לייטנר כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=408988#p408988
אף כי, לגופו של עניין, יש כאן חוסר הבנה בהגדרת 'שירה'.
יש כאן החושבים שרצף שורות מחורזות הוא שירה (הגדיל לעשות כאן כותב שכתב מאמר דעה בחרוזים, וכינה את יצירתו בשם 'שיר').
אצל הראי"ה, לצד הכתיבה ההלכתית והמכתבים המעשיים, חלק נכבד בכתיבתו היה שירי.
איסוף אי אלו שירים שכתב, הוא, לענ"ד, פספוס.
פרנקל תאומים כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=62&t=47280#p571898
פרנקל תאומים כתב:לייטנר כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=408988#p408988
אף כי, לגופו של עניין, יש כאן חוסר הבנה בהגדרת 'שירה'.
יש כאן החושבים שרצף שורות מחורזות הוא שירה (הגדיל לעשות כאן כותב שכתב מאמר דעה בחרוזים, וכינה את יצירתו בשם 'שיר').
אצל הראי"ה, לצד הכתיבה ההלכתית והמכתבים המעשיים, חלק נכבד בכתיבתו היה שירי.
איסוף אי אלו שירים שכתב, הוא, לענ"ד, פספוס.
כלומר, הספר ''אורות'' לצורך הדוגמא, הוא למעשה שירה, וממילא ליקוט של שירונים קטנים מהכא ומהתם שהראי''ה חרז הוא בעצם פספוס של חלק נכבד מהיצירות הפילוסופיות הגותיות של הראי''ה שסגנון כתיבתם היה בעצם שירה. הבנתיך נכונה?
בברכה המשולשת כתב:פרנקל תאומים כתב:לייטנר כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=408988#p408988
אף כי, לגופו של עניין, יש כאן חוסר הבנה בהגדרת 'שירה'.
יש כאן החושבים שרצף שורות מחורזות הוא שירה (הגדיל לעשות כאן כותב שכתב מאמר דעה בחרוזים, וכינה את יצירתו בשם 'שיר').
אצל הראי"ה, לצד הכתיבה ההלכתית והמכתבים המעשיים, חלק נכבד בכתיבתו היה שירי.
איסוף אי אלו שירים שכתב, הוא, לענ"ד, פספוס.
כלומר, הספר ''אורות'' לצורך הדוגמא, הוא למעשה שירה, וממילא ליקוט של שירונים קטנים מהכא ומהתם שהראי''ה חרז הוא בעצם פספוס של חלק נכבד מהיצירות הפילוסופיות הגותיות של הראי''ה שסגנון כתיבתם היה בעצם שירה. הבנתיך נכונה?
כמדומני שהרב לייטנר התכוון לליקוטים אחרים.
לענ"ד, חלק גדול מספר אורות איננו שירה כלל. חלק הוא הגות עמוקהנ הכתובה בסגנון של שירה.
פרנקל תאומים כתב:"ואלוקי אבי לי יביא את אליהו הנביא". זמר למוצ''ש.
מי יכול להעתיק?
פלגינן כתב:א.
יִשְׂמַח לִבִּי וְקִרְבִּי
וְיָגֵל דָּמִי וַחֲלָבִי
וְיָרוּם וְנִשָּׂא מַצָּבִי
לְעֵת יָקִיץ אַרְיֵה וְלָבִיא
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ב.
וְנִחוּמִים יִמָּלְאוּ כִּלְיוֹתַי
וְשָׂשׂוֹן יְדַשֵּׁן עַצְמוֹתַי
וּמִצִּיּוֹן תָּבֹאנָה תַנְחוּמוֹתַי
כִּי יֵהָפֵךְ לְשַׁחַר עֲרִָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ג.
וּמִגָּלוּת לִי יִקְרָא דְרוֹר
וּמִמַּחֲשָׁךְ אֵצֵא לָאוֹר
וּמֵאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה לְהַר הַמּוֹר
וּלִמְרוֹם הָרִים מִמַּעֲמַקֵּי בּוֹר
וּמְבַשֵּׂר טוֹב יָנִיס כָּל־עֲצָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ד.
וּבָנַי הַנְּפוֹצִים מַעֲבָרִים
יֵאָסְפוּ יַחַד לַעֲדָרִים
וְיָרֹנּוּ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים
לְלַקֵּט כָּל־הַנִּפְזָרִים
אֶל־אֶרֶץ תְּאֵנִי וַעֲנָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ה.
וְלִלְבָבוֹת אֲמוּלוֹת, רוּחַ חַיִּים,
וְלִפְרָחִים קְמוּלִים, טַל שָׁמַיִם,
וְלִנְפָשׁוֹת נוֹאָשִׁים חֶלֶד מִצָּהֳרַיִם
עַתָּה יָקוּם מִיּהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם
לְשַׂמֵּחַ לְבַב נְעָרִי וְשָׁבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ו.
וְחַלָּשִׁים נִדְכָּאִים יִמָלְאוּ גְבוּרָה
וְסוּכָּה נוֹפֶלֶת לְחוֹמָה בְּצוּרָה
וַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ בְּשִׂמְחָה אֲזוּרָה
וּלְיִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר: עוּרָה עוּרָה
וְיָשׁוּב וּפָרַח וָחַי לְבָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
(https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D ... 7%95%D7%A7)
פרנקל תאומים כתב:פלגינן כתב:א.
יִשְׂמַח לִבִּי וְקִרְבִּי
וְיָגֵל דָּמִי וַחֲלָבִי
וְיָרוּם וְנִשָּׂא מַצָּבִי
לְעֵת יָקִיץ אַרְיֵה וְלָבִיא
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ב.
וְנִחוּמִים יִמָּלְאוּ כִּלְיוֹתַי
וְשָׂשׂוֹן יְדַשֵּׁן עַצְמוֹתַי
וּמִצִּיּוֹן תָּבֹאנָה תַנְחוּמוֹתַי
כִּי יֵהָפֵךְ לְשַׁחַר עֲרִָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ג.
וּמִגָּלוּת לִי יִקְרָא דְרוֹר
וּמִמַּחֲשָׁךְ אֵצֵא לָאוֹר
וּמֵאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה לְהַר הַמּוֹר
וּלִמְרוֹם הָרִים מִמַּעֲמַקֵּי בּוֹר
וּמְבַשֵּׂר טוֹב יָנִיס כָּל־עֲצָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ד.
וּבָנַי הַנְּפוֹצִים מַעֲבָרִים
יֵאָסְפוּ יַחַד לַעֲדָרִים
וְיָרֹנּוּ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים
לְלַקֵּט כָּל־הַנִּפְזָרִים
אֶל־אֶרֶץ תְּאֵנִי וַעֲנָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ה.
וְלִלְבָבוֹת אֲמוּלוֹת, רוּחַ חַיִּים,
וְלִפְרָחִים קְמוּלִים, טַל שָׁמַיִם,
וְלִנְפָשׁוֹת נוֹאָשִׁים חֶלֶד מִצָּהֳרַיִם
עַתָּה יָקוּם מִיּהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם
לְשַׂמֵּחַ לְבַב נְעָרִי וְשָׁבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
ו.
וְחַלָּשִׁים נִדְכָּאִים יִמָלְאוּ גְבוּרָה
וְסוּכָּה נוֹפֶלֶת לְחוֹמָה בְּצוּרָה
וַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ בְּשִׂמְחָה אֲזוּרָה
וּלְיִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר: עוּרָה עוּרָה
וְיָשׁוּב וּפָרַח וָחַי לְבָבִי
וֵאלֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת־אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵת – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
(https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D ... 7%95%D7%A7)
איזה יופי!
יש''כ.
איש_ספר כתב:איך לא הביאו כאן את לחנו של חברנו הבלתי נשכח רבי איתם הי"ד?
גביר כתב:בברכה המשולשת כתב:פרנקל תאומים כתב:לייטנר כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=408988#p408988
אף כי, לגופו של עניין, יש כאן חוסר הבנה בהגדרת 'שירה'.
יש כאן החושבים שרצף שורות מחורזות הוא שירה (הגדיל לעשות כאן כותב שכתב מאמר דעה בחרוזים, וכינה את יצירתו בשם 'שיר').
אצל הראי"ה, לצד הכתיבה ההלכתית והמכתבים המעשיים, חלק נכבד בכתיבתו היה שירי.
איסוף אי אלו שירים שכתב, הוא, לענ"ד, פספוס.
כלומר, הספר ''אורות'' לצורך הדוגמא, הוא למעשה שירה, וממילא ליקוט של שירונים קטנים מהכא ומהתם שהראי''ה חרז הוא בעצם פספוס של חלק נכבד מהיצירות הפילוסופיות הגותיות של הראי''ה שסגנון כתיבתם היה בעצם שירה. הבנתיך נכונה?
כמדומני שהרב לייטנר התכוון לליקוטים אחרים.
לענ"ד, חלק גדול מספר אורות איננו שירה כלל. חלק הוא הגות עמוקהנ הכתובה בסגנון של שירה.
על סגנון דבריו כשירה מעיד הרב עצמו -
'הגיונותי הנם מני ים רחבים, בשפה פרזית להביעם בל אוכלה. שלא בטובתי הנני מוכרח להיות משורר, אבל משורר חופשי. לא אוכל להיות קשור לנחושתים של המשקל והחרוז. הנני בורח מן הפרזה הפשוטה, מפני הכובד שיש בה, מפני צמצומה. ולא אוכל להכניס עצמי בצמצומים אחרים, שאולי הנם יותר גדולים ומעיקים מהמועקה של הפרזה שממנה אני בורח' [קטע מיומנו של הרב קוק, שהובא בהקדמתו של א. מ. הברמן ל"שירת-הרב" - דוגמאות משירי הרב קוק, שנתפרסמו בקובץ "זכרון" שהופיע לזכרו בעריכת הרב י. ל. פישמן [מימון] (הוצאת "מוסד הרב קוק", ירושלים תש"ה]
לפי - מאמרו של הרב צבי קפלן, 'הרב קוק כמשורר' -
http://www.daat.ac.il/daat/history/dmuyot/harav-2.htm
גביר כתב:ספר שירה שחובר בהשראת הראי"ה ותלמידו הרב הנזיר -
שאול רז, קשב אילנות, תל אביב תשל"ז.
על הכריכה האחורית נכתב -
ענוות נפשו של צעיר הנפרד מביתו בצל אימי השואה ובכוח אמונתו המחושלת חותר מעבר לגבולות למחוז גאולתו. לבטי רוחו של משורר מאמין הנאבק עם עצמו ועם גורלו במעקשי הזמן – בוטאו כאן בכנות מובלגת ובפשטות של תחינה.
בעמוד האחרון מוגדר הספר -
'קשב אילנות' כדרך הפשט וכדרך הסמל – האזנה לדומיה העליונה – לפי תורת הרב א"י קוק זצ"ל וכתפיסת ההגיון השמעי של הנזיר ר' דוד הכהן זצ"ל.
[כולל שיר על אודות הרב 'אחרי הרב' במלאת עשור התסלקותו - שם עמ' 28].
אשמח לדעת יותר על המחבר.
חזור אל “אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים