שעת הכושר כתב:למה ירגיז השמועה במעקשים, לא ייחל טובתם השלימה של ישראל, בהליץ עליהם סניגוריא לפני המלך ברוך הוא, ישא עוונם יעביר פשעם.
ובכלל תמוה הדבר, אירוע מכונן שכזה, מעשה דרבי אמנון, ניתז מפיך בקצף מזלזל, משל היה זהבה וג' דוביה או כיוצא בכך, וכי כך יאה להמכנה עצמו בשם 'הרואה', אם זאת ראייה מהו עיוורון.
תנה נא עם כולם את תוקף קדושת היום, תתחלחל ברטט כאשר שליחך בוכה חרישית על היותו עני ממעש, אמור במתינותא פיוטא דעורך דין, ועיקר העיקרים; אל נא תפרוש מהציבור! חור בספינתנו אתה קודח!
שים לבך לזעקתי העדינה, ותחת אשר חפשת מומים וריחוקים, חפש מעתה ומצא קירובים ושלימויות נעלות, בתוך עמנו שב נא בין היושבים, ועמוד בשעת העמידה, כי תורת ישראל דבר חי היא, נישאת בגאון ע"י העם כולו, ואתה בתוכם בס"ד, אם לא עד עכשיו, אז מעתה. ועד עולם.
א. כפי שכבר העיר הרב אוצר החכמה, לימדתי סנגוריה נגד המקטרגים, ולא באתי לקטרג.
ב. אין בדברי שום קטרוג על עם ישראל או חלקו, כל מה שכתבתי שהמנהג הנפוץ למתוח את התפילה בזעקות או לחילופין בסלסולים מוסיקליים לא נובע בהכרח מרגשי קדושה נעלים במיוחד.
ג. אני כלל לא מזלזל במעשה דרבי אמנון ואני לא יודע איפה בדברי ראית דומה לזה. אני כן מזלזל במאמצים לבכות מעצם זה שאוחזים בונתנה תוקף, שתוקף הפיוט הזה נקנה על ידי הסיפור המחריד שמאחוריו, ולא כל כך מעצם הפיוט, שאם עצם הפיוט היה הנושא, היה על הבוכים והצורחים לנהוג כך גם בעוד כמה וכמה שלמוניות הכתובות במחזור באותיות מיקרוסקופיות.
ד. אולי היה מרגש אותי לשמוע את בכיתו של הש"ץ אצלנו שאינו ראוי וכו' אם הוא לא היה מעתיק בדיוק את יוסלה רוזנבלט או את המסורת מחזנים אחרים (2 הנוסחאות שאני מכיר), זה משום מה נשמע לי יותר כמו קונצרט אופרה הכולל רגעים מסעירים.
ה. מה הקשר לחור בספינה, תורת ישראל נשאת בגאון, לא הבנתי מה אתה רוצה.
