד אחר מאה ואחר תשעים, והנה מקרא מפורשת לפי' זה שעדיין לא הוליד ממנה.
ומה שאמרו כאן שהי' לו בנים בצעירותו מפילגשים והרי מקרא מפורשת בברית בין הבתרים הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי, וזה הי' קודם לידת ישמעאל

[ברוך00]

"ויתן לו מעשר מכל" וברש"י מעשר מכל לפי שהיה כהן.
אם גם אברהם אבינו היה כהן מדוע הוא נתן את המעשרות שלו לכהן?

[ענ'י לעצמי]

"ויתן לו מעשר מכל" וברש"י מעשר מכל לפי שהיה כהן.
אם גם אברהם אבינו היה כהן מדוע הוא נתן את המעשרות שלו לכהן?

החזקוני (בראשית יד, כ) פירש להיפך:

ויתן לו מלכי צדק לאברהם מעשר מכל. מלכי צדק הועבר מן הכהונה ונתנה לאברהם לפי שהקדים אברהם להקב"ה בברכתו כדכתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק

וקצת קשה דמהגמ' (נדרים לב:) משמע שמלכי צדק עדיין היה כהן ורק מזרעו נלקחה כהונה.

שו"ר בפירוש הריב"א שכתב

י"מ זהו מלכי צדק שנתן המעשר לאברהם שהיה כהן כי בסוף דנדרי' מפר' שנטלה הכהונה ממלכי צדק על שבירך אברהם קודם שברכו הקדוש ברוך הוא ונתנה לאברהם כדכתיב אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. אמנם פרש"י דנתן לו קאי אאברהם ומ"מ לא קשיא דלא נטלה הכהונה ממנו אלא מזרעו כמו שמפרש בפרק דנדרים ומפיק לה מדכת' והוא כהן וגו' הוא כהן ואין זרעו כהן

ומשמע שסבר וקיבל שיש פנים לפרש לכאן ולכאן.

ושמא י"ל שכיון שהיה בדעת אברהם ליתן המעשר לו קודם לכן, שהרי עדיין לא היה כהן עד שמלכי צדק הקדים הברכה דכאן ונענש ע"ז, לכן נתן לו אברהם על אף שנעשה כהן עכשיו (בדומה קצת לעובדא דר' ספרא המוזכר בשאלתות (שאילתא לו) וציטטו רש"י (או יותר נכון הריב"ן) במכות כד.)
ושמא לא נעשה אברהם כהן עכשיו אלא ש'כהונה' ניתנה לבניו, כשם שרק זה נלקחה ממלכי צדק, כדמשמע פשטות דברי הגמ' הנ"ל (ע' לעיל), ועכ"פ בודאי לשיטת רש"י הוא כן.

והנה באמת משמע מהפסוקים שנתן מעשר כספים (שהרי השלל כלל הכל) ולמ"ד שרק מעשר תבואה מה"ת (ע' שו"ת יעב"ץ סס"ג) צריך לפרש שהיה כעין עירובי ת[חומין/בשילין] דרבנן, יומא כט:, והיה מקום לומר שמעשר כספים אין בו קשר לכהונה אלא לעניים, אבל מלכי צדק היה מלך ולא עני.

ובע"כ לרש"י צ"ל כמו הכסף משנה (מלכים ט, א) שכתב:

ואפשר לומר לדעת רבינו, דבאברהם לא אשכחן שעישר ממונו, והתם דוקא עישר השלל הבא לידו, ולא בתורת מעשר, אלא לפי שכבדו מלכי צדק בהוצאת לחם ויין וברכו ורצה לתת לו מעשר השלל