חדש: קובץ "מוריה" | תשרי תשע"ח

[עם ישראל]

מצורף בזה תוכן ענייניו, מלא וגדוש מזן אל זן.

[שש ושמח]

האם הרב חזן שמפרסם כאן הל' שופר מתוך העיטור עומד לההדיר את כל ס' העיטור?

[עם ישראל]

כן.

[חד ברנש]

לפום ריהטא נראה שעבודת המהדיר די טובה.

[יודע_ספר]

ההדרת ספר העיטור היא אכן בשורה של ממש ללומדים, כידוע בספר זה עלו בו הרבה קמשונים במרוצת הדורות
ועד היום לא זכה ספר העיטור להוצאה מחודש וכפי שכתב החיד"א וז"ל:

ושמעתי מרבנן קשישאי בעה"ק ירושלים ת"ו שקבלו מהזקנים דס' העטור וספר רבינו ירוחם הם מבחינת סוד עלמא דאתכסיא, וכל מי שעושה באור עליהם או נאבד הביאור או ח"ו יפטר במבחר ימיו, וספר העטור כבר כתבנו דכמה רבנים עשו פי' ונאבדו והרב בני יעקב נח נפשיה בן ל"ב טהור, וכן רבינו ירוחם הרב מהר"ש יונה עשה באור לחלק אדם וקרא שמו מגיד לאדם, ולמישרים קראו מגיד מישרים ונאבדו, וכמה"ר אשר שלם התחיל לחבר עליו כמו שתראה בס' מטה אשר ונפטר לב"ע בקוצר שנים, והרב נתיבות משפט מעט מזער שביאר ונח נפשיה דרב, גם הרב מהר"א לפפא הי"ל באור על רבינו ירוחם כמ"ש תלמידו הרב משכנות יעקב ונאבד. ומכאן תראה קדושת הרב מהר"א גירון שעשה באור לאיזה חלק מהעטור ויצא לאור והאריך ימים ושנים תנצב"ה:

וזכורני בלומדי הלכות שופר שהיו בספר זה שיבושים רבים שגם טעה בהם מרן הב"י ונחכה לראות את איכות עבודתו של הרב חזן

[ברוז]

כאן המקום להודות להרב חזן על עבודתו הנפלאה בההדרת ספר רבינו ירוחם.
ברכותי ברכת הדיוט שיזכה לשנים טובות וארוכות מתוך בריות גופא ונהורא מעליא.
כה יעזרהו השי"ת בספר העיטור להשלים מלאכתו בניקל ובזריזות.

[ציבור]

הצעה לעורכי קובץ זה ולשאר עורכי הקבצים - אולי תעלו מכל מאמר עמוד או שתיים של תחילת המאמר. טעימות של המאמרים.

[מיכאל1]

הגאון ר' חיים יצחק קפלן מניף את דרכו כתמיד בחידו"ת מתוקים מדבש.
אך לקוראי המאמר במלואו יתבררו כמה חידושים שלא נח לי הקטן לקבלם.

א. בהנחה שאינה ה' לידך מיד בבואך לשוק ארבעת המינים מינים מהודרים אשר עין לא ראתה זולתם לא קיימת הידור מצוה, שהרי לא טרחת בהם.
ב. בהנחה שהתפילין שאתה קונה לבנך מיועדות עבורו ואתה אינך הולך להניח אותם, אזי אין סיבה שתטרח שיהיו מהודרות ככל האפשר, כי ההידור הוא בגברא והרי אינך הגברא שיקיים בהם את המצווה.

אודה מאד למי שיעלה את המאמר המלא למען ישוטטו בו הלומדים ותרבה הדעת.

[ספרים וועלט]

הגאון ר' חיים יצחק קפלן מניף את דרכו כתמיד בחידו"ת מתוקים מדבש.
אך לקוראי המאמר במלואו יתבררו כמה חידושים שלא נח לי הקטן לקבלם.

א. בהנחה שאינה ה' לידך מיד בבואך לשוק ארבעת המינים מינים מהודרים אשר עין לא ראתה זולתם לא קיימת הידור מצוה, שהרי לא טרחת בהם.
ב. בהנחה שהתפילין שאתה קונה לבנך מיועדות עבורו ואתה אינך הולך להניח אותם, אזי אין סיבה שתטרח שיהיו מהודרות ככל האפשר, כי ההידור הוא בגברא והרי אינך הגברא שיקיים בהם את המצווה.

אודה מאד למי שיעלה את המאמר המלא למען ישוטטו בו הלומדים ותרבה הדעת.

מנין לו שההידור מצוה מתקיים בהטירחה של לפני המצוה ולא בעת עשיית המצוה עצמה?

[הא לחמא עניא]

היכן ניתן להשיגו בב"ב ???

[איש_ספר]

וזכורני בלומדי הלכות שופר שהיו בספר זה שיבושים רבים שגם טעה בהם מרן הב"י ונחכה לראות את איכות עבודתו של הרב חזן

חפש בפורום את האשכול "והמעתיק יעתיק", ותכל תלונתך ממרן הב"י.

[גיורא בשמי שמיא]

ההדרת ספר העיטור היא אכן בשורה של ממש ללומדים, כידוע בספר זה עלו בו הרבה קמשונים במרוצת הדורות
ועד היום לא זכה ספר העיטור להוצאה מחודש וכפי שכתב החיד"א וז"ל:

ושמעתי מרבנן קשישאי בעה"ק ירושלים ת"ו שקבלו מהזקנים דס' העטור וספר רבינו ירוחם הם מבחינת סוד עלמא דאתכסיא, וכל מי שעושה באור עליהם או נאבד הביאור או ח"ו יפטר במבחר ימיו, וספר העטור כבר כתבנו דכמה רבנים עשו פי' ונאבדו והרב בני יעקב נח נפשיה בן ל"ב טהור, וכן רבינו ירוחם הרב מהר"ש יונה עשה באור לחלק אדם וקרא שמו מגיד לאדם, ולמישרים קראו מגיד מישרים ונאבדו, וכמה"ר אשר שלם התחיל לחבר עליו כמו שתראה בס' מטה אשר ונפטר לב"ע בקוצר שנים, והרב נתיבות משפט מעט מזער שביאר ונח נפשיה דרב, גם הרב מהר"א לפפא הי"ל באור על רבינו ירוחם כמ"ש תלמידו הרב משכנות יעקב ונאבד. ומכאן תראה קדושת הרב מהר"א גירון שעשה באור לאיזה חלק מהעטור ויצא לאור והאריך ימים ושנים תנצב"ה:

וזכורני בלומדי הלכות שופר שהיו בספר זה שיבושים רבים שגם טעה בהם מרן הב"י ונחכה לראות את איכות עבודתו של הרב חזן

viewtopic.php?f=7&t=28668&p=397916&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D#p382395

[עובדיה חן]

מאמר של הרב ישראל דנדרוביץ הוא משוב רוח רענן.

[ברוז]

מאמרו של הרב צבי רייזמן צרם לי במעט על מסקנתו להתיר את השימוש במכונת הקפה [= שטעמו משובח לאין ערוך מהקפה הרגיל, ציטוט לא מדוייק מהמאמר] בשבת ע"י שעון שבת, נגד דעתו של רבי אשר וויס.
כמדומה שאם שיקולי ועדת הביקורת היו ענייניים גרידא, מאמר זה לא היה מתפרסם, וודאי שלא בצורתו העכשווית.

חידוש היה בשבילי ההפניות שבמאמרו של הרב סטל על ההחלפה המצויה בין אלף לעין בספרות חז"ל ועל כך שאין מדובר בטעות ולמותר לתקנו.
אגב, בחידושי המהר"ם שיק שנדפסו כמה עמודים אח"כ, כן ראו המהדירים לתקן החלפה שכזו.

זכורני, שמהדירי ש"ס וילנא החדש בהו"ל את מהדורתם, בחוברת השיווק שהוציאו ראו לנכון להפליא את עבודתם בתיקון טעות שכזו (בקיעין - בקיאין), בעוז והדר תוקן כבר בפנים עוד לפני כן.