טעם שאין אומרים במוסף שבת ראש חודש "קדשנו במצותיך וכו'"

[משה ובני ישראל]

בסידורים הן בנוסח אשכנז הן ספרד (חסידים) בברכת אתה יצרת של שבת ור"ח אין את המילים קדשינו במצוותיך וכו' עד מקדשי שמך שיש בנוסח כל תפילה בכל שבת כולל ביו"ט וימים נוראים החלים בשבת. אלא רק את המילים רצה במנוחתינו ומכאן רק עניין ר"ח עד כי בעמך שכוללים שבת ור"ח כאחד. וכן בחתימה. ובכמה חצרות חסידיות הנוסח הוא שכשגומרים תחילה וראש לפדיון נפשינו חוזרים לקדשינו במצוותיך עד מקדשי שמך ואז עוברים לכי בעמך.

[קו ירוק]

הערוך השולחן כבר הקשה פליאה עצומה זו.
וכתב דלולי דמסתפי היה מחזירה הנוסח 'קדשנו במצוותיך'. (שזה נראה כמו שנחסר מהנוסח דלפנינו).

[משה ובני ישראל]

הערוך השולחן כבר הקשה פליאה עצומה זו.
וכתב דלולי דמסתפי היה מחזירה הנוסח 'קדשנו במצוותיך'. (שזה נראה כמו שנחסר מהנוסח דלפנינו).

[בקרו טלה]

ועי"ע forums/viewtopic.php?f=7&t=25420&p=256751#p256751

[קו ירוק]

יישר כח. זכרוני בגד בי, כשכתבי שאמר ע"ז לולי דמסתפיני (ראיתיו בנערותי).

[שומע ומשמיע]

שמעתי ביאור מהגר"א וויס וישר בעיני.
שלכאורה אינו קשה כלל, שהרי חזינן שתמיד כשחל איזה יום בשבת הרי שאומרים את הנוסח של אותו יום.
וכמו"כ יש לומר בשת ר"ח שאינו נוסח המשלב שבת ור"ח אלא נוסח של ר"ח, אלא שכשחל בשבת יש שינויים בנוסח ר"ח/
[וכבר שמעתי בעבר כמה ביאורים למה כשר"ח חל בשבת זה נותן אופי אחר לר"ח עצמו, וכמו שאומרים 'וחדש עלינו ביום השבת הזה את החודש הזה'].
וממילא לא קשיא למה לא מוזכר הנוסח של קדשנו במצוותיך.

[קו ירוק]

לא תירץ ולא מידי.
'קדשנו' קיים בכל התפילות שבת כימים טובים, ושבתות וימים טובים כאחת. מלבד שבת ר"ח - והוא פלאי.

[ההוא גברא]

התירוץ המדוייק הוא שבאמת כל ברכת שבת נשמטת ומשאירים ממנה דברים בודדים, שהרי אין אומרים ביום טוב שחל בשבת אתה קדשת וויכולו או ישמח משה וושמרו. ולכן גם קדשנו של שבת נשמט, אלא שביום טוב אומרים קדשנו מדין יום טוב, אבל במוסף ראש חודש בחול אין אומרים קדשנו ולכן גם בשבת אין אומרים.

מפני שראיתי כמה שרצו לתקן: על נוסח מוסף של שבת וראש חודש יש מסורת ברורה מזמן רב עמרם גאון, ובכל הסידורים כתבו אותו בנפרד. לעומתו, שילוב שבת בתפילות יום טוב אינו מופיע בסידורים עתיקים עד סוף תקופת הראשונים והיו בו שינויים עד זמן האחרונים. (יש אחרונים אשכנזים שכתבו לומר במוסף שבת ויו"ט או"א רצה במנוחתנו מלך רחמן רחם עלינו ולא כמו בסידורינו). וכל המתקן דבר שיש בו מסורת ברורה על פי דבר שאין בו מסורת ברורה אינו אלא טועה.

[קו ירוק]

אינני מבין הרי זו הברכה מעין שבע, שוכנה ברכות העמידה.
מה שייך מדין יו"ט ולא מדין ר"ח. זה מדין תפילה.
הן בשבת והן ביו"ט מקצרים בתפילת העמידה ולכן תקנו ברכה זו. ואיך נשמטה ממוסף דשבת ר"ח ?

[ברמן]

במוספי שבת אומרים "קדשנו במצותיך וכו'", וכן במוספי שלש רגלים וימים נוראים, ואילו ב"אתה יצרת" הנאמר במוסף שבת ראש חודש אין את קטע התפילה הזאת. מדוע?

[עזריאל ברגר]

בנוסח שלנו (חבד) אומרים.
ועצ"ע מאי טעמא א"א אותו בר"ח שחל בחול.

[ברמן]

בנוסח שלנו (חבד) אומרים.
ועצ"ע מאי טעמא א"א אותו בר"ח שחל בחול.

יישר כח. גם ב"ערוך השולחן" כתב שיש להוסיף כן.
ועצ"ע מה טעם ברוב סידורי האשכנזים אין אומרים "קדשנו במצותיך", וכמו שהערת יל"ע גם מ"ט א"א אותו במוסף ראש חודש שחל ביום חול.

[מעט דבש]

כדי שלא יטחנו קמח טחון, לפני שפותחים אשכול, כדאי לעשות חיפוש, או לפנות לאשכול הבא:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=331950#p331950

=========

ולגוף האשכול:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=375474#p375474
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=375507#p375507

[ברמן]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=375474#p375474
viewtopic.php?p=375507#p375507

תודה על ההפניה החשובה.
עיינתי שם ולא נראה כי הענין כבר מוצה והובהר. לא קמח טחון ובקושי כמה חיטים לא טחונות.

[מעט דבש]

אז תמשיך אתה את הנושא שם. זה לא לענין שנושא אחד יתפצל על פני כמה אשכולות.

[ברמן]

שמעתי מהג"ר אברהם אלישיב זצ"ל ששמע מאביו מרן הגרי"ש אלישיב, שתירץ:
שכל תוכן תפילת "קדשנו במצוותיך וכו'" כלול במה שאומרים "וחדש עלינו ביום השבת את החודש הזה לטובה ולברכה (?), לששון ולשמחה (שמחנו בישועתך), לישועה ולנחמה (שמחנו בישועתך), לפרנסה וכלכלה (שבענו מטובך), לחיים ולשלום (?), למחילת חטא ולסליחת עוון (?).

- חלק מהפרטים נשכחו ממני, ומי ישיב לי אבדתי?

[בר בי רב דחד יומא]

גם אני מתפלא דבשבת אומרים יהר״מ שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם וכו׳, ובימים טובים אומרים והביאנו לציון עירך ברנה ובירושלים בית מקדשך בשמחת עולם ושם וכו׳, ובראש חודש (יש) אומרים שני הנוסחאות ביחד, ואילו בשבת ראש חודש אומרים רק נוסח שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם וכו׳. וטעמא בעי.

[סעדיה]

בנוסח שלנו (חבד) אומרים.

נוסח חב"ד הוא הוא 'נוסח ספרד' המובא בערוך השלחן.

[שומע ומשמיע]

לא תירץ ולא מידי.
'קדשנו' קיים בכל התפילות שבת כימים טובים, ושבתות וימים טובים כאחת. מלבד שבת ר"ח - והוא פלאי.

אבל לא בר"ח.

[קו ירוק]

אבל שבת להיכן אזלה?

[שבטיישראל]

ג, ובראש חודש (יש) אומרים שני הנוסחאות ביחד

המדובר בהוספת המדפיסים בסידורי נוסח ספרד שהוסיפו בסוגריים את הנוסח הספרדי במקביל לנוסח האשכנזי, וברוב ימים נפלו הסוגריים, וכתוצאה מזו נוצר מנהג חדש לומר ב' נוסחאות.

[מעט דבש]

שמעתי מהג"ר אברהם אלישיב זצ"ל ששמע מאביו מרן הגרי"ש אלישיב, שתירץ:
שכל תוכן תפילת "קדשנו במצוותיך וכו'" כלול במה שאומרים "וחדש עלינו ביום השבת את החודש הזה לטובה ולברכה (?), לששון ולשמחה (שמחנו בישועתך), לישועה ולנחמה (שמחנו בישועתך), לפרנסה וכלכלה (שבענו מטובך), לחיים ולשלום (?), למחילת חטא ולסליחת עוון (?).
- חלק מהפרטים נשכחו ממני, ומי ישיב לי אבדתי?

מצ"ב (ומצורף גם המאמר כולו, בקובץ PDF):

מוריה שנו - שנז - עמ' קלה - קדשנו במצותיך.PNG (38.34 KiB) נצפה 7104 פעמים

מוריה שנו - שנז - קדשנו במצותיך.PDF

(948.47 KiB) הורד 264 פעמים

[ברמן]

שמעתי מהג"ר אברהם אלישיב זצ"ל ששמע מאביו מרן הגרי"ש אלישיב, שתירץ:
שכל תוכן תפילת "קדשנו במצוותיך וכו'" כלול במה שאומרים "וחדש עלינו ביום השבת את החודש הזה לטובה ולברכה (?), לששון ולשמחה (שמחנו בישועתך), לישועה ולנחמה (שמחנו בישועתך), לפרנסה וכלכלה (שבענו מטובך), לחיים ולשלום (?), למחילת חטא ולסליחת עוון (?).
- חלק מהפרטים נשכחו ממני, ומי ישיב לי אבדתי?

מצ"ב (ומצורף גם המאמר כולו, בקובץ PDF):

מוריה שנו - שנז - עמ' קלה - קדשנו במצותיך.PNG

מוריה שנו - שנז - קדשנו במצותיך.PDF

ישר כוח.