מנהג שריפת בגדים בל"ג בעומר.

[ישראל וורצל(פ. חובב)]

ידוע שהחת"ם סופר אסר לעשות את המנהג, משום בל תשחית, שהרי היו שורפים בגדים משובחים, אך איפה נכתב זאת.

[כותב]

לא החת"ס.
עי' שו"ת שואל ומשיב מהודרא ה' סי' ל"ט, ושו"ת תורה לשמה סימן ת', וקו' כבוד מלכים לר"ש הלר, ועוד.

ואולי כוונתך לשו"ת חת"ס (יו"ד סי' רל"ג) בענין קביעת מועד ביום ל"ג בעומר.

[איש_ספר]

תורה לשמה סי' ק' שהפנה הרב כותב:

והנה בזה תדע כי מנהג ישראל שהולכים בליל ל"ג לעומר למירון ושם מדליקים חתיכות בגדים חשובים לכבוד הרשב"י זיע"א אין לפקפק על זה* מאחר שהם מתכוונים לשם מצוה אין כאן חשש בל תשחית ומנהג ישראל תורה** הוא ועוד תדע שהרי נוהגים להדליק כמה נרות בבית הכנסת גם ביום ואעפ"י שאין המקום מאיר באורם דשרגא בטיהרא מאי אהני ובפרט מקום שאינו מקורה ואורו רב ביממא ואור השמש זורח בתוכו ועכ"ז אין בזה חשש משום בל תשחית מפני שהם מדליקים לכבוד בית הכנסת או לכבוד הצדיקים זיע"א ועושים לשם מצוה להכי שרי וה"ה הכא ודע כי מעיקרא אין כאן איסור בל תשחית מן התורה אלא הוא מדרבנן דהכי איתא בהרמב"ם ז"ל ה' מלכים פ"ו דאיסור לאו בל תשחית מן התורה אינו אלא בהשחתת אילנות ולא במשבר כלים וקורע בגדים ע"ש . והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי.

*כאשר פקפקו הגאונים חקרי לב (מהדו"ב יור"ד יא) שו"מ (חמישאה לט)
**אודות ענין זה ולהסיר תלונת המערערים פרסם הגאון ר"ש העליר זלה"ה קונטרס 'כבוד מלכים' (ירושלים תרל"ד) ושם האריך בענין זה ותו"ד דלא אסרה תורה אלא בעושה דרך השחתה ואין לו שום טעם והנאה אלא גוף ההשחתה, והאריך להביא הוכחות לזה ועי"ש שכתב: 'ומעיד אני באמת כי בילדותי שמעתי פה מרבנן קשישאי הספרדים אשר אבותם ראו וספרו להם כי הרב הקדוש ר' חיים בן עטר זיע"א היה פעם אחת בהלולא פה בעיה"ק צפת ת"ו וכשעלה למירון וכו' ובעת ההלולוא היה שמח שמחה גדולה והוא בעצמו שרף כמה בגדים יקרים לכבוד הרשב"י זיע"א, וגם הזקנים הספרדים פה ידעו ושמעו מזה', ע"כ. ועיין גם שד"ח (אס"ד מערכת א"י אות ו') שהאריך בזה.

[מותיב ומפרק]

מעין זה בספר באר שבע (מדות כ"ז ע"ב) בענין שפיכת יין על גדות הכוס בהבדלה על הרצפה, וטעמא דמלתא משום הך דעירובין "כל בית שלא נשפך שם יין כמים אינו רואה סימן ברכה, וקרא תגר ע"ז משום משום איסורא דבל תשחית.

[היא שיחתי]

אני מקווה שפותח האשכול אימת את זהותו לפני אוצר החכמה ואיש ספר לפני שנטל לעצמו את שמו????????????.

[עלי עין]

ועוד בענין:
שו"ת אוריין תליתאי (תאומים) סימן נ"ב; ישועות מלכו להגרי"י מקוטנא בחלק קרית ארבע עמ' 152.

[עלי עין]

ומזה נראה לי המנהג ששמעתי דבעיה"ק צפת ת"ו , שמדליקים דברים יקרים ששוים שלש מאות או חמש מאות אריות בהלולא דרשב"י ז"ל, שכורכים אותם בשמן ומדליקין. ואיני מוצא בזה צד היתר, דנראה דאיכא איסור בל תשחית דרבנן. ואיני מאמין שהראשונים נהגו כן, אם לא שנשתרבב המנהג מחדש. דאפילו בשמחת בית השואבה לא היה מדליקין כי אם מבלאי מכנסי הכהנים ומהמיניהם.
ואי משום דשורפין על המלכים, אין זה כי אם במלכים, ובעת מיתה, וגם מבואר שם דאין שורפין אלא מיטתן וכלי תשמישן, אבל שאר דברים לא הותר. ועם שידעתי גדולת רשב"י ז"ל בשמים ממעל ועל הארץ, ומי אני לדבר בדבר הנוגע קצת לכבודו ז"ל, אך ידעתי כי לא לפניו חנף יבא, ולבי אומר לי דאין רצונו בכך, וא"ש את"ם.

שואל ומשיב.png (67.89 KiB) נצפה 8885 פעמים

מנהג ארץ ישראל בל"ג בעומר על קברו של רשב"י לשרוף בגדים, וכבר עורר בזה החת"ם סופר. ויש להמליץ על זה, כמו שבאדם וחוה קודם החטא היו ערומים בלי לבוש, ורק לאחר החטא הלבישם השי"ת בכתנות עור... כמו כן ברשב"י מצינו שישב במערה בלי לבוש, והיה מדרגתו כמו באדם הראשון קודם החטא, וזה מרמזים בשריפת הבגדים, שצדיק הזה לא היה צריך למלבוש

שמואל בקוראי שמו, יהי ה' עמו, כבוד ידידי הרב הה"ג מעוז ומגדל, אור נערב, עוסק בחוקי חורב, צנא מלא ספרא, איש אשכולת, עמית בתורה ומצות, כש"ת מוה' שמואל העליר נ"י, ראב"ד בעיר הקודש צפת תובב"א.
נתכבדתי בקונטרסו "כבוד מלכים" הנדפס דשדר לן מר, והוא תשובה ע"ד חכם אחד מירושלים עה"ק תובב"א, אשר קרא תגר על מה שנוהגין בהילולא דרשב"י בל"ג בעומר לשרוף בגדים יקרים מאד, וגמגם על זה דהלא אית משום בל תשחית, וההיא דשורפין על המלכים אינו אלא כלי תשמישן וביום המיתה. ומעלת כבוד תורתו יצא לישע לקיים מנהגן של ישראל, שאין בזה שום פקפוק איסור, ואדרבא מצוה איכא. וכל דבריו אהובים וברורים, וקראתי עליהם שפתיים ישק משיב דברים נכוחים
...
ולכן חלילה לקרוא תגר על המנהג, ואשרי מי שזוכה לראות בשמחתם וחדות ה' מעוזם.

[ישראל הר כסף]

ידוע שהחת"ם סופר אסר לעשות את המנהג, משום בל תשחית, שהרי היו שורפים בגדים משובחים, אך איפה נכתב זאת.

יש על זה שיעור של ר' אשר וויס. מצוי בקול הלשון. כדרכו- בהבאת כל השיטות.

[חד וחלק]

עי' שדי חמד מערכת א"י אות ו', שנהגו בחצר הרשב"י למנוע מלהשליך בגדים יקרים לאש, והמעידים להיפך טעות בידם.

*******

מר חובב, הבה תוכיח שזה אתה: תעלה לכאן בבקשה את הכתבה ההיא מל"ג בעומר לפני כמה שנים על הרעבים והצמאים שמחכים לקו ארבע מאות...

[צוות האוצר]

דברי "כותב" נכונים לגבי שו"ת שואל ומשיב עיין שם. לגבי דברי החת"ס: הוא לא דיבר לגבי שריפת בגדים יקרים אלא על עצם קיום ההילולא והשמחה ביום זה עיין תשובות, יו"ד סימן רל"ג וכן בספר תורת משה (ויקרא, בהספד על הרוגי רעידת האדמה בצפת) שצווח על זה שנהגו לעשות יו"ט ביום סילוק צדיק עי"ש.

לגבי עצם השריפה, הגאון רבי שמואל העליר גאב"ד צפת, מביא בקונטרס "כבוד מלכים" העוסק כולו בענין זה [ונמצא באוצרנו היקר] עדות נאמנה מרבני זקני הספרדים אשר אבותיהם ראו וספרו להם כי הצדיק רבנו אורה"ח הקדוש היה פעם אחת בהילולא והוא בעצמו שרף כמה בגדים יקרים לכבוד רשב"י זיע"א. עיינו שם בסוף הקונטרס.

[כותב]

דברי "כותב" נכונים לגבי שו"ת שואל ומשיב עיין שם. לגבי דברי החת"ס: הוא לא דיבר לגבי שריפת בגדים יקרים אלא על עצם קיום ההילולא והשמחה ביום זה עיין תשובות

כנראה לא ראית שורה הראשונה בהודעתי שכתבתי: 'לא החת"ס'.
כאשר הבאתי דברי החת"ס כתבתי באר היטב, שהוא מדבר בענין קביעת מועד ביום ל"ג בעומר, דהיינו עצם קיום ההילולא והשמחה ביום זה, ולא שכתוב שם בענין שריפת בגדים. וציינתי לדברי החת"ס רק כדי לעורר לב השואל, שאולי נשתרבב לו הטעות מחמת התשובה בחת"ס בענין ל"ג בעומר, ותל"מ.

אגב, איש-ספר ציין לשו"ת תורה לשמה סי' ק', ובאמת נמצא שם בסי' ת', כמו שציינתי למעלה.

[עלי עין]

ב"ישועות מלכו" פותח את דבריו בזה"ל:
"מנהג ארץ ישראל בל"ג בעומר על קברו של רשב"י לשרוף בגדים, וכבר עורר בזה החת"ם סופר", אך כאמור אין החת"ס מזכיר שם בגדים כלל אלא ז"ל: על זה אני קורא ודילוג"ו - ודילוקו נרות עלי אהבה.

[עלי עין]

הדפסנו את הספר כבוד מלכים מחדש, בתוספת מבוא על פולמוס שריפת הבגדים.
נשמח לקבל הארות, הערות, הגהות ורעיונות. עדיף לשלוח באימייל [email protected]