הודעהעל ידי נשר » ב' אוקטובר 16, 2017 12:57 pm
האשכול התחיל על ערבי שירה, עבר לאירועי תרבות בכלל וחזר לקעמפים דרך משחקי כדורסל.
לדעתי זו טעות לדון על כל משחק לגופו ולשאול: מה הבעיה בזה, ואיזה דין יש כאן? מה האיסור לשחק בלי ציצית בלילה, ומה הפסול בבחור שמחפש קצת אקשן. מה רע במוזיקה?
זו בדיוק הנקודה.
רוב האנשים שעומדים בשולי השוליים של הציבור החרדי ועדיין מכנים עצמם חרדים, וגורמים נזק עצום לציבור לכולי עלמא, זה רק בגלל המבט שאומר - מאיזה דין זה אסור? איפה זה נפסק בשולחן ערוך?
לענ"ד זוהי תוצאה ישירה של השפעת העולם המערבי על כולנו, אחד המאפיינים של התרבות המערבית היא שבירת מושגים וריקון התוכן מהם. לדוגמא, אנשים מתגרשים כי אין כזה ערך "נישואין" אלא אוהבים עד שנגמר. אין יותר מושג "משפחה", כי אולי לא? אפי המושג הבסיסי של זכר ונקבה נדחק כי "אולי לא?"
כולנו מושפעים מהתרבות הזו, מי יותר ומי פחות, לכל אחד יש דברים שאצל הוריו הקפידו יותר והא קצת נחלש בזה, לא תמיד מדובר בחולשת הדורות אלא הרבה פעמים זה כל מיני דברים שהיו "קדושים" ואנחנו כבר לא מסוגלים כל כך לתת ליחס של כבוד לדברים שאנחנו לא מבינים, ההורים שלנו כן!!
בוא ניקח את הדוגמא הכי פשוטה - כובע וחליפה. זו עובדה, שלפני עשרים שנה לא היה בנמצא בחור ירא שמים ורציני בישיבה חרדית רגילה שיסתובב בלי כובע חליפה, היום בהחלט יש בחורים יראי שמים באמת, שאין להם בעיה להסתובב בלי כובע וחליפה, וזה לא מזלזול או מקרירות אלא חוסר יכולת להקפיד על דבר שהוא לא מובן לי ומה הענין בו.
וזה קיים בעוד המון שטחים, למשל - סרטים, יצא לי לשוחח עם אברך שלומד ברצינות, והוא לא מבין מה הבעיה לראות סרטים לא מלוכלכים, והוא יושב באופן קבוע עם רעייתו וכך הם מבלים.
הטעות הכי גדולה זה להסביר לאותו אברך מה הבעיה בזה, זה כמו להסביר לאדם למה מריבות עם האשה זה לא דבר חיובי, זה לא אוסף של המון פרטים ודינים שהמכנה המשותף שלהם "צורת בן תורה" או אפילו "צורת אדם", אלא זה מהות אחרת לגמרי של תפיסה, של צורת חיים של תרבות, זה דברים ששייכים לעולם שבו לא מסבירים כל דבר אלא חיים בצורה מרוממת שכל הפרטים האלו קורים ממילא.
מסתבר שעולם הישיבות עבר בשנים האחרונות תהליך וכבר אי אפשר לכלול את כולם באותה הגדרה.
פעם בחור מישיבה מודרנית היה בחור שהולך עם כיפה בלי סרט ועניבה ורודה,
היום ההבדל בין בחור מישיבה ששייכת לקו הפרומער לבין בחור מהקו הפתוח, הוא הבדל שמים וארץ, זה כמעט שתי שפות.
לא להבין מה הבעיה במשחק כדורסל בלי ציצית, זה עניין אחד. אבל לתלמיד חכם שמזדעזע מזה, יש זכות ואף חובה, לסלוד מזה, כי הוא חי בעולם שבו לא שואלים מה הבעיה בזה, אלא בעולם מרומם יותר, נעלה יותר, "מצומצם" יותר, שגורם לו באופן טבעי להזדעזע מהדברים.
גם אתה תפגוש את תלמידיך עושים דברים מזעזעים, והם יכתבו בפורום כזה או אחר, "נו, מה הבעיה בזה".
אני לא מציע פתרונות, ולא הפרדות, אבל מותר לנו בהחלט להיות מודאגים, מעתידם החינוכי של ילדינו,