בקשת סליחה (חברי הפורום זה מזה)

[חד ברנש]

אף אני אבקש מחילה מכל חברי הפורום. לפעמים ה'פיוז' קופץ לי ואני מתבטא שלא בכבוד. עמכם הסליחה.

[פרנקל תאומים]

אף אני מבקש את מחילתו וסליחתו של כאו"א מבאי הפורום אשר מצא את עצמו נפגע או מצטער מדברים שכתבתי הן אם הופנו הדברים כלפיו ישירות והן אם נכתבו באופן כללי או לאחרים. לא התכוונתי לצער אף אחד, כ"א להגן על שחשבתי לנכון להגן.
באם יש מאן דהוא המרגיש שעליי לפייסו באופן אישי ו/או למחוק/לערוך דברים שכתבתי, הריני לבקשו שיסב לכך את תשומת ליבי ב'אישי', והנני כופל שוב את בקשת מחילתי ממנו. בעז"ה החותך חיים לכל חי, ובל"נ, אשתדל להבא להיות זהיר בכך טפי.
ותאמרו סלחתי.

גם אני מצידי סולח ומוחל לכל מאן דהוא מהבאים כאן באם הצטערתי/נפגעתי מדבריו. והוא רחום וגו'.

כפי שכתבו לפניי, עלינו להיזהר טובא מלכתוב דברים כלפי אחרים באופן אישי, להשתדל להתעמת אך ורק עם ה'עמדה' ולא עם הבנ"א שעומד מאחוריה אשר על כבודו עלינו לשמור מכל משמר, ואף על טוהר כוונותיו ועל יראתו את ה', אל לנו להטיל פקפוק.
גם עלינו להשתדל להימנע מלסנוט בקהילות אשר אליהן משתייכים חברים מבני הפורום או מלעורר עימן מדנים.
כתיבה בנוסח חריף או תקיף מדי היא בדר"כ מתכון למכשולות בענייני בנ"א לחבירו, והיא גם גוררת תגובות נגד מחריפות והולכות וחוזר חלילה.


יתן ה' שנזכה להיות יראים ושלמים ומקדשי שמו בכל מעשינו והנהגתינו, בין אדם למקום ובין אדם לחבירו.



נ"ב:
בעניין הקושיא מדוע הוזכר דין 'בקשת מחילה' דווקא בעריו"כ, חשבתי לתרץ בפשטות שהיות וכבר כתב הרמב"ם שעלינו להחזיק את עצמנו כ'בינוניים', הרי שסתם אדם מישראל הינו בחזקת 'בינוני' וממילא נחתם דינו דווקא ביוהכ"פ, וע"כ עריו"כ הוא הזמן העיקרי לבקשת מחילה עבורנו (ויש לדון אם המקדים לא הפסיד, או שעדיין מחוייב לבקש נמי בעריו"כ).

[אוצר החכמה]

ואני יש לי בקשה הפוכה.
שאם נתתי הרגשה בויכוח ענייני שאני נפגע שלא ימנעו מלהגיד ולהתקיף את דעתי כי עיקר התועלת היוצאת לי מויכוחים היא מדעות שונות משלי שנאמרות באופן ברור וחד.
להתקפות אישיות ולא על הדעות אין באמת מקום.

[מיכאל1]

אף אני אהיה נמנה מן המבקשים מחילה מחברי ורבני הפורום.
ואוסיף בזה ששמעתי מהגאון ר' חיים יצחק קפלן שאחת מהבעיות בטכנולוגיה היא שהתקשורת בין אדם לחברו כבר לא נעשית פנים אל פנים, ואם כן בדרך זו חסר לאדם את ההרגשה שהוא עומד מול צלם אלוקים, ולכן היחס הוא בהתאם.
ולכן אבקש מחילה בכפילא כי פעמים נקודה זו גורמת שלא ליתן את היחס הראוי.

[דרומי]

להעיר שגם פעם אנשים היו מנהלים תקשורת דרך מכתבים, והיית יכול לקרוא דף שנכתב בריתחא ובחריפות קוצנית, ולא לשער בכלל שהכותב מוכר לשכניו ומיודעיו כאדם ביישן ורך כחמאה.

[שעת הכושר]

חטאתי.
בביטויים לא ראויים כלפי אחרים.
ובבזבוז זמנכם היקר בהבלי שוא.
מבקש מחילתכם.
אנא.

[חיימשה]

לשאלת פותח האשכול, יש לציין דבר פלא, שבסדר היום מביא שנוהגים לפייס במוצאי יום הכיפורים!

[ארזי ביתר]

חטאתי.
בביטויים לא ראויים כלפי אחרים.
ובבזבוז זמנכם היקר בהבלי שוא.
מבקש מחילתכם.
אנא.

לכנות את הגיגיו הנפלאים, 'הבלי שוא', הוא חטא.

[עובדיה חן]

בקשת סליחה מכל חכמי וגאוני הפורום,בעיקר אני מבקש בשם כמה חברים על "אבן טובה"ואנו מצידינו מוחלים לו.
בברכת גמח"ט

[זאב ערבות]

.

[מיני ומינך]

אלו שלא מקיימים את חובת הכרת הטוב להודות לאלו שטורחים רבות לחפש, לענות, ולהעלות קבצים וכדומה, צריכים ג"כ לבקש מחילה

[ישא ברכה]

בעזרת הבורא ית'

גם אני מבקש מחילה ממי שציערתי אותו בכל צורה שהיא. ומודיע שאין לי תערומת על אחד מכם.
יתן הבורא ית' שנזכה ויחדש עלינו שנה טובה בכל, ונזכה שיתגלה הבורא במהרה, ומלאה הארץ דעה את ה'.

[עובדיה חן]

לא חושב שמשהו נפגע פה בפורום אבל לרווחה דמילתא אברך את כל החברים הרשומים והלא רשומים בכתיבה וחתימה טובה.

[נהר שלום]

האם בקשת סליחה שנה אחת כאן מועילה לכמה שנים?..

[חיימשה]

אשמנו באצבע ממהרת, בגדנו בחריצת דעה נמהרת, גזלנו את מנוחת הנפש, דיברנו דופי בלי להניע שפתיים, העווינו והתכבדנו בקלון חברינו, טעינו, תעינו.
בקש את מחילת מי שנפגע מדברי במישרין או בעקיפין,

במטותא מינייכו, סלחו, תמחלו, המירו פנים זעופות בשוחקות,

ונזכה לעזיבת קנאה ותחרות, שימת שלום ואהבה ורעות וידידות,

כוח''ט ושנה טובה ומתוקה לכל הידידים הנכבדים רעים האהובים די באתרא הדין וכט''ס.

[כדכד]

אני מבקש מחילה באם פגעתי או ציערתי מישהו או כתבתי עליו או איו באופן שאינו מתאים או שנפגע ממנו ואם יש מישהו שנפגע אישית אשמח אם יכתוב לי באישי

אני כופל את בקשת המחילה גם השנה וכן את הבקשה לכתוב לי באישי אם מישהו נפגע אישית

[חד ברנש]

גם אני מבקש את סליחת החברים, באם פגעתי בהם או ציערתי אותם.

[שייף נפיק]

בקשת סליחה מכל חכמי וגאוני הפורום,בעיקר אני מבקש בשם כמה חברים על "אבן טובה"ואנו מצידינו מוחלים לו.
בברכת גמח"ט

אז אולי הגיע הזמן להחזיר אותו??!!

[זאב ערבות]

להעיר שגם פעם אנשים היו מנהלים תקשורת דרך מכתבים, והיית יכול לקרוא דף שנכתב בריתחא ובחריפות קוצנית, ולא לשער בכלל שהכותב מוכר לשכניו ומיודעיו כאדם ביישן ורך כחמאה.

אין זו השוואה. מכתב נכתב לאדם מסויים ונשלח סגור ליעדו. כמובן שבנוסף לאיסור מצד דינא דמלכותא לפתוח מכתב שאינו מיועד לך, יש גם את חדר"ג. אם הנמען רוצה לשתף עם אחרים את תוכן המכתב זו כבר החלטה שלו. לעומת זאת מה שנכתב בפורום הזה ניתן לכל אדם בעולם עם סמרטפון או מחשב לקרוא!

[יקים]

לא חשבתי אי פעם להיפגע ממישהו שאינו מכירני ואינו יודע מי אני ואין לו אפשרות לפגוע בי אישית, אולם כן קורה ופוגעים בציבור ידוע, פוגעים בדעותיו במנהגיו, וכן אני נפגע כשזה העדה שלי והמנהג שלי, אשר על כן אבקש סליחה ומחילה מכל יחיד ויחיד, ובעיקר מפגיעה ברבים, עדות וקהילות שדחיתי מנהגיהם או דעותיהם, באם נפגע ממני מאן דהו על הדברים.

[זאב ערבות]

.

[בריושמא]

מעשה שהיה כך היה.
ערב יום הכפורים היה, ותפילת מנחה גדולה היתה.
בבית כנסת הגר"א אשר בשכונת שערי חסד התפלל ר' שלמה זלמן זצ"ל,
ואחריה הלך לעזרת נשים. שם קיבל מלקות משמש בית הכנסת, כמנהג צדיקי ירושלים.
אחר כך הלך לביתו. ואני הצעיר הלכתי עמו, משמאלו (כפי שביקש), בדרכנו חזרה לבתינו.
עוד אנו מהלכים ומאחור הגיע אחד מנושאי התפקידים בבית הכנסת,
ניגש לר' שלמה זלמן ואמר: אני מבקש סליחה.
הסתכל ר' שלמה זלמן לעבר הדובר ואמר:
מי שמבקש סליחה - אינו צריך לבקש סליחה, ומי שצריך לבקש סליחה - אינו מבקש סליחה.
כך אמר במלים אלו בדיוק.
עד היום המעמד חקוק בזכרוני.

[בקרו טלה]

הסתכל ר' שלמה זלמן לעבר הדובר ואמר:
מי שמבקש סליחה - אינו צריך לבקש סליחה, ומי שצריך לבקש סליחה - אינו מבקש סליחה.

של"ה הקדוש - מסכת ראש השנה - דרך חיים תוכחת מוסר
לָמַדְנוּ מִכָּל זֶה, שֶׁהַחֵטְא שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְרַצּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי מָקוֹם, שֶׁנָּהֲגוּ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים, סָמוּךְ לְהַתְחָלַת שְׁלִיחַ צִבּוּר 'כָּל נִדְרֵי', הוֹלְכִים הָאוֹהֲבִים זֶה אֵצֶל זֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵחֲבֵרוֹ, וְהוּא לֹא שֹוֹנֵא לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ, וְיַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ וְיֹאמַר לוֹ, כִּי לֹא יֵדַע מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר רַע מֵעוֹלָם, כִּי אִם טוֹב בְּהֶחְלֵט. וְהִנֵּה 'אֱמֶת וְשָׁלוֹם נִפְגָּשׁוּ', וּמוֹחֲלִים זֶה לָזֶה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִין מְחִילָה, כִּי הָיָה לִבָּם שָׁלֵם זֶה עִם זֶה כָּל יְמֵיהֶם לְעוֹלָם. אֲבָל הַשּוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָן, וְאֵינָם הוֹלְכִים זֶה אֵצֶל זֶה וכו'

[בריושמא]

יפה כתב הרב בקרו טלה, וראוי לו להיקרא בקרו של"ה.

[איש_ספר]

הנה העת וההזדמנות לבקש את סליחת החברים היקרים ששלחו לי הודעות באישי ולא נענו. אין זה בזדון חלילה, אלא תוצאה משכחה ופזור הדעת. ויה"ר שלא ישנה עוד.
שנה טובה ומאושרה לכולם.

[נהר שלום]

אני מבקש מחילה באם פגעתי או ציערתי מישהו או כתבתי עליו או איו באופן שאינו מתאים או שנפגע ממנו ואם יש מישהו שנפגע אישית אשמח אם יכתוב לי באישי

אני כופל את בקשת המחילה גם השנה וכן את הבקשה לכתוב לי באישי אם מישהו נפגע אישית

בעניין מה ששאלו אותי באישי:

מה הוה אמינא שכן?
אם מישהו נפגע השנה מה יועיל שבקשנו מחילה בשנה שעברה?
אלא אם כוונת מר אם מועילה על שנים שעברו לפני הבקשה

[/quote]

כוונתי שלכאורה זה עדיין כתוב ועומד, והוי כאילו בקשתי שוב בכל פעם שקוראים את הודעתי

[הכתב והמכתב]

היות שזה מענין הפורום לא אמנע מלספר כאן אירוע שקרה בשבוע זה
בקהילתינו התארס השבוע בחור מבוגר בן 32. הכרתיו, ובאמת כל השנים לא ידעתי למה לא התארס, נראה סטנדרטי בכל המובנים.

כמה שעות לאחר הסיפור ניגש אלי ידידי בסערת רגשות ואומר לי: שמעת שפלוני התארס, אני עונה לו כן מזל טוב, אני זוכר אותו עוד מהישיבה. ואז הוא אומר לי אתה זוכר מה היה בינינו אז? עניתי לו לא, והוא עונה לי איך יכול להיות שאתה לא יודע איך ההוא פגע בי אז זה היה מפורסם בישיבה. עניתי לו טוב לא הכל אני יודע. ואז הוא אומר לי לפני שבועיים (16 שנים לאחר מעשה) הבחור הזה התקשר אלי וביקש את סליחתי.

[יאיר]

כוונתי שלכאורה זה עדיין כתוב ועומד, והוי כאילו בקשתי שוב בכל פעם שקוראים את הודעתי

מצטרף. והרי הודעתי זו viewtopic.php?p=298843#p298843 כתובה כאן כבר 4 פעמים.
וכי כל שנה נוסיף אחרים ואני, ההודעה לאשכול?

[יאיר]

היות שזה מענין הפורום לא אמנע מלספר כאן אירוע שקרה בשבוע זה
בקהילתינו התארס השבוע בחור מבוגר בן 32. הכרתיו, ובאמת כל השנים לא ידעתי למה לא התארס, נראה סטנדרטי בכל המובנים.

כמה שעות לאחר הסיפור ניגש אלי ידידי בסערת רגשות ואומר לי: שמעת שפלוני התארס, אני עונה לו כן מזל טוב, אני זוכר אותו עוד מהישיבה. ואז הוא אומר לי אתה זוכר מה היה בינינו אז? עניתי לו לא, והוא עונה לי איך יכול להיות שאתה לא יודע איך ההוא פגע בי אז זה היה מפורסם בישיבה. עניתי לו טוב לא הכל אני יודע. ואז הוא אומר לי לפני שבועיים (16 שנים לאחר מעשה) הבחור הזה התקשר אלי וביקש את סליחתי.

ואולי תספר לנו (ותספק את סקרנותי וסקרנות האחרים..) מה היה?
(במחילה על חוסר הטאקט וההקשר. אני בחור סקרן מאוד, ואפשר בפרטי)

[שייף נפיק]

במעמד כל הרבנים דכאן הנני בא בבקשת מחילה גדולה מאחד המיוחד כפשוטו - שבחברי ביהמ"ד דכאן שליט"א אשר קטנו עבה ממותני זה עשרת מונים, כל רז לא אניס ליה, אשר פגעתי בו בשוגג ברוב כסילותי ובערותי באופן נורא, ולא שמתי על לב, וכעת נודעתי כי פגעתי בו, ותחת טובותיו המרובים שגמל עמי באופן נפלא נמצא כי גרמתי לו צער ועגמת נפש, והריני מבקש ממעלתו מחילה בכל לב, ומעתה אקבל על עצמי בל"נ להזהר יותר, ולא להמליץ דברים אשר לא כדת, ואף על פי כי איני ראוי וכדאי למחול לי, אולי ימחול לי מאשר היה בשוגכ ובטפשות פה קולמוסי הבער ולא מבין.
אוי לי ואוי לנפשי איך אבוא אל המלך אשר לא כדת ביודעי שציערתי והוניתי כל כך!!!!
סלח נא מחל נא כפר נא העבר חטא ואשמה
וכשם שימחל לי יה"ר שימחלו למעלה. ויגזרו עליו גזירות טובות ישועות ונחמות שנה טובה ומתוקה בכל!!!

הכותב וחותם בצער גדול כפשוטו
שייף נפיק

איני יודע איך לקיים נזיפה וחליצת מנעלים על ידי אתרא הדין, ויהיה צערי הנורא כנגד. וה' הטוב יכפר בעד.
לא כתבתי שמו אבל אני מקוה שכאן הוא יסכים לקרוא את הודעתי.

[דרומי]

אף אני אבקש מחילה מכל מי שנפגע מקולמוסי, בדרך או אחרת.

ומוסר אני מודעה על העתיד, שגם אם חלילה תצא מקולמוסי איזה מלה לא מספיק מכובדת, הרי זה רק מחמת שלעתים אני ממהר וכותב בחפזה ובלי הגהה מספיקה, ולפעמים אני באמת חוזר ומתקן או מוחק, אך לפעמים המלה הבלתי ראויה נשארה במקומה, ואתכם הסליחה רבה מראש, כי לכל העם בשגגה.

ובהזדמנות זו אודה לכל מי שמשתתף כאן בפורום ומעשיר אותנו בתגליותיו, הערותיו והארותיו, ושיהיה לכל אחד מאתנו - בתוך כלל ישראל - כתיבה וחתימה טובה.

[שבענו מטובך]

שומה עלי חובה להתנצל, על דברים שכתבתי בלי להתעצל,
בוטה כמדקרות חרב בלא זדון, ולא לחרחר ריב ומדון,
עויתי בלא מרד כדור הפלגה, אם כי לא בשגגה,
נתתי כתיבתי בעקיצה, מחמת אונס ותפארת המליצה,
והייתי למשיסה, בידי שאור שבעיסה, המעורר תסיסה.

מסגנוני יש מי שהצטער, וגרמתי לנפשו להסתער,
טעם לפגם שלח עטי מחמת חומו, כסכין חריף שעבר יומו,
והיה האיש שחש כנפגע חלילה, אין ויפגע אלא בקשה ותפילה,
בקשתי מעומק הלב שירבה לסלוח, ויעלה לרצון כריח ניחוח,
כשם שלכף זכות ידוננו, כן ה' יחיינו, ובספרם של צדיקים יכתבנו.

[כדכד]

כוונתי שלכאורה זה עדיין כתוב ועומד, והוי כאילו בקשתי שוב בכל פעם שקוראים את הודעתי

מצטרף. והרי הודעתי זו https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=298843#p298843 כתובה כאן כבר 4 פעמים.
וכי כל שנה נוסיף אחרים ואני, ההודעה לאשכול?

נראה לי פשוט שכן
וכי אם אדם ביקש מחילה מחברו בכתב אינו צריך לבקש גם אם יפגע בו שוב כל עוד ההודעה כתובה?

[יאיר]

כוונתי שלכאורה זה עדיין כתוב ועומד, והוי כאילו בקשתי שוב בכל פעם שקוראים את הודעתי

מצטרף. והרי הודעתי זו viewtopic.php?p=298843#p298843 כתובה כאן כבר 4 פעמים.
וכי כל שנה נוסיף אחרים ואני, ההודעה לאשכול?

נראה לי פשוט שכן
וכי אם אדם ביקש מחילה מחברו בכתב אינו צריך לבקש גם אם יפגע בו שוב כל עוד ההודעה כתובה?

אז

אבקש בקשת סליחה ומחילה מכל באי פורום קדוש זה ובפרט ממי שחושב שנפגע ממני (ולא אפרט שמות מפאת קוצר הזמן והמקום),

בברכת כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל עם ישראל.

אמן!

[אותה אבקש]

אבקש שיחתרו לי ידידי היקרים ורעי האהובים מחילה באם ח"ו פגעתי בכבוד תורתו של אחד מהם,
ברי לי שלא עשיתי זאת בכוונה תחילה אלא בשגיון לב ובחוסר דעת,
העתרו לי לבקשתי וה' הטוב ימחל ויסלח לעמו ישראל ויכתבם ויחתמם בספשצ"ג לשנה מתוקה ומבורכת ברו"ג.

[עובדיה חן]

מעשה שהיה כך היה.
ערב יום הכפורים היה, ותפילת מנחה גדולה היתה.
בבית כנסת הגר"א אשר בשכונת שערי חסד התפלל ר' שלמה זלמן זצ"ל,
ואחריה הלך לעזרת נשים. שם קיבל מלקות משמש בית הכנסת, כמנהג צדיקי ירושלים.
אחר כך הלך לביתו. ואני הצעיר הלכתי עמו, משמאלו (כפי שביקש), בדרכנו חזרה לבתינו.
עוד אנו מהלכים ומאחור הגיע אחד מנושאי התפקידים בבית הכנסת,
ניגש לר' שלמה זלמן ואמר: אני מבקש סליחה.
הסתכל ר' שלמה זלמן לעבר הדובר ואמר:
מי שמבקש סליחה - אינו צריך לבקש סליחה, ומי שצריך לבקש סליחה - אינו מבקש סליחה.
כך אמר במלים אלו בדיוק.
עד היום המעמד חקוק בזכרוני.

ננצל את ההזדמנות בבקשה שכת"ר יכתוב סיפורים על נקיי הדעת שבשכונת שערי חסד.

[יעקב אביעזר]

לענ"ד דין בקשת מחילה דעיוה"כ אינו מטעם שהוא יום דין אלא משום שהוא יום כפרה. ויש מצות עשה דאורייתא להטהר מעוונותינו ביום הזה

ומצות עשה מן התורה להעיר אדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכפורים שנאמר מכל חטאתיכם לפי ה' תטהרו. על כן הזהירנו הכתוב שנטהר לפני ה'
בתשובתנו והוא יכפר עלינו ביום הזה לטהר אותנו
שערי תשובה ב, יד

ראה רמב"ם פ"ב תשובה ה"ז.
וכיון שעברות שבאל"ח אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו חייב לרצות את חבירו מהלכות יוה"כ.
כמובן שאין שום הפסד בהקדמת הענין, ואדרבא זריזין מקדימין לתקן מיד, ואם ראית אדם שעבר בלילה אל תהרהר אחריו ביום שבודאי עשה תשובה, ושוב יום אחד לפני מיתתך, וק"ו בער"ה שזה גם הכנה ליום הדין, אבל הנושא שם זה כפרת יוה"כ (שהוא עיקר היום ולא הדין).

[מענה איש]

אף אני אצטרף לבקשת מחילה מחברי הפורום, כמו כן מוחל אני לכל מי שכתיבתו התפרשה אצלי כפגיעה.

ואגב הסתפקתי האם שייך וצריך לבקש מחילה מבעלי חיים שפגענו בהם או דברנו כנגדם ואם כן הרי צריך לבקש מחילה מתרנגול הבראקל שהושמץ כאן לא מעט:)

[הרע במיעוטו]

גם אני מצטרף ויהי רצון שכותרת האשכול הזה תעמוד לנגד עיני כל השנה בכל כתיבה..

כתיבה וחתימה טובה!!

[תוכן]

כולם עומדים בתור כבני מרון, לבקש סליחה... איזה ערך יש לריטואל זה??? זה בדיוק כמו המי שברך לחולים שמזכירים עשרות חולים במהירות הבזק, ונאמאאאא-אאא-אאא-ר! אמן!!