המחקר כתב:מי תיקן/חידש את מנהג ההקפות השניות בדורנו בארץ ישראל?
הוגה ומעיין כתב:אמת הדבר שישנם מי שהביאו כן גם בשם ס' פרי עץ חיים, ושם לא נמצא דבר מענין של מוצאי יום טוב, ואפילו על ההקפות של יום שמיני עצרת ג"כ נאמר שם שלא ראו אותן מהאריז"ל רק בליל שמיני עצרת, מ"מ דברי שער הכוונות נחשבים למקובלים מאד, וגם בספר פרי ע"ח =עץ חיים= אולי ישנם נוסחאות אחרות ששם נמצאו הדברים מתאימים לדברי שער הכוונות הנ"ל בחיזוק המנהג של ההקפות דמוצאי יום טוב.
שבטיישראל כתב: בזמנו אכן כבר היה ידוע ששמונה שערים הם כתבי האריז"ל המדוייקים, ומש"כ בשעה"כ הינו סולת נקייה ובניגוד למש"כ בפרע"ח
בברכה המשולשת כתב:מנחה לא, מוצאי החג כן.
גוראריה כתב:את הנוהג לערוך הקפות שניות ברחובה של עיר, ועם תזמורת, הנהיג כמדומה לראשונה הגרי"י פרנקל זצ"ל רבה של ת"א, עוד בשמשו כ'רב השכונות' בדרום העיר.
לייטנר כתב:בברכה המשולשת כתב:מנחה לא, מוצאי החג כן.
מנהג הספרדים לערוך את ההקפות של היום במנחה, ולא בבוקר.
יאיר כתב:וכי בגלל שיוצאים בתענית, אסור לשמוח ברחובה של עיר?!
למה יוצאין לרחוב ר' חייא בר אבא אמר לומר זעקנו בצנעא ולא נענינו נבזה עצמנו בפרהסיא ריש לקיש אמר גלינו גלותינו מכפרת עלינו מאי בינייהו איכא בינייהו דגלי מבי כנישתא לבי כנישתא ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר אמר ר' יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו
בברכה המשולשת כתב:מה שכתבתי על מנחה- אמר לי אחד מלומדי ישיבת המקובלים בית א-ל.
אבי עזרי כתב:הגר"א דיסקין אומר טעם נאה למנהג ההקפות השניות, שבשמיני עצרת הקב"ה אומר לנו קשה עלי פרידתכם, ואילו במוצאי היום, אנחנו אומרים לקב"ה קשה עלי פרידתך..
שומר כתב:בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]
עובדיה חן כתב:מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.
עובדיה חן כתב:שומר כתב:בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]
מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.
רון כתב:בברכה המשולשת כתב:מה שכתבתי על מנחה- אמר לי אחד מלומדי ישיבת המקובלים בית א-ל.
לכבוד ידידי הרה"ג בברכה משולשת שליט"א.
אולי כאן המקום להדגיש את שאינו ידוע להרבה לומדים שליט"א, וטועים בזה פעם אחר פעם,
שמנהג הספרדים לאו בחדא מחתא מחתינהו, ולא את שנהגו בארצות המזרח והבלקן, כמו טורקיה ויון, או מצרים ובבל, נהגו בארצות צפון אפריקה כגון מרוקו טוניס ואלג'יריה או לוב כידוע, ולכן גם את שכותב הרב עובדיה זצ"ל למשל או שאר מנהגי המקובלים למשל, בדרך כלל אין זה אומר כלום לגבי שאר מנהגי הספרדים, וצריך לידע בכל מקום לגופו, כך שקשה לומר "מנהג הספרדים" על סמך עדותו של חכם אחד שיחי', גם אם הוא מלומדי .....
מועדים לשמחה
שומר כתב:בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]
קראקובער כתב:עובדיה חן כתב:מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.
אתה שואל עליו או על החזו"א?
עובדיה חן כתב:שומר כתב:בספר שיח סוכות כתב בשם החזוא שלא ניחא ליה לחדש מצות וחשש לבל תוסיף וכעין זה לענין אכילת מצות כל שבעה כתב באמרי יושר לגר"מ גרינמן שלא ניחא לחזוא זה לחדש מצות [אמנם כידוע מצאו מקורות לזה חזקוני ועוד ]
מוזר הדבר שבכתבי המקובלים ציינו את זה כמנהג קדוש ואתה אומר בשם החז"א בל תוסיף.
שייף נפיק כתב:שמעתי מא' לומר שהקפות שניות כנגד תושבע"פ. האם יש מקור לדבר?
שמחו כתב:הראשון [ואולי היחיד] שעורר על ענין הבל תוסיף הוא הרב קוק עצמו, בתשובה שהובאה בתחילת האשכול, שם כתב לעשות ההקפות עם כלי שיר שלא יראה חלק מההקפות של היו"ט.
שומע ומשמיע כתב: שהרי זה ממש להמשיך שמחה עם צורה שמיוחדת ליו"ט מסוים, למוצאי היו"ט.
שומע ומשמיע כתב:שמחו כתב:הראשון [ואולי היחיד] שעורר על ענין הבל תוסיף הוא הרב קוק עצמו, בתשובה שהובאה בתחילת האשכול, שם כתב לעשות ההקפות עם כלי שיר שלא יראה חלק מההקפות של היו"ט.
אולי גם זו היתה כוונתו של החזו"א [אם אמר] שיש כאן בל תוסיף של שמחת יו"ט, וזה דוקא טענה חזקה לכאורה. שהרי זה ממש להמשיך שמחה עם צורה שמיוחדת ליו"ט מסוים, למוצאי היו"ט.
שקלאוו כתב:לגופו של ענין, תמוה לי שתולים את ההקפות השניות באריז"ל - כי משעה"כ ברור שזהו מנהג שלא הוא חידש אלא כבר היה נהוג בהרבה בתי הכנסיות בצפת והוא הקדוש הלך מבי"כ לבי"כ לעשות ההקפות.
העובדה שמנהג לא תועד או שטרם מצאנו את התיעוד לפני שעה"כ, לא אומר שהוא התחדש על ידו או בזמנו.שומע ומשמיע כתב:שמחו כתב:הראשון [ואולי היחיד] שעורר על ענין הבל תוסיף הוא הרב קוק עצמו, בתשובה שהובאה בתחילת האשכול, שם כתב לעשות ההקפות עם כלי שיר שלא יראה חלק מההקפות של היו"ט.
אולי גם זו היתה כוונתו של החזו"א [אם אמר] שיש כאן בל תוסיף של שמחת יו"ט, וזה דוקא טענה חזקה לכאורה. שהרי זה ממש להמשיך שמחה עם צורה שמיוחדת ליו"ט מסוים, למוצאי היו"ט.
אילו הסברא הזו היתה קיימת, הו"ל לתמוה על חז"ל שאמרו "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה וגו'", דאכילה ושתיה זו מצוות היום דאין מצוה מיוחדת אחרת לשמ"ע.
לענ"ד א"א לחשוד את החזו"א בכזו שטות וכבר כתב בקריינא דאגרתא דהרבה מגידים אומרים בשם החזו"א מה שרוצים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים