נתקנו כיום עשרה פסוקים, שלש מעין מלכות, שלש מעין זכירה
שלש מעין שופרות - בתורה, בכתובים ומקרא
ואיני מבין מדוע וכיצד ספרי הנביאים נתכנו 'מקרא'? היכן מצאנו כינוי כזה?
נתקנו כיום עשרה פסוקים, שלש מעין מלכות, שלש מעין זכירה
שלש מעין שופרות - בתורה, בכתובים ומקרא
קידושין ל' ע''א,
עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה אמר רב יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות מיתיבי למדו מקרא אין מלמדו משנה ואמר רבא מקרא זו תורה.
רש''י שם
תורה. ולא נביאים וכתובים:
ואחד מעין הברכה, להשלים העשרה
כי יש מועדים רבים בתורה ובמקרא ובכתובים.
חד ברנש כתב:נפלא!!!!
חד ברנש כתב:רוב תודות!!
מדהים.
החלטתי לבצע חיפוש ממוקד בספרי ראב"ע. הנה המציאה הראשונה:
אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - פירוש פרק י
כי יש בתורה גם במקרא כמה אנשים שיש להם שני שמות. כמו: צהר וזרח (ברא' מו, י; במד' לה, יג). ויתרו וחובב (שמות ג, א; במדבר י, כט). ואבישלום ואוריאל (מ"א טו ב; דה"י ב יג, ב). ושאר בני כנען היו מעטים וכללם הכתוב במלת הכנעני:
חד ברנש כתב:מדוע לסתור? הרי המופיע בדה"ב מופיע גם במל"א, ולשם התכוון האבן עזרא.
חד ברנש כתב:הצבי,
מה ראית להביא אריכות לשון זו? מה יש בכך לשאלתי (ש'מקרא' זה רק -ושוב: רק- ספרי הנביאים)
ושא_נס כתב:ולענג לי להפיק רצונו של רוח הוא באנו'ש, ר'ב סגנין על כל חכימי'ן, באוש'א התקינו.
חד ברנש כתב:מהי הרמיזה "באוש'א התקינו" (מזל שלא: באישא...)
ושא_נס כתב:הרי זה בכי יותן, מה שאמרו באבות דרבי נתן, סוף פרק יד דא' נוסחא, והיה מנוחה, לרבן יוחנן בן זכאי על מות לבן: "אף אתה רבי היה לך בן קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות ואגדות". ויש לצדד בזה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 520 אורחים