האם למי שאין ילדים מותר לעבור עבירות כדי שיהיה בר בנים?

[יניק וחכים]

כתוב בגמ' שחנה אמרה אלך ואסתר בפני אלקנה בעלי וכך ישקוה ותתעבר, והשאלה מפורסמת דהוא איסור יחוד דאורייתא (וידוע שתלוי במח' ראשו' אם אפשר להשקות על סתירה דבעלה בעיר שמותרת להפו' דגם אחר קינוי שרי).
וראיתי בספר שערי ציון פ' נשא מהרב אוהב ציון והוא שו"ת ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"אשבהערה מביא שהגר"ח ענה שבדי שלא תחשב כמת מותר לה לעשות כן, ושוב הק' לו דא"כ יהיה מותר לעני לגנוב כדי שלא יחשב כמת, וחילק הגר"ח דעני רק חשוב כמת, ועיי"ש עוד שהק' לו דא"כ מדוע אסר הקה"י טיפולים מסויימים לפריון וענה הגר"ח שזה לו עוזר בכלל.
האם ידוע למישהו על שיטה כזאת בספרות ההלכה?

[אוצר החכמה]

ומה יגיד על ממזר שרוצה לעבור על איסור ונושא ישראלית כדי שיהיו לו בנים ואם נאמר שהבנים יהיו פסולי קהל ושאני מה יאמר בכהן שנושא גרושה כי אין אחרת (ושם עדיף שהוא תיקון לו ולה ובמעשה דחנה צריכה למצוא רשע שיסכים) או בפצוע דכה שיכול להוליד כגון שנידוכה ביצה אחת. ואולי יחלק כמו התוספות בגיטין בין איסור כל ימיו?

[עקביה]

ראה פני יהושע (ברכות לא:) שמסביר את העניין בצורה פשוטה.

[החושב]

אולי זה היה גם החשבון של בנות לוט...

יש לעיין עוד אם ניתן לקשר לזה מה שאמרו שמותר לחלל שבת בשביל הצלת נפשות משום סברא 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה'. ומבואר בפוסקים (איני זוכר כעת מי) שלסברא זו (בניגוד לדין הנלמד מ'וחי בהם') יש מקום גם לגבי אחד שאין לו חזקת חי. (כמו עובר בפחות ממ' יום או בפחות מג' ימים)

לגבי השאלה מחנה, לכאורה אינה קושיא כלל. שלא היתה כוונתה שתיסתר, אלא שבאה עם טענה - הרי אם הייתי נסתרת הייתי יולדת, וכי עכשיו שאני לא חוטאת אני אמורה להפסיד (לפי הזכור לי, הדברים די מבוארים שם בגמרא).

[אוצר החכמה]

לא בגמרא אבל בפני יהושע שהביא עקביה.

[אוצר החכמה]

אולי זה היה גם החשבון של בנות לוט...

יש לעיין עוד אם ניתן לקשר לזה מה שאמרו שמותר לחלל שבת בשביל הצלת נפשות משום סברא 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה'. ומבואר בפוסקים (איני זוכר כעת מי) שלסברא זו (בניגוד לדין הנלמד מ'וחי בהם') יש מקום גם לגבי אחד שאין לו חזקת חי. (כמו עובר בפחות ממ' יום או בפחות מג' ימים)

אני שמעתי אומרים זאת על בן הצרפית על השאלה איך עבר אליהו שהיה כהן ונטמא להחיותו שתלוי בזה דמחי בהם אסור אבל חלל עליו יש כאן.

[קראקובער]

ושוב הק' לו דא"כ יהיה מותר לעני לגנוב כדי שלא יחשב כמת, וחילק הגר"ח דעני רק חשוב כמת, ועיי"ש עוד שהק' לו דא"כ מדוע אסר הקה"י טיפולים מסויימים לפריון וענה הגר"ח שזה לו עוזר בכלל.

מותר לפי"ז לגנוב כדי לחתן ילדים?!

מה כוונתו שזה לא עוזר בכלל?

[אוצר החכמה]

יותר מזה מותר לגנוב כדי לקנות תרופה לחולה?

[לייטנר]

הדילמה של היינץ

[אוצר החכמה]

לא מכיר את היינץ אבל בספר משנת פיקוח נפש מבאר את ההסבר למה אסור.

[הא לחמא עניא]

ידוע פסקו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לזוג שחיכו שנים רבות לזש"ק, ולא זכו, ולצורך זכיית זש"ק היה להם בעיה מחמת חלות יום הכפורים, ובאו בבכיות לר' שלמה זלמן מה עושים שלא יפסידו את ההזדמנות.
הוא מצא להם פתרון בכח חכמת התורה וסייעתא דשמיא שהיה לו, שיסעו לאוסטרליה ליום הכפורים ששמה זה יוצא קודם, וכך הכל יבוא על מקומו בשלום, ואכן עשו כן ונפקדו.
חזינן שהוא מצא להם פתרון שיתאים עפ"י חוקי התורה בלא לעבור עבירה.
ודו"ק וד"ל.

[בתבונה]

יש לדון האם כל תשובה שמתפרסמת בשם הגר"ח חשיב כמתניתא דתניא בי רבי חייא ובי רבי אושעיא?

[בסדר]

ידוע פסקו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לזוג שחיכו שנים רבות לזש"ק, ולא זכו, ולצורך זכיית זש"ק היה להם בעיה מחמת חלות יום הכפורים, ובאו בבכיות לר' שלמה זלמן מה עושים שלא יפסידו את ההזדמנות.
הוא מצא להם פתרון בכח חכמת התורה וסייעתא דשמיא שהיה לו, שיסעו לאוסטרליה ליום הכפורים ששמה זה יוצא קודם, וכך הכל יבוא על מקומו בשלום, ואכן עשו כן ונפקדו.
חזינן שהוא מצא להם פתרון שיתאים עפ"י חוקי התורה בלא לעבור עבירה.
ודו"ק וד"ל.

הגרשז"א אף התיר הטיפולים שאסר הקהילות יעקב כידוע, ודעת הקה"י כהיום הוא שיטה יחידאי בענין זה.

[אוצר החכמה]

על איזה טיפולים מדובר?

[בסדר]

על איזה טיפולים מדובר?

הקה"י אסר את טיפולי הזרעה מלאכותית והפריה חוץ גופית, לעומת רוה"פ שהתירו, כמובן בתנאים שונים.

[אוצר החכמה]

עכשיו מובנת הפליאה על האמירה שזה לא מועיל.

[ביליצר]

מחנ

[פלגינן]

נידון כבר viewtopic.php?f=17&t=14015

שאלה קרובה, לגבי בליעת ערלה [בשר אדם?] לצורך פריה ורביה.

[קראקובער]

עכשיו מובנת הפליאה על האמירה שזה לא מועיל.

??

[צופר הנעמתי]

עכשיו מובנת הפליאה על האמירה שזה לא מועיל.

כמדומה שהכוונה שזה לא מועיל כי הילד לא מתייחס אחריו (לדעת הגר"ח) ולא כי זה לא מצליח.

[לייטנר]

לא מכיר את היינץ אבל בספר משנת פיקוח נפש מבאר את ההסבר למה אסור.

הדילמה של היינץ היא אחת הדוגמאות הידועות לדילמה מוסרית (היינץ הוא בעלה של אשה הגוססת, ומחיר התרופה שיכולה להציל אותה יקר מאוד, בגלל דרישת היצרן).
הדגש בדילמה הזו היא לא הפתרון, אלא ההצדקה המוסרית שתינתן לכל צעד שייבחר.

[דרומי]

ראיתי פעם לשון כזאת "צריך למסור את הנפש כדי שיהיה ילדים", וכמדומני שהכוונה היא לענין הטיפולים וכו' הן מבחינת הקושי הגשמי והן מבחינת החששות ההלכתיות שבדבר, שבכל זאת יש לעשות זאת באופן של 'מסירות נפש'

[456456]

ראיתי במנ"ח מצוה א' דבר פלא שהסתפק האם מותר לממזר לישא ישראלית כשאינו מוצא אחרת, דנימא דיבא עשה וידחה את ל"ת; אמנם התם דיבר באיש שמצווה על פו"ר. וגם זה דבר פלא, דהתורה במפורש אמרה שלא יבא בקהל, למרות שעי"ז יבטל מפו"ר; ואמנם מצאנו לו היתר לישא גיורת וכדו' שאינם נחשבים קהל, אך לומר שאם לא מוצא - מותר לו לישא ישראלית, זהו חידוש אפי' להסתפק בכך.

[הגרח]

קולברג_1.doc

(56.5 KiB) הורד 1387 פעמים

הדילמה של היינץ ומשמעותה בבקשה.

הדילמה של היינץ

[אוצר החכמה]

שמעתי ושכחתי את זה (קראתי פעם את הקורס שצויין שם)
אבל לא נראה לי שזה באמת משנה לדיון ההלכתי. מדובר בעמדה פילוסופית וסוציולוגית ומחקר פסיכולוגי התפתחותי. אילו היו עולים שם דיונים פילוסופיים היה מקום לדון אם אפשר להכניסם בשיקול התורני (בדוחק) אבל אין שם דיון בשאלה.

[הגרח]

האמת היא שזה ספק הלכתי שמופיע בבק בהכונס שדוד המלך הסתפק האם מותר לו להציל עצמו בממון חבירו שישרוף שם איזה שדה עייש בתוס ודווק

[בברכה המשולשת]

האמת היא שזה ספק הלכתי שמופיע בבק בהכונס שדוד המלך הסתפק האם מותר לו להציל עצמו בממון חבירו שישרוף שם איזה שדה עייש בתוס ודווק

לפי תוס' זה ודאי מותר וכל הספק הוא אם צריך לשלם
לפי רש"י זה ספק (וכר"מ וכו')

[ישנו]

אם היו מתירים איסורים, הדבר הראשון שהיה אפשר לעשות זה לפתור בקלות הרבה בעיות ע"י שנתיר לנשים שלא להמתין ז"נ שאינו אלא קבלת בנות ישראל.

[עזריאל ברגר]

שאינו אלא קבלת בנות ישראל.

לא נכון כלל.
בנות ישראל החמירו על ראיית יום או יומיים, אבל בראיית ג ימים - זו תקנת רבי.

[צופר הנעמתי]

שאינו אלא קבלת בנות ישראל.

לא נכון כלל.
בנות ישראל החמירו על ראיית יום או יומיים, אבל בראיית ג ימים - זו תקנת רבי.

תקנת רבי בשדות

[אוצר החכמה]

גם ביום או יומים פשוט לכל הפוסקים שהוא דין דרבנן ולא מנהג שיכול להשתנות.

[ישנו]

גם ביום או יומים פשוט לכל הפוסקים שהוא דין דרבנן ולא מנהג שיכול להשתנות.

מי דיבר על יכול להשתנות? דובר כאן אם מותר לעבור איסורים בשביל פו"ר, אמרתי שהאיסור הראשון שאפשר לעבור הוא לבטל ז"נ, הרבה לפני גניבה ושאר איסורים המוזכרים, ולא עוד אלא שכאן זה מעשים שבכל יום ואין הפוסקים מתירים, ש"מ שאפי' איסור זה אין להתיר, כ"ש שאר איסורים המדוברים לעיל.

[עזריאל ברגר]

גם ביום או יומים פשוט לכל הפוסקים שהוא דין דרבנן ולא מנהג שיכול להשתנות.

מי דיבר על יכול להשתנות? דובר כאן אם מותר לעבור איסורים בשביל פו"ר, אמרתי שהאיסור הראשון שאפשר לעבור הוא לבטל ז"נ, הרבה לפני גניבה ושאר איסורים המוזכרים, ולא עוד אלא שכאן זה מעשים שבכל יום ואין הפוסקים מתירים, ש"מ שאפי' איסור זה אין להתיר, כ"ש שאר איסורים המדוברים לעיל.

דברינו כוונו בעיקר לכיוונם של הרע-בנים שיוצאים בכותרות בעיתונים "לבטל את שבעת הנקיים" עפ"ל.

[אבי 1000]

גם ביום או יומים פשוט לכל הפוסקים שהוא דין דרבנן ולא מנהג שיכול להשתנות.

מי דיבר על יכול להשתנות? דובר כאן אם מותר לעבור איסורים בשביל פו"ר, אמרתי שהאיסור הראשון שאפשר לעבור הוא לבטל ז"נ, הרבה לפני גניבה ושאר איסורים המוזכרים, ולא עוד אלא שכאן זה מעשים שבכל יום ואין הפוסקים מתירים, ש"מ שאפי' איסור זה אין להתיר, כ"ש שאר איסורים המדוברים לעיל.

זה שיש ריבוי מקרים, זה רק גורם לחשש שהתקנה תישכח או שיזלזלו בה ולכך לא מתירים, אך בשאר מקרים פרטיים לא בטוח.