איש_ספר כתב:מן הסתם למדת כן משיעור סוכה ישנה, שתוך שלושים יום א"צ חידוש בה דבר.
אבל הכא גרע שהדיורין מקלקלין, ומהי"ת שדוקא דיורין של שלושים יום?
"מיהו כל ל' יום פטור דלאו בית דירה דידיה הוא כדאמרינן פ"ק דבבא בתרא (דף ח.) גבי נשתהה שם ל' יום הרי הוא כאנשי העיר"
ביאור הלכה סימן תרלה
ודע דרש"י פירש על סוכת נכרים שעשויים לדור בה בימות החמה משמע מזה דדוקא כשדר בה כל השנה הוא דנקרא לשם דירה ולא באופן זה.
החושב כתב:לא כ"כ הבנתי את השאלה.
כל הנידון הוא באופן שגר כל השנה תחת הסכך בלבד. כגון מפרסת שמונח של סכך כל השנה.
אבל במטבח, אני מניח, חוץ מהסכך יש גם גג קבוע. וכה"ג די בפתיחת הגג הקבוע ואין צריך לגעת בסכך כלל. נראה לי שזה מפורש בפוסקים.
משנה ברורה סימן תרלו סק"ח
וה"ה בסוכה שעשאה לשם החג ואח"כ היה דר בה כל השנה כשיגיע חג הסוכות צריך להגביה הסכך ולחזור ולהניחה לשם סוכה מטעם זה ולא סגי בגילוי הגג לבד: [בכור"י]
ביאור הלכה סימן תרלה
ודע דרש"י פירש על סוכת נכרים שעשויים לדור בה בימות החמה משמע מזה דדוקא כשדר בה כל השנה הוא דנקרא לשם דירה ולא באופן זה.
שש ושמח כתב:ביאור הלכה סימן תרלה
ודע דרש"י פירש על סוכת נכרים שעשויים לדור בה בימות החמה משמע מזה דדוקא כשדר בה כל השנה הוא דנקרא לשם דירה ולא באופן זה.
דברי הביה"ל תמוהים, הרי גם סוכת היוצרים אין דרים בה בימות הגשמים וכמבו' במשנת מעשרות (פ"ג מ"ז), "סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה". ועי' ערוך לנר סוכה ח' ב'.
כהן כתב:לכאורה הכלל הוא פשוט,ואינו תלוי בשיעור זמן בדוקא,אלא אם מקפיד להוריד את הגגון ורק מחמת החג החליף את הגג א"כ אין קביעות ביתו שייכת לסכך, ומה שממשיך את קביעותו הרי זה מחמת שלא נוח לו לעשות את הסוכה ברגע האחרון, אבל בעצם הקביעות שלו היא בשימוש תחת הגג הקבוע,ורק מסיבה זמנית הוא שוהה תחת הסכך וא"כ אין כאן קביעות תחת הסכך כלל,
ורק באופן שאינו מקפיד כלל להשאיר את הסכך לשאר השנה א"כ קביעותו במקום שייכת גם להסכך.
ובקצרה קביעות ביתו של השנה היא רק באופן שקובע דירתו תחת הסכך ולא משנה כלל שקובע דירתו באותם מחיצות.
איש_ספר כתב:כהן כתב:לכאורה הכלל הוא פשוט,ואינו תלוי בשיעור זמן בדוקא,אלא אם מקפיד להוריד את הגגון ורק מחמת החג החליף את הגג א"כ אין קביעות ביתו שייכת לסכך, ומה שממשיך את קביעותו הרי זה מחמת שלא נוח לו לעשות את הסוכה ברגע האחרון, אבל בעצם הקביעות שלו היא בשימוש תחת הגג הקבוע,ורק מסיבה זמנית הוא שוהה תחת הסכך וא"כ אין כאן קביעות תחת הסכך כלל,
ורק באופן שאינו מקפיד כלל להשאיר את הסכך לשאר השנה א"כ קביעותו במקום שייכת גם להסכך.
ובקצרה קביעות ביתו של השנה היא רק באופן שקובע דירתו תחת הסכך ולא משנה כלל שקובע דירתו באותם מחיצות.
מבשרי אחזה. במטבח יש לי תקרת פלפונים ומעליה גג פלסטיק. במשך כל השנה יש לי ענין בשניהם, גם בסגירת הגגון מפלסטיק וגם בתקרת הפלפונים. וא"כ הדיור אח"כ "משתמש" גם בפלפונים. לגבי שאר הדברים שהובאו כאן אעיין בהמשך ויש"כ של הכותבים הנכבדים.
איש_ספר כתב:לבושתי מצאתי הדבר נידון בספר של מו"ז שיצא בשנה זו
רצ"ב
איש_ספר כתב:כידוע, הדר בתוך סוכתו, אין מועיל לו חידוש דבר או פקפוק כל דהו אלא עליו לסתור את כל התקרה (להגביה כל סכך ג"ט). משא"כ סוכה ישנה שדי בחידוש כל דהו. יעוי' שו"ע סי' תרלו ואחרונים.
בספרי אחרוני זמנינו התחבטו קצת בהגדרה של דיור בסוכה שגורם לחיוב סתירת התקרה, למשל כשסוכתו במרפסת, ואינו ישן או אוכל שם אלא נכנס שם מידי פעם לתשמיש קטן או לאחסון חפצים וכו'.
עכ"פ, במה אנן קיימין, במי שיש לו סוכה בתוך המטבח, באופן שאין שום ספק שהדיור שם הוא דיור גמור שמקלקל את הסוכה ומצריך סתירת התקרה.
ובכן, הלך אותו אדם ועשה כדין והרים כל פלפון ג"ט, שבוע קודם החג. האם נאמר לו עתה שייצא מן המטבח ולא יתגורר שם עד התקדש החג?
ובלשון קצרה, כמה זמן יגור אדם בסוכה עד שעי"כ תהיה כסוכה פנימית של יוצר שמחייבת סתירת הגג.
יורנו רבותינו, סברא או מראה מקום. ושכמ"ה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים