"מרן החזון איש זללה"ה הלך כידוע בשיטת הרמב"ן במצות ישוב א"י, והוא לא פסק גם במלחמת השחרור שהיא בגדר מלחמת מצוה. ואין שום מקום בעולם לחשוד בו ח"ו שהיתה לו דווקא בפסק זה 'נגיעה' פוליטית או אחרת, כי אם היקף כל הסוגיא שהביאו לידי דעתו, שהיא באמת 'דעת תורה אובייקטיבית'. ואין שום ספק, כי כל מי שלא הגיע לגדלותו בתורה, ולדבקותו העילאית בבוראו, הוא החשוד שאיננו אובייקטיבי בענין זה".
"את החזון איש אני בעצמי שאלתי בזמן מלחמת השחרור, וזאת אשר השיב: 'מלחמת מצוה'? לא. אבל יתכן שיתהווה מצב שבהתקרבם אל ערינו אנו מחוייבים לצאת ולהגן'. אינני זוכר אם הוסיף בירור."
ישא ברכה כתב:בעז"ה
אני עוסק בעז"ה בבירור מצות כיבוש וישוב אר"י (באופן עקרוני ובזה"ז), מי שברשותו חומר על ענינים אלו, אשמח אם יוכל להעלות כאן. (אין כוונתי לעלונים כמו קדושת ציון וכדו' אלא לבירורים רחבים יותר).
יש"כ
חיים ושלו' כתב:ישא ברכה כתב:בעז"ה
אני עוסק בעז"ה בבירור מצות כיבוש וישוב אר"י (באופן עקרוני ובזה"ז), מי שברשותו חומר על ענינים אלו, אשמח אם יוכל להעלות כאן. (אין כוונתי לעלונים כמו קדושת ציון וכדו' אלא לבירורים רחבים יותר).
יש"כ
כאן המקור הכי קדום שמדבר על כיבוש ארץ ישראל בזה"ז עי' שם יותר למעלה.
ועי' עוד כאן
אוצר החכמה כתב:היש מקור לדבר מחודש זה?
איש גלילי כתב:חיים ושלו' כתב:ישא ברכה כתב:בעז"ה
אני עוסק בעז"ה בבירור מצות כיבוש וישוב אר"י (באופן עקרוני ובזה"ז), מי שברשותו חומר על ענינים אלו, אשמח אם יוכל להעלות כאן. (אין כוונתי לעלונים כמו קדושת ציון וכדו' אלא לבירורים רחבים יותר).
יש"כ
כאן המקור הכי קדום שמדבר על כיבוש ארץ ישראל בזה"ז עי' שם יותר למעלה.
ועי' עוד כאן
על אף שאכן משום מה העבירו את האשכול הזה לתוך אספקלריא, הרב יש"ב ביקש בסה"כ חומר ענייני בנושא, ולא מריבות בעניין, שע"ז יש כבר מספיק אשכולות.
אוצר החכמה כתב:לא רק שלא מצאתי אלא שכתוב שם להיפך. בסימן נב בעל הגאולה. כתב שהכיבוש כיבוש אבל לדעתו כיוון שעוברים בלאו על זה שלא ביערו יצא שכרם* בהפסדם.
*היינו דאיהו ס"ל שאין בזה בכלל מצווה בזמה"ז אבל בכל אופן איסור יש בזה.
אגב לא הבנתי כוונתו במה שכתב שם לצדד שיש דין לבער ע"ז לפני הכיבוש. איך יתכן זה אם לא כבשו איך יבערו?
אוצר החכמה כתב:היש מקור לדבר מחודש זה?
קו ירוק כתב:אוצר החכמה כתב:היש מקור לדבר מחודש זה?
הגם שמתברר שהרב הוטנר לא אמר בדיוק כך, אבל לדעת הרמב"ם כל המצווה הוא רק סילוק ז' עממין מא"י, וא"כ זה משום 'למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות' ותו לא.
אבל יתכן שגם לדעת הרמב"ם יש מצוה דאו' לשבת בא"י, ועכ"פ ההלכה ודאי לא כהרמב"ם בזה אלא כהרמב"ן וכמש"כ החזו"א שמצוות ישוב א"י בזה"ז הוכרעה.
משה נטע כתב:ולגבי מה שהקשת בזה אינו קשה כלל, שזה מדובר בזמן שעקירת ע"ז הוא בגדר האפשרי אז צריכים לעקרה קודם שכובשים אפילו ולא רק לאחר הכיבוש. ורביה"ק בעצמו בויואל משה (פרק כ"ב, סימן צ"ח באמצע) כותב שמזה שכיום איננו יכולים לעקור ע"ז (בגלל החוק הבינלאומי וכדומה) מוכח שלא הגחע זמן הגאולה וכיבוש הארץ שצריך להעשות רק אחרי עקירת הע"ז.
אליעזר בלוי כתב:קו ירוק כתב:אוצר החכמה כתב:היש מקור לדבר מחודש זה?
הגם שמתברר שהרב הוטנר לא אמר בדיוק כך, אבל לדעת הרמב"ם כל המצווה הוא רק סילוק ז' עממין מא"י, וא"כ זה משום 'למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות' ותו לא.
אבל יתכן שגם לדעת הרמב"ם יש מצוה דאו' לשבת בא"י, ועכ"פ ההלכה ודאי לא כהרמב"ם בזה אלא כהרמב"ן וכמש"כ החזו"א שמצוות ישוב א"י בזה"ז הוכרעה.
היכן כתב החזוא כן?
אוצר החכמה כתב:משה נטע כתב:ולגבי מה שהקשת בזה אינו קשה כלל, שזה מדובר בזמן שעקירת ע"ז הוא בגדר האפשרי אז צריכים לעקרה קודם שכובשים אפילו ולא רק לאחר הכיבוש. ורביה"ק בעצמו בויואל משה (פרק כ"ב, סימן צ"ח באמצע) כותב שמזה שכיום איננו יכולים לעקור ע"ז (בגלל החוק הבינלאומי וכדומה) מוכח שלא הגחע זמן הגאולה וכיבוש הארץ שצריך להעשות רק אחרי עקירת הע"ז.
לא הבנתי מה כתבת. אני שאלתי שאלה פשוטה. הכנענים שולטים בגזר. בתוך העיר יש מקדש לעשתורת. באים יהושע וכל ישראל ומה עושים?
לפי הבנתי כובשים את העיר ואז מבערים את הע"ז.
לפי מש"כ שם קודם מבערים ואח"כ כובשים, אבל איך הם יכולים בלי לכבוש את העיר להכנס לעיר ולבער את הע"ז הלא הכנענים ימנעו את זה ?
מעט דבש כתב:מכתב תקמה"את החזון איש אני בעצמי שאלתי בזמן מלחמת השחרור, וזאת אשר השיב: 'מלחמת מצוה'? לא. אבל יתכן שיתהווה מצב שבהתקרבם אל ערינו אנו מחוייבים לצאת ולהגן'. אינני זוכר אם הוסיף בירור."
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים