בקשת חומר על מצות כיבוש וישוב אר"י

[ישא ברכה]

בעז"ה


אני עוסק בעז"ה בבירור מצות כיבוש וישוב אר"י (באופן עקרוני ובזה"ז), מי שברשותו חומר על ענינים אלו, אשמח אם יוכל להעלות כאן. (אין כוונתי לעלונים כמו קדושת ציון וכדו' אלא לבירורים רחבים יותר).

יש"כ

[מאיר סובל]

כיבוש אר"י בזמן הזה? היש מי שסובר כן וחולק על ג' שבועות?

[מעט דבש]

בענין כיבוש, יש על כך כמה וכמה אשכולות, עם דיונים (גם) תורניים:
viewtopic.php?p=159111#p159111
viewtopic.php?p=39333#p39333
viewtopic.php?p=287406#p287406
viewtopic.php?f=17&t=18896
viewtopic.php?f=17&t=17312
viewtopic.php?p=319003#p319003
viewtopic.php?f=17&t=30589


בענין ג' שבועות, אין צורך לציין; חפש 'שלש שבועות' או 'ג' שבועות' ותמצא נחת.

[מעט דבש]

וזה אשר מצאתי כעת:
"אגרות וכתבים" מהרב וולבה

מכתב תקמד

"מרן החזון איש זללה"ה הלך כידוע בשיטת הרמב"ן במצות ישוב א"י, והוא לא פסק גם במלחמת השחרור שהיא בגדר מלחמת מצוה. ואין שום מקום בעולם לחשוד בו ח"ו שהיתה לו דווקא בפסק זה 'נגיעה' פוליטית או אחרת, כי אם היקף כל הסוגיא שהביאו לידי דעתו, שהיא באמת 'דעת תורה אובייקטיבית'. ואין שום ספק, כי כל מי שלא הגיע לגדלותו בתורה, ולדבקותו העילאית בבוראו, הוא החשוד שאיננו אובייקטיבי בענין זה".

מכתב תקמה

"את החזון איש אני בעצמי שאלתי בזמן מלחמת השחרור, וזאת אשר השיב: 'מלחמת מצוה'? לא. אבל יתכן שיתהווה מצב שבהתקרבם אל ערינו אנו מחוייבים לצאת ולהגן'. אינני זוכר אם הוסיף בירור."

[בברכה המשולשת]

יש תשובה ארוכה בצי"א
ויעויין בדברי הגאון רבי יהודה גרשוני, במאמרו "עיונים בדיני מצוות התלויות בארץ", אור המזרח, חלק לו, בעמ' 230, ובהרחבה רבה בדברי הרה"ג מנשה יוסף הלוי מילר, בחוברתו "ארץ ישראל כיבושה וקדושתה", הוצאת ישיבת מרכז התורה, כסלו תשס"ג).

[פלוריש]

מצות ישוב א''י ומלחמה בעבורה בזמן הזה - הרב נתן בר חיים.PDF

(1.82 MiB) הורד 320 פעמים

[חיים ושלו']

בעז"ה


אני עוסק בעז"ה בבירור מצות כיבוש וישוב אר"י (באופן עקרוני ובזה"ז), מי שברשותו חומר על ענינים אלו, אשמח אם יוכל להעלות כאן. (אין כוונתי לעלונים כמו קדושת ציון וכדו' אלא לבירורים רחבים יותר).

יש"כ

כאן המקור הכי קדום שמדבר על כיבוש ארץ ישראל בזה"ז עי' שם יותר למעלה.

ועי' עוד כאן

[פרי יהושע]

אוסיף כאן שמועה ששמעתי בשם הרב הוטנר, שא"א לקרוא כיום למה שעשו בארץ מצות כיבוש, כיון ועיקרה בסילוק ע"ז מא"י.

[אוצר החכמה]

היש מקור לדבר מחודש זה?

[איש גלילי]

בעז"ה


אני עוסק בעז"ה בבירור מצות כיבוש וישוב אר"י (באופן עקרוני ובזה"ז), מי שברשותו חומר על ענינים אלו, אשמח אם יוכל להעלות כאן. (אין כוונתי לעלונים כמו קדושת ציון וכדו' אלא לבירורים רחבים יותר).

יש"כ

כאן המקור הכי קדום שמדבר על כיבוש ארץ ישראל בזה"ז עי' שם יותר למעלה.

ועי' עוד כאן

על אף שאכן משום מה העבירו את האשכול הזה לתוך אספקלריא, הרב יש"ב ביקש בסה"כ חומר ענייני בנושא, ולא מריבות בעניין, שע"ז יש כבר מספיק אשכולות.

[משה נטע]

היש מקור לדבר מחודש זה?

למה הוא מחודש? פתח ויואל מושה ועל הגאולה ועל התמורה ותמצא כמלא עין מראה מקומות לכך שעיקר מצוות כיבוש הארץ (בזמן שהייתה נוהגת) היא בעקירת ע"ז.

[אוצר החכמה]

לא רק שלא מצאתי אלא שכתוב שם להיפך. בסימן נב בעל הגאולה. כתב שהכיבוש כיבוש אבל לדעתו כיוון שעוברים בלאו על זה שלא ביערו יצא שכרם* בהפסדם.

*היינו דאיהו ס"ל שאין בזה בכלל מצווה בזמה"ז אבל בכל אופן איסור יש בזה.

אגב לא הבנתי כוונתו במה שכתב שם לצדד שיש דין לבער ע"ז לפני הכיבוש. איך יתכן זה אם לא כבשו איך יבערו?

[חיים ושלו']

בעז"ה


אני עוסק בעז"ה בבירור מצות כיבוש וישוב אר"י (באופן עקרוני ובזה"ז), מי שברשותו חומר על ענינים אלו, אשמח אם יוכל להעלות כאן. (אין כוונתי לעלונים כמו קדושת ציון וכדו' אלא לבירורים רחבים יותר).

יש"כ

כאן המקור הכי קדום שמדבר על כיבוש ארץ ישראל בזה"ז עי' שם יותר למעלה.

ועי' עוד כאן

על אף שאכן משום מה העבירו את האשכול הזה לתוך אספקלריא, הרב יש"ב ביקש בסה"כ חומר ענייני בנושא, ולא מריבות בעניין, שע"ז יש כבר מספיק אשכולות.

ירחם ה'. להראות מראי מקום לגמרא כבר נקרא מריבה.

[משה נטע]

לא רק שלא מצאתי אלא שכתוב שם להיפך. בסימן נב בעל הגאולה. כתב שהכיבוש כיבוש אבל לדעתו כיוון שעוברים בלאו על זה שלא ביערו יצא שכרם* בהפסדם.

*היינו דאיהו ס"ל שאין בזה בכלל מצווה בזמה"ז אבל בכל אופן איסור יש בזה.

אגב לא הבנתי כוונתו במה שכתב שם לצדד שיש דין לבער ע"ז לפני הכיבוש. איך יתכן זה אם לא כבשו איך יבערו?

בדקתי והוא טעות, ואכן כדבריך שהכיבוש לא תלוי בעקירת ע"ז.
ואולי המקור לזה הוא מכל האזהרות התורה על כך שבכיבוש הארץ יש לעקור עבודה זרה משם ושהכנענים טימאו את הארץ במעשיהם, וכמו שרביה"ק מסאטמאר כותב שבא"י צריכים לעקור הע"ז גם כשלא בידם. אבל מקור מפורש לא מצאתי.
ולגבי מה שהקשת בזה אינו קשה כלל, שזה מדובר בזמן שעקירת ע"ז הוא בגדר האפשרי אז צריכים לעקרה קודם שכובשים אפילו ולא רק לאחר הכיבוש. ורביה"ק בעצמו בויואל משה (פרק כ"ב, סימן צ"ח באמצע) כותב שמזה שכיום איננו יכולים לעקור ע"ז (בגלל החוק הבינלאומי וכדומה) מוכח שלא הגחע זמן הגאולה וכיבוש הארץ שצריך להעשות רק אחרי עקירת הע"ז.

[קו ירוק]

היש מקור לדבר מחודש זה?

הגם שמתברר שהרב הוטנר לא אמר בדיוק כך, אבל לדעת הרמב"ם כל המצווה הוא רק סילוק ז' עממין מא"י, וא"כ זה משום 'למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות' ותו לא.
אבל יתכן שגם לדעת הרמב"ם יש מצוה דאו' לשבת בא"י, ועכ"פ ההלכה ודאי לא כהרמב"ם בזה אלא כהרמב"ן וכמש"כ החזו"א שמצוות ישוב א"י בזה"ז הוכרעה.

[אליעזר בלוי]

היש מקור לדבר מחודש זה?

הגם שמתברר שהרב הוטנר לא אמר בדיוק כך, אבל לדעת הרמב"ם כל המצווה הוא רק סילוק ז' עממין מא"י, וא"כ זה משום 'למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות' ותו לא.
אבל יתכן שגם לדעת הרמב"ם יש מצוה דאו' לשבת בא"י, ועכ"פ ההלכה ודאי לא כהרמב"ם בזה אלא כהרמב"ן וכמש"כ החזו"א שמצוות ישוב א"י בזה"ז הוכרעה.

היכן כתב החזוא כן?

[אוצר החכמה]

ולגבי מה שהקשת בזה אינו קשה כלל, שזה מדובר בזמן שעקירת ע"ז הוא בגדר האפשרי אז צריכים לעקרה קודם שכובשים אפילו ולא רק לאחר הכיבוש. ורביה"ק בעצמו בויואל משה (פרק כ"ב, סימן צ"ח באמצע) כותב שמזה שכיום איננו יכולים לעקור ע"ז (בגלל החוק הבינלאומי וכדומה) מוכח שלא הגחע זמן הגאולה וכיבוש הארץ שצריך להעשות רק אחרי עקירת הע"ז.

לא הבנתי מה כתבת. אני שאלתי שאלה פשוטה. הכנענים שולטים בגזר. בתוך העיר יש מקדש לעשתורת. באים יהושע וכל ישראל ומה עושים?
לפי הבנתי כובשים את העיר ואז מבערים את הע"ז.
לפי מש"כ שם קודם מבערים ואח"כ כובשים, אבל איך הם יכולים בלי לכבוש את העיר להכנס לעיר ולבער את הע"ז הלא הכנענים ימנעו את זה ?

[קו ירוק]

היש מקור לדבר מחודש זה?

הגם שמתברר שהרב הוטנר לא אמר בדיוק כך, אבל לדעת הרמב"ם כל המצווה הוא רק סילוק ז' עממין מא"י, וא"כ זה משום 'למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות' ותו לא.
אבל יתכן שגם לדעת הרמב"ם יש מצוה דאו' לשבת בא"י, ועכ"פ ההלכה ודאי לא כהרמב"ם בזה אלא כהרמב"ן וכמש"כ החזו"א שמצוות ישוב א"י בזה"ז הוכרעה.

היכן כתב החזוא כן?

החזו"א בקובץ אגרות ח"א, קע"ה: ומצות א"י הוכרעה ע"י הרמב"ם והרמב"ן וש"פ.
ואמנם אינני יודע מה כוונתו 'הרמב"ם'. שהרי הרמב"ם לא מנאה כמצווה אלא רק את סילוק ז' עממין בלבד.
ואולי מה שכתב הרמב"ם שאסור לצאת מא"י, הוא עצמו החיוב לשבת בה. (ואף שראיתי בויואל משה ועוד שמחלקים שזה מצד קיום המצוות ולא מצד מצוות דירה, אלא שאפשר שלדעת החזו"א היא היא, ופשיטא ליה שחיוב המצוות שבה היא החיוב לדור בה, ושלזה גם הרמב"ם יסכים, והיא תיכלל במצוות סילוק ז' עממין, אבל לא כמצווה בפנ"ע).

[אוצר החכמה]

ולגבי מה שהקשת בזה אינו קשה כלל, שזה מדובר בזמן שעקירת ע"ז הוא בגדר האפשרי אז צריכים לעקרה קודם שכובשים אפילו ולא רק לאחר הכיבוש. ורביה"ק בעצמו בויואל משה (פרק כ"ב, סימן צ"ח באמצע) כותב שמזה שכיום איננו יכולים לעקור ע"ז (בגלל החוק הבינלאומי וכדומה) מוכח שלא הגחע זמן הגאולה וכיבוש הארץ שצריך להעשות רק אחרי עקירת הע"ז.

לא הבנתי מה כתבת. אני שאלתי שאלה פשוטה. הכנענים שולטים בגזר. בתוך העיר יש מקדש לעשתורת. באים יהושע וכל ישראל ומה עושים?
לפי הבנתי כובשים את העיר ואז מבערים את הע"ז.
לפי מש"כ שם קודם מבערים ואח"כ כובשים, אבל איך הם יכולים בלי לכבוש את העיר להכנס לעיר ולבער את הע"ז הלא הכנענים ימנעו את זה ?

הסתכלתי שוב בעל הגאולה והוא לא התכוון לזה. הוא מביא את הגמרא בע"ז שמייד עם תחילת הכיבוש מגדעין (זה נקרא גידוע קודם לכיבוש) ורק אחרי סיום הכיבוש משרשין ולפי זה הוא טוען שמי שלא מגדע עם תחילת הכיבוש גם כיבושו אינו ע"פ תורה. אפשר בהחלט להתווכח עם המסקנה הזאת. אבל לשאלה שלי אין מקום כי לא התכוון לזה.

[אנא עבדא]

"אגרת מענה חכם" מרבי יואל כהן שליט"א
https://app.box.com/s/dpwh2ppffmxgm63em3t4fbn0v2q6pxve

[מביט ומבין]

הנה עוד אשכול
viewtopic.php?f=19&t=13805#p409904
ראה גם תגובות בהמשך

[מביט ומבין]

הנה עוד אשכול
viewtopic.php?f=19&t=13805#p409904
ראה גם תגובות בהמשך

גם בעמוד השני

[ההוא גברא]

נדמה לי שבתשובת הגרי"ש אלישיב לר"י שילת כתוב שמלחמת יו"כ היא מלחמת מצוה.
(ואין בזה סתירה לחזו"א. בתחילה לא היו צריכים להקים מדינה ולפתוח במלחמה ולכן לא היתה מלחמת מצוה אבל מלחמה בגוים שבאו עלינו היא מלחמת מצוה, עיין סוטה שם)

[עקביה]

מכתב תקמה

"את החזון איש אני בעצמי שאלתי בזמן מלחמת השחרור, וזאת אשר השיב: 'מלחמת מצוה'? לא. אבל יתכן שיתהווה מצב שבהתקרבם אל ערינו אנו מחוייבים לצאת ולהגן'. אינני זוכר אם הוסיף בירור."

בביאור העניין נ"ל, נניח שהגויים מתכננים פוגרום בעיירה יהודית בפולין ח"ו היל"ת, ויהודי העיירה נערכים להילחם על הגנתם, האם זו מלחמת מצווה?
לענ"ד התשובה היא לא. זה וודאי פיקו"נ הדוחה את כל התורה, אבל אין זה קשור להגדרת מלחמת מצווה הנוגעת בעיקר לחובותיו/זכויותיו של מלך ישראל.
אולי כך סבר החזו"א, שבמדינת ישראל לא שייך לדבר על מלחמת מצווה, אלא לכל היותר על פיקו"נ ככל הצלת נפשות.