סוף למגבות ביום כיפור?

[נוה הלבנון]

הריצוף הסטנדרט דהיום הוא גרניט פורצלן. כמדומה שעם הזמן רוב בתי הכנסיות מרוצפות בריצוף שכזה. כמובן למעט בתי הכנסיות הישנים והבתי כנסיות המפוארים המתהדרים ברצפת שיש.

האם יש איסור כריעה על ריצוף פורצלן? כל האיסור הוא על אבן, על לבנים אין כל איסור להשתחוות.
מבדיקה שיטחית אני נוכח לראות כי הגרניט יסודו בחרס, אני מבין שאין כאן אבן.
לכאורה המגבות טובות בשביל כבוד יו"ט שהמלבושים לא יתלכלכו, אף לא מעבר לכך.

[מענה איש]

מטה אפרים סי' תרכא סע' יד כתב, שיש המחמירים גם בשאר רצפות, כגון קרשים, משום רצפת אבנים

[שייף נפיק]

"האם יש איסור כריעה על ריצוף פורצלן? כל האיסור הוא על אבן, על לבנים אין כל איסור להשתחוות.
מבדיקה שיטחית אני נוכח לראות כי הגרניט יסודו בחרס, אני מבין שאין כאן אבן."

עיין היטיב הדק במשנ"ב סוף סימן קלא ובעיקר בס"ק מ'

[נוה הלבנון]

עיין היטיב הדק במשנ"ב סוף סימן קלא ובעיקר בס"ק מ'

משם הגעתי לעניין, אולי כבודו יכתוב בפירוש את אשר ברצונו להגיד.

ובנוגע לנכתב לעיל, למעשה המ"ב לא פסק כהמטה אפרים הנ"ל.

[ונתנו ידידים]

אני התפללתי בר"ה במקום שהי' רצפת עץ וגם שטיח על גביו וראיתי ששמו בגד על הרצפה ולא הבנתי פשר הדבר

[מענה איש]

בפרי מגדים מש''ז טו כתוב ואין לוקה בלבנים משמע דאיסור יש גם בלבנים

[עזריאל ברגר]

מטה אפרים סי' תרכא סע' יד כתב, שיש המחמירים גם בשאר רצפות, כגון קרשים, משום רצפת אבנים

ויש מקילים בקרשים, וכן מנהגנו (חב"ד), אך רגילים להחמיר במרצפות ובשיש וכיו"ב.

[קמצן_קדוש]

יצא לי להתפלל כמה שנים בבית כנסת עם רצפת פרקע"ט (טפטי"ן של עץ) ונראה היה לי פשוט שאי"צ מגבת כלל וכן הנראה מדברי הגמרא מגילה (כב:)

גופא רב איקלע לבבל בתענית צבור קם קרא בספרא פתח בריך חתם ולא בריך נפול כולי עלמא אאנפייהו ורב לא נפל על אנפיה.
מ"ט רב לא נפיל על אפיה?
רצפה של אבנים היתה ותניא ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה עליה אי אתה משתחוה בארצכם אבל אתה משתחוה על אבנים של בית המקדש כדעולא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא רצפה של אבנים בלבד.
אי הכי מאי איריא רב? אפילו כולהו נמי!
קמיה דרב הואי.
וליזיל לגבי ציבורא ולינפול על אפיה..?
לא בעי למיטרח ציבורא

פירוש הדברים הוא שרב לא נפל אפים משום שלא רצה להשתחוות על רצפת אבן.
שאלה הגמרא שא"כ גם שאר המתפללים היה להם שלא להשתחוות,
ומתרצת הגמרא שדווקא לפני רב היתה רצפה של אבנים אבל בשאר הבית הכנסת לא היתה רצפה כזו ולכן כולם השתחוו חוץ ממנו.
(מקשה הגמרא שהיה לו לרב לילך למקום בו אין אבנים ולהתשחוות שם.. ומתרצת שרב לא רצה להטריח את הציבור ולגרום לכולם לעמוד כשיעבור למקום אחר..)
מכל מקום נראה פשוט שבמקום בו אין רצפת אבן ממש - מותר להשתחוות (אפי' על קרקע..).
כמובן שדברים אלו הם רק ראיה ואין לסמוך עליהם להלכה או משהו כזה..
ואגב, דבר חשוב שלמדנו מגמרא זו לנושא אחר הוא עד כמה חשוב לרב ומורה הוראה שלא להטריח את הציבור. והנה לפעמים ישנם רבני שכונות (וכבודם במקומם מונח) שמאוד מאריכים בק"ש ובתפילת שמונה עשרה של מעריב פשוט באמצע השבוע וגורמים לכל הקהל להמתין להם ומעכבים אותם. וביותר במוצאי צום וכדו' שהדבר הופך ממש לנטל. וע"כ אני משתדל שלא להתפלל במניין שבו מתפלל הרב אצלינו בשכונה כי הדבר מביא אותי ל"ע לכעס וכמעט ששנאת שונאיהן ישראל עולה ונזרקת בנפשי רח"ל. וע"ז נאמר מעוות לא יוכל לתקון וגו'.

[אנושי]

אףבפוניבז' נהוג שנים ע"ג שנים [עם הפסקה של כשלש שנים] לשים גלריה מרצפת עץ ומנהג כולם לכרוע ע"ג מגבות והיו שם גדולי העולם

[גנזך]

אףבפוניבז' נהוג שנים ע"ג שנים [עם הפסקה של כשלש שנים] לשים גלריה מרצפת עץ ומנהג כולם לכרוע ע"ג מגבות והיו שם גדולי העולם

מי הם גדולי העולם שהיו על הגלריה?

[משולש]

מסתמא הרצפות שנעשות בדוגמא כמו אבן, בוודאי יהיה אסור לעשות כאילו איסור, (וכמו שהצריכו היכר בחלב שקדים).

[אנושי]

אףבפוניבז' נהוג שנים ע"ג שנים [עם הפסקה של כשלש שנים] לשים גלריה מרצפת עץ ומנהג כולם לכרוע ע"ג מגבות והיו שם גדולי העולם

מי הם גדולי העולם שהיו על הגלריה?

לא "על" אלא ליד סביר להניח שחלקם ידועים לך...

[מאיר סובל]

והדרא קושייתו לדוכתה, איזו ראיה ניתן להביא מגדולי העולם שהיו מחוץ לגלריה לגבי אלו שהיו על העץ עצמו?
ושמעתי שעל הגלריה של העץ היה פרוס מלכתחילה שטיח גדול, וכולם היו משתחווים עליו בלי מגבות ובלי ניירות.