65 שנים לפטירת הגאון הרב שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל

[צדק תרדוף]

ב"ה

בערש"ק האחרון חלה יום השנה ה-65 לפטירת הגרש"פ מנדלוביץ זצ"ל, מקים עולה של תורה בארה"ב שהיה מנהל ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק ונפטר בג' אלול תש"ח. חוץ מפעילותו בישיבת "תורה ודעת" הקים וניהל מוסדות לימוד וחינוך חרדיים, הראשונים מסוגם באמריקה. הוא פעל למנוע ולעכב את תהליך החילון שעבר על יהודי ארצות הברית, שהיו הדור השני או השלישי למהגרים מאירופה. חלק רב מהצלחתו של החינוך היהודי-חרדי בארצות הברית, נזקף לזכות עבודתו המאומצת. הגר"מ משה פיינשטיין התבטא אודותיו: "בלעדיו לא היו כלל לימוד תורה ויראת שמים באמריקה".

נולד בתרמ"ו (בעיירה הקטנה וילאג (Világ) שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, בסמוך לגבול עם גליציה (פולין). משפחתו הייתה חסידית במקורה. בהיותו בן 12 נפטרה אמו והמשפחה עקרה לעיר מזלובור (Mezõlabor), שם למד שרגא פייבל בחדר המקומי. לאחר-מכן למד בישיבתו של רבי משה גרינוולד, מחבר הספר "ערוגות הבושם", אצל רבי שמואל רוזנברג - מחבר הספר "באר שמואל", ואף אצל רבי שמחה בונם סופר - מחבר הספר "שבט סופר". בהיותו בן 17 נסמך להוראה על ידי הרב סופר. למרות זאת הוא סירב כל חייו בעקביות שיכנוהו בתואר "רב" ודרש שיפנו אליו בתואר "מיסטר מנדלוביץ'" בלבד.
התחתן בגיל 22 והתגורר בעיר הומנה (Humenné). במקביל להמשך לימודיו התורניים, רכש ידיעות נרחבות במחשבת ישראל, כגון ספריו של הרב שמשון רפאל הירש. ידיעות אלו עזרו לו בהמשך חייו, עת מסר שיחות השקפה ומוסר במסגרות השונות אליהן היה קשור.
בגיל 27 היגר לארה"ב, במטרה מוצהרת של הפצת ידע תורני והנחלת ערכי יהדות במקומות שבהם היה הידע בלתי זמין. משפחתו נותרה בינתיים באירופה, והוא התגורר בגפו בעיר סקרנטון שבפנסילבניה. זמן קצר לאחר בואו החל בפעולותיו למען חינוך חרדי לילדים, והקים בעיר תלמוד תורה, שם למדו הילדים היהודים בשעות אחר הצהריים.
לאחר שבע שנים עלה בידו להביא אליו את משפחתו. באותה עת עקר לוויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק, שם התבקש לנהל את ישיבת תורה ודעת, שהייתה בתחילה תלמוד תורה לגיל החינוך היסודי. הרב מנדלוביץ' נוכח שללא מוסד מתאים להמשך הלימודים תרד ההשקעה החינוכית הרבה לטמיון, ובתרפ"ו פתח מסגרת המשך לתלמוד התורה, המקבילה לבית ספר תיכון. מסגרת זו נקראה "מתיבתא" (בארמית: ישיבה). הוא חיפש ומצא אישיות תורנית מתאימה לעמוד בראשות הישיבה - רבי גדליה שור. בתקופה מאוחרת יותר הוסיף הרב מנדלוביץ' למסגרתה של תורה ודעת גם ישיבה גבוהה וכולל אברכים.
הרב מנדלוביץ' נהג למסור בישיבה שיחות חיזוק והשקפה. בשיחות אלו החדיר בתלמידיו את השאיפה להיות מחוברים וקשורים לחיי תורה מלאים, הכוללים קיום מצוות בדקדוק, קביעת עיתים לתורה, יראת שמים ועבודת השם. במשרה זו החזיק הרב מנדלוביץ' עד פטירתו.
למרות מסירותו הרבה לישיבת תורה ודעת, הניעה אותו דאגתו לכלל ישראל לשגר את טובי תלמידיו לישיבות אחרות כדי לחזקן. בין הישיבות שנהנו מכך היו "מתיבתא חיים ברלין", "ישיבת טלז" ו"ישיבת לייקווד".
כאשר הגיע מרן רבי אהרן קוטלר לארצות הברית ורצה לפתוח ישיבה, שלח הרב מנדלוביץ' לישיבתו החדשה שלושים בחורים מישיבתו, שהיו כמחצית ממספר התלמידים אז, כדי שיקימו את ישיבתו החדשה של רבי אהרן. לימים סיפר נכדו הרב משה לינטשנר (ראה אודותיו להלן) שאותם שלושים בחורים היו הטובים ביותר, ואת הפחות טובים הוא השאיר לעצמו.
בנוסף הוא דאג לתמיכה כלכלית למוסדות אלו, שהפכו במשך הזמן לראשונים מסוגם בארצות הברית.
במקביל הקים מנדלוביץ' ישיבה נוספת במונסי, ישיבת "בית מדרש עליון". הישיבה נועדה עבור בחורים מצטיינים ואף אברכים נשואים. למעשה היה זה הכולל הראשון באמריקה, ובעקבותיו הוקמו מאות אחרים.
בראשות הישיבה העמיד הרב מנדלוביץ' את רבי ראובן גרוזובסקי ורבי שלמה היימן , שנודעו כגדולי ראשי הישיבות בארצות הברית.
כמו כן, עמד הרב מנדלוביץ' בקשר עם גדולי ישראל באירופה, ובעיקר עם ה"חפץ חיים", בנוגע לצורת החינוך הראויה בארה"ב ובנוגע לשאר הבעיות שעמדו על הפרק באותו הזמן. בין השאר ניסה הרב מנלוביץ' להפעיל את השפעת הח"ח על רבי אלחנן וסרמן הי"ד שיעקור לארה"ב ויעמוד בראשות ישיבתו. רבי אלחנן נסע אכן לארצות הברית לבדוק אפשרות זו, אך בסופו של דבר מינוי זה לא יצא לפועל.
הרב מנדלוביץ', שנתן את דעתו לחינוך יהודי שורשי מגיל צעיר, פעל גם בתחום החינוך לבנות, והיה ממייסדי מוסדות החינוך לבנות "בית יעקב" ברחבי ארצות הברית. הוא אף ייסד את מחנות הקיץ לבני ישיבה צעירים - ה"קאמפּ‏ים", במטרה למנוע מהם להסתובב באפס-מעשה בחוצות הערים האמריקניות הגויות.
תפיסתו החינוכית הכוללנית הביאה אותו לייסד את העיתון היהודי-חרדי "דאס יידישע ליכט", על מנת להוות תשובה כנגד העתונים היהודים החילוניים, ועל מנת שתהיה במה בה יוכלו פובליציסטים חרדיים להביע את דעתם בסוגיות העומדות על הפרק. נהג לכתוב רבות בכתב העת, ולהתריע על פרצות שנבעו בחומת היהדות האמריקנית.
בתקופת השואה פעל רבות בנושא הצלת יהודי אירופה. בהשפעתו אף קמו ארגונים יהודיים שעסקו בהצלת יהודים ממדינות ערב. בשנותיו האחרונות ייסד את הארגון החרדי "תורה ומסורה", ארגון גג הפועל בכל רחבי ארה"ב, ומשלב חינוך ותמיכה קהילתית. במקביל הקים ארגון בשם "אש דת", שנועד להכשיר ולפתח אמצעי סיוע ותמיכה קהילתיים.
רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' נפטר בגיל 62 מבעיות לב: נקבר בתחילה בבורו פארק שבניו-יורק. ולאחר מלחמת השחרור, הועלו עצמותיו לארץ ישראל. כאשר הגיעו עצמותיו באונייה לנמל חיפה, שלח "הרב מפוניבז' " שלושה תלמידים שילוו את ארונו לבני-ברק, באמרו שאדם גדול כדוגמתו יש ללוות בכבוד גדול. בין התלמידים שליוו את הארון נמנה רבי ברוך דב פוברסקי, לימים ראש ישיבת פוניבז'. בא"י הוא נקבר בבית הקברות "שומרי שבת" בבני ברק.

בין ספרי המוסר והתשובה שלמד באלול היה גם "אורות התשובה" של מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל שנפטר באותו תאריך 13 שנה קודם לכן וכששמע הרב מנדלוביץ על פטירת הרב קוק, התעלף.

משפחתו:
בנו הוא הרב שמואל מנדלוביץ', מנהל מתיבתא "בית שרגא" במנסי. חתנו הוא הרב אלכסנדר סנדר לינטשנר, מייסד וראש הישיבה התיכונית קריית נוער בשכונת "בית וגן" ומייסד הכולל ליוצאי צבא "תפארת שרגא", על שם חותנו הגדול. כולל זה הוציא סדרת קבצים תורניים בשם "קובץ תפארת שרגא". כמה שנים לפני פטירתו יסד את הישיבה הגבוהה "תפארת שרגא", ישיבה המיעודת לבוגרי ישיבות תיכוניות המעוניינים להמשיך ללמוד תורה (אז לא היה מבחר של ישיבות גבוהות ציוניות כמו שיש היום). לאחר פטירת חתנו, הרב אלכסנדר סנדר לינטשנר, בנו, הרב משה לינטשנר, ת"ח עצום ומחבר ספר 'ביכורי משה' (שזכה להסכמת הנלהבת של ר"י קמינצקי ור"מ פינשטיין), ממשיך את דרכו ועומד בראשות כל המוסדות שפתח אביו. בניו (נכדי הרב אלכסנדר לינטשנר וניני הרב מנדלוביץ') העוזרים על ידו בניהול המוסדות: הרב שרגא פייבל לינטשנר, ר"מ בישיבת "תפארת שרגא" ות"ח גדול, והרב מאיר לינטשנר, ר"מ ב"קרית נוער".

אהרון סורסקי, חיבר עליו את "שלוחא דרחמנא", הוצאת פלדהיים, ירושלים תשנ"ב.

מעשה עליו:
בקיץ תש"ח, לרגל חולשתו הנוראה, לא יכול היה להתעסק בלימוד עיוני, והסתפק בקריאת משניות בעלמא, כיהודי פשוט. תלמיד שנכנס אז אצלו וראהו בכך, התפעל מאוד שרבי שרגא פייבל צהלתו בפניו ושמח בחלקו.
אמר לו רבי שרגא: "מצינו אצל משה רבינו עליו השלום, כשאמר לו ה' יתברך שלא יכנס לארץ ישראל, התחנן וביקש להכניסו לשמה ולו כעוף הפורח. וכי מה מסוגל עוף פורח לעשות בהשוואה למשה רבינו? – משמע, אם כן, שאפילו לחיות סתם, כעוף הפורח ומצפצף לפני ה' יתברך, נחשב גם כן בגדר עבודת השם, ומשה השתוקק ונכסף גם לזה, ולא יהיה לימוד פרק משניות קטן מזה!

ציבור הגולשים מוזמן להוסיף דברים על נשוא האשכול, תולדותיו, משפחתו, שבחיו, דברים ממנו, מעשים עליו, ועוד דברים הקשורים אליו שיש בהם עניין.

[שיף]

חתנים נוספים של הרב משה לינצנר שליט"א: הרב י. זינגר והרב הלל רוטנברג ג"כ מרבני קרית נוער וישיבת תפארת שרגא ומתעסק הרבה בעניני חינוך וקירוב רחוקים.

[צדק תרדוף]

חתנים נוספים של הרב משה לינצנר שליט"א: הרב י. זינגר והרב הלל רוטנברג ג"כ מרבני קרית נוער וישיבת תפארת שרגא ומתעסק הרבה בעניני חינוך וקירוב רחוקים.

לא הזכרתי חתנים אלא בנים, כך שאמנם הבאת חתנים אך לא חתנים נוספים כי לא הזכרתי כל חתנים שאלו שהבאת היו יכולים להיות נוספים עליהם...

[גלאגוזים]

לרש"פ מנדלוביץ זצ"ל יש עוד חתן.
הרב יהושע שיף. [אחי הגר"י שיף חתן מרן הגרי"ז זצ"ל]

[שיף]

מצורף תמונת הרב משה לינצ'נר בהספד בהיכל קרית נוער

הרב לינצנר והרב בקשי דורון.JPG (1.28 MiB) נצפה 16933 פעמים

[כלבאשבוע]

תמונתו

[עזריה]

שמעתי פעם בשם הגר"ה זקס, שישבו אצל הרב מנדלוביץ בחורים בסעודת שבת ושרו ממקומך במנגינה "מגוירת" והוא עצר אותם ואמר להם אני לא מכיר את המנגינה אבל יש לזה ריח של זנות.
ללמדך שיש למנגינות ריח ואדם גדול מריח אותם (דברי הגר"ה זקס)

נראה לי שיש נכד של הרב שגר בישוב ישעי ליד בית שמש

[איש_ספר]

נראה לי שיש נכד של הרב שגר בישוב ישעי ליד בית שמש

אכן, בנו של ר' שמואל בן רש"פ. ר' שמואל התגורר בשנים האחרונות אצל חתנו ה' ליכטשטיין (גביר גדול ואישיות צבעונית בפני עצמה) לאחרונה עלה לא"י לגור אצל בנו במושב ישעי.

[מתפעל]

"בין ספרי המוסר והתשובה שלמד באלול היה גם "אורות התשובה" של מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל שנפטר באותו תאריך 13 שנה קודם לכן וכששמע הרב מנדלוביץ על פטירת הרב קוק, התעלף".
צדק,
מנין לקחת את האינפורמציה?

[רימנובער אייניקעל]

סבא שלי למד אצלו בישיבת תורה ודעת,הוא בענות קודשו ביקש שיקראו לו מיסטער (מר) מנדלוביץ ,ומגיע לו המון קרעדיט בהקמת עולם התורה בארצות הברית.והוא היה אומר בצחות לשונו,שהוא רוצה שלושה דברים בישיבה שלו , שיתפללו כמו החסידים.ושילמדו כמו הליטאים, והאוכל יבשלו כמו ההונגרים.הוא גם הקים את ישיבת בית מדרש עליון במונסי,והראשי ישיבות שמה היה, הגאון הגדול רבי ראובן גרוזובסקי זצ"ל,והגאון הגדול רבי גדליה שור זצ"ל.ולמדו בישיבה הזאת חסידים גאוני עולם, ובדרך אגב כשהאדמו"ר הריי"ץ מלויבאוויטש היגע לנוא יארק בשנת ת"ש .רבי שרגא פייביל שלח לו כמה בחורים מהישיבה שלו (מהם משפחת העכט המפורסמת) ואיתם הוא ייסד את ישיבת תומכי תמימים חב"ד בארצות הברית, יהי זכרו ברוך.

[מתפעל]

הבנתי שאת הסיפור על כך שהרב מנדלוביץ למד תדירות בספרי הרב קוק, קיבלתי באישי שסיפר את זה הרב מאיר פנדל.
מישהו יודע מי זה הרב הנ"ל?

בכל אופן, בספר שלוחא דרחמנא של סורסקי, חיפשתי באינדקס אחורה ואין שום איזכור לרב קוק כלל.

[שיף]

כנראה הכוונה לרבי מאיר פנטל תלמיד הגרב"ב בקמניץ ומראשי ישיבת ר' יעקב יוסף באמריקה

[יגדיל תורה]

ב"ה
הוא חיפש ומצא אישיות תורנית מתאימה לעמוד בראשות הישיבה - רבי גדליה שור.

הגאון רבי גדליה שארר הוא בעצמו מראשוני וחשובי תלמידי 'תורה ודעת', ולאחר נישואיו התמנה לעמוד בראשות המתיבתא.

[רשמי רשותא]

ב"ה
נולד בתרמ"ו (בעיירה הקטנה וילאג (Világ) שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, בסמוך לגבול עם גליציה (פולין). משפחתו הייתה חסידית במקורה. בהיותו בן 12 נפטרה אמו והמשפחה עקרה לעיר מזלובור (Mezõlabor), שם למד שרגא פייבל בחדר המקומי. [/b]

שם העיר היא כנראה Medzilaborce, שמה גרו מרבית משפחת מנדלוביץ.

[מתפעל]

יישר כח שיף

מצאתי הערה זו בישורון

הג״ר מאיר פנטל זצ״ל מגדולי תלמידי הגרב׳׳ד. ר״מ בישיבת רבינו יעקב יוסף, וחבר בועד הפועל של ׳אגודת ישראל העולמית׳. כן חבר ב׳ועד להוצאת ספרי ברכת שמואל׳ עם הג״ר צבי מילנר זצ״ל והג״ר שמואל דוד וורשווצ׳יק וצ׳׳ל. נלב״ע כ״ה סיון תשמ׳׳ג.

עד כאן

האם ידוע למישהו אם הותיר צאצאים? אולי אפשר לברר אצלם השמועה

[ישבב הסופר]

ברוך דיין האמת
נפטר הג"ר יהושע שיף, חתן הגרש"פ מנדלוביץ. אולי ראוי לפתוח אשכול מיוחד על משפחת שיף, שאביהם שהיה אדם פשוט ורגיל, שזכה לבנין וחתנין רבנן בלעה"ר.
בניו:
הג"ר יהושע הנ"ל ז"ל ראש ישיבת בית שרגא במונסי, חתן הגרש"פ מנדלוביץ.
יבחלט"א הג"ר יעקב חתן הגרי"ז מבריסק.
חתניו:
הג"ר שמואל אביגדור פייבלזון ממונסי שליט"א
הג"ר מאיר הרשקוביץ שליט"א ר"י בית בנימין סטמפורד.

[תוכן]

בד"ה, ר' יהושע שיף ידע כל עמוד של ש"ס על בוריה. אבדה גדולה מאד לעולם התורה.

[ישבב הסופר]

בהלוויה סיפר אחד המספידים שבשנים האחרונות לא היה דעתו צלולה כ"כ, ובחורים מהישיבה קטנה היו הולכים ל'למוד' עמו. לפני כמה שבועות, באופן פתאומי התחיל לדבר משהו בענין "תגרי לוד". שאלו אצל הבחורים שלמדו עמו אולי הנושא עלה באמצע ה'לימוד' עמו, והם אפי' לא ידעו מה פירוש המילים...

[שיף]

אתמול נפטרה בגיל 104 בתו של הרב מנדלוביץ , מרת בת שבע לינצ'נר ע"ה אשת הרב אלכסנדר סנדר זצ"ל
אחות נוספת תבלח"ט מרת חנה גרינבוים שתחי'

[גיזונטע קאפ]

דבר מפליא, שלמרות שהיה ממשפחה חסידית, הקים ישיבה ליטאית והעמיד בה ראשי ישיבה מליטא, וכולל, בסגנון שלא היה מצוי אז כלל אצל החסידים.
בנוגע למה שצויין לעיל, שהיה רוצה שילמדו כמו ליטאיים, אבל יתפללו כמו חסידים, בספר כתבי ר' מענדיל זאקס עמוד שכ"ו מסופר שפעם התארח בישיבה הגאון ר' מענדל, ואז נשא הרש"פ דרשה בה הלין על זה שבחורים אינם מקיימים רצון ה' ואינם הולכים למקוה בכל יום, נענה הגר"מ ואמר יש לנו דרך אחת לדעת את רצון ה', והוא ספר שו"ע ושם לא כתוב ללכת בכל יום למקוה.

[הגהמ]

הגם הלום ראיתי סרט נדיר שנעשה ב'מחנה מתיתבא' בשנת תש"ב (משוער) שנחשף לאחרונה ובו מופיעים בהדר גאון עוזם הרב שרגא פיבל והג"ר שלמה היימן זכר צדיקים לברכה. איני יודע עם זה כבר התפרסם איפה שהוא ונסיתי להתקשר עם מי שהוא רשום כבעלים על הסרט לבקש רשות להעלות אותו לכאן. בינתיים הנה כמה צילומים מתוך הסרט.

[מה שנכון נכון]

הגם הלום ראיתי סרט נדיר שנעשה ב'מחנה מתיתבא' בשנת תש"ב (משוער) שנחשף לאחרונה ובו מופיעים בהדר גאון עוזם הרב שרגא פיבל והג"ר שלמה היימן זכר צדיקים לברכה. איני יודע עם זה כבר התפרסם איפה שהוא ונסיתי להתקשר עם מי שהוא רשום כבעלים על הסרט לבקש רשות להעלות אותו לכאן. בינתיים הנה כמה צילומים מתוך הסרט.

viewtopic.php?f=19&t=2947&p=681923&#p681923

[איש_ספר]

אאל"ט, התמונה הראשונה מתוך התמונות שהעלה חברינו הגהמ, יש הסוברים שהנראה בה הוא הגאון ר' ישראל חיים קפלן, ואחרים מנהדזין בדבר, וצע"ג....

[אשי ישראל]

הבנתי שאת הסיפור על כך שהרב מנדלוביץ למד תדירות בספרי הרב קוק, קיבלתי באישי שסיפר את זה הרב מאיר פנדל.
מישהו יודע מי זה הרב הנ"ל?

בכל אופן, בספר שלוחא דרחמנא של סורסקי, חיפשתי באינדקס אחורה ואין שום איזכור לרב קוק כלל.

קראתי את שלוחא דרחמנא לפני שנים רבות, אז אולי זכרוני בוגד בי, אבל זכור לי בבירור שמובא שם שהוא היה רגיל בספרי הגראי"ה קוק זצ"ל.
זכור לי ההתרשמות הגדולה שהיתה לי בעת קריאת הספר מהאישיות המדהימה שכל מעשיה [הרבים והעצומים] לשם שמים, ללא קבלת כל כבוד

[פרנקל תאומים]

הגם הלום ראיתי סרט נדיר שנעשה ב'מחנה מתיתבא' בשנת תש"ב (משוער) שנחשף לאחרונה ובו מופיעים בהדר גאון עוזם הרב שרגא פיבל והג"ר שלמה היימן זכר צדיקים לברכה. איני יודע עם זה כבר התפרסם איפה שהוא ונסיתי להתקשר עם מי שהוא רשום כבעלים על הסרט לבקש רשות להעלות אותו לכאן. בינתיים הנה כמה צילומים מתוך הסרט.

viewtopic.php?f=19&t=2947&p=681923&#p681923

אפשר פירוט של מי ומי הדמויות הרבניות הנראות? (ויש כאן יותר משתיים).
התמונות נצבעו ע''י תוכנה?

[הגהמ]

תודה הרמש"נ, אכן נודע הדבר.

באשר להאחרים לא אדע דבר ברור אבל נראה לי סבירה דעת המצדדים לזהות הרב עם הזקן השחור כרבי ישראל חיים קפלן כאשר הביא הראי"ס. הייתי אומר שבתמונה האחרת מופיע הרב גדליה שארר, שזיו אקונים שלו דומה לבני ר' גדליה הרבנים לבית שארר שיחיו, אבל הוא לא נראה כ"כ כמי שהוא רק בן ל"ב שנה (ר' גדליה נולד בתר"ע).

תחושתי היא שהצבע מקורי, אבל לא הסכנתי בכמו אלה.

[מיללער]

תודה הרמש"נ, אכן נודע הדבר.

באשר להאחרים לא אדע דבר ברור אבל נראה לי סבירה דעת המצדדים לזהות הרב עם הזקן השחור כרבי ישראל חיים קפלן כאשר הביא הראי"ס. הייתי אומר שבתמונה האחרת מופיע הרב גדליה שארר, שזיו אקונים שלו דומה לבני ר' גדליה הרבנים לבית שארר שיחיו, אבל הוא לא נראה כ"כ כמי שהוא רק בן ל"ב שנה (ר' גדליה נולד בתר"ע).

תחושתי היא שהצבע מקורי, אבל לא הסכנתי בכמו אלה.

ר' גדלי שארר לא נראה באלו התמונות

הרב בתמונה שלפני האחרונה (עם הפיאות הנראים), שמו היה ר' משה חיים פאללאק ז"ל

[דורשי יחודך]

הבנתי שאת הסיפור על כך שהרב מנדלוביץ למד תדירות בספרי הרב קוק, קיבלתי באישי שסיפר את זה הרב מאיר פנדל.
מישהו יודע מי זה הרב הנ"ל?

בכל אופן, בספר שלוחא דרחמנא של סורסקי, חיפשתי באינדקס אחורה ואין שום איזכור לרב קוק כלל.

קראתי את שלוחא דרחמנא לפני שנים רבות, אז אולי זכרוני בוגד בי, אבל זכור לי בבירור שמובא שם שהוא היה רגיל בספרי הגראי"ה קוק זצ"ל.

לגבי העיסוק בספרי הרב קוק,
ישנו יהודי בירושלים בשם הרב שלום גולד, היה רב הרבה שנים בשכונת הר נוף.
הוא מספר שלפני עשרות רבות בשנים, ישב בחדרו בפנימיה בישיבת נר ישראל בבלטימור ופתאום נכנס רה"י הרב רודרמן זצ"ל (כנראה הסתובב בין החדרים לראות מה קורה).
היה ארון קטן של ספרים ובו היה מונח בין היתר ס' אורות התשובה של ראי"ה קוק זצ"ל. הרב רודרמן ביקש מהבחור גולד רשות לשאול את הספר.
הבחור הופתע מהבקשה ושאל את רה"י מדוע רוצה לשאול את הספר. הוא השיב שלא מזמן ביקר בבלטימור נשוא האשכול, רש"פ זצ"ל, ונשא אתו ספר אוה"ת. לשאילת הרב רודרמן השיב הרב רש"פ שספר זה הוא לוקח אתו לכל מקום שהוא נוסע! לכן מבקש הרב רודרמן את הספר כדי לעיין בו ולהתרשם ממנו.

[דורשי יחודך]

דרך אגב רשפ"מ זצ"ל היה מיוחד בזמנו בכך שלמד ולימד בקשת רחבה מאד של ספרים. היום זה כבר יותר מקובל אבל בזמנו כמדומני שזה היה דבר משונה שאותו אדם יתעניין בספר התניא ובספר חורב של הרב הירש. הוא למד ושינן עשרות פעמים את הכל - כוזרי, תניא, הרב הירש, ספרי רמח"ל, ספרי הרב קוק, מסר שיעורים על הכל והשתמש בכולם להחדיר תורה ויר"ש.

כדאי גם להזכיר שהיה ת"ח חשוב. קיבל סמיכה מרבו בהונגריה (לא זוכר כעת מי היה אבל היה אדם גדול) אבל הסתיר את זה (כמדומה שקרע את הסמיכה כשמצאו אותו). בספר עליו מוזכר איך שבש"ס שלו היה מלא הערות בצד.

[מתפעל]

זה אמור להיות רבי שרגא פייבל?

זה לא נראה כמוהו

ר שרגא פייבל מנדלוביץ.png (251.42 KiB) נצפה 9197 פעמים

[מגופת חבית]

זה אמור להיות רבי שרגא פייבל?
זה לא נראה כמוהו

ר שרגא פייבל מנדלוביץ.png

תסתכל למעלה, ותראה מקור התמונה ויתברר שבודאי שלא

[מתפעל]

לא הבנתי, מה אראה למעלה?


היהודי שהכניס סידרת התמונות, הביא את ר' פייבל ור"ש היימן,

אז מי זה אמור להיות אם זה לא אחד מהם?


מיללער, ווי ביסטו?

[מיללער]

זה אמור להיות רבי שרגא פייבל?

זה לא נראה כמוהו

ר שרגא פייבל מנדלוביץ.png

viewtopic.php?p=686083#p686083

[מתפעל]

יישר כח

כוונתך לזה, כן?

"הרב בתמונה שלפני האחרונה (עם הפיאות הנראים), שמו היה ר' משה חיים פאללאק ז"ל".

מי הוא היה?

[מיללער]

יישר כח

כוונתך לזה, כן?

"הרב בתמונה שלפני האחרונה (עם הפיאות הנראים), שמו היה ר' משה חיים פאללאק ז"ל".

מי הוא היה?

מדפיס ומוכר ספרים בניו יורק, וכה נכתב עליו:

מוה"ר משה חיים פאללאק

נולד בפעטראוועסאל י"א אב תרל"ח. נפטר י"ד כסלו תש"כ ומנו"כ בחלקת שארית ישראל אנשי ספרד בביה"ח בית דוד בקווינס.

על מצבתו כתוב: ובהם נהגה יומם ולילה. פ"נ איש חי רב פעלים מו"ה משה חיים פאללאק ב"ר יעקב ז"ל, מ'ה מאד אהב את התורה, ש'ח בה בחשיכה ובאורה, ה'תפלל תפלותיו בכונה טהורה, ח'סדים גמל בלב נפש ומאד, י'דו שלח לאביון בסתר ובסוד, י'וצאי חלציו הדריך לתורה ומצוות, מ'עשי אבות להם זכרון ואות, נפטר י"ד כסלו תש"ך ונקבר למחרתו, תנצב"ה

הוא היה ממשפחת רבנים הונגרי' אחיו ר' יואל ור' אברהם שימשו ברבנות בקהילות בארה"ב, רב מפורסם היה בב"פ בשם ר' יעקב פאללאק רב דק' שומרי אמונה, הוא היה בן ר' אברהם הנ"ל.

[גביר]

על סיועו בהקמת ישיבת נייטרא בארה"ב - אברהם פוקס, קראתי ואין עונה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 172.

[בסדר]

מענין לענין, דיברתי לאחרונה עם א' מתלמידי הישיבה בשנות תש"י לערך, (ר' שרגא פייבל לא היה עוד בחיים), ואז היו ראשי הישיבה רבי יעקב קמנצקי ורבי גדלי' שור. לדבריו הם כמעט לא מסרו שיעורים בישיבה, ר' יעקב מסר שיעור של 15 דקות במוסר פעם בשבוע וזהו. לפי המשתמע ממספרים אחרים הם מסרו גם שיעורים בלימודי הישיבה אבל לדבריו לא מסרו שיעורים כמעט. אולי היה תקופות שונות. מי שיודע יותר פרטים מכובד להרחיב

[מתפעל]

יישר כח ר' מיללער על האינפו.

גביר, מי סייע לישיבה של נייטרא, רש"פ?

[דורשי יחודך]

כתבו למעלה שרשפ"מ היה רגיל בספרי הראי"ה קוק והבאתי מה שהוא אמר על עצמו שספר אורות התשובה הוא הספר היחיד שנושא אתו לכל מקום (מסתמא מדובר בתקופה מסויימת.)
היום נודע לי שהיא"צ של רש"פ הוא באותו יום של הרב קוק, ג' אלול. מעניין.

[מן הדרום]

הוזכר לעיל הרב מאיר פנדל. והיו השערות מי זה.
הרב פנדל היה מרביץ תורה חשוב בארה"ב ,כיום בירושלים [בנו ראש ישיבת ההסדר בשדרות]
שמעתי ממנו שהוא נקלע לאזכרת הרב מנדלוביץ, שנה או קצת יותר אחרי פטירתו, ואחד המספידים דיבר על הרב קוק.
שאל אותו [אחרי כן..] מישהו- מה הקשר, זו אזכרה של הרב מנדלוביץ? וענה לו- ונפשו קשורה בנפשו עכ"ד