להלן שיר שנכתב אודות מה שארע באור לז' מרחשון תשע"ב, וחזר ונשנה בליל ז' מרחשון דשנת השמיטה תשע"ה, שבשעת תפילת ערבית החל הגשם (בירושלים).
והשנה (תשע"ח) גם משמשו הגשמים ומיהרו לבוא בזמן ברכה - ליל שבת הסמוך לבקשת הגשמים שהתחילה בליל ו'.
עוד הם מדברים…
קולות רועמים
עֲלֵי סְלָעייך,
בְּזָקִים מְסַמְאִים
מאירים אבנייך
וּפָחַד...
וְרָחַב לְבבֵךְ-
על כי מיהרו שָמַיִיךְ -
מַלֵא שְאֵלַת
ניב בָּנייךְ
***
הלילה ירד ללא צבע
אור שביעי בחשוון,
מדן ועד באר שבע
הכאות בעמוד החזן…
אך חלפה שעה קלה
מתפילת מעריב עֲרָבִים,
כחתן לקראת כלה
שֶפֶך מים נִמְלאוּ גֵבים…
הַאֲזִינוּ השמים
כי אתם עֵדים!
ואתם מגידים
מעשה ידי צדיקים.
***
ואתְּ, ארץ חמדה
שאי שלום בנייך
המִתאוים רְאוֹת
ברכת נהרייך
חֲזִי מעשרות ותרומות
בדקדוק הלכות וחומרות
הִשְתַּאִי לִגְבוּרַת השמיטות
ואז,
תרצי שבתות…
גדול יום הגשמים
לָךְ דודךְ האיר פנים
לעמךְ, נֵס הֵרִים
מי גוי אשר לו אלקים קרובים…
אכן אב מסתתר
נשקף בעד שער,
מביט בשקט חודר
נתגלה בעין סער…
***
ופתאום, ינוסו צללייך
לב לפה לא נגלָה…
חכּי חכּי
לו
כי קרוב יום גאולה.
______________________________________________________________________________
ביאור ומקורות
ופחד. מיראת הקולות והברקים.
ורחב לבבך. אך לבסוף רחב לבבך כי הביאו הקולות מטר.
הכאות בעמוד החזן. המנהג לדפוק לפני תפילת העמידה, להזכיר אמירת ותן טל ומטר.
כחתן היוצא לקראת כלה. תענית ו: מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה.
ואתם מגידים מעשה ידי צדיקים. כתובות ה. מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד? הרקיע, ומאי ניהו, מטר. פרש"י שהרקיע מעיד עליהם לבריות שהם צדיקים שמתפללין על הגשמים ומטר יורד.
חזי מעשרות ותרומות. תענית ז: אין הגשמים נעצרים אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות.
השתאי לגבורת השמיטות. תנחומא ויקרא פ"א: "אלו שומרי שביעית ולמה נקרא שמם גבורי כח רואה ששדהו מופקרת ואילנותיו מופקרים והסייגים מפורצים ורואה פירותיו נאכלים וכובש את יצרו ואינו מדבר".
ואז תרצי שבתות. כנגד הנאמר ויקרא כו, לד: "אז תרצה הארץ את שבתותיה", כאשר לא שמרו שמיטה, ועתה רבים שומרים אותה.
מי גוי אשר לו אלקים קרובים. המשך הפסוק: "כה' אלקינו בכל קראנו אליו".
אב מסתתר נשקף בעד שער. מפתח של גשמים לא נמסר בידי שליח, וכשיורד גשם הוא בעצמו כביכול נעמד ליד השער ופתח אותו.
ינוסו צללייך. תענית ח: גדול יום הגשמים שאפי' גייסות פוסקות בו. ושם ז: אין הגשמים יורדים אא"כ נמחלו עוונותיהם של ישראל.
לב לפה לא נגלה. סנהדרין צט. כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה, מאי יום נקם בלבי, אמר רבי יוחנן ללבי גליתי לאבריי לא גליתי.
כי קרוב יום גאולה. תענית ז: גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה בו.