א סוכ'לה א קליינע

[פרנקל תאומים]

האם מאן דהוא מהחכמים דפק"ק יכול להביא בפנינו את מילות השיר?

[פלגינן]

[מה קשור לכאן?]

מ"כ:

א סוכה'לע א קליינע,
פון ברעטעלעך געמיינע,
האב איך מיר א סוכה'לע געמאכט.
באדעקט דעם דאך,
מיט א ביסעלע סכך,
זיץ איך מיר דארט סוכות ביינאכט.
באדעקט דעם דאך,
מיט א ביסעלע סכך,
זיץ איך מיר דארט סוכות ביינאכט.
- - -
דער ווינט א קאלטן,
וואס בלאזט דורך די שפאלטן,
עס לעשן זיך די ליכטעלעך פיל.
עס איז מיר א חידוש,
ווען איך מאך מיר דארט קידוש,
און די לעכטעלעך זיי ברענען גאנץ שטיל.
עס איז מיר א חידוש,
ווען איך מאך מיר דארט קידוש,
און די לעכטעלעך זיי ברענען גאנץ שטיל.


ביים ערשטן געריכט,
מיט א בלאסן געזיכט,
טראגט מיר מיין טאכטעריל אריין.
זי שטעלט עס אוועק,
און זאגט מיט גרויס שרעק,
טאטע'ניו די סוכה פאלט באלד איין.
זי שטעלט עס אוועק,
און זאגט מיט גרויס שרעק,
טאטע'ניו די סוכה פאלט באלד איין.
- - -
זיי נישט קיין נער,
האב נישט קיין צער,
זאל דיר די סוכה נישט טוהן באנק.
עס איז שוין גאר,
באלד צוויי טויזנט יאר,
און די סוכה'לע זי שטייט נאך גאנץ לאנג.
עס איז שוין גאר,
באלד צוויי טויזנט יאר,
און די סוכה'לע זי שטייט נאך גאנץ לאנג.

[פרנקל תאומים]

ומי מתנדב לתרגם?

[דרומי]

יש הנוהגים לשלב בסוף השיר או בין קטע לקטע כפזמון את המלים "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

[פרנקל תאומים]

יש הנוהגים לשלב בסוף השיר או בין קטע לקטע כפזמון את המלים "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

אכן, זו הסיומת שאני מכיר לשיר.

[אבא יודן]

ומי מתנדב לתרגם?

בס"ד
השורה האחרונה איני מבין במקור אי לכך גם התרגום אינו ברור
סוכה'לה קטנה
עם עצים גרועים
עשיתי לי סוכה'לה
הגג מכוסה
עם סכך מעט
ואני יושב שם בליל סוכות

הרוח! קרה
נושבת בעד החרכים
נרות רבות מכבות והולכות
בשבילי זה חידוש
שכאשר אני מקדש שם הקידוש
עדיין דולקים שם נרות בשקט [=מעט]

בתבשיל הראשון
בפנים לבנות
בתי מכנסת לפנים
ומעמדת על הצד
ואומרת באימה גדולה
אבא! הסוכה עומדת ליפול מיד

אל תהיי טיפשת
ואל תצטערי
ואל תכאבי בעד הסוכה
אכן כן הוא
קרוב לאלפיים שנה
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

[בינוני]

השורה האחרונה איני מבין במקור אי לכך גם התרגום אינו ברור
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

און די סוכה'לע זי שטייט נאך גאנץ לאנג
והסוכה'לה (היא) עומדת עדיין [זמן] די ארוך

[אבא יודן]

השורה האחרונה איני מבין במקור אי לכך גם התרגום אינו ברור
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

און די סוכה'לע זי שטייט נאך גאנץ לאנג
והסוכה'לה (היא) עומדת עדיין [זמן] די ארוך

מה פירושו??

[בינוני]

הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

[אבא יודן]

הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

ישר כח
וכנים דבריך באשר עבריט המודרני, אך לא בלשוננו לשון עברי הקודש.

[עמקן]

אל תהיי טיפשת
ואל תצטערי
ואל תכאבי בעד הסוכה
אכן כן הוא
קרוב לאלפיים שנה
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

לא צריך להכניס התיבה יחסית.
יש עוד נוסח 'גאנץ פיין', דהיינו 'די טוב'.

[בינוני]

אל תהיי טיפשת
ואל תצטערי
ואל תכאבי בעד הסוכה
אכן כן הוא
קרוב לאלפיים שנה
והסוכה'לה עומדת יחסית זמן רב

לא צריך להכניס התיבה יחסית.
יש עוד נוסח 'גאנץ פיין', דהיינו 'די טוב'.

איך זה מתחרז עם 'באנק'?

[לייטנר]

הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

ישר כח
וכנים דבריך באשר עבריט המודרני, אך לא בלשוננו לשון עברי הקודש.

הגאוה המטופשת באי שימוש במילים בלשון הקודש, גורמת ליצירת מילים שלא קיימות בשום שפה (טיפשת, למשל)...

[ברקים רב]

הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

ישר כח
וכנים דבריך באשר עבריט המודרני, אך לא בלשוננו לשון עברי הקודש.

והמילה "יחסית" קיימת ב'לשון עברי הקודש'?

אגב, המילה 'חיור' היא בלשון ארמי וישנה בספר דניאל.

[אבא יודן]

הסוכה'לה שבשיר היא משל למצב היהודים בגלות [הנרות שכבים וכו'], והאבא מרגיע אותה שעל אף שהמצב אכן רעוע וגרוע, אבל אנחנו מחזיקים מעמד כך כבר אלפיים שנה.

(דרך אגב, התרגום הנכון ל"בלאסן געזיכט" הוא "פנים חיוורות" ולא פנים לבנות.)

ישר כח
וכנים דבריך באשר עבריט המודרני, אך לא בלשוננו לשון עברי הקודש.

הגאוה המטופשת באי שימוש במילים בלשון הקודש, גורמת ליצירת מילים שלא קיימות בשום שפה (טיפשת, למשל)...

אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינוף למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

[אוצר החכמה]

מה קרה לכם?
המילה חוורו פניו היא לשון הקדש ממש.
ואמר אותה ישעיה הנביא לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו.

[ברקים רב]

מה קרה לכם?
המילה חוורו פניו היא לשון הקדש ממש.
ואמר אותה ישעיה הנביא לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו.

אוי ווי.
יישר כח.

[לייטנר]

הגאוה המטופשת באי שימוש במילים בלשון הקודש, גורמת ליצירת מילים שלא קיימות בשום שפה (טיפשת, למשל)...

אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינוף למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

הוא אשר שאלתי, למה חידשת מילים מדעתך, כגון 'טיפשת'?

[מעט דבש]

במדבר רבה כ, יד

וסָתַם (=הקב"ה) פי הבהמה, שאילו היתה מדברת לא היו יכולין לשעבדה ולעמוד בה, שזו הטפשת שבבהמה (=האתון), וזה חכם שבחכמים (=בלעם) כיון שדברה לא היה יכול לעמוד בה.

אבן עזרא בראשית שיטה אחרת יא, ה

ובא בדרש, שרצו להלחם בשם. ויתכן שכת טפשת היתה בהם. כי הנה לפי הדרש שמרחק השמים מן הארץ מהלך חמש מאות שנה. ואלו היה ראש המגדל קרוב אל השמים מתי יעלו הטיט אליו? והנה המגדל, לא ישלם בנינו באלף אלפי אלפים שנים, עד אין מספר, ועוד שצריך להיות רחבו רב. ועוד כי העולה בהר גבוה שהוא בארץ רומאנייא, אם לא יעלה עמו מים שישים בפיו תמיד, אז ימות בצמא. ואיך יוכל אדם להגיע אל ראש גלגל הרוח, אף כי אל גלגל האש, והם תחת השמים? והחומר - איך יאמר ליוצרו 'מה תעשה'? ואיך ילחם אדם עם בוראו, ונפשו בידו.

שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תקעז

...ומודה אני שאם מכירים בה שהיא טפשת בדעתה יותר משאר קטנות אשר בגילה צריכה בדיקה אם מבחנת בין גיטה לחפץ אחר.

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=52455#p52455
viewtopic.php?p=238244#p238244
viewtopic.php?p=255604#p255604 [בסוף ההודעה]

viewtopic.php?p=22817#p22817

[מעט דבש]

אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינו למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

ולמה תברך 'על נטילת לולב', ולא 'על לקיחת כפות תמרים'?
'להניח תפילין', ולא 'טוטפות'?
'לישב בסוכה', ולא 'לשבת'?
'המחזיר שכינתו לציון' ולא 'המשיב'?
(את הדוגמאות לקחתי מהערת הגר"ד יצחקי ב'לוח ארש' עמ' תקצג).

למה השתמשו חז"ל במילים מלשונות אחרות, ולא השתמשו בלשון המקרא? ולמה שינו את הצורות של לשון המקרא?

[אבא יודן]

מה קרה לכם?
המילה חוורו פניו היא לשון הקדש ממש.
ואמר אותה ישעיה הנביא לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו.

ובכל זאת נאמר במשנה המלבין פני חבירו ברבים!
מה שנאמר בישעיה לא הופך המילה מארמית לעברית, כמו יגר סהדותא וכו'
[ואולי לטעמו של הרמב"ן שנקראת לשון הקודש עקב שנשתמש בו הקב"ה נוכל לקרוא את זה ארמית הקודש]

[בינוני]

גם אם אתה צודק [ולענ"ד אתה לא צודק], עדיין הפרזת והגזמת כשכתבת ש'חיוור' זה 'עבריט מודרני' לעומת 'לשון עברי הקודש', בזמן שהוא לשון הפסוק!

(ל'המלבין פני חבירו' אין שום קשר לכאן. שם רצו להדגיש שהאדמומיות נעלמת והופכת ללבן, והיינו סוג של רצח בזעיר אנפין, ולכן לא מתאים לכתוב 'חיוור'. אבל כשמדברים על להחוויר מפחד, אין שום טעם לא לכתוב את המילה המיועדת למושג זה.)

[אבא יודן]

הפרזת והגזמת כשכתבת ש'חיוור' זה 'עבריט מודרני' לעומת 'לשון עברי הקודש', בזמן שהוא לשון הפסוק!

אמנם כן טעיתי, ושגיתי.

[לייטנר]

מעט דבש, אכן אינני חושב שאסור לחדש מילים או להשתמש במילים מחודשות.

[אבא יודן]

אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינו למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

ולמה תברך 'על נטילת לולב', ולא 'על לקיחת כפות תמרים'?
'להניח תפילין', ולא 'טוטפות'?
'לישב בסוכה', ולא 'לשבת'?
'המחזיר שכינתו לציון' ולא 'המשיב'?
(את הדוגמאות לקחתי מהערת הגר"ד יצחקי ב'לוח ארש' עמ' תקצג).

למה השתמשו חז"ל במילים מלשונות אחרות, ולא השתמשו בלשון המקרא? ולמה שינו את הצורות של לשון המקרא?

יש להוסיף לקבוע מזוזה

[שעת הכושר]

תחלופות;

סֻכַּת אַמָּתַיִם עֲשׂוּיָה לוּחוֹתַיִם
בְּעֶצֶב בָּנִיתִי לִי פֹּה.
סָכַכְתִּי בַּסְּכָךְ הָאֹהֶל הַשַּׁח
וָאֵשֵׁב בַּלַּיְלָה לִי פֹּה.

הַסַּעַר, הָרוּחַ וְכָל סֶדֶק יָפוּחַ
נֵרִי יְכַבֶּה הָאֶחָד.
יֵהוֹם לוֹ הַסַּעַר כְּחַיַּת הַיַּעַר
וַאֲנִי אֵשֵׁב פֹּה בָּדָד.

אִשְׁתִּי הַחִוֶּרֶת בַּפֶּתַח נִצֶּבֶת
תַּבְשִׁיל לִי מַגֶּשֶׁת בַּיָּד,
בְּרַעַד נִצֶּבֶת, שְׂפָתֶיהָ דּוֹבֶבֶת:
סֻכָּה זוֹ תִּפֹּל עוֹד מְעַט.

חִדְלִי מֵאִוֶּלֶת! רוּחֵךְ מַה נּוֹפֶלֶת?
סֻכָּה זוֹ עָמוֹד תַּעֲמֹד!
רוּחוֹת כְּבָר סָעָרוּ בְּיָמִים עָבָרוּ,
וְהִיא עוֹדָהּ בַּל תִּמּוֹט!

סֻכָּה פְּעוּטֹנֶת
בָּנִיתִי, קְטַנְטֹנֶת
צֶבֶר-קְרָשִׁים קַל וְדַק
סִכּוֹתֶיהָ מֵעַל
מְעַט סְכָךְ מְדֻלְדָּל
אֵשֵׁב בָּהּ בְּנוֹחַ בְּלֵיל-חַג.

בָּצַעְתִּי הַפַּת.
חִוֶּרֶת כְּבַד
בָּאָה בִּתִּי הָרַכָּה
הִיא נִצְּבָה דּוּמִיָּה
וְעֵינָהּ בּוֹכִיָּה:
רוּחוֹת מִתְנַכְּלִים לַסֻּכָּה!

מַה לָּךְ נוֹאַלְתְּ?
וּמַה הִתְחַלְחַלְתְּ?
יְהִי לְבָבֵךְ שַׁאֲנָן!
עוֹד דּוֹרוֹת יִתְחוֹלְלוּ
עוֹד סוּפוֹת יִשְׁתּוֹלְלוּ
סֻכָּה זוֹ עוֹמֶדֶת אֵיתָן!

סֻכָּה לִי עָשִׂיתִי
סֻכָּה לִי בָּנִיתִי
הִיא קְטַנָּה וְדַלָּה
הַקִּירוֹת קֶרֶשׁ-דַּק
סְכַךְ קָלוּשׁ הוּא הַגַּג
אַךְ נוֹחַ לִי פֹּה בְּצִלָּהּ.

הַלֶּחֶם בָּצַעְתִּי
אֶל פִּי אַךְ נָתַתִּי
וַתִּתְיַפַּח יַלְדָּתִי:
אוֹי, אָבִי, הִיא קָרְאָה
הִנֵּה רוּחַ רַע
פּוֹרֵץ לְהַפִּיל סֻכָּתִי!

עָנִיתִי בְּנַחַת:
חָלִילָה, אַל פַּחַד
לָךְ, יַלְדָּתִי הַמְּתוּקָה
אֶלֶף דּוֹר יִנְקֹפוּ -
לָעַד תַּעֲמֹד הַסֻּכָּה.

[דודי צח]

ומי מתנדב לתרגם?

בס"ד
בתבשיל הראשון - צ"ל: בהזדמנות הראשונה
בפנים לבנות - מדויק יותר: בפנים חיוורות
בתי מכנסת - נכנסת לפנים
ומעמדת על הצד
ואומרת באימה גדולה
אבא! הסוכה עומדת ליפול מיד

[עושה חדשות]

אני משתמש בהחלט במלים חדשות אך רק במקום הצורך, במקום שיש מילה מתאימה בלשון הקודש, שלמה נלך אלפים אמה רחוק??
וזו בעצם שאלה כללית על מחדשי הלשון של ימינו למה הוסיפו או שינו מילים במקום הישנות, לשם איזה צורך?

ולמה תברך 'על נטילת לולב', ולא 'על לקיחת כפות תמרים'?
'להניח תפילין', ולא 'טוטפות'?
'לישב בסוכה', ולא 'לשבת'?
'המחזיר שכינתו לציון' ולא 'המשיב'?
(את הדוגמאות לקחתי מהערת הגר"ד יצחקי ב'לוח ארש' עמ' תקצג).

למה השתמשו חז"ל במילים מלשונות אחרות, ולא השתמשו בלשון המקרא? ולמה שינו את הצורות של לשון המקרא?

viewtopic.php?f=17&t=26955&p=407029#p407029

[הא לחמא עניא]

האם מאן דהוא מהחכמים דפק"ק יכול להביא בפנינו את מילות השיר?

מעניין מאוד לדעת את ההסטוריה והמחבר של השיר הנפלא והמתוק הזה, כי הוא הינו שיר מאוד מאוד ותיק וישן נושן שדעת חכמים נוחה הימנו.
אבי שליט"א זוכר זאת ששרו באידיש כבר לפני ארבעים שנה ויותר.
נשמח להחכים בנושא.

[לענין]

עי' בויקי' - כולל תמונת המחבר

[צופר הנעמתי]

נכנסתי לויקי וגוגל הציע לי לתרגם את הדף - ומשראיתי את תרגומו של גוגל לשיר אמרתי לא אמנע טוב מבעליו:

בקושי הצלחתי לעשות רוטב,
קצת עור-עור
.
לכסות את הגג עם חריץ מזחלת
ולמלא אותו קיטש הירושה שלה.

עם הפנים הגרועים ביותר של
בית המשפט הראשון,
אשתי בקרוב לקחת אותי בזרועותיה.
היא מתחילה ואומרת בבהלה
שהרוח מזהירה את הקוקוס בקרוב.

מן הרוח השוקיים
המנשבות דרך הלסתות,
הנר שלי מסמיק אותי.
כמובן, אני מזיז את עצמי ורואה כמה
נפלא נר שלי דולק בשקט ובשקט.

לא, הם לא טיפשים
ואל תדאגי
שלא תפוצץ את הרוח.
זה לא נדיר כי הרוחות באים ואנחנו
עדיין מחכה רטבים שלנו במשך זמן רב

[פרנקל תאומים]

עי' בויקי' - כולל תמונת המחבר

מי יעלה לנו? (לחסומים)

[סגי נהור]

נכנסתי לויקי וגוגל הציע לי לתרגם את הדף - ומשראיתי את תרגומו של גוגל לשיר אמרתי לא אמנע טוב מבעליו:

בקושי הצלחתי לעשות רוטב,
קצת עור-עור
.
לכסות את הגג עם חריץ מזחלת
ולמלא אותו קיטש הירושה שלה.

עם הפנים הגרועים ביותר של
בית המשפט הראשון,
אשתי בקרוב לקחת אותי בזרועותיה.
היא מתחילה ואומרת בבהלה
שהרוח מזהירה את הקוקוס בקרוב.

מן הרוח השוקיים
המנשבות דרך הלסתות,
הנר שלי מסמיק אותי.
כמובן, אני מזיז את עצמי ורואה כמה
נפלא נר שלי דולק בשקט ובשקט.

לא, הם לא טיפשים
ואל תדאגי
שלא תפוצץ את הרוח.
זה לא נדיר כי הרוחות באים ואנחנו
עדיין מחכה רטבים שלנו במשך זמן רב

יש לציין שהתרגום המהולל מתייחס לגרסה אחרת לגמרי של השיר, שהיא אולי הגרסה המקורית, ולא לזו שהובאה כאן.

[צופר הנעמתי]

נכנסתי לויקי וגוגל הציע לי לתרגם את הדף - ומשראיתי את תרגומו של גוגל לשיר אמרתי לא אמנע טוב מבעליו:

בקושי הצלחתי לעשות רוטב,
קצת עור-עור
.
לכסות את הגג עם חריץ מזחלת
ולמלא אותו קיטש הירושה שלה.

עם הפנים הגרועים ביותר של
בית המשפט הראשון,
אשתי בקרוב לקחת אותי בזרועותיה.
היא מתחילה ואומרת בבהלה
שהרוח מזהירה את הקוקוס בקרוב.

מן הרוח השוקיים
המנשבות דרך הלסתות,
הנר שלי מסמיק אותי.
כמובן, אני מזיז את עצמי ורואה כמה
נפלא נר שלי דולק בשקט ובשקט.

לא, הם לא טיפשים
ואל תדאגי
שלא תפוצץ את הרוח.
זה לא נדיר כי הרוחות באים ואנחנו
עדיין מחכה רטבים שלנו במשך זמן רב

יש לציין שהתרגום המהולל מתייחס לגרסה אחרת לגמרי של השיר, שהיא אולי הגרסה המקורית, ולא לזו שהובאה כאן.

ההבדלים משמעותיים?

[איש גלילי]

הנה התרגום לנוסח הרגיל (שהובא כאן למעלה)...

סוכות קצת,
ברוחב,
עשיתי לעצמי טמבורין.
כיסה את הגג,
עם חריץ מזחלת,
אני יושב שם בלילה על החוף.
כיסה את הגג,
עם חריץ מזחלת,
אני יושב שם בלילה על החוף.
- - -
הרוח היא קר,
מי נשף דרך העמודות,
יש שם הרבה אור.
אני מופתע,
כאשר אני עושה קידוש שם,
והמגבות שורפות בשקט.
אני מופתע,
כאשר אני עושה קידוש שם,
והמגבות שורפות בשקט.


בבית המשפט הראשון,
עם הפנים המבוהלות,
תן לי את המפה שלי.
היא מניחה אותו,
ואומר בהתרעה רבה,
הסוכה של אבא תהיה בקרוב.
היא מניחה אותו,
ואומר בהתרעה רבה,
הסוכה של אבא תהיה בקרוב.
- - -
הם לא לא לא,
אין צער,
אל תתנו לסוכרים לשלם לך.
זה כבר טוב,
בקרוב אלפיים שנה,
ואת הסוכה זה עדיין עומד הרבה זמן.
זה כבר טוב,
בקרוב אלפיים שנה,
ואת הסוכה זה עדיין עומד הרבה זמן.

[סגי נהור]

ההבדלים משמעותיים?

יחסית כן. הבית השני והשלישי מוחלפים זה בזה, אלפיים שנות הגלות לא מוזכרות במקור, ושם בכלל אשתו היא שנכנסת לסוכה ולא בתו. ויש עוד כמה וכמה שינויים.

[מעט דבש]

אַ סוכּה אַ קלײנע,
פֿון ברעטלעך געמײנע,
האָב איך קױם מיט צרות געמאַכט;
געדעקט דעם דאַך
מיט אַ ביסעלע סכך,
און כ'זיץ אין איר סוכּות בײַ נאַכט.

-----

מיט פֿאַרזאָרגטן געזיכט
דאָס ערשטע געריכט
עס טראָגט מיר מײַן װײַב באַלד אַרײַן;
זי שטעלט זיך אַװעק
און זאָגט מיט שרעק:
דער װינט װאַרפֿט די סוכּה באַלד אײַן!

-----

פֿון די װינט דעם קאַלטן,
װאָס בלאָזט אריין דורך די שפּאַלטן,
מײַן ליכטעלע לעשן זיך װיל;
דאָך מאַך איך מיר קידוש,
און - זעט נאָר דעם חידוש! -
מײַן ליכטל ברענט זיך רואיִג און שטיל!...

-----

עט, זײַ נישט קײן נאַר
און האָב נישט קײן צער,
עס זאָל דיר דער װינט נישט טאָן באַנג:
נישט זעלטן זײ קומען,
די װינטן, און ברומען -
דאָך שטײט אונדזער סוכּה שױן לאַנג!

=====================================

א סוכה'לע א קליינע,
פון ברעטעלעך געמיינע,
האב איך מיר א סוכה'לע געמאכט.
באדעקט דעם דאך,
מיט א ביסעלע סכך,
זיץ איך מיר דארט סוכות ביינאכט.

- - -

דער ווינט א קאלטן,
וואס בלאזט דורך די שפאלטן,
עס לעשן זיך די ליכטעלעך פיל.
עס איז מיר א חידוש,
ווען איך מאך מיר דארט קידוש,
און די לעכטעלעך זיי ברענען גאנץ שטיל.

- - -

ביים ערשטן געריכט,
מיט א בלאסן געזיכט,
טראגט מיר מיין טאכטעריל אריין.
זי שטעלט עס אוועק,
און זאגט מיט גרויס שרעק,
טאטע'ניו די סוכה פאלט באלד איין.

- - -

זיי נישט קיין נער,
האב נישט קיין צער,
זאל דיר די סוכה נישט טוהן באנק.
עס איז שוין גאר,
באלד צוויי טויזנט יאר,
און די סוכה'לע זי שטייט נאך גאנץ לאנג.

[בינוני]

האם מאן דהוא מהחכמים דפק"ק יכול להביא בפנינו את מילות השיר?

מעניין מאוד לדעת את ההסטוריה והמחבר של השיר הנפלא והמתוק הזה, כי הוא הינו שיר מאוד מאוד ותיק וישן נושן שדעת חכמים נוחה הימנו.
אבי שליט"א זוכר זאת ששרו באידיש כבר לפני ארבעים שנה ויותר.
נשמח להחכים בנושא.

עי' בויקי' - כולל תמונת המחבר

מי יעלה לנו? (לחסומים)

הנה הדף על המחבר בויקי:

אברהם רייזן – ויקיפדיה.pdf

(231.35 KiB) הורד 1069 פעמים

[עזריאל ברגר]

מצו"ב ביצוע השיר, כמדומני מאת ר' אלי ליפסקר ע"ה.