מורה צדק כתב:שמעתי פעם מחכם א' שכמה שהתינוק בוכה יותר, הוא יהיה יותר חכם (אבל זה גם אחרי הלידה),
שאלתי אותו מי מהילדים שלו בכה הכי הרבה, והוא התחיל לחשוב, אבל אז הוא עלה מה בכוונתי לדעת, וענה לי בחיוך שהוא מעדיף שלא לומר.
"...ואינו רוצה לצאת משם עד שמכהו ומכבה לו את הנר שהוא דלוק על ראשו ומוציאו לאויר העולם בעל כרחו מיד שוכח התינוק כל מה שראה ביציאתו וכל מה שהוא יודע ולמה התינוק בוכה ביציאתו על מה שאבד מקום הנחה והרוחה ועל העולם שיצא ממנו באותה שעה מתחלפים עליו שבעה עולמות..."
חכם באשי כתב:מורה צדק כתב:שמעתי פעם מחכם א' שכמה שהתינוק בוכה יותר, הוא יהיה יותר חכם (אבל זה גם אחרי הלידה),
שאלתי אותו מי מהילדים שלו בכה הכי הרבה, והוא התחיל לחשוב, אבל אז הוא עלה מה בכוונתי לדעת, וענה לי בחיוך שהוא מעדיף שלא לומר.
בספר אמרי פינחס לר"פ מקאריץ, כתוב, שהבכי מנקה את הלחות מהמוח, ובעקבות כך התינוק יחכים.
אבל זה כבר מצוי בספרים קדומים יותר, כדומני כבר בספרו של אבי הרלב"ג, שער השמים, וכנראה מקורו מחכמי האומות וכו'.
אך מדוע להסיט את האשכול משאלתי.
מישהו יודע מקור כתוב (+הפנייה ברורה...) לסיבה הנזכרת לבכיית התינוק?
מורה צדק כתב:חכם באשי כתב:מורה צדק כתב:שמעתי פעם מחכם א' שכמה שהתינוק בוכה יותר, הוא יהיה יותר חכם (אבל זה גם אחרי הלידה),
שאלתי אותו מי מהילדים שלו בכה הכי הרבה, והוא התחיל לחשוב, אבל אז הוא עלה מה בכוונתי לדעת, וענה לי בחיוך שהוא מעדיף שלא לומר.
בספר אמרי פינחס לר"פ מקאריץ, כתוב, שהבכי מנקה את הלחות מהמוח, ובעקבות כך התינוק יחכים.
אבל זה כבר מצוי בספרים קדומים יותר, כדומני כבר בספרו של אבי הרלב"ג, שער השמים, וכנראה מקורו מחכמי האומות וכו'.
אך מדוע להסיט את האשכול משאלתי.
מישהו יודע מקור כתוב (+הפנייה ברורה...) לסיבה הנזכרת לבכיית התינוק?
תודה על המקור.
האם זה גם במבוגרים?
חכם באשי כתב:בספר אמרי פינחס לר"פ מקאריץ, כתוב, שהבכי מנקה את הלחות מהמוח, ובעקבות כך התינוק יחכים.
אבל זה כבר מצוי בספרים קדומים יותר,
שמח תשמח כתב:לענ"ד דעתי, אפילו אם תמצאו בספרים הקדושים כל מיני רעיונות משונים. אין זה אלא בתורת אסמכתא בעלמא ואולי בתורת בדיחותא בעלמא, וכמובן שואינם עיקר.
אבל הטעם האמיתי שתינוק בוכה אחר הלידה הוא טבעי לחלוטין ואינו שייך לפורום הזה, מפני שהוא חש חוסר מנוחה, רעב, צמא. היציאה מרחם אמו הסיבה לו כאבים וחוסר נוחות גופנית. ועוד כיוצא בזה כיד הדמיון הטובה.
הענין של הבכי שמנקה את הלחות מהמוח מתקבל מסתבר מאד, ואין בזה סתירה כמובן למה שכתבתי לעיל.
אוצר החכמה כתב:המדרש מסביר למה מבחינה רוחנית העולם מתנהל כך שהתינוק בוכה בעת יצאתו ואין לזה שייכות לטעמים הטבעיים שעליהם דיבר שמח תשמח.
כותב כתב:התלונה על 'שמח תשמח' היתה, שמלשונו משמע שאינו מתיירא שמא יכוה וכו', וכאילו מה שמוצאים בספרים, הם "רעיונות משונים", "אסמכתא בעלמא", "בדיחותא בעלמא", וכו', חס מלהזכיר.
חכם באשי כתב:קלונימוס הזקן,
תודה על המקור המפורש
(ושהשאר ימשיכו להתגושש ביניהם...).
שמח תשמח כתב:כותב כתב:התלונה על 'שמח תשמח' היתה, שמלשונו משמע שאינו מתיירא שמא יכוה וכו', וכאילו מה שמוצאים בספרים, הם "רעיונות משונים", "אסמכתא בעלמא", "בדיחותא בעלמא", וכו', חס מלהזכיר.
מלשוני משמע שאיני מתיירא שמא אכווה? על זה התלונה?
לא ידעתי שאי אפשר לומר רעיון משונה על דברי חז"ל?
לא ידעתי שאי אפשר לומר אסמכתא בעלמא?
ואפילו בדיחותא לא ידעתי שאסור לומר.
אז קודם כל תאמר לי מה המקורות שלך לאיסורים הללו, ואדרבה אם תביא מקורות ראויים לדבריך, אחזור בי מלשוני הנ"ל.
עריכה קטנה, שלא יובן לא נכון. אני לא פסקתי שדברי חז"ל משונים. אני אמרתי שאם נמצא דברי חז"ל משונים בעניין זה, אז ההסבר הוא שזה אסמכתא בעלמא, דהיינו שאינו הטעם הפשוט.
מעיין כתב:שמח תשמח כתב:כותב כתב:התלונה על 'שמח תשמח' היתה, שמלשונו משמע שאינו מתיירא שמא יכוה וכו', וכאילו מה שמוצאים בספרים, הם "רעיונות משונים", "אסמכתא בעלמא", "בדיחותא בעלמא", וכו', חס מלהזכיר.
מלשוני משמע שאיני מתיירא שמא אכווה? על זה התלונה?
לא ידעתי שאי אפשר לומר רעיון משונה על דברי חז"ל?
לא ידעתי שאי אפשר לומר אסמכתא בעלמא?
ואפילו בדיחותא לא ידעתי שאסור לומר.
אז קודם כל תאמר לי מה המקורות שלך לאיסורים הללו, ואדרבה אם תביא מקורות ראויים לדבריך, אחזור בי מלשוני הנ"ל.
עריכה קטנה, שלא יובן לא נכון. אני לא פסקתי שדברי חז"ל משונים. אני אמרתי שאם נמצא דברי חז"ל משונים בעניין זה, אז ההסבר הוא שזה אסמכתא בעלמא, דהיינו שאינו הטעם הפשוט.
חכם הזהר בדבריך, המהר"ל אם שהסביר ברוב המקומות דברי חז"ל שלא על פי פשוטן, כתב בכמה מקומות שהן הן הדברים שהיו צריכין לדבר ולכתוב, והוא אמיתות ופשטות הענין... וכדומה בדברים אלו
שמח תשמח כתב:חכם באשי כתב:קלונימוס הזקן,
תודה על המקור המפורש
(ושהשאר ימשיכו להתגושש ביניהם...).
לא הבנתי, הרי אין כאן שום מקור מפורש. לא כתוב שהוא בוכה בגלל שהפסיק ללמוד עם המלאך. אלא בגלל שאבד מקום הנחה והרווחה.
שמח תשמח כתב:איני מבין איזה סתירה לדברי מצאת בדברי המהר"ל.
מעיין כתב:שמח תשמח כתב:איני מבין איזה סתירה לדברי מצאת בדברי המהר"ל.
עיין בכל הספר באר הגולה, ותראה, וגם תתבונן באיזה אש קודש כותב דבריו, ותבין עם מה אתה משחק.
יאיר כתב:אין דיעה שהתינוק בוכה משום שהמלאך מכהו על פיו כדי לשכחו את התורה שלימדו?
ולשתי הדיעות מעניין מדוע תינוק גוי בוכה גם..וכי לומד את התורה?
יאיר כתב:יאיר כתב:אין דיעה שהתינוק בוכה משום שהמלאך מכהו על פיו כדי לשכחו את התורה שלימדו?
ולשתי הדיעות מעניין מדוע תינוק גוי בוכה גם..וכי לומד את התורה?
מצאתי זה:
http://www.otzar.org/crops/1002141583656689091094.html
שמח תשמח כתב:מעיין כתב:שמח תשמח כתב:איני מבין איזה סתירה לדברי מצאת בדברי המהר"ל.
עיין בכל הספר באר הגולה, ותראה, וגם תתבונן באיזה אש קודש כותב דבריו, ותבין עם מה אתה משחק.
מעיין אני לא אעיין שם. ואני לא משחק. תפסיק לאיים ולהפחיד אותי.
ואם היית מעיין בהודעתי הקודמת, היית רואה שאין בכלל חז"ל כזה. לכן כל טענותיך ממילא נפלו לבירא.
מעיין כתב:אם רצונך להתלמד מאת רבשכבה"ג המהר"ל ובפרט בענינים אלו , ובפרט בספר זה [באר הגולה] שכל הספר מיוסד על זה [גם פירוש ענין 'אסמכתא' מבואר שם באר היטיב], תעיין [לכשתפנה...], ואם רצונך להשאר בטעותך ובהשקפת עולמך [אינני יודע ממי קבלת..] בכל הכבוד, ואתה תפסיד.
קלונימוס הזקן כתב:ילקוט שמעוני פרשת פקודי:"...ואינו רוצה לצאת משם עד שמכהו ומכבה לו את הנר שהוא דלוק על ראשו ומוציאו לאויר העולם בעל כרחו מיד שוכח התינוק כל מה שראה ביציאתו וכל מה שהוא יודע ולמה התינוק בוכה ביציאתו על מה שאבד מקום הנחה והרוחה ועל העולם שיצא ממנו באותה שעה מתחלפים עליו שבעה עולמות..."
זקן ששכח כתב:קלונימוס הזקן כתב:ילקוט שמעוני פרשת פקודי:"...ואינו רוצה לצאת משם עד שמכהו ומכבה לו את הנר שהוא דלוק על ראשו ומוציאו לאויר העולם בעל כרחו מיד שוכח התינוק כל מה שראה ביציאתו וכל מה שהוא יודע ולמה התינוק בוכה ביציאתו על מה שאבד מקום הנחה והרוחה ועל העולם שיצא ממנו באותה שעה מתחלפים עליו שבעה עולמות..."
האם בוכה משום דמזליה חזי? שהרי כרגע אין לו עדיין הבנה בטורח וקושי או במנוחה והרווחה.
יאיר כתב:נכון, אך שם א"א לפרש כמו שפירשת על הרווחה והנחה.
זקן ששכח כתב:ש"ת,
לא הבנתי. האם סבור אתה שברגע הלידה לוחש אי מי לתינוק שמעתה הוא מגיע לנוה התלאות?
איפוא הוא מרגיש בגשמיות שעד עתה היתה הרווחה ומעתה יגון ואנחה?!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: א. חיים, ישבב הסופר ו־ 376 אורחים