מעט דבש כתב:האם בכל מקום שהשו"ע כותב 'ויש לחוש' הכונה לחומרא בעלמא?
שו"ת יביע אומר חלק ב - יורה דעה סימן כא
(ז) איברא דחזי הוית להט"ז (יו"ד רפט סק"ג) שכ', דמ"ש בש"ע (שם ס"ב) שצריך להרחיקה טפח מן המשקוף, זהו לכתחלה, אבל בדיעבד כשר בלא הרחקה מלמעלה. כ"כ הב"י. עכ"ל. וכן הובא בבאר היטב וכ"כ בערוך השלחן.
ובאמת שדבריהם תמוהים. שהרי הב"י אחר שהסביר ד' הרמב"ם (פ"ו מה' מזוזה הי"ב), כמ"ש בכסף משנה המובא לעיל (אות א), כ' בזה"ל: אבל הרי"ף (ה:) והרא"ש (הלכות מזוזה סי' י) סתמו וכתבו דברי ר"ז אמר שמואל בלבד. ולענין הלכה יש לחוש לדברי הרמב"ם. עכ"ל.
והנה אין לפרש שכוונת מרן שיש לחוש לכתחלה דוקא, ואינו פוסק כד' הרמב"ם לגמרי שהוא פוסל בזה אף בדיעבד. שא"כ נמצא שמרן סותר את עצמו במה שהביא בש"ע לשון הרמב"ם בדיוק, שהוא סובר לפסול בדיעבד ג"כ כשהניחה סמוך למשקוף ממש. אלא ודאי שהוא פוסק לחוש אליו להצריך להסיר את המזוזה ולקבעה שנית במקומה הראוי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 202 אורחים