אשכול אביעה חידות

ציפורן · הודעהעל ידי **ציפורן** » א' אוקטובר 01, 2017 10:42 am

אולי כבר נשאל כאן בעבר:
פסוק הנאמר כל יום פעם אחת.
מלבד,יום אחד שנאמר פעמיים
ויום אחד שלא נאמר בכלל.

קראקובער

קראקובער כתב:
משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.

חנן בן צלף, מוזכר בנחמיה (ג:ל') אחד מבוני חומת ירושלים,
צלף הוא מאכל וגם מקובל מאוד ברפואה העממית הערבית כתרופה לטיפול בליקויי שמיעה, בשיגרון, בעקרות נשים, בפצעים פתוחים ומזוהמים , בסוכרת, בכאב שיניים ובמחלות חזה.

חנן הוא שם חכם: חנן בן אבשלום, חנן המצרי, חנן הנחבא ועוד ועוד.

אחוי ליה צלף...

עוד תשובה: רמי בר תמרי, בחולין ק"י מבואר שהיה חכם חריף ועל סגולות הרפואיות של תמרים אין צורך להרחיב.

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » א' אוקטובר 01, 2017 5:33 pm

עזריאל ברגר כתב:
מענה איש כתב:היכן מצינו קרבן בים?

בספר יונה?

נכון

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » א' אוקטובר 01, 2017 5:34 pm

היכן מוזכרת לראשונה המילה רשיון?

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » א' אוקטובר 01, 2017 5:38 pm

מענה איש כתב:היכן מוזכרת לראשונה המילה רשיון?

עזרא ג ז: כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם.
נתעוררת לכך בעקבות "שואגים בתפלה ומבקשים רשיון".

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » א' אוקטובר 01, 2017 6:50 pm

קאצ'קלה כתב:
מענה איש כתב:היכן מוזכרת לראשונה המילה רשיון?

עזרא ג ז: כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם.
נתעוררת לכך בעקבות "שואגים בתפלה ומבקשים רשיון".

יש''כ

התעוררתי לזה בעקבות
"ידברו ואכן ברשיונך"
מתוך רשות לקדושה שחרית מריה''ל (ראה במחזורי הספרדים)

סתם היה נדמה לי שהמילה רשיון זה משהו מהחדש

הגיון ליבי

עזריאל ברגר כתב:
הגיון ליבי כתב:היכי תימצי: איש ישראל שעובר עליו יום השבת ולא יחול עליו השבת.

ילמדנו רבינו?

יוהכ"פ שחל בשבת וקיבל עליו תוספת יוהכ"פ ולא תוספת שבת, דעת החלקת יואב סימן ל' ששוב לא תחול עליו שבת משום 'אין איסור חל על איסור'.
והוא חידוש גדול. סליחה על האיחור, לא היתה באפשרותי להגיב ע"ע

מנצפך · הודעהעל ידי **מנצפך** » ג' אוקטובר 03, 2017 7:24 pm

ציפורן כתב:אולי כבר נשאל כאן בעבר:
פסוק הנאמר כל יום פעם אחת.
מלבד,יום אחד שנאמר פעמיים
ויום אחד שלא נאמר בכלל.

שמואל א' ב ב?
או שמא ישעיה נט כא (תפילת ער"ח סיון)?

עזריאל ברגר

מנצפך כתב:
ציפורן כתב:אולי כבר נשאל כאן בעבר:
פסוק הנאמר כל יום פעם אחת.
מלבד,יום אחד שנאמר פעמיים
ויום אחד שלא נאמר בכלל.

שמואל א' ב ב?
או שמא ישעיה נט כא (תפילת ער"ח סיון)?

יפה!
(אם כי הראשון איננו למנהגנו, שמשלימים זאת אחרי נעילה)

קראקובער

איך יתכן שני אנשים שגרים באותו מקום ולאחד זמן החיתום שלו יהיה בזאת חנוכה ולהשני ביום שלאחריו?

רמז: קשור להושענא רבה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ש' אוקטובר 14, 2017 8:47 pm

הכלל 'הכל כמנהג המדינה' מוכר מאוד בעניני ממונות.

היכן מצינו כלל זה לגבי ענין איסורי מובהק שאין לו כל זיקה לממון?

סוקולקה · הודעהעל ידי **סוקולקה** » ש' אוקטובר 14, 2017 10:42 pm

ציפורן כתב:אולי כבר נשאל כאן בעבר:
פסוק הנאמר כל יום פעם אחת.
מלבד,יום אחד שנאמר פעמיים
ויום אחד שלא נאמר בכלל.

שאלתי את החידה הזאת במשפחה וקיבלתי תשובה נוספת, לילדים:
"המלאך הגואל..." : שמחת תורה / ליל שימורים

עזריאל ברגר

סוקולקה כתב:
ציפורן כתב:אולי כבר נשאל כאן בעבר:
פסוק הנאמר כל יום פעם אחת.
מלבד,יום אחד שנאמר פעמיים
ויום אחד שלא נאמר בכלל.

שאלתי את החידה הזאת במשפחה וקיבלתי תשובה נוספת, לילדים:
"המלאך הגואל..." : שמחת תורה / ליל שימורים

ומה עם פרשת ויחי?
ויש אומרים אותו בכל שבוע ב"ויתן לך".

סוקולקה · הודעהעל ידי **סוקולקה** » א' אוקטובר 15, 2017 12:03 am

יש גם לומדים את הנ"ך כל יום, וגם תפילת השל"ה זה רק מנהג... יוצא שהמקרה שעונה לחידה הזאת הכי הרבה זה אכן ילדים ב"המלאך הגואל"

חיים סגל

דרומי כתב:הכלל 'הכל כמנהג המדינה' מוכר מאוד בעניני ממונות.

היכן מצינו כלל זה לגבי ענין איסורי מובהק שאין לו כל זיקה לממון?

'איסורי' דווקא או גם 'מצוה'?
כי יש את 'מקום שנהגו לכפול... הכל כמנהג המדינה' במשנה בסוכה

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' אוקטובר 18, 2017 12:18 pm

איסור ממש.

עזריאל ברגר

קראקובער כתב:איך יתכן שני אנשים שגרים באותו מקום ולאחד זמן החיתום שלו יהיה בזאת חנוכה ולהשני ביום שלאחריו?

רמז: קשור להושענא רבה.

ילמדנו רבינו?

קראקובער

viewtopic.php?t=7162&start=40#p323479

עזריאל ברגר

קראקובער כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=7162&start=40#p323479

יפה...

עזריאל ברגר

דרומי כתב:איסור ממש.

ילמדנו רבינו?

קראקובער

לפי הירושלמי מובא בב"ח איזה סעודה אנחנו עושים ביום ראשון הבא? (א' לפרשת לך לך)

עזריאל ברגר

קראקובער כתב:לפי הירושלמי מובא בב"ח איזה סעודה אנחנו עושים ביום ראשון הבא? (א' לפרשת לך לך)

הובא בלוח עיתים לבינה דשבוע זה:

: IMG-20171020-WA0005.jpg (128.57 KiB) נצפה 13218 פעמים

קראקובער

סליחה, לא ידעתי...

עזריאל ברגר

11 בני אדם היו בתיבה, וכולם נזכרו בחומש-רש"י בראשית (8+1 בפ' נח, 1 בפ' לך, 1 בפ' וישלח).
האם יש עוד?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' אוקטובר 22, 2017 8:12 pm

היכן מצינו בתוך ספר ההלכות של הרמב"ם שתי 'תפילות' שהרמב"ם מתפלל תוך כדי הרצאת ההלכות?

רמז: תפלה אחת חיובית ותפלה אחת שלילית.

עזריאל ברגר

דרומי כתב:היכן מצינו בתוך ספר ההלכות של הרמב"ם שתי 'תפילות' שהרמב"ם מתפלל תוך כדי הרצאת ההלכות?

רמז: תפלה אחת חיובית ותפלה אחת שלילית.

1. בהלכות עבודת יום הכיפורים (א, ז).
2. בהלכות פרה אדומה (סופ"ג).
וכמדומני שיש בהם גירסאות שונות (עכ"פ בשני).

מביט ומבין

איך יתכן שבפועלה אחת שאדם עושה יצטרך לברך למעלה מעשרים ברכות?

קראקובער

משנה מפורשת בקידושין: ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות, ולקט אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה, ואמר הרי כלכם מקדשות לי בכלכלה זו, וקבלה אחת מהן על ידי כלן, ואמרו חכמים, אין האחיות מקדשות.

הא לך 21 ברכות...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' אוקטובר 26, 2017 8:00 pm

איך יתכן שאדם נידון בעקבות חטאו לעונש מסויים.

ואם עשה תשובה - משתנה דינו והוא מקבל עונש יותר חמור!

מנצפך · הודעהעל ידי **מנצפך** » ה' אוקטובר 26, 2017 8:17 pm

מביט ומבין כתב:איך יתכן שבפועלה אחת שאדם עושה יצטרך לברך למעלה מעשרים ברכות?

viewtopic.php?f=7&t=541&start=200#p30748

מביט ומבין

מנצפך כתב:
מביט ומבין כתב:איך יתכן שבפועלה אחת שאדם עושה יצטרך לברך למעלה מעשרים ברכות?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 200#p30748

לזאת התכוונתי

עזריאל ברגר

דרומי כתב:איך יתכן שאדם נידון בעקבות חטאו לעונש מסויים.

ואם עשה תשובה - משתנה דינו והוא מקבל עונש יותר חמור!

לדעת הרמב"ם, יהיה העונש הגופני יותר חמור, אבל בממון ובפרטים נוספים - יוקל הדין.

קראקובער

דרומי כתב:איך יתכן שאדם נידון בעקבות חטאו לעונש מסויים.

ואם עשה תשובה - משתנה דינו והוא מקבל עונש יותר חמור!

ע"ד החידוד לפי הראב"ד שערל חייב על כל רגע כרת לפי רבי נחוניא בן הקנה שגם חייבים כריתות פוטרים יפטור א"ע ממלקות ואם מל את עצמו יתחייב למפרע...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' אוקטובר 26, 2017 10:00 pm

התכוונתי לדברי הר' עזריאל וייש"כ

הצבי · הודעהעל ידי **הצבי** » ה' אוקטובר 26, 2017 11:29 pm

דרומי כתב:איך יתכן שאדם נידון בעקבות חטאו לעונש מסויים.

ואם עשה תשובה - משתנה דינו והוא מקבל עונש יותר חמור!

כשכפר בפקדון [או בגזל] ונשבע לשקר, אם באו עדים שנשבע בשקר משלם רק הקרן, אבל אם עשה תשובה והודה מוסיף חומש וקרבן אשם. [גם אם מודה אחר שנפסק דינו לשלם קרן ע"פ עדים]

שומע כעונה

דרומי כתב:הכלל 'הכל כמנהג המדינה' מוכר מאוד בעניני ממונות.

היכן מצינו כלל זה לגבי ענין איסורי מובהק שאין לו כל זיקה לממון?

כונת כבודו אולי לעניני צניעות עד כמה צריכה האשה לכסות רגליה וכדו'
וכן לענין לבוש האדם בתפילתו שתלוי במנהג המדינה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' אוקטובר 27, 2017 9:57 am

דומה לכך - התכוונתי לאיסור לא ילבש גבר שמלת אשה ולא תעדה אשה עדי איש, שעליו כותב הרמב"ם במפורש (הל' עבודה זרה פי"ב ה"י): "הכל כמנהג המדינה"

עזריאל ברגר

הצבי כתב:
דרומי כתב:איך יתכן שאדם נידון בעקבות חטאו לעונש מסויים.

ואם עשה תשובה - משתנה דינו והוא מקבל עונש יותר חמור!

כשכפר בפקדון [או בגזל] ונשבע לשקר, אם באו עדים שנשבע בשקר משלם רק הקרן, אבל אם עשה תשובה והודה מוסיף חומש וקרבן אשם. [גם אם מודה אחר שנפסק דינו לשלם קרן ע"פ עדים]

זה לא עונש אלא כפרה.

עזריאל ברגר

עזריאל ברגר כתב:11 בני אדם היו בתיבה, וכולם נזכרו בחומש-רש"י בראשית (8+1 בפ' נח, 1 בפ' לך, 1 בפ' וישלח).
האם יש עוד?

משה ותיבתו מוזכרים ברש"י פ' נח.
שרה היתה בתיבה בתחילת פרשת לך לך (לא "במזוודה" כמו שאומרות הגננות), ודינה בפרשת וישלח.

קראקובער

עזריאל ברגר כתב:
עזריאל ברגר כתב:11 בני אדם היו בתיבה, וכולם נזכרו בחומש-רש"י בראשית (8+1 בפ' נח, 1 בפ' לך, 1 בפ' וישלח).
האם יש עוד?

משה ותיבתו מוזכרים ברש"י פ' נח.
שרה היתה בתיבה בתחילת פרשת לך לך (לא "במזוודה" כמו שאומרות הגננות), ודינה בפרשת וישלח.

הנביא הושע, מובא ברש"י בפסוק הראשון עה"ת אם כי זה רק דבוק לתיבה ולא בתוכה..

פורום אוצר החכמה

מי מחובר