האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים נוראים

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ד' ספטמבר 13, 2017 11:28 pm

וזה מזמן אמרתי שאם כבר מטריחים על הציבור נבוא נתחיל לומר פרשת בלק....

קמצן_קדוש · הודעהעל ידי **קמצן_קדוש** » ה' ספטמבר 14, 2017 1:01 am

הרואה כתב:לפותח האשכול,
מקובל עליך שאנשים בר"ה פתאום מחמירים ומתפללים יותר ארוך מכל השנה,
ורק לא מקובל עליך שאנשים בר"ה פתאום מחמירים ומתפללים כוותיקין?
המניינים הרגילים בדרך כלל מגזימים מאד מאד במתיחה של התפילה (2 דקות האיי איי איי וכו' של תחילת חזרת הש"ץ, עוד 2 דקות מסוד חכמים, 10 דקות יראתי בפצותי וכדו', 3 דקות כל מי שברך, 10 דקות הנני העני ממעש, חצי שעה ונתנה תוקף שבוכים שם כי חתכו את האצבעות של ר' אמנון ממגנצא הי"ד, וצורחים שם כי זה כתוב באותיות ענקיות במחזור (הבעלי כוונה מכוונים "צום קול ממון" ליודעי ח"ן...), לא-ל עורך דין לוקח 10 דקות, שלא מספיק שהקהל אמר במתינות ובמתיחה את המילים, החזן עוד צריך לחזור על כך מהתחלה ועם לא פחות מל"ו טרומיטין של סלסולים בכל צמד מילים) הדרך לפתור את הבעיה הזו לעשות מניין בנץ.
כמובן יש עוד בעיות צדדיות שלא מספיקים לאכול לפני חצות, ומאן דדמיך שהביא ר' עקביה, ויש גם את העניין של זריזין מקדימין למצוות תקיעת שופר (שייך לא רק בברכת החמה שכולם קמו בנץ).
(מצווחין בקול מר ז' פעמים למנצח לפני התקיעות, כל פעם באורך של ז' פעמים וכו')
מי שכל זה עושה לו רגשות דתיים, שיערב לו, רק תמהני אם זה לא גורם לאנשים ניקוי של נקיפות המצפון, כי הנה איך בר"ה אמרתי באריכות את דוהרי דולקים ועוד כמה מילים גבוהות שמסתמא אוכל לצאת אתם זכאי בדין, ובפרט שהמלכתי את הקב"ה לעילא ולעילא על ידי הניגונים והנענועים כלולב בסדרה המוזיקלית שקדמה להמלך. בעיה נוספת היא הסטת המרכז מהתפילה, המרכז נהיה ונתנה תוקף במקום מלכיות זכרונות ושופרות (שאז כולם יושבים מנומנמים כי הארון סגור).
ברוך ה' זכו אחינו הספרדים לימים נוראים בשיקול דעת ושפיות.
ולגבי הכותרת, האם לא קשה לך איך הקב"ה רווה נחת מאנשים שאוכלים בר"ה סעודות מלכים? ולא זו בלבד אלא שהקב"ה צווה על כך לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות וגו'?

אין לי מה להוסיף..
(כתבת את כל מה שרציתי לכתוב..)

הכתב והמכתב

נוטר הכרמים כתב:מענין רבינו החזו"א ובית מדרשו בקשר לענין 'הנץ' ועוד, סוגיא רחבה. ורק מראה מקום אני לך, ישנו ת"ח חשוב ומבוגר בכולל חזון איש ורבי יהודא פרנקל שמו, מותיקי הלומדים. לאחרונה יצאו לאור מכתביו שני ספרים 'אמרי פי' בהלכה ו'הגיון לבי באגדה'. הספר באגדה ובמוסר מרתק מאוד ומפתיע במקוריותו ובחן וטעם זקנים שנוצקו בו. ביקורת שזורה הלוך ושוב בספר על כמה ממנהגי חוג תלמידי החזו"א שקנו שביתה עמוקה בתוכם ללא הגיון וריח. בכמה מקומות הוא מביע כאב על ה'תפילתך קבע' של מתפללי הנץ בזמנינו, שהינם כלשונו, זריזין מקדימין לגמור עם המצוות, וכן על על ההיעדרות ההמונית מתפילת קבלת שבת. דברים חוצבים ונוקבים.

* * *

בשולי הדיון על התפילה בימים הנוראים, ברצוני לעורר תשומת לב לטעות נפוצה מאוד משני הכיוונים, הן של המאריכים והן של המקצרים, והיא חוסר החיבור לחוויית הימים הנשגבים כשלעצמם. מתוך שהורגלנו לחפש בכל דבר את התועלת האישית המיידית, רוחנית כחומרית, ולהפיק תוצאות מכל מאמץ או הזדמנות, אנו מוותרים מראש על החוויה העמוקה של ה'חפצא' בעצמו, כלומר, היום המקודש, נשגבותו ורוממותו, בלי כל קשר למד העצמי שלנו, מה התקדמנו, ואיפה אנחנו מוצאים את עצמנו בו, מבחינת המדרגה וההרגשה.

את תמצית הפיספוס הזה העליתי לפני כמה שנים במכתב לידיד, הרי הדברים ככתבם מאז:

בענין זה של חויה מהלימוד, ברצוני להרחיב היריעה במעט התבוננות.

א' בכל עניני עבודת השי"ת, ובפרט בלימוד התורה, כאשר ישנו איזה יעד ומסומנת מטרה להגיע לאיזה דרגה, אזי יש לשית לב כי לא תהיה כל העבודה רק 'היכי תימצי' להגיע לאותה דרגה, אלא בעצם כל נתח של עבודת ה' היא התכלית והמטרה, ובפרט בלימוד התורה כך.

ויש בזה הרבה נפ"מ בכל הגישה, ומלבד שיש בזה מהפך בחשיבות של כל פרט וכל התקדמות קטנה, כל מעשה וכל פעולה, כל לימוד בכל רגע נתון, וכמו שנתבאר בעבר. וכמו"כ באופן כזה יש יותר סיכוי להגיע ל'לשמה' שכן ההסתכלות הזו מבודדת כל רגע ורגע וכל מעשה ומעשה, ויש לפעמים ועשיה בודדת קל יותר לעשות לשם שמים, לעשיית רצונו ית"ש ונח"ר לפניו.

הנפ"מ לעניננו היא יותר עמוקה, כך אפשר יותר בנקל 'לחוות' את הלימוד, את קיום המצוה, את התפילה, את השבת או את היו"ט, וכן ע"ז הדרך. להתחבר למצוה או ללימוד מתוך יתר שלוה ורוגע, יותר שמחה וסיפוק, ולא ל'חשב' כל הזמן תוכניות ויעדים, ולאחוז כל העת במחר.

ועוד עומק בזה, שכך אותה מצוה ועשיה מנותקת מהדרגה שהאדם מציב את עצמו באופן כללי בעיני רוחו, זה 'מתאים' לי או לא, ונותן לאדם תעצומות נפש להתעלות מעל עצמו בכל מיני זמנים ירודים ומצבים רוחניים שונים, וכך בכח העשיה ההיא יכול לפעול ממילא השתנות על עצמו.

ב' לפעול פחות עם 'לחץ'; יותר עם הכדאיות בסדר זה ומה שמוטל עתה, ופחות עם מה ש'אמור לצאת'. בכלל הלחץ תמיד שם את הדגש על ה'אחרי', לסמן את ה'וי', וכך מפספסים את החויה של ההויה.

המחשה עוצמתית לזה, הרבה פעמים בזמני שמחה, ה'עול' והמחויבויות של ה'בעל שמחה' גוברים על תחושת העונג והשמחה שלו ואינו מסוגל להפיק הנאה מהשמחה כדבעי, הוא כבר מצפה לצאת בשלום מהשמחה, וכמו שפעם אמרה א"מ שתחי' שהכי קל לשמוח בחתונה של אחיין...

ומזה יש להקיש לעיתות המקודשים, יש אדם שחושב כל הזמן, ו'סוחב' על עצמו עול עצום: איך להוציא מה'ר"ה' או היו"ט הזה הכי הרבה שאפשר?

ולא זו הדרך, כמובן שההכנה הראויה היא שיכול להפיק כמה שיותר, ויכול גם להקדיש זמנים לחשוב כיצד לשמר את התועליות הנשגבות של הימים לאורך זמן ולקנות מהם קנינים בנפשו, אבל לכל לראש, המחשבות בעיצומו של יום צריכות להיות בכיוון של היאך להתחבר ליום ולהתקרב יותר, כיצד לחוש ולמשש את התוכן והפנימיות של היום, ודוק.

ייש"כ נפלא על ההערה הנפלאה והאמיתית שהצלחת לתמצת בקצירת האומר

עושה חדשות

ממש בדרך אגב, מה שראיתי היום:

יערות דבש כתב:עמדו נא וראו מה נורא יום ה' אשר תלהט אש סביב, ועד תקיעת שופר אלפי אלפים פרסאות גחלי אש בוערות, ולזאת אפילו מלאכי השרת יאחזון רעדה לבל יוקדו בגחלי אש ה', כי באש ה' נשפט, ולכך בקהילות פולין אומרים שחרית בפיוט והחיות בוערות אש, אשר כל סוגר החרוז באש, כי א"א לשער גודל האש עד שבא השופר, ואז התקיעה מורה רוח של חסד למעלה ובא רוח ומפזר אש ויזלו מי חסד, ולכך מלאכי השרת מצפים לשופר, ואמרו אשרי העם יודעי תרועה, לכן אין להאריך בשחרית ראש השנה בשום דבר עד שופר, כי איך יתכן, למעלה האש בוערת ואנו נעמוד למטה ונבלה הזמן בשירות ונגונים של שטות מן חזנים, הלואי שלא יהיו שוררים, שירים שמנגנים בבית אופר"א, מזמרים אותו לשיר מלך עליון, שנתייסד לכבוד המקום המלך בכבודו, וכל רגע יש היזק שאינם ממהרים בשופר, בבקשה מכם אחינו בית ישראל, חדלו דברים של שטות והסירו מסוה עורון מפניכם, ולא נבלה זמן בזמירות של הבל, ובעו"ה רבים המתפללים בראש השנה ויום הכפור אינם בעלי תורה, כי בוחרים תמיד באנשים שיודעים לצפצף בצעקת שוטים, ואינם יודעים הברת אותיות כלל, להברות ולהגדיל ולהניח ולהרפות הרפוי ולחזק החזק, אוי לנו, שעדיין השטן מרקד בנו לשום כונתנו בעמדנו לפני הבורא לשפוך שיחנו, באלה הדברים שאין בהם ממש, ולא נייחא כלל בשום אופן

ראוי להעביר את האשכול למקומו הראוי לו בפורום אלול וימים נוראים.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' ספטמבר 14, 2017 10:24 pm

ייש"כ הרב עו"ח על כל המציאות הנפלאות שאתה מזכה אותנו בהם, תזכה לשנים רבות...

[לעצם הענין כמובן שנהרא נהרא ופשטיה ואין דברי היערות דבש מחייבים את הנוהגים אחרת ע"פ רבותיהם וכו']

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ה' ספטמבר 14, 2017 10:54 pm

עושה חדשות כתב:
ראוי להעביר את האשכול למקומו הראוי לו בפורום אלול וימים נוראים.

יותר ראוי לאספקלריא..

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' ספטמבר 15, 2017 12:07 am

לי אין שום ספק שההתלהבות החיצונית של תפילות הימים הנוראים מביאה אתה גם התעוררות פנימית. חוץ מהתועלת העצמית שיש בעבודה חיצונית. (שאמנם אינה מגיעה למעלת העבודה הפנימית, אבל היא שווה הרבה).
ולכן אני חושש לכל הלועגים על ההתעוררות בתפילה שהם קרובים ל"אשר קרך בדרך" ומקררים יהודים מלצעוק ולהתלהב בשעת התפילה. (מסתמא אפשר למצוא ביטויים דומים בספרות משכילית מלפני מאה או מאתיים שנה).

(לא מתאים לך? אתה לא מתחבר? זכותך. אבל אל תלעג לאלו שזה כן מדבר אליהם).

וזכור לי מכמה ספרים שאומרים (אולי על משהו אחר) שגם אם לבו בל עמו ואינו מתעורר אל הבכיה, לפחות יעשה קול בוכים וזה עדיף מכלום.

וכן הדבר לגבי הסלסולים והניגונים העתיקים בתפילות הימים הנוראים, וכי לא למדו את אזהרת מהרי"ל המובאת ברמ"א ומועתקת בכל הפוסקים "שלא לשנות אפי' בניגונים"...
ונכון שאין אתנו יודעים את הסודות, אבל בגלל שאיבדנו את הפנימיות נזרוק גם את החיצוניות? (כעין הסיפור על ..(הגרי"ס?) שלא רצה להתפלל ללא קיטל מהטעם הנ"ל שהיום נשאר לנו רק חיצוניות וחייבים לשמור לפחות על זה כראוי).

וכן הובא באשכול אחר עד כמה הזדעזע הגרשז"א מבחור שלחש לחבירו לפני התקיעות "וכי בברכת "אשר יצר" אתה גם מתרגש כך"?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' ספטמבר 15, 2017 12:34 am

משולש כתב:(מסתמא אפשר למצוא ביטויים דומים בספרות משכילית מלפני מאה או מאתיים שנה).

דוגמא מתקנות הקונסטיטורה הווסטפלית (מראשוני הרפורמים בשנת תקסח) על סדרי בית הכנסת: (מתוך "הישיבה הרמה בפיורדא" ח"ב עמ' 358)
ג. נאסרה כל "התנהגות לא רגועה ולא מנומסת" בבית הכנסת...
יד. נאסר להשמיע ניגונים במהלך התפילה ויש לפטר בהקדם את ה"משוררים" המלווים את תפילת החזן.
טו. נאסר על המתפללים להרים קולם בתפילה, ועליהם "להתפלל בשקט מילה במילה עם החזן, ולמנוע את הצרחות המפריעות את כוונת התפילה..

איש לוי · הודעהעל ידי **איש לוי** » ו' ספטמבר 15, 2017 12:44 am

אברהם כתב:אחד האשכולות העצובים שראיתי בפורומנו -

מנסים לסייע למקטרג ולמצוא פגמים בבניו של מקום.

עקוב הלב מכל ואנוש הוא, מי ידענו, אני ה' חוקר לב בוחן כליות גו'.

מצטרף גם כן למש"כ. ממש צורם הכותרת הזו.
ראוי לחשוב להבא, גם כשיש דיון פורה ומענין לפותח האשכול, לא לכתוב כותרת שגורמת לסלידה לחברי הפורום.
(אני מכיר גם נשים שקמות בימים נוראים להתפלל בנץ בביתם, ולא הולכות לביכנ"ס בגלל ילדיהם שישנים בשעה כזו, וכל זה בגלל מעלת תפילה בנץ.)

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ו' ספטמבר 15, 2017 1:05 am

הבעיה היא לא הכותרת אלא התוכן.
אדם בוגר אמור להבין שכשדנים על הנהגה מסויימת הנידון צריך להיות על ההנהגה לכשעצמה, ולא על מניעיהם של אלו שנוהגים בה, שזה שאין בו שום תועלת [מזכיר קצת את הסיפור על פרתו של השרף מסטרעליסק]. בנידו"ד כו"ע מודו שיש מקום גדול להתפלל בנץ, אלא שיש כאלו שברוח קדשם החליטו שהמניעים של אלו שנוהגים בזה אינם טהורים. חוץ מהגיחוך שבהתיימרות לחקור כליתיהם ולבם של אחרים, עצם העיסוק בזה מעורר בחילה. [מה שיפה פה, זה שכשמביאים את דברי החזו"א ככתבם וכלשונם יש עוד הנזעקים להטיף מוסר על קטגוריה כביכול על אחרים, ועוד קובעים על מנהגי תלמידיו שהם ללא טעם וריח].

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' ספטמבר 15, 2017 1:11 am

בשולי הנושא נ"ל פשוט שעדיף לקום בר"ה לפני עה"ש ולכה"פ לפני הנץ ולישון אחרי חצות. מאשר לא לישון כל היום אבל בבוקר לקום בשש וחצי/שבע. (עיקר הדין של ראש השנה הוא כידוע בשלוש שעות ראשונות של היום, והמתפללים בשבע הם מגיעים לבית המשפט לקראת סוף הדיון...).

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » ו' ספטמבר 15, 2017 10:59 am

ומה תאמרו לאחד שמתפלל בראש השנה במנין מהיר כי הוא רוצה לשבת וללמוד בראש השנה (שיהיה לו זכות בדין)

עזריאל ברגר

המעיין כתב:ומה תאמרו לאחד שמתפלל בראש השנה במנין מהיר כי הוא רוצה לשבת וללמוד בראש השנה (שיהיה לו זכות בדין)

נאמר לו שמנהג ישראל הוא להרבות בתפילות באלול ובימים נוראים, ולצורך זה ממעטים בלימוד!

ועוד נאמר לו: אל תהי צדיק הרבה.

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » ו' ספטמבר 15, 2017 11:42 am

והוא יגיד לכם.

מנהג הספרדים ומנייני הנץ שהוציאו כאן דיבתם רעה הוא שלא להרבות מאד ובכזה מניין הרי הוא מתפלל.

ואתה אל תהי צדיק הרבה ותחשוב שאתה מכוון ושופך את לבך וממליך את הבורא ברוב כוונות וצעקות.

בקיצור אולי במקום שכל אחד יגיד מה השני צריך לעשות נקבל את זה שלא רק מה שאנחנו עושים הוא הטוב לפני הבורא והרבה דרכים לפניו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' ספטמבר 15, 2017 1:29 pm

עובדא היא בכי בכל קהילות אשכנז יש ניגונים שווים בימים הנוראים, והלוא דבר הוא שגם לאחר התפצלות לעדות שונות וכו' עדיין הבינו כולם שיש את הבסיס שמקורו קדום מאוד והוא הנותן את הטון. ועובדא היא כי בכל הקהילות היה אוירה די דומה בימים הנוראים של תפילה ארוכה ומלאה בסלסולים ובבכיות וכו'.

וכל המשנה וכו'. ואין להביא ראיה מעדות המזרח שלהם נוסח אחר מעיקרא וכל הגישה שונה (מי שרוצה להיות ספרדי שיגיד סליחות כבר מראש חודש).

דעת נעימה · הודעהעל ידי **דעת נעימה** » ש' ספטמבר 16, 2017 8:34 pm

שבוע טוב

אחר המחילה מכבוד תורתו של ר' תוכן, אני רוצה להתייחס מזוית אחרת לשאלה.

אכן, ישנם אנשים הקמים לותיקין כדי להתפלל תפילה מהירה יותר.
מעבר לדברי רבי אליעזר "כלום מקצר יותר ממשה רבינו". (ברכות לד.)
ככלות הכל, אותם אנשים מגיעים לכל התפילה ולא מתפללים חצי תפילה איטית.
בנוסף, אותם אנשים לא קמים מאוחר ומסיים עם כולם, אלא טורחים לקום מוקדם לשם כך ואף מקפידים על "כל דדמיך", וכי זה קל בעיניך???
ברור שלהלכה הפשוטה הם מקיימים מגוון עניינים, גם אם מפספסים אחרים שיש לדון בתוקפם ההלכתי, אך בשלם יש להוציא לעז?

הגמרא בסנהדרין (כד.) מספרת על תלמודה של ארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה ותלמודה של בבל שחובלים זה בזה בהלכה. תלי תלים של דרשות נאמרו על ההבדל, וברצוני אני הקטן להעלות סברא אחרת:
אולי אלה בבבל משתמשים בהלכה כדי להראות למה האחר עובר על ההלכה ואלה בישראל משתמשים בהלכה כדי להראות כיצד האחר מקיים מצוות?
בתור סמך לדרשא זו ניתן להביא את דברי הירושלמי על "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, כך כל אחד יוכל לקיים משהו".

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ש' ספטמבר 16, 2017 10:06 pm

לגבי אריכות התפילה בחזרת הש"ץ, יש לציין לדברי השו"ע (תרכג, ב):

וצריך ש"צ לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה, וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות, כדי שיגמור קודם שקיעת החמה.

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » א' ספטמבר 17, 2017 2:05 am

ולהעיר מדברי השלטי גיבורים סוף מסכת שבת לעניין ברית בר''ה

ואין נכון לאחרה (לברית) עד אחר גמר כל התפילה דרוב פעמים גומרים בסוף ה' שעות

בערך 11:30

הובא בעלון בית נאמן

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' ספטמבר 17, 2017 12:18 pm

דרומי כתב:עובדא היא בכי בכל קהילות אשכנז יש ניגונים שווים בימים הנוראים, והלוא דבר הוא שגם לאחר התפצלות לעדות שונות וכו' עדיין הבינו כולם שיש את הבסיס שמקורו קדום מאוד והוא הנותן את הטון. ועובדא היא כי בכל הקהילות היה אוירה די דומה בימים הנוראים של תפילה ארוכה ומלאה בסלסולים ובבכיות וכו'.

לכאורה אנחנו הולכים ומאבדים את הנוסח האשכנזי המשותף, וכל יום שחולף הנוסחים הולכים ומתפצלים זה מזה (כחלק משכחת ואיבוד הנוסח באופן כללי, והחלפתו בשירים ומנגינות. כמה היום מכירים את הנוסח של לכה דודי, של א-ל אדון, או של שלום עליכם ואשת חיל), ולענ"ד הרבה יש להצטער על כך.

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » א' ספטמבר 17, 2017 12:53 pm

משולש כתב:
משולש כתב:(מסתמא אפשר למצוא ביטויים דומים בספרות משכילית מלפני מאה או מאתיים שנה).

דוגמא מתקנות הקונסטיטורה הווסטפלית (מראשוני הרפורמים בשנת תקסח) על סדרי בית הכנסת: (מתוך "הישיבה הרמה בפיורדא" ח"ב עמ' 358)
ג. נאסרה כל "התנהגות לא רגועה ולא מנומסת" בבית הכנסת...
יד. נאסר להשמיע ניגונים במהלך התפילה ויש לפטר בהקדם את ה"משוררים" המלווים את תפילת החזן.
טו. נאסר על המתפללים להרים קולם בתפילה, ועליהם "להתפלל בשקט מילה במילה עם החזן, ולמנוע את הצרחות המפריעות את כוונת התפילה..

רח"ל המשנה ברורה היה רפורמי... טוב שהזהרת אותנו.
מסתמא זה עיקר העניין שלכן גדולי ישראל כל כך התנגדו לרפורמים, כמובן מלבד הראיה המוחצת שכל מי שהולך בדרך זו הוא רפורמי.
חלק מהסעיפים אפילו הודפסו בתוך הגמרות (!) שלנו, ללמדך עד היכן מגיעה השפעתם הקלוקלת של הרפורמים.
והאמוראים הרפורמים אף לועגים ליהודי הנצחי באמרם שהמגביה קולו בתפילתו הרי זה מנביאי השקר.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » א' ספטמבר 17, 2017 3:23 pm

בספר הליכות שלמה להגרשז"א (מועדי השנה, תשרי-אדר פרק שני הערה 11):

אירע פעם בר"ה שסיפר אחד המסובים על שלחן רבנו על ת"ח פלוני שראה את אחד המתפללים מתרגש ביותר בעת ברכת התקיעות, ואמר לו וכי בברכת אשר יצר וכדומה הנך ג"כ מתעורר כל כך? ומאי אולמיה דהאי מהאי, הלא חיובם שוה ולמה זה נרעשת בברכה זו דוקא.
ובשמוע זאת רבנו נזדעזע ואמר בסערת רוח, היאך מלאו לבו של אותו ת"ח לצנן התעוררות של אדם בזמן נעלה כזה, ולא נתקררה דעתו.
ובעובדא נוספת ששמע רבנו מפי תלמידו הערה כגון דא, הוכיחו רבנו דעתו זמן רב ממאורע זה שאין זה נכון כלל, ובוודאי מדרכי דקדוק ההלכה הוא להזהר לפעמים בדבר מסוים יותר מבחברו, כפי נטיית והרגשת הלב, והראהו דברי הגרעק"א ז"ל במכתב (מכתבי רעק"א סימן יב) לענין מצות אכילת מצה, וז"ל: ולדעתי מי שיש לו מח בקדקדו ומאמין בתורת ד' איך לא יחוס על נפשו ולא יהא מתיירא שמצוה גדולה כזו שאין לזכות בה עד יעבור שנה, ומי יודע אם יהיה נפסד בידו, ודי לנו בעו"ה במצוות הרגילין כמו תפלין וברכת המזון שאין אנו מדקדקים בה ולמה כזה במצוות אלו ר"ל, עכ"ל עיי"ש.
ויצוין שבלוח אר"י נדפס שנים רבות שברוב בתי מדרשות בא"י אין אומרים 'למנצח לבני קרח מזמור' תהלים מ"ז, שלפני התקיעות. עד שעורר רבנו על כך את הרה"ג המו"ל שליט"א, באמרו: הרי בימינו נהגו כן בכל הקהלות, ואמירתו נערכת ברוב רגש והתעוררות, ולכן אין נכון כלל להמשיך להדפיס פסקא זו. ואכן השמיטוה משנת תדש"מ

דו"ק ותשכח, כי הרבה ביקורות שהועלו באשכול קטן זה, נכללים בביקורתו של 'איש ההלכה' מורנו הגרש"ז אויערבך. ממנו נלמד, כי לא דברים שכליים/הלכתיים/עיקריים הם הם המהווים או צריכים להוות את עיקרה של עבודת התפילה ועבודת הימים הנוראים והטובים, אלא מה שיותר פועל "כפי נטיית והרגשת הלב", וכל דבר שעם ישראל אימצוהו "ואמירתו נערכת ברוב רגש והתעוררות" - אל לנו לדחות ולהתעלם ולבקר.
זה המוטו שצריך להנחות אותנו. בבואנו לשנות-לבקר את המסורות הקדושות שהנהיגו עצמם כלל ישראל בעבודת התפילה בימים מיוחדים. וכל זה 'מדרכי דקדוק הלכה' כלשונו הטהורה והמחוכמת.
לפעמים עצם סלסול האיי איי איי, כשהאבא מסביר לבן שזה נובע בעקבות 'המכוונים' בדור העבר, והילד לומד שיש או שהיתה כזו עבודה נשגבה של 'מכוונים', בכך הוא מתחבר נפשית ומסורתית לאותו דור זוהר מייסדי מנהגי האשכנזים. אמונתו ותרבותו הנפשית מתעשרת בידע מחכים ובלתי נשכח, ונפשו יכולה להמות ולהתרגש גם על כך.

אוי להם למדקדקי 'הלכה' על חשבון זלזול ברגשות ופולקלור יהודי - ישיבתי או חסידי - שמעו נא את דבר ה' היוצא מפי עמוד ההלכה בדור האחרון !!

למה צריך את ההסבר המסובך הזה כשהכוונה של הגרש"ז פשוטה. אם בגלל זה ההוא היה מתעורר לכוון יותר גם באשר יצר ניחא אבל כמו שזה מוצג על זה בדיוק אמרו חז"ל מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום ויהא ריחו נודף.
וכל זה בכלל דברי מרן הרע"א ופשוט.

אגב לא הבנתי מה אשר יצר קשור לעניין מדובר בתקיעת שופר ומתעורר בגלל המ"ע דאורייתא והיה לו לומר ק"ש.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » א' ספטמבר 17, 2017 3:33 pm

במטה אפרים (סימן תקפ"ב) הביא בשם השל"ה הק': מי שאינו יכול לבכות יעשה קול בכי כאילו הוא בוכה, וכדכתיב כי שמע ה' קול בכיי, קול דייקא אע"פ שלא בכה ממש, ורחמנא ליבא בעי לב נשבר ובלבד שיכוון ליבו לשמים.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' ספטמבר 17, 2017 3:33 pm

משולש כתב:וכן הובא באשכול אחר עד כמה הזדעזע הגרשז"א מבחור שלחש לחבירו לפני התקיעות "וכי בברכת "אשר יצר" אתה גם מתרגש כך"?

דודי צח כתב:אירע פעם בר"ה שסיפר אחד המסובים על שלחן רבנו על ת"ח פלוני שראה את אחד המתפללים מתרגש ביותר בעת ברכת התקיעות, ואמר לו וכי בברכת אשר יצר וכדומה הנך ג"כ מתעורר כל כך? ומאי אולמיה דהאי מהאי, הלא חיובם שוה ולמה זה נרעשת בברכה זו דוקא.
ובשמוע זאת רבנו נזדעזע ואמר בסערת רוח, היאך מלאו לבו של אותו ת"ח לצנן התעוררות של אדם בזמן נעלה כזה, ולא נתקררה דעתו.

מתוך איש ההלכה להגרי"ד מבוסטון:

: 1.PNG (14.46 KiB) נצפה 15845 פעמים

: 2.PNG (60.29 KiB) נצפה 15845 פעמים

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' ספטמבר 17, 2017 5:21 pm

בדיוק ע"ז התקומם הגרשז"א שהביא דודי צח.. העובדה שזה נדפס היא חרפה לאומר.. ולא כבודו.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' ספטמבר 17, 2017 6:06 pm

קו ירוק כתב:בדיוק ע"ז התקומם הגרשז"א שהביא דודי צח.. העובדה שזה נדפס היא חרפה לאומר.. ולא כבודו.

דברי הגר"מ בן הגר"ח הם ביטוי לשיטת בריסק, ונאמן עלי הגרי"ד שהיטיב להכיר ולתאר שיטה זו יותר מכל אחד אחר.
אינני מקורב לשיטה זו, אבל לומר עליה שהיא 'חרפה' - זה אתה אמרת...

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' ספטמבר 17, 2017 6:13 pm

ר' JB זה בריסק - לא ידעתי..
והאם בשעה שספרי חיים ומתים פתוחים לפניו זה לא סיבה להתרגשות? והאם כשממליכים אותו יתברך זו לא סיבה להתרגשות?
יש מי שבכח לא רצה להתרגש ממלכותו יתברך ותלה זאת "במצווה דאורייתא" ובאביו.
וכן, גם על נטילת לולב שמענו דברים גדולים על גדולי האחרונים כמו שלא עצמו עין כל הלילה עד שהאיר היום וכיו"ב.
גם ר' חצקל זצוק"ל אמר שכל יום צריך להיות כמו אלול, אבל 'אלול' זה 'אלול'..

ולא זו בלבד: הנה לן דבריו הנעימים של הרמב"ם פ"ג מתשובה ה"ד:
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משינתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה:"
האם גם זו לא סיבה להתרגשות? הנה לן מש"כ הרמב"ם כתב בפ"ב ה"ד "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני יי בבכי ובתחנונים", וכ"ש האם בעת תשובתו לא יבכה ??

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' ספטמבר 17, 2017 7:26 pm

הרואה כתב:
משולש כתב:
משולש כתב:(מסתמא אפשר למצוא ביטויים דומים בספרות משכילית מלפני מאה או מאתיים שנה).

דוגמא מתקנות הקונסטיטורה הווסטפלית (מראשוני הרפורמים בשנת תקסח) על סדרי בית הכנסת: (מתוך "הישיבה הרמה בפיורדא" ח"ב עמ' 358)
ג. נאסרה כל "התנהגות לא רגועה ולא מנומסת" בבית הכנסת...
יד. נאסר להשמיע ניגונים במהלך התפילה ויש לפטר בהקדם את ה"משוררים" המלווים את תפילת החזן.
טו. נאסר על המתפללים להרים קולם בתפילה, ועליהם "להתפלל בשקט מילה במילה עם החזן, ולמנוע את הצרחות המפריעות את כוונת התפילה..

רח"ל המשנה ברורה היה רפורמי... טוב שהזהרת אותנו.
מסתמא זה עיקר העניין שלכן גדולי ישראל כל כך התנגדו לרפורמים, כמובן מלבד הראיה המוחצת שכל מי שהולך בדרך זו הוא רפורמי.
חלק מהסעיפים אפילו הודפסו בתוך הגמרות (!) שלנו, ללמדך עד היכן מגיעה השפעתם הקלוקלת של הרפורמים.
והאמוראים הרפורמים אף לועגים ליהודי הנצחי באמרם שהמגביה קולו בתפילתו הרי זה מנביאי השקר.

חשוקי חמד ברכות דף לא עמוד א

שאלה. נאמר במסכת ברכות דף לא ע"א אסור להגביה קולו בתפילתו, שנאמר בחנה "וקולה לא ישמע" (שמואל - א א יג') וגם נאמר בברכות דף כד ע"ב המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה. והמגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר, וקשה הרי מצאנו בכמה מקומות שהתורה מציינת שצעקו בתפילה: 'ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים' (שמות ח). 'ויצעקו בני ישראל אל ה'' (שמות יד). ונאמר 'ויצעק משה אל ה' לאמר א' נא רפא נא לה' (במדבר יב). 'ונצעק אל ה' וישמע קולנו' (במדבר כ). ובשופטים ד' פעמים ויצעקו בני ישראל אל ה'. וכן בשמואל (שמואל - א' טו) 'ויזעק אל ה' כל הלילה'. וכן בכמה מקומות בתהילים זעקתי אליך ה'.
תשובה. דן בשאלה זו המבי"ט (בית אלקים שער תפלה פ"ו) ותירץ התפלות הסדורות בכל יום שלא בעת צרה, הוא שאין ראוי לאמרם בקול. כיון שהוא יכול לכוין בלחש, אבל התפלות שמתפללים בעת הצרה והצער, אי אפשר שיתפלל אותם האדם בנחת מצד צערו, ולכן הוא צועק בקול רם. להורות שהוא מכיר ומרגיש הצער אשר בו. ואין מי שיצילנו כי אם הוא יתברך. וגיסי הגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר שאין ראיה ממשה רבינו, על פי המבואר במדרש (ילקוט שמעוני ואתחנן רמז תתיא) שעשר לשונות תפילה הן ואחד מהן מכונה זעקה. וא"כ יתכן שאין הכונה שמרים קולו אלא הוא סוג מסוים של תפילה. וכן הנאמר על שמואל ויזעק אל ה' כל הלילה. וכי יכול אדם לזעוק בקול לילה שלם? אלא שזעקה היא סוג מסוגי התפלה. ונקראת בלשון זעקה כי היא ממעמקי הלב אבל אין כוונתה שנאמרה בהגבהת קול.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » א' ספטמבר 17, 2017 9:31 pm

קו ירוק כתב:ר' JB זה בריסק - לא ידעתי..

באמת מה לגרי"ד מבוסטון ולבריסק? הרי ידוע שהוא היה גאליציאנער.
וברצינות: שמעתי שחתנו ר' אהרן ליכטנשטיין לא אהב את הסיפור (ובעיקר לא את הפרסום שהוא זכה לו), ואמר שצריך לראות את הדברים בהקשר של החיבור שבו הופיעו ולא לעשות מהם עיקר ח"ו.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » א' ספטמבר 17, 2017 9:36 pm

כתבתי למישהו בפרטי שאין ספק שההקשר והמנגינה שר' חיים אמר לר"מ, או שר"מ אמר לבנו הוא שונה. אלא ש JB ברוב 'יראתו' כתב את זה כך.
וכבר הכחשתי דבריו מהרמב"ם שכה אהוב עליו להתלמדן בו:
viewtopic.php?p=402276#p402221

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » א' ספטמבר 17, 2017 10:22 pm

קו ירוק כתב:כתבתי למישהו בפרטי שאין ספק שההקשר והמנגינה שר' חיים אמר לר"מ, או שר"מ אמר לבנו הוא שונה. אלא ש JB ברוב 'יראתו' כתב את זה כך.

דון מהודעתך הפרטית ואוקי לנדפס. ישנה גם האפשרות שההקשר והמנגינה בהם נכתבו הדברים שונה מזו שאתה נהנה לייחס למי שלא מוצא חן בעיניך. והם הם הדברים מפי השמועה שהבאתי בהודעתי.

קו ירוק כתב:וכבר הכחשתי דבריו מהרמב"ם שכה אהוב עליו להתלמדן בו:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=402276#p402221

ראיתי את הדברים, ואני לא חושב שאתה להוט "להתלמדן", כלשונך, על דברי הרמב"ם האלו ביחס לסיפור המעשה. אז גם אני לא.

עובדיה חן

תוכן כתב:תופעה שהולכת ומתפשטת בימים הנוראים בקהילות רבות, היא ארגון מנייני נץ לימים נוראים ולשמחת תורה. יהודים שלא מתפללים נץ בכל השנה, מגיע ימים נוראים ושמחת תורה והם בוערים באש יוקדת להתפלל בנץ. המצב נהיה, שיש כמה בתי כנסת שאין מנין נץ לכל השנה, ובימים נוראים מנין הנץ יותר גדול מהמנין הרגיל שמתרוקן למחצה או לשני שליש. ואם תאמר, שיהודים אלו קמים מוקדם כדי שיוכלו להאריך בתפילתם לשפוך צקון לחשם לפני שוכן מרום, זה לא ממש המצב. אלא מתפללים במהירות, ומסיימים את התפילה מהר יותר אפילו מהמנין הרגיל.

ובל לא נדבר על שמחת תורה, ששם בכלל, בגלל שיהודים יקרים אלו קמו בנץ כבר אין להם כח לעשות הקפות, ובתוך עשר דקות רבע שעה מסיימים את כל ההקפות.

דומה שאחות של תופעה זו, היא תופעת הסליחות עם כלי זמר. אם פעם יהודים אמרו סליחות בבכיות ובתחנונים, היום הם רוקדים ושרים, כאילו מדובר בקומזיץ של יום הראשון של בין הזמנים.

זה שיהודי אין לו כח להתפלל, זה מובן, אחרי הכל, לא כל אחד נמצא במעלה הראויה, כדי לדעת מה זה תפילה. זה שיהודי חושב שהוא יכול לעבוד על כולם על ידי שהוא מתפלל נץ, אין זה נץ אלא לץ.

יש לשרש תופעה זו מן השורש, ולתקן שכל אחד שאינו מתפלל לפחות 180 ימים בשנה נץ, אסור לו להתפלל נץ בימים נוראים! שיסבול קצת בתפילה, לא יקרה כלום, אולי אפילו יהיו לו כמה דקות של התעוררות!

כל הגישה פטרונית וביקורתית, אנשים לא יכולים להדר בר"ה? ואם זה מטעמי נחות מה הבעיה בזה?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' ספטמבר 18, 2017 12:46 am

עיק כתב:
קו ירוק כתב:כתבתי למישהו בפרטי שאין ספק שההקשר והמנגינה שר' חיים אמר לר"מ, או שר"מ אמר לבנו הוא שונה. אלא ש JB ברוב 'יראתו' כתב את זה כך.

דון מהודעתך הפרטית ואוקי לנדפס. ישנה גם האפשרות שההקשר והמנגינה בהם נכתבו הדברים שונה מזו שאתה נהנה לייחס למי שלא מוצא חן בעיניך. והם הם הדברים מפי השמועה שהבאתי בהודעתי.
קו ירוק כתב:וכבר הכחשתי דבריו מהרמב"ם שכה אהוב עליו להתלמדן בו:
viewtopic.php?p=402276#p402221

ראיתי את הדברים, ואני לא חושב שאתה להוט "להתלמדן", כלשונך, על דברי הרמב"ם האלו ביחס לסיפור המעשה. אז גם אני לא.

קבלתי באישי שרי"ד עצמו הסתייג מההגדרה הזו, ומה שכתב הוא כפי ששמע, אך לא הסכים עם זה, וזאת לאור דברי הרמב"ם הנ"ל.
אני מוסיף, שיתכן וגם ההגדרה שאמר לו אביו היו בהקשר למבט כלשהוא בענין, ולא כפשוטו.

שעת הכושר · הודעהעל ידי **שעת הכושר** » ב' ספטמבר 18, 2017 9:55 pm

הרואה כתב:המניינים הרגילים בדרך כלל מגזימים מאד מאד במתיחה של התפילה (2 דקות האיי איי איי וכו' של תחילת חזרת הש"ץ, עוד 2 דקות מסוד חכמים, 10 דקות יראתי בפצותי וכדו', 3 דקות כל מי שברך, 10 דקות הנני העני ממעש, חצי שעה ונתנה תוקף שבוכים שם כי חתכו את האצבעות של ר' אמנון ממגנצא הי"ד, וצורחים שם כי זה כתוב באותיות ענקיות במחזור (הבעלי כוונה מכוונים "צום קול ממון" ליודעי ח"ן...), לא-ל עורך דין לוקח 10 דקות, שלא מספיק שהקהל אמר במתינות ובמתיחה את המילים, החזן עוד צריך לחזור על כך מהתחלה ועם לא פחות מל"ו טרומיטין של סלסולים בכל צמד מילים) הדרך לפתור את הבעיה הזו לעשות מניין בנץ.

עי' כאן.

אדם משכיל כמוך, הזוכה בס"ד להבין את המהות של עם ישראל, ובפרט כאשר הוא בארצו, לא אוסף של יחידים גולים, כי אם קהל ועדה באיחוד שלם, לא היה ראוי לו להטיח האשמות נחיתיות במה שנוהגים רבים וטובים, ישרים במעשיהם ובליבותם.
אדרבה, ראוי היה לו לחזר בכל צד אחר מעלתם, זה אומר בכה וזה בכה, זה יאמר לה' אני וזה יכתוב לו ידו.
למה ירגיז השמועה במעקשים, לא ייחל טובתם השלימה של ישראל, בהליץ עליהם סניגוריא לפני המלך ברוך הוא, ישא עוונם יעביר פשעם.
ובכלל תמוה הדבר, אירוע מכונן שכזה, מעשה דרבי אמנון, ניתז מפיך בקצף מזלזל, משל היה זהבה וג' דוביה או כיוצא בכך, וכי כך יאה להמכנה עצמו בשם 'הרואה', אם זאת ראייה מהו עיוורון.
תנה נא עם כולם את תוקף קדושת היום, תתחלחל ברטט כאשר שליחך בוכה חרישית על היותו עני ממעש, אמור במתינותא פיוטא דעורך דין, ועיקר העיקרים; אל נא תפרוש מהציבור! חור בספינתנו אתה קודח!
שים לבך לזעקתי העדינה, ותחת אשר חפשת מומים וריחוקים, חפש מעתה ומצא קירובים ושלימויות נעלות, בתוך עמנו שב נא בין היושבים, ועמוד בשעת העמידה, כי תורת ישראל דבר חי היא, נישאת בגאון ע"י העם כולו, ואתה בתוכם בס"ד, אם לא עד עכשיו, אז מעתה. ועד עולם.

אכן צריך ללמד זכות על ישראל ולכן נראה לי שקצת שכחת איך נפתח האשכול.

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » ב' ספטמבר 18, 2017 10:42 pm

אני מכיר יהודים יראים ושלמים שקמים לנץ בר"ה לשחרית ואח"כ הולכים למוסף למנין מאריך ורק רוצים נץ בגלל מעלתו. או שהרעיה תלך למנין מאריך.
נחרדתי מעצם הזלזול בבכיות בתפילה מי ששמע בעלי תפילות בעלי לב נרגש כמו רבי שלום שבדרן זצ"ל או אלו שצעדו בנוסחו זצ"ל ויבלחט"א צורם לו הזלזול ב'יום תפילה' כהגדרת השפ"א על ר"ה. והרי רבי ישראל מייעץ לסגולת היום 'לב נשבר' ואיך אפשר לזלזל בזה.
על כל פנים מזה ומזה אל תנח ידך. מי שרוצה לקיים שניהם בבני ברק ב'איצקוביץ' למעלה יש מנין נץ זריז בר"ה ובעלי תפילות עם טעם ר' נחום גליק ור' יצחק פוקס שמתפללים עם הרבה לב ורגש וגומרים בשעה סבירה מאד.

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » ב' ספטמבר 18, 2017 11:10 pm

ראיתי פרסום על מנין נץ באחד מבתי המדרש בב"ב, ע"פ המודעה זמן סיום התפילה הוא ב- 10:30 ולאחר מכן סדר לימוד [עם מילגה]....

עזריאל ברגר

שמחו כתב:ולאחר מכן סדר לימוד [עם מילגה]....

שכר שבת ויו"ט?

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ב' ספטמבר 18, 2017 11:40 pm

עזריאל ברגר כתב:
שמחו כתב:ולאחר מכן סדר לימוד [עם מילגה]....

שכר שבת ויו"ט?

שכר בטלה...

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' ספטמבר 18, 2017 11:41 pm

עוד על הצעקות בתפילות ופיוטים:

אליה זוטא סימן קא

בהגהת ש"ע ומטה משה הזהירו שלא יגביהו קולם יותר מדאי, והלבוש אפשר דהשמיטו בכוונה, וכן נוהגים להתפלל בקול רם. כתב הב"ח דיש לגעור בחזנים שמגביהין את קולם ביותר ממה שצריך להשמיע לצבור, כדי שיענו אמן יהא שמיה רבא וברכו ואמנים, וכסבורין דשפיר עבדי והוא עבירה חמורה עי"ש, וקצת קשה הא מחוייבים לענות אמן יהא שמיה רבא בקול רם כדלעיל סימן נ"ו, ואפשר דמכל מקום בקול גדול מאוד אין צריך וכדמוכח בלחם חמודות דף כ"ב. גם ראיתי במלבושי יום טוב שכתב על ש"ס דהוא מקטני אמנה, דכל זה בתפילת י"ח בלחש אבל נוהגים באלו הארצות בפיוטים וכיוצא בהם שמגביהן קולם בקול רם, ומימי נצטערתי על זה כי מנהגן של ישראל תורה הוא, עד שהאיר ה' את עיני וראיתי לרמב"ן סוף פרשת בא שכתב וכוונת רוממות הקולות בתפלה כמו שאמרו רז"ל ויקראו אל אלהים בחזקה, מכאן אתה למד שתפילה צריכה קול עד כאן:

פורום אוצר החכמה

מי מחובר