כמה יגור אדם בסוכה ותהיה סוכתו סוכת היוצר - שאלה מעשית וחשובה

[איש_ספר]

כידוע, הדר בתוך סוכתו, אין מועיל לו חידוש דבר או פקפוק כל דהו אלא עליו לסתור את כל התקרה (להגביה כל סכך ג"ט). משא"כ סוכה ישנה שדי בחידוש כל דהו. יעוי' שו"ע סי' תרלו ואחרונים.

בספרי אחרוני זמנינו התחבטו קצת בהגדרה של דיור בסוכה שגורם לחיוב סתירת התקרה, למשל כשסוכתו במרפסת, ואינו ישן או אוכל שם אלא נכנס שם מידי פעם לתשמיש קטן או לאחסון חפצים וכו'.

עכ"פ, במה אנן קיימין, במי שיש לו סוכה בתוך המטבח, באופן שאין שום ספק שהדיור שם הוא דיור גמור שמקלקל את הסוכה ומצריך סתירת התקרה.

ובכן, הלך אותו אדם ועשה כדין והרים כל פלפון ג"ט, שבוע קודם החג. האם נאמר לו עתה שייצא מן המטבח ולא יתגורר שם עד התקדש החג?

ובלשון קצרה, כמה זמן יגור אדם בסוכה עד שעי"כ תהיה כסוכה פנימית של יוצר שמחייבת סתירת הגג.

יורנו רבותינו, סברא או מראה מקום. ושכמ"ה.

[שש ושמח]

השאלה לא מופנית אלי וגם אין לי מקור, אבל מסתבר לי מאד שהשיעור הוא שלשים יום.

[איש_ספר]

מן הסתם למדת כן משיעור סוכה ישנה, שתוך שלושים יום א"צ חידוש בה דבר.

אבל הכא גרע שהדיורין מקלקלין, ומהי"ת שדוקא דיורין של שלושים יום?

[בברכה המשולשת]

אני חוכך לומר שאכן הואיל וזה מקום דירתו הרגילה יועיל הדבר רק בערב החג ממש

[שש ושמח]

מן הסתם למדת כן משיעור סוכה ישנה, שתוך שלושים יום א"צ חידוש בה דבר.

אבל הכא גרע שהדיורין מקלקלין, ומהי"ת שדוקא דיורין של שלושים יום?

בודאי אין ללמוד משיעור סוכה ישנה, ששיעור ל' יום בה אינו אלא שמזמן זה בסתמא נעשה לשם סוכה, ואינו שייך לכאן.
אלא למדתי כן משיעור דירת קבע בכל התורה שהוא ל' יום. ובתו' מנחות מ"ד א' יש צד שבית שאול או שכור חייב מדאוריתא, וכתבו

"מיהו כל ל' יום פטור דלאו בית דירה דידיה הוא כדאמרינן פ"ק דבבא בתרא (דף ח.) גבי נשתהה שם ל' יום הרי הוא כאנשי העיר"

[איש_ספר]

לבושתי מצאתי הדבר נידון בספר של מו"ז שיצא בשנה זו

רצ"ב

[כהן]

לכאורה הכלל הוא פשוט,ואינו תלוי בשיעור זמן בדוקא,אלא אם מקפיד להוריד את הגגון ורק מחמת החג החליף את הגג א"כ אין קביעות ביתו שייכת לסכך, ומה שממשיך את קביעותו הרי זה מחמת שלא נוח לו לעשות את הסוכה ברגע האחרון, אבל בעצם הקביעות שלו היא בשימוש תחת הגג הקבוע,ורק מסיבה זמנית הוא שוהה תחת הסכך וא"כ אין כאן קביעות תחת הסכך כלל,
ורק באופן שאינו מקפיד כלל להשאיר את הסכך לשאר השנה א"כ קביעותו במקום שייכת גם להסכך.
ובקצרה קביעות ביתו של השנה היא רק באופן שקובע דירתו תחת הסכך ולא משנה כלל שקובע דירתו באותם מחיצות.

[החושב]

לא כ"כ הבני את השאלה.
כל הנידון הוא באופן שגר כל השנה תחת הסכך בלבד. כגון מפרסת שמונח של סכך כל השנה.
אבל במבטח, אני מניח, חוץ מהסכך יש גם גג קבוע. וכה"ג די בפתיחת הגג הקבוע ואין צריך לגעת בסכך כלל. נראה לי שזה מפורש בפוסקים.

עכ"פ, לעיקר השאלה, כמה זמן צריך בשביל שייפסל מלהיות סוכה, לענ"ד נראה שהדבר מפורש ברש"י על המקום, והביאו בביאור הלכה:

ביאור הלכה סימן תרלה
ודע דרש"י פירש על סוכת נכרים שעשויים לדור בה בימות החמה משמע מזה דדוקא כשדר בה כל השנה הוא דנקרא לשם דירה ולא באופן זה.

[שש ושמח]

לא כ"כ הבנתי את השאלה.
כל הנידון הוא באופן שגר כל השנה תחת הסכך בלבד. כגון מפרסת שמונח של סכך כל השנה.
אבל במטבח, אני מניח, חוץ מהסכך יש גם גג קבוע. וכה"ג די בפתיחת הגג הקבוע ואין צריך לגעת בסכך כלל. נראה לי שזה מפורש בפוסקים.

משנה ברורה סימן תרלו סק"ח
וה"ה בסוכה שעשאה לשם החג ואח"כ היה דר בה כל השנה כשיגיע חג הסוכות צריך להגביה הסכך ולחזור ולהניחה לשם סוכה מטעם זה ולא סגי בגילוי הגג לבד: [בכור"י]

אמנם באמת יש לפקפק טובא בזה, וכן מטו משמיה דהחזו"א.
ועוד נראה לי, שגם לדברי הבכור"י ומ"ב, הפסול בזה אינו אלא מדרבנן. ודלא כמו שנראה מדברי הגרש"ד שהובאו לעיל שיש בזה חשש דאורייתא.

[שש ושמח]

ביאור הלכה סימן תרלה
ודע דרש"י פירש על סוכת נכרים שעשויים לדור בה בימות החמה משמע מזה דדוקא כשדר בה כל השנה הוא דנקרא לשם דירה ולא באופן זה.

דברי הביה"ל תמוהים, הרי גם סוכת היוצרים אין דרים בה בימות הגשמים וכמבו' במשנת מעשרות (פ"ג מ"ז), "סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה". ועי' ערוך לנר סוכה ח' ב'.

[החושב]

ביאור הלכה סימן תרלה
ודע דרש"י פירש על סוכת נכרים שעשויים לדור בה בימות החמה משמע מזה דדוקא כשדר בה כל השנה הוא דנקרא לשם דירה ולא באופן זה.

דברי הביה"ל תמוהים, הרי גם סוכת היוצרים אין דרים בה בימות הגשמים וכמבו' במשנת מעשרות (פ"ג מ"ז), "סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה". ועי' ערוך לנר סוכה ח' ב'.

דברי ביאור הלכה הם דברי רש"י. ומה שהערוך לנר כתב לדחוק שם בכוונת רש"י (שרש"י כתב לא בדקדוק, ולא התכוון לכל השנה) - דוחק גדול, בפרט שבדיבורים הבאים של רש"י נראה שהוא יורד לדייק ולחלק בין כל ימות השנה לימות החמה בלבד (ראה שם בדבריו לגבי סוכת גויים).
ולעיקר קושייתו של הערוך לנר, הוא עצמו מציע צד לומר שחכמים ורבי יוסי (במשנה במעשרות) נחלקו במציאות, האם פנימית משמשת לכל ימות השנה או לא. אלא שהוא כותב שזה דוחק. אבל בפירוש הרא"ש שם נראה להדיא שנחלקו במציאות, וז"ל: "סוכת היוצרים - עושים שתי סוכות זו לפנים מזו בפנימית הוא דר ומצניע קדרות, בחיצונה עושה מלאכתו ומוכר קדרותיו. ור' יוסי סבר דאף הפנימית אינה דירת ימות הגשמים: "

[איש_ספר]

לכאורה הכלל הוא פשוט,ואינו תלוי בשיעור זמן בדוקא,אלא אם מקפיד להוריד את הגגון ורק מחמת החג החליף את הגג א"כ אין קביעות ביתו שייכת לסכך, ומה שממשיך את קביעותו הרי זה מחמת שלא נוח לו לעשות את הסוכה ברגע האחרון, אבל בעצם הקביעות שלו היא בשימוש תחת הגג הקבוע,ורק מסיבה זמנית הוא שוהה תחת הסכך וא"כ אין כאן קביעות תחת הסכך כלל,
ורק באופן שאינו מקפיד כלל להשאיר את הסכך לשאר השנה א"כ קביעותו במקום שייכת גם להסכך.
ובקצרה קביעות ביתו של השנה היא רק באופן שקובע דירתו תחת הסכך ולא משנה כלל שקובע דירתו באותם מחיצות.

מבשרי אחזה. במטבח יש לי תקרת פלפונים ומעליה גג פלסטיק. במשך כל השנה יש לי ענין בשניהם, גם בסגירת הגגון מפלסטיק וגם בתקרת הפלפונים. וא"כ הדיור אח"כ "משתמש" גם בפלפונים. לגבי שאר הדברים שהובאו כאן אעיין בהמשך ויש"כ של הכותבים הנכבדים.

[איש_ספר]

לכאורה הכלל הוא פשוט,ואינו תלוי בשיעור זמן בדוקא,אלא אם מקפיד להוריד את הגגון ורק מחמת החג החליף את הגג א"כ אין קביעות ביתו שייכת לסכך, ומה שממשיך את קביעותו הרי זה מחמת שלא נוח לו לעשות את הסוכה ברגע האחרון, אבל בעצם הקביעות שלו היא בשימוש תחת הגג הקבוע,ורק מסיבה זמנית הוא שוהה תחת הסכך וא"כ אין כאן קביעות תחת הסכך כלל,
ורק באופן שאינו מקפיד כלל להשאיר את הסכך לשאר השנה א"כ קביעותו במקום שייכת גם להסכך.
ובקצרה קביעות ביתו של השנה היא רק באופן שקובע דירתו תחת הסכך ולא משנה כלל שקובע דירתו באותם מחיצות.

מבשרי אחזה. במטבח יש לי תקרת פלפונים ומעליה גג פלסטיק. במשך כל השנה יש לי ענין בשניהם, גם בסגירת הגגון מפלסטיק וגם בתקרת הפלפונים. וא"כ הדיור אח"כ "משתמש" גם בפלפונים. לגבי שאר הדברים שהובאו כאן אעיין בהמשך ויש"כ של הכותבים הנכבדים.

שוב חשבתי שדבר גדול כתבת. שכן אמנם יש לי חפץ בפלפונים כל השנה, אבל כמובן שלא אדור שם אם לא שאסגור הגג שמעליהם. נמצא שהדיור שם אינו דיור כמין בית.

[איש_ספר]

אמנם לרש"י שכתב שסוכת היוצר פנימי משום שאינו ניכר שיושב שם לסוכה, לכאורה לא יהני לן סברת הרב כהן. ואולי העובדה שאין מעל הפלפונים את הגג שיש כל השנה, ניכר שאינו דר שם, אמנם זו לא שמענו שיועיל היכר כזה. ואם ישים שלט ג"כ יועיל? ואם לרש"י לא יועיל, למה נעשה פלוגתא בחינם.

ודברי רש"י שהביאו כאן על סוכת היוצר דימות החמה וימות הגשמים כבר נזכר הכל בדברי הספר שהעליתי.

[מלבב]

לבושתי מצאתי הדבר נידון בספר של מו"ז שיצא בשנה זו

רצ"ב

מי המחבר?
מה מהמקור שגם אם עשה לשם צל ולשם חג צריך לנענע אם עשרה קודם שלושים יום?

[מלבב]

כידוע, הדר בתוך סוכתו, אין מועיל לו חידוש דבר או פקפוק כל דהו אלא עליו לסתור את כל התקרה (להגביה כל סכך ג"ט). משא"כ סוכה ישנה שדי בחידוש כל דהו. יעוי' שו"ע סי' תרלו ואחרונים.

בספרי אחרוני זמנינו התחבטו קצת בהגדרה של דיור בסוכה שגורם לחיוב סתירת התקרה, למשל כשסוכתו במרפסת, ואינו ישן או אוכל שם אלא נכנס שם מידי פעם לתשמיש קטן או לאחסון חפצים וכו'.

עכ"פ, במה אנן קיימין, במי שיש לו סוכה בתוך המטבח, באופן שאין שום ספק שהדיור שם הוא דיור גמור שמקלקל את הסוכה ומצריך סתירת התקרה.

ובכן, הלך אותו אדם ועשה כדין והרים כל פלפון ג"ט, שבוע קודם החג. האם נאמר לו עתה שייצא מן המטבח ולא יתגורר שם עד התקדש החג?

ובלשון קצרה, כמה זמן יגור אדם בסוכה עד שעי"כ תהיה כסוכה פנימית של יוצר שמחייבת סתירת הגג.

יורנו רבותינו, סברא או מראה מקום. ושכמ"ה.

מהדין של של סוכות קייץ משמע שכל שאינו עיקר ביתו אפילו דר שם יותר משלושים יום עדיין נחשב סוכה ולא בית, רק אם זה אחד מחדרי הבית מסתבר שנחשב כחלק מהבית אע״פ שבאותו חדר עצמו אינו דר בקביעות.