וגדלוהו בשם טוב לקרותו בשם ר' אליעזר הגדול, אף כי לא נמצא עוד תנא אחר שנקרא ר' אליעזר ביו"ד סתם, בכדי שיהיה צריך להזכירו לסימנא מהם בשם 'הגדול'... אלא שפירשו הטעם בדרוש הרוגי אמונה (הנדפס ס"ס הכוונות), וכן הגר"א בפירוש ההיכלות שמפני שהיתה בו נשמת ראובן כמ"ש בז"ח (ע"ב.) סוף איכה, בר חד דאיהו ראובן כו' על דיהב עיטא למירמי לבירא אתפיס איהו בבירא ואשתזיב, ודא איהו ר' אליעזר הגדול כד תפשוהו למינות... ולכן נקרא 'גדול' על שם ראובן הבכור גדול אחים.
קאצ'קלה כתב:הרד"ל בפתיחתו לפרקי רבי אליעזר (קונטרס שם האחד אליעזר, אות ב) כתב:וגדלוהו בשם טוב לקרותו בשם ר' אליעזר הגדול, אף כי לא נמצא עוד תנא אחר שנקרא ר' אליעזר ביו"ד סתם, בכדי שיהיה צריך להזכירו לסימנא מהם בשם 'הגדול'... אלא שפירשו הטעם בדרוש הרוגי אמונה (הנדפס ס"ס הכוונות), וכן הגר"א בפירוש ההיכלות שמפני שהיתה בו נשמת ראובן כמ"ש בז"ח (ע"ב.) סוף איכה, בר חד דאיהו ראובן כו' על דיהב עיטא למירמי לבירא אתפיס איהו בבירא ואשתזיב, ודא איהו ר' אליעזר הגדול כד תפשוהו למינות... ולכן נקרא 'גדול' על שם ראובן הבכור גדול אחים.
מה זה דרוש הרוגי אמונה? והיכן כתוב טעם זה לכינויו של ר' אליעזר 'הגדול'? [בפירוש ההיכלות לגר"א הנ"ל מצאתיו]. בדקתי בכמה דפוסים של 'ספר הכונות' ולא מצאתי בהם את 'דרוש הרוגי אמונה'.
מה שנכון נכון כתב:הרד"ל רגיל לקרוא לעשרה הרוגי מלכות "הרוגי אמונה" (כדלהלן אות ו, ובפל"ח אות צ), וכ"ה בעוד ספרים.
הדברים נמצאים בספר הלקוטים וישב ובספר הגלגולים פרמעשילא תרל"ה עמ' 148 מעמ' האוצר, בקטע הפותח "ענין עשרה הרוגי מלכות".
יש לחפש את הדפוס אליו התכוין הרד"ל.
קאצ'קלה כתב:הודיעני נבון אחד, שכבר קדמני הרב חכם באשי בשאלה זו ("לאיזה דפוס של ספר הכוונות התכוון הרד"ל?") לפני כמה שנים בפורום שלנו, ולא קיבל מענה.
קאצ'קלה כתב:[איני יודע איך לתת קישור].
הרמב"ם פ"{+כ} מעדות ה"{+ב} פסק דבממון וכן במלקות אף לאחר ששלמו מ"מ צריכים העדים לשלם וכן להלקות, והשיג הראב"ד דמנ"ל לחלק מבמיתה דקיי"ל הרגו א"נ{=אין נהרגין}, ונ"ל דהאו"ת{=דהאורים ותומים} {+סי' לח סו"ס קב} מקשה ל"ל לו ולא לזרעו דאין עושין ב"ג{=בן גרושה} או ב"ח {=בן חלוצה} ת"ל ממ"נ אם קודם שנגמר הדין הא אינם חייבין עד שיגמר הדין ואי אחר שנגמר הדין הא קיי"ל הרגו א"נ, וא"כ י"ל שמזה לקח הרמב"ם לומר דדוקא במיתה אמרינן כן וא"כ א"ש דצריך קרא.
אך ק"ל למה צריך קרא ת"ל מדכתיב משפט א' יהיה לכם משפט השוה לכולכם כדדריש ר"ש כן בב"ק פ"ג, ב', פ"ד, א', שוב מצאתי קו' זו בספר אחד בשם גדול אחד, ואח"כ ראיתי ת"ל שאין כאן ריח קו' דהרי תוס' כתבו במכות ב', א', סד"ה {+מעידין} דה"ל למימר דמעידין שהוא ממזר אלא {מוקי?} בכהנים כו', וא"כ לק"מ דצריך קרא לשמעידין שהוא ממזר וק"ל.
מיכאל1 כתב:בכף החיים או"ח תק"ג אות א' מביא ספר מק"ק סי' י"ג בליקוטי רימ"א.
מק"ק מסתמא הוא מקראי קדש, אך לאיזה מהם הכוונה?
יישר כח למסייעים!
קאצ'קלה כתב:מיכאל1 כתב:בכף החיים או"ח תק"ג אות א' מביא ספר מק"ק סי' י"ג בליקוטי רימ"א.
מק"ק מסתמא הוא מקראי קדש, אך לאיזה מהם הכוונה?
יישר כח למסייעים!
מקראי קודש לר' ישראל מתתיהו אוירבאך, בילגורייא תרס"ט.
מיכאל1 כתב:קאצ'קלה כתב:מיכאל1 כתב:בכף החיים או"ח תק"ג אות א' מביא ספר מק"ק סי' י"ג בליקוטי רימ"א.
מק"ק מסתמא הוא מקראי קדש, אך לאיזה מהם הכוונה?
יישר כח למסייעים!
מקראי קודש לר' ישראל מתתיהו אוירבאך, בילגורייא תרס"ט.
תודה רבה
איפה אפשר למצוא אותו, חיפשתיו בהיברו בוקס ובגירסא 14 ואינו....
מה שנכון נכון כתב:מיכאל1 כתב:איפה אפשר למצוא אותו, חיפשתיו בהיברו בוקס ואינו....
ישנו, תחת השם המדוייק "מקרא קודש".
מנצפך כתב:בקיצור, אם מישהו מבין מה הולך כאן (או לחילופין יש לו טור בהוצאה אחרת [-המאור] ויכול לבדוק שם) ויוכל לתת לי מ"מ מדויק לתשובה זו אודה לו מקרב לב.
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת .וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס.
"ואין המשך לכתובים הללו, ונראה בעזה"י לומר לפי דאיתא בילקוט תהילים, כתוב אחד אומר אל תבוא במשפט את עבדך וכתוב אחד אומר לדוד שפטני, אמר דוד לפני הקב"ה כשאתה דן את הרשעים שפטני, וכשאתה דן את הצדיקים אל תבוא במשפט את עבדך, ופירש בספר זרע אברהם כי הנה יוקשה על מה לא הגין נח על דורו שלא יאבדו במבול כדרך שאמרו צדיק נתפס בעוון הדור, ותירץ כי אין כח לצדיק אחד להגין על דורו דווקא כשיש עשרה צדיקים אזי הצדיקים נתפסים והדור ניצל, אבל כשאין עשרה צדיקים הוא בהיפוך שהצדיק ניצל והדור נאבדו ח"ו, וזה דברי דוד, כשאתה דן את הרשעים היינו כשאין עשרה צדיקים, אז שפטני לצדיק ואהיה ניצל עמהם, וכשאתה דן את הצדיקים היינו כשיש עשרה צדיקים אל תדינני עמהם ואהיה ג"כ ניצל עם הדור.
והנה המפרשים הקשו אמאי נחתם גזר דינם דווקא על הגזל הא היה בהם שאר עבירות, וע"ז ג"כ תירצו שהשי"ת עשה זאת כדי להציל את נח, שאם היה נחתם גזר דינם על העריות ועל זה היתה אנדרולומוסיא באה והורגת טובים עם הרעים, משא"כ בגזל לבד.
נמצא זכינו לדין שהשי"ת חס על נח להצילו, וידוע שבדורו של נח לא היו עשרה צדיקים ואפילו תשעה ע"י צירוף לא היה כמבואר ברש"י פרשת וירא, וזה המשך הכתובים ויולד נח שלשה בנים, קשה, אמאי לא יותר, לזה בא כמתרץ, ותשחת הארץ לפני האלוקים ר"ל שהיה בהם עריות ועבודה זרה כי כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא על דבר ערווה ועבו"ז, כדאיתא בחולין פ"א, ואפילו הכי ותמלא הארץ חמס ר"ל שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, וקשה אמאי דווקא על הגזל, אלא ודאי מוכח שהשי"ת חס על נח להצילו וא"כ לא קשה אמאי לא היו לו יותר מג' בנים שאם היה לו יותר מג' בנים אז היו עשרה צדיקים הן ונשותיהן והיו הם נאבדים והדור ניצל כדברי זרע אברהם הנ"ל וק"ל. "
קאצ'קלה כתב:הרד"ל בפתיחתו לפרקי רבי אליעזר (קונטרס שם האחד אליעזר, אות ב) כתב:וגדלוהו בשם טוב לקרותו בשם ר' אליעזר הגדול, אף כי לא נמצא עוד תנא אחר שנקרא ר' אליעזר ביו"ד סתם, בכדי שיהיה צריך להזכירו לסימנא מהם בשם 'הגדול'... אלא שפירשו הטעם בדרוש הרוגי אמונה (הנדפס ס"ס הכוונות), וכן הגר"א בפירוש ההיכלות שמפני שהיתה בו נשמת ראובן כמ"ש בז"ח (ע"ב.) סוף איכה, בר חד דאיהו ראובן כו' על דיהב עיטא למירמי לבירא אתפיס איהו בבירא ואשתזיב, ודא איהו ר' אליעזר הגדול כד תפשוהו למינות... ולכן נקרא 'גדול' על שם ראובן הבכור גדול אחים.
מה זה דרוש הרוגי אמונה? והיכן כתוב טעם זה לכינויו של ר' אליעזר 'הגדול'? [בפירוש ההיכלות לגר"א הנ"ל מצאתיו]. בדקתי בכמה דפוסים של 'ספר הכונות' ולא מצאתי בהם את 'דרוש הרוגי אמונה'.
ושא_נס כתב:קאצ'קלה כתב:הרד"ל בפתיחתו לפרקי רבי אליעזר (קונטרס שם האחד אליעזר, אות ב) כתב:וגדלוהו בשם טוב לקרותו בשם ר' אליעזר הגדול, אף כי לא נמצא עוד תנא אחר שנקרא ר' אליעזר ביו"ד סתם, בכדי שיהיה צריך להזכירו לסימנא מהם בשם 'הגדול'... אלא שפירשו הטעם בדרוש הרוגי אמונה (הנדפס ס"ס הכוונות), וכן הגר"א בפירוש ההיכלות שמפני שהיתה בו נשמת ראובן כמ"ש בז"ח (ע"ב.) סוף איכה, בר חד דאיהו ראובן כו' על דיהב עיטא למירמי לבירא אתפיס איהו בבירא ואשתזיב, ודא איהו ר' אליעזר הגדול כד תפשוהו למינות... ולכן נקרא 'גדול' על שם ראובן הבכור גדול אחים.
מה זה דרוש הרוגי אמונה? והיכן כתוב טעם זה לכינויו של ר' אליעזר 'הגדול'? [בפירוש ההיכלות לגר"א הנ"ל מצאתיו]. בדקתי בכמה דפוסים של 'ספר הכונות' ולא מצאתי בהם את 'דרוש הרוגי אמונה'.
הדברים הנ"ל מועתקים גם אצלי, ושם על ציונו לגר"א רשום אצלי "היכלות הזוהר פרשת פקודי אות סו דף נא ע"א וב'" (יש זה רק שם או מצאת במקום נוסף? לכאורה הרד"ל ציינו כשהיה בכ"י). ועל ציונו לדרוש הרוגי אמונה הערתי "כן הוא בספר עמק המלך שער ששי והוא שער עולם התוהו פרק סח דף לט ע"ג". והרד"ל עצמו בהמשך דבריו דלעיל מציין לעמק המלך הנ"ל.
אם אין דפוס של ספר הכונות בו נדפס הדרוש הנ"ל, לכאורה צ"ל שמדובר בשיבוש כל שהוא. או שלרד"ל היה טופס נדיר שמישהו שתל בו (בכ"י? בדפוס?) את הדרוש הנ"ל, וכשם שמצוי בספריתו של ר' בערניו מסאדאגורא שהדפיס לעצמו שערים ודפים חסרים, וכן ראיתי פעם ספר שמע אברהם לרא"פ שההקדמה שלו נדפסה שוב כנראה כי הטופס היה חסר.
אין סבירות שהרד"ל מתכוין לספר הלקוטים שנדפס לראשונה למיטב זכרוני בירושלם תרכ"ג, יען כי ספר זה נדפס אחר שנדפס ביאורו המזוקק לפר"א, ושמא הדברים גם בספר לקוטי תורה שנדפס באירופה המזרחית בסביבות שנת תקל"ה, ואולי כונתו לספר זה. וצריך בירור.
היכן כתב כן הרד"ל בהגהותיו לסד"ה? ערך רבי אליעזר?
יישר כוח
נוסחא משובשת נזדמנה לעמק המלך בדברי זוה"ק [זוהר חדש] איכה [צג ד], והגירסא שלפנינו ר' אליעזר בן הורקנוס, וכן הוא בכוונת האר"י [?] ושאר מקומות.
ויבואר על פי מ"ש בדרושי אמ"ש בסנהדרין דף ע"א. פזור וכו', לצדיקים רע להן ורע לעולם, כנוס וכו' הנאה להם והנאה לעולם ע"פ מ"ש פ"ק דקידושין שכל העולם נידון אחר רובו ועל [פי] רוב הרשעים בעולם רובא נינהו כמ"ש [במס' יומא] פרק אמר להם הממונה ראה הקב"ה שהצדיקים מועטים וכו' ולכן כינוס לצדיקים שהם קבועים ויושבים במקומם וקי"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואז הנאה לה והנאה לעולם כמ"ש בקידושין שם אשריו שהכריע עצמו וכל העולם לזכות, דודאי הקב"ה מטה כלפי חסד כעין מש"כ בגמרא לקמן, אבל פיזור לצדיקים ואינם קבועים הרי מוכרעים הם וכל העולם לכף חובה מחמת רוב רשעים.
א גאליציאנער כתב:קטע זה הוא מתוך 'בכור שור' הנדפס יחד עם 'תבואות שור' לגאון הגדול רבי אלכסנדר סנדר שור בעל השמלה הידוע, ומאן יפרק לן מאי האי 'דרושי אמ"ש'?
מה שנכון נכון כתב:א גאליציאנער כתב:קטע זה הוא מתוך 'בכור שור' הנדפס יחד עם 'תבואות שור' לגאון הגדול רבי אלכסנדר סנדר שור בעל השמלה הידוע, ומאן יפרק לן מאי האי 'דרושי אמ"ש'?
בדרושים שלי על מה שאמרו/שאיתא וכו'.
ובע"י ד"צ כ' עליו דשאני ריבית דהוה איסורא אפילו ללוה, זה ודאי הוי איסור גמור, ע"ש.
עושה חדשות כתב:מחנה אפרים נז"מ סי' א -
ובעומדי בנדון דידן לראות היכי נדיינו דייני מצאתי בחי' מכ"י המכונין לה"ר יונה זלה"ה שנסתפק בזה אי דינו של מזיק כגזלן לענין יוקרא וזולא, והכא היינו טעמא דמשלם כשעת חזרה משום דאיכא מנהג קבוע בעיר שביום השוק שוה חמשה וכיון שכן בשאר ימים אינו משלם אלא ארבעה שהרי יכול ליקח באותו יום חבית בארבעה ולמכרה ביום השוק כמו שהיה שוה בשעת שביר' עכת"ד. עוד ראיתי בתשו' למהר"ם ז"ל שכתב דמזיק דינו כגזלן
מי יכול להשלים פרטים?
ואף שבספר החיים למהרש"ק כתב, שזמן ברכות השחר כזמן תפלה. ואין לברך אחר ד' שעות, מכל מקום אין לחוש כאן לסב"ל אחר שבדברי הראשונים מבואר שאין הגבלת זמן לברכות השחר, וגם כן הוא המנהג, כמו שכתב בשו"ת מים חיים (חלק יורה דעה סימן ד') שכן עשו ממעשה בהסכמת הגאון רבי יצחק טייב בעל ערך השלחן. ע"ש.
יהודה בן יעקב כתב:כתב ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן נא - דין התפלה מברוך שאמר עד ישתבח - הערה לגואף שבספר החיים למהרש"ק כתב, שזמן ברכות השחר כזמן תפלה. ואין לברך אחר ד' שעות, מכל מקום אין לחוש כאן לסב"ל אחר שבדברי הראשונים מבואר שאין הגבלת זמן לברכות השחר, וגם כן הוא המנהג, כמו שכתב בשו"ת מים חיים (חלק יורה דעה סימן ד') שכן עשו ממעשה בהסכמת הגאון רבי יצחק טייב בעל ערך השלחן. ע"ש.
חיפשתי בכמה ספרי שו"ת מים חיים, [שלא כדרכו, לא ציין המחבר שליט"א את שם המשפחה], אך לא מצאתי במה המדובר. אשמח לקבל מידע.
מה שנכון נכון כתב:יהודה בן יעקב כתב:כתב ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן נא - דין התפלה מברוך שאמר עד ישתבח - הערה לגואף שבספר החיים למהרש"ק כתב, שזמן ברכות השחר כזמן תפלה. ואין לברך אחר ד' שעות, מכל מקום אין לחוש כאן לסב"ל אחר שבדברי הראשונים מבואר שאין הגבלת זמן לברכות השחר, וגם כן הוא המנהג, כמו שכתב בשו"ת מים חיים (חלק יורה דעה סימן ד') שכן עשו ממעשה בהסכמת הגאון רבי יצחק טייב בעל ערך השלחן. ע"ש.
חיפשתי בכמה ספרי שו"ת מים חיים, [שלא כדרכו, לא ציין המחבר שליט"א את שם המשפחה], אך לא מצאתי במה המדובר. אשמח לקבל מידע.
מים החיים לר' אברהם בן ארולייא, חיו"ד קונטרס מי המרים ס"ד, לא ע"ג.
יהודה בן יעקב כתב:תודה על ההפנייה שעזרה לי, אך לא מצאתי שם את מה שכתב שעשו בהסכמת בעל ערך השלחן, וא"כ איני יודע אם כוונתו לזה.
מצליח כתב:בפורת יוסף קהלת א יב מציין לספר 'בו איסיו' (אם הבנתי) על איזה ספר קא מכוין, עי' בהמצורף עמ' 2 בשורה התחתונה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 767 אורחים