לא ל ֶאת-ִדּ ְבֵ֥רי ַה ִשּׁיָ֖רה: מרכא טיפחא, לא טיפחא מונח

[חיימקה]

כן הוא בתנ"ך ברויאר - ובקורן טיפחא מונח.
וצ"ע ע"פ רש"י בניצבים כט כ שמסביר את החילוק בין "בספר התורה, הזה" לבין "בספר, התורה הזאת" הכתוב בפרשת כי תבא כח סא.
שתלוי היכן נכתבה הטיפחא - ולפי דברי רש"י אלו המילה 'הזאת' לא הולכת על 'השירה' אלא על הדברים והיה צריך להיות לכאורה כתוב 'את דברי השירה האלו', משא"כ לפי קורן שהטיפחא ב'דברי' מבואר היטב 'השירה הזאת'.

[קו ירוק]

שאלה יפה.
יתכן 'ש'ספר' ו'תורה' עומדות כתיבות בפני עצמן ולכן הטעמים משתנים אם ביחס לספר או ביחס לתורה, ואילו הכא תיבת 'דברי' משויכת לתיבת הבאה אחריה, ואינה עומדת כתיבה חשובה בפני עצמה. ואמנם 'והיו הדברים האלה', אך לא 'דברי השירה האלה', שא"כ שיחדל הפסוק מתיבת 'השירה'.
יבואו נא חו"ר הפורום ויאצילו מאורם על הסבר הבעיה
ומ"מ המסורה לא משתנה. וקורן זו טעות (ע"פ כת"י לנינגרד שאיננו מוגה כהמסורה של בן אשר).

דברי השירה - מירכא טיפחא.jpg (90.74 KiB) נצפה 3788 פעמים

[במסתרים]

עיין בשלשת ההודעות האחרונות כאן http://www.hagigim.com/hebnuker/modules ... c&p=210237
[ושם כתוב שגם בכ"י לנ"ג הוא מרכא טפחא וכמו בכא"צ]

ובשתים כאן http://www.hagigim.com/hebnuker/modules ... c&p=210182

בשירת דוד בספר שמואל (וכן בתהלים יח בטעמי אמ"ת) גם בכ"י מוטעם "דברי, השירה הזאת"

[עזריאל ברגר]

גם "דברי האלה הזאת" בטעם מפסיק ב"האלה".

[תורת הטעמים]

אין בכך שאלה, הטעמים רגילים לפסק בכגון דא, עיין בתורת הטעמים פרק ז' (תוספת דיבור).
והנה באמת היה אפשר גם לפסק 'ספר התורה, הזאת', אבל לא 'ספר, התורה הזה'.
ואולי זאת כוונת רש"י, שכאן מוכרח להיות 'ספר התורה, הזה' אך שם יכול להיות גם 'ספר, התורה הזאת' (ויותר מכך, זוהי הצורה העדיפה והרגילה).

[קו ירוק]

יישר כח להרב תורת הטעמים
ובהזדמנות זו: כשראיתי את הספר החדש אצל א"מ בביתו, שיבחו ביותר.

[מעט דבש]

הספר 'תורת הטעמים' הוא אכן ספר נפלא וייחודי.

במבוא הוא מפשט ומבהיר בצורה ברורה את כללי הטעמים, ובספר עצמו מראה פסוקים רבים בכל פרשה אשר הטעמים מפרשים אותם על ידי הפיסוק.

מכיון שלא רבו העוסקים בתחום, מדובר בשדה לא חרושה, אשר מקום גדול הניחו למחבר להתגדר בו.

[חיימקה]

טענת רש"י היא על זכר ונקבה שהפיסוק חייב להיות תואם לזכר או לנקבה.
בפסוק 'בשנת היובל הזאת' - גם שנה וגם יובל המילה היא נקבה כך שאין נפק"מ לפיסוק.

משא"כ 'דבר' זה זכר ו'שירה' היא נקבה ולפי רש"י לא מסתדר הפיסוק בברויאר, וכן מה שהקשה הרב ברגר מ-'דברי האלה הזאת' ששוב הוי זכר ונקבה צ"ב, ושם הטעמים הם כך לכו"ע.

[בעל קורא]

מגליון "תורת הקורא":

השירה הזאת 1.jpg (75.55 KiB) נצפה 3606 פעמים

השירה הזאת 2.jpg (134.61 KiB) נצפה 3606 פעמים

השירה הזאת 3.jpg (253.54 KiB) נצפה 3606 פעמים

[חיימקה]

למעשה בפרשת האזינו מצינו שני מקומות התואמים לרוו"ה בפרק לב פסוק מד ובפסוק מו.

וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן:


וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת: