מי חיבר את הוידוי

[נהר שלום]

מי חיבר את הוידוי הרגיל ומי את וידוי הסליחות [הספרדים (לא יודע אם יש הבדל)]?
ע"פ מה בחר איזה עוונות להזכיר?
אחד שאל אותי למה לא מוזכר חילול שבת?

[ישראל אליהו]

אחד שאל אותי למה לא מוזכר חילול שבת?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=180

[נהר שלום]

מעניין לדעת מהמקור שלו עיינתי בהרבה ספרי סליחות ולא מצאתי שהזכירו.

בסידור בית עובד הוידוי בסליחות בדיוק כמו הוידוי בתפילה.

[נהר שלום]

נושא: מי חיבר את הוידוי

מי חיבר את הוידוי הרגיל ומי את וידוי הסליחות [הספרדים (לא יודע אם יש הבדל)]?
ע"פ מה בחר איזה עוונות להזכיר?
אחד שאל אותי למה לא מוזכר חילול שבת?

נא תבאר שאלתך, מה נקרא אצלך וידוי הרגיל? אשמנו בגדנו וכו'? על חטא של יוהכ"פ?
וכן מה נקרא אצלך (נוסח הספרדים) וידוי של סליחות? אשמנו מכל עם וכו'? או אשמתי רבות תולדות ואבות?
לגופו של ענין, אשמנו בגדנו וכו' בוודאי נוסח קדום מזמן חז"ל, הרי מוזכר גם בנוסח התפלה של הרמב"ם, וגם ברוקח, וכן בסידורי רע"ג ורס"ג (ובאור זרוע מביא שבפסיקתא כבר איתא בלשון הזה). כמו כן על חטא היא נוסח קדום כנ"ל.
אשמנו מכל עם, זה מן הסתם פיוט מזמן הראשונים, שחיברו פיוטי חטאנו, דוגמת פיוט רס"ג "אשמנו בדיבור ראשון וכו', בגדנו והן דבקה וכו', געלנו בדיבור שני וכו'.
אשמנו רבות אבות ותולדות, היא אחד מן הוידויים הארוכים האחרונים, המפרטים כל מיני חטאים. הקטע הפותח "אשמנו רבות אבות ותולדות" ראה קצת על השתלשלות זה במאמר המצורף לתגובה זו: viewtopic.php?f=7&t=8967#p80490
לפי ידיעתי, כותב המאמר התעורר אז לכתוב מאמר נוסף על השתלשלות נוסחאות וידוי הארוך.
רק להעיר שישנו ספר שלם, זובח תודה, של הגאון הקדוש רבי מרדכי אצבאן, שעיקרו נוסד על פי קושייתך, להתוודות רק על חטאי דאורייתא. עיי"ש http://www.hebrewbooks.org/6995

[נהר שלום]

נושא: מי חיבר את הוידוי

מי חיבר את הוידוי הרגיל ומי את וידוי הסליחות [הספרדים (לא יודע אם יש הבדל)]?
ע"פ מה בחר איזה עוונות להזכיר?
אחד שאל אותי למה לא מוזכר חילול שבת?

נא תבאר שאלתך, מה נקרא אצלך וידוי הרגיל? אשמנו בגדנו וכו'? על חטא של יוהכ"פ?
וכן מה נקרא אצלך (נוסח הספרדים) וידוי של סליחות? אשמנו מכל עם וכו'? או אשמתי רבות תולדות ואבות?
לגופו של ענין, אשמנו בגדנו וכו' בוודאי נוסח קדום מזמן חז"ל, הרי מוזכר גם בנוסח התפלה של הרמב"ם, וגם ברוקח, וכן בסידורי רע"ג ורס"ג (ובאור זרוע מביא שבפסיקתא כבר איתא בלשון הזה). כמו כן על חטא היא נוסח קדום כנ"ל.
אשמנו מכל עם, זה מן הסתם פיוט מזמן הראשונים, שחיברו פיוטי חטאנו, דוגמת פיוט רס"ג "אשמנו בדיבור ראשון וכו', בגדנו והן דבקה וכו', געלנו בדיבור שני וכו'.
אשמנו רבות אבות ותולדות, היא אחד מן הוידויים הארוכים האחרונים, המפרטים כל מיני חטאים. הקטע הפותח "אשמנו רבות אבות ותולדות" ראה קצת על השתלשלות זה במאמר המצורף לתגובה זו: viewtopic.php?f=7&t=8967#p80490
לפי ידיעתי, כותב המאמר התעורר אז לכתוב מאמר נוסף על השתלשלות נוסחאות וידוי הארוך.
רק להעיר שישנו ספר שלם, זובח תודה, של הגאון הקדוש רבי מרדכי אצבאן, שעיקרו נוסד על פי קושייתך, להתוודות רק על חטאי דאורייתא. עיי"ש http://www.hebrewbooks.org/6995

וידוי הרגיל - שבתפילות יום חול.
נוסח הספרדים - כתבתי וידוי הסליחות הספרדים.

שמעתי שבכמה מקהילות חלב נוהגים לומר וידוי הגדול של רבינו ניסים בסליחות.

[עושה חדשות]

לגבי הוידוי של רבינו ניסים, (לאשכנזים הוא מוכר מיוכ"ק), כמדומני שעסקו בו כבר בשאילת ה'ייחוס'. ואוסיף מה שראיתי היום בספר אוהל מועד שער ראשית חכמה דרך ח אשר מזכיר בתוך דבריו וידוי אשר חיבר הנשיא ר' קלונימוס זצ"ל, וזה קרוב בנוסח לוידוי של רבינו ניסים.


צירפתי את כל הקטע, מענינא דיומא.

תפילה לימי התשובה - אוהל מועד.jpg (1.17 MiB) נצפה 7857 פעמים

אגב אשאל, לגבי הנאמר שם "ולא יודע עוז רחמיך אלא בהעבירך חטאות יראיך", האם זה מבוסס על איזה מקור בחז"ל או בפסוקי התנ"ך?

[עושה חדשות]

אגב אשאל, לגבי הנאמר שם "ולא יודע עוז רחמיך אלא בהעבירך חטאות יראיך", האם זה מבוסס על איזה מקור בחז"ל או בפסוקי התנ"ך?

שירת דוד - רא''ד גולדברג.png (59.35 KiB) נצפה 7413 פעמים

[עושה חדשות]

לגבי הוידוי של רבינו ניסים, (לאשכנזים הוא מוכר מיוכ"ק), כמדומני שעסקו בו כבר בשאילת ה'ייחוס'. ואוסיף מה שראיתי היום בספר אוהל מועד שער ראשית חכמה דרך ח אשר מזכיר בתוך דבריו וידוי אשר חיבר הנשיא ר' קלונימוס זצ"ל, וזה קרוב בנוסח לוידוי של רבינו ניסים.

צירפתי את כל הקטע, מענינא דיומא.

תפילה לימי התשובה - אוהל מועד.jpg

אגב, בנוסח שם זה בא מתוקן יותר (לכאו') ממה שיש לפי הנוסח המצוי אצלינו תמיהה האם ניגשים לבקש מחילה בעזות מצח או בבושת פנים, עי', ודו"ק.

[עובדיה חן]

ד"א הוא אומר בוידוי מה שאסרת התרתי ומה שהתרת אסרתי וצ"ב מה הדמיון

[הגרח]

אם בענייני וידוי עסקינן ברמבם בפא מהלכות תשובה ישנו נוסח ונחמתי" ובושתי ממעשי "
נמצא שלהרמבם בושה מהחטא הינה תנאי בתשובה
דאלכ נמצא דובר שקר בעצם הוידוי ובאמת גם ר"י מזכיר בעיקרי התשובה את הבושה כמעלה ולא כתנאי
ולא ראיתי מי שהתעורר מזה
ואחשוב בזה שהרמבם ביקש את הבושה בוידוי כסימן בעלמא לכך שהוידוי הוא לפני ה כלשונו הזהב ויעמוד לפני ה ויאמר חטאתי וכו ר"ל שאם חוויתו הנפשית היא לפני ה אז בושותו היא מידי דממילא ובה יוודע עם עומד הוא לפני ה'

אמנם שאלתו של נהר שלום למה שבת אינה נזכרת אולי בדוחק שכלולה בארבע מיתות בי"ד

[שייף נפיק]

ראה באוצר התפילות בתיקון תפילה על השתלשלות תיקון הוידוי.

[עושה חדשות]

לגבי הוידוי של רבינו ניסים, (לאשכנזים הוא מוכר מיוכ"ק), כמדומני שעסקו בו כבר בשאילת ה'ייחוס'...

ראיתי כעת שנוסח הוידוי הנ"ל מיוחס לר' נסי אלנהרואני. מי זה?

**

עוד ראיתי:

טל אורות.png (31.26 KiB) נצפה 6752 פעמים