שש ושמח כתב:אפרקסתא דעניא כתב:וכשאמרת "ואת מוספי יום הזכרון הזה (ר"ה ור"ח!) נעשה ונקריב לפניך" וכו', מה כיוונת?שש ושמח כתב:וכשאמרתי יום הזכרון הזה התכוונתי שזה שמו של היום אחרי שתקנו כך רבנן.
ופיוטים כגון ונתנה תוקף אני מבין שבכלל לא אמרת.
שש ושמח כתב:אפרקסתא דעניא כתב:וכשאמרת "ואת מוספי יום הזכרון הזה (ר"ה ור"ח!) נעשה ונקריב לפניך" וכו', מה כיוונת?שש ושמח כתב:וכשאמרתי יום הזכרון הזה התכוונתי שזה שמו של היום אחרי שתקנו כך רבנן.
אוצר החכמה כתב:החושב כתב:אוצר החכמה כתב:החושב התעלם מהטענה המרכזית שעלתה כאן.
שאין סברא שחז"ל תיקנו להגיד תפילות ולא להתכוון לפירוש המילים האמיתי אלא לשחק בכאילו.
מי שזה נראה לו - שישמח בחלקו. לי קשה לקבל רעיון כזה.
אז אולי פספסתי משהו.
אם זו הטענה המרכזית, אז מה תעשה עם כל יום טוב שני ועם יום א' של ראש חודש. הרי כיון דאידנא ידעינן בקביעא דירחא - בודאי שאין זה לא ראש חודש ולא יום טוב, ואיך אומרים 'ביום ראש החודש הזה', 'ביום חג המצות הזה'?
אני מבין שכיון שהדבר נעשה לצורך, אין בעיה בנוסח התפילה.
אכן כל יום טוב שני הוא יום טוב מעין היום הראשון מדרבנן. וגם ר"ה הוא כן. ומה שקורה ביום הראשון קורה ביום השני. איך זה עובד? אילו לא אמרו לנו הייתי אומר שאיני יודע אבל זה עובד. ואם מסביר הזהר דינא קשיא ודינא רפיא והביאור בזה כמו שהוזכר בשם האריז"ל אז למה לא לקבל את דברי חז"ל וביאורי רבותינו בזה. מה מסובך בעניין.
מסביר הזהר דינא קשיא ודינא רפיא והביאור בזה כמו שהוזכר בשם האריז"ל אז למה לא לקבל את דברי חז"ל וביאורי רבותינו בזה. מה מסובך בעניין.
אוצר החכמה כתב:שש ושמח כתב:אפרקסתא דעניא כתב:וכשאמרת "ואת מוספי יום הזכרון הזה (ר"ה ור"ח!) נעשה ונקריב לפניך" וכו', מה כיוונת?שש ושמח כתב:וכשאמרתי יום הזכרון הזה התכוונתי שזה שמו של היום אחרי שתקנו כך רבנן.
ופיוטים כגון ונתנה תוקף אני מבין שבכלל לא אמרת.
האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים נוראים
ההוא גברא כתב:מציאה גדולה: כבר היעב"ץ כתב נגד ותיקין! ולא ביום כפור בלבד, אלא בכל השבתות. (אבל יש לחלק בינם לבינינו כמו שתראו, ודוק).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים