מנהג עשיית צחוק בהבדלה

[גם זה יעבור]

השתתפתי ב'הבדלה' אצל עדה מסוימת, ולפני ברכת בורא פרי הגפן, כל המשתתפים עשו קול של צחוק.
חשבתי שקרא משהו מצחיק. ולשאלתי, אמרו לי שזה המנהג.

שמעתם על דבר כזה?
יש לזה מקור?

[יתר10]

כעין זה

וכ׳ בסידור יעב״ץ שיש מריחין בעשן הנר אחר הכיבוי לחבב המצוה, ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן הי׳ נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל והי׳ דרכו אחר
שהריח לומר אח אח בקול גדול מאד. עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א

קצות השולחן הגרא"ח נאה

[יאיר]

מנהג מפורסם אצל חלק מעדות המזרח.

[השקדן]

השתתפתי ב'הבדלה' אצל עדה מסוימת, ולפני ברכת בורא פרי הגפן, כל המשתתפים עשו קול של צחוק.
חשבתי שקרא משהו מצחיק. ולשאלתי, אמרו לי שזה המנהג.

שמעתם על דבר כזה?
יש לזה מקור?

המנהג מובא בספר פקודת אלעזר לר' רפאל אלעזר בן טובו (ירושלים תרמ"א) כמנהג שנוהגים בירושלים, וכן בספר נוהג בחכמה לר' יוסף בן נאיים עמ' נד, וכן בנתיבות המערב לר' אליהו ביטון עמ' 72.

[חרבונה]

viewtopic.php?f=7&t=10218&p=100630&hilit=%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99#p100625

[גם זה יעבור]

תודה לכולם

האם יש בפורום מישהו שיכול לתת עדות על אחד מגדולי עדות המזרח הנוהג בזה?

[פלתי]

2.jpg (48.39 KiB) נצפה 12236 פעמים

2.jpg (48.39 KiB) נצפה 12236 פעמים

[יאיר]

בפרקי דר"א (שהביא הטור) כמובן רק לענין הבטה בצפרניו:
http://www.otzar.org/aspcrops/170911_24 ... 292013.asp

[איש.dot]

א''כ יש כאן שני טעמים - האחד להראות הנאתו מהריח, ואולי העניין בזה להראות שעד עכשיו הצטער כ''כ בעזיבת הנשמה היתרה ועכשיו משיב נפשו; והשני מטעם אין מברכין כו' שיאותו לאורו.
האם מצינו עוד טעמים ורמזים בזה?
מעניין לציין כי בעוד שבכש''ט הובא המנהג והטעם, הנה בספרי הליקוטים הושמט הטעם ורק נכתב לצחוק ללא סיבה. תמיד טוב לעיין במקור.
לסיום - באילו קהילות נוהגים כן למעשה? מעניין אותי להיות נוכח בהבדלה כזו.....

[אדג]

המרוקנים, דומני.

[שש משזר]

האדמו"ר רמ"מ מלעלוב זצ"ל וזרעיו אחריו, נהגו לעשות דברים משונים קצת בהבדלה, בכדי לשמח את האנשים.
[אולי מטעם שמריחים בשמים. לעודד את הרוח לאחר ה'וי אבדה נפש'].

[אלכסנדרוס]

טבע האדם להשתוקק להוללות ואין צריך סיבה מיוחדת להתהולל.

[בקרו טלה]

מענין לענין עי' בקובץ בית אהרן וישראל (גליון קיב) בסעיף ב' ובהערות

[שטייגעניסט]

אצל הרבנים לבית אבוחצירה כך נוהגים, לא ראיתי אף פעם, אחד מהמסתובבים שם סיפר לי.

[בקרו טלה]

עי' בעלים לתרופה כי תבא [הפקוד"א צוין לעיל]

[גביר]

זה אינו מנהג עדות המזרח, אלא מנהג המערב הפנימי, לסימן ברכה והצלחה, יעויין, למשל, בספר נתיבות המערב סימן צ
הספר ישנו באוצר:
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143696&

[לייטנר]

נאמר לי בעבר (ואולי נכתב באחד הקישורים שהובאו כאן) שהמסתכל בכוס ההבדלה, יראה את מלאך המוות אם אמור למות באותו שבוע, לפיכך מסתכלים בכוס וכשלא רואים את מלאך המוות, צוחקים (בפניו?).
ואיני יודע לבאר.

[חד ברנש]

לייטנר,
ראיית המצח בכוס של הבדלה נזכר כבר אצל הגאונים (ואולי כבר בפרקי דר"א?), והם גם הזכירו שיש לעיין בשרטוטין המצויים במצח ובכפות הידים, וכנראה מפני שבאותם שרטוטין נרמזו מאורעות חיי האדם ואריכות ימיו, נוצרה האגדה שרואים את מלאך המוות וכו'.

[ההוא גברא]

על מנהג זריקת מגבות על חתן בהבדלה כבר כתבו? וזה מנהג אשכנזי גרוע.

[גביר]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=14401

[א גאליציאנער]

על מנהג זריקת מגבות על חתן בהבדלה כבר כתבו? וזה מנהג אשכנזי גרוע.

לידיעתך מנהג זריקת המגבות יסודתו בהררי קודש, וכדאי לשקול מילים לפני שפוטרים דבר כ"מנהג אשכנזי גרוע"... [שמעתי פעם עורך דין 'נאור' מעיר, 'מתי ייפסק המנהג ה'נלוז' הזה... וחוששני ל'נלוזות' דרכי זרעו אחריו...]
אמר אחד מצדיקי בית סאנדז וכמדומני היה זה הרב הקדוש משיניאווא, או אולי הרב הקדוש רבי חנה מקאלאשיץ, על מנהג זריקת מגבות בחנוכה על המדליק בבית הכנסת, קוראים לזה 'ואויווען', והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות, כך סיפרו צדיקי בית פשעווארסק, ואם כן מה לנו כי נשיח ונפטיר כך... ובמיוחד שהוא מנהג הנהוג רבות בשנים ועל ידי גוטע אידען גם כן.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[בקרו טלה]

אמר אחד מצדיקי בית סאנדז, על מנהג זריקת מגבות בחנוכה על המדליק בבית הכנסת, קוראים לזה 'ואויווען', והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות, כך סיפרו צדיקי בית פשעווארסק

הרה"ק מציעשנוב
[ספר י"ג אורות אינו תח"י]
ועי' בספר רבינו הקדוש משינאווא ב עמ' 280 - 281 מעמודי האוצר

[חד ברנש]

והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות

ואני מכיר הרבה עיירות שכל יהודיה סרו מן הדרך, למרות שהקפידו מאוד ב'מנהג' זריקת המגבות ובשאר מנהגים דומים.

[א גאליציאנער]

והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות

ואני מכיר הרבה עיירות שכל יהודיה סרו מן הדרך, למרות שהקפידו מאוד ב'מנהג' זריקת המגבות ובשאר מנהגים דומים.

טענו בחיטים והודה לו בזכר קדשו...
לכשתרצה לנהל ויכוח ענייני... אני אשתדל להיות כאן... אחד התנאים הראשונים בוויכוח ענייני זה הוא, לא לזלזל במה שקדושי עליון אמרו.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[א גאליציאנער]

אמר אחד מצדיקי בית סאנדז, על מנהג זריקת מגבות בחנוכה על המדליק בבית הכנסת, קוראים לזה 'ואויווען', והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות, כך סיפרו צדיקי בית פשעווארסק

הרה"ק מציעשנוב
[ספר י"ג אורות אינו תח"י]
ועי' בספר רבינו הקדוש משינאווא ב עמ' 280 - 281 מעמודי האוצר

כל הכבוד להרב בקרו טלה שמצא את העניין ויבורך משמים... על כך שמקור הדברים הוא באמת אחד מצדיקי בית סאנדז, ובשמם סיפרו זאת בפשעווארסק.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[גביר]

אפשר שמנהג צחוק בהבדלה קשור למנהג אמירת 'יצחק' או הסתכלות בפני אדם ששמו יצחק לאחר קידוש לבנה -
ראה למשל:
שאל את הרב - תשובות מפי הרב הגאון בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 70095
לכבוד הרב שלום רב
יש נוהגים לומר "יצחק" אחרי ברכת הלבנה, האם יש לזה שורש ומקור ?
תשובה
מנהג זה ידוע וקדום, ויש נוהגים להסתכל בפני אדם ששמו יצחק אחר ברכת הלבנה. וכנראה שיסודו מהמדרש במדבר רבה ב, שם דימה את אברהם אבינו לשמש, את יצחק ללבנה, ואת יעקב לכוכבים. וכן בפיוט "עת שער רצון" שומרים קודם תקיעת שופר בראש השנה, אל יהי עולם בלי ירח.
לקוח מכאן: http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAns ... qaid=70095

[ושא_נס]

מה שהובא פה בסוף האשכול גבי ראית אדם ששמו יצחק בקידוש/ברכת לבנה, כבר כתבו כן ר' חיים פאלאג'י ובניו ר' אברהם ור' יצחק בלפחות שמונה מקומות בספריהם. ובחלק גדול מהם הביאו המאמר שיצחק נמשל ללבנה. והדברים עתיקים.

[קאצ'קלה]

כתב הסופר ר' יצחק טסלר ממונסי בספרו פניני מנהג - חנוכה:

אסיים בסיפור מעניין שהתרחש לאחרונה – סגירת-מעגל לאחר עשרים-ותשע שנים.
איש אחד, שלא גדל בבית ובסביבה חסידית, נקלע בשנת תש"מ לבית-המדרש חסידי, וראה שם שזורקים מגבות ומטפחות על המדליק. המנהג נראה לו מוזר מאוד, וחשב שזה מנהג של קלים ורקים. שנים הסתובב לו היהודי עם טינה קשה בלב על מנהגי החסידים בכלל, ועל מנהג להפריע למדליק בפרט.
מלפני כמה שנים, בשנת תשס"ט, כשפירסמתי אחד ממאמריי 'פניני מנהג' על ימי החנוכה מעל גבי דפי עיתון 'המודיע', ראה שם מובאה, לשון קדשו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם בעל שפע חיים מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל (תרס"ה-תשנ"ד) על המנהג שראה בהרבה מקומות.
נסער כולו כתב מכתב למערכת העיתון:
'איך יכולתי לחשוב על איש מבוגר, בעל משפחה וילדים, עוסק לפרנסתו באמונה, חלק מן החבורה, שהוא כביכול קל וריק? איך לא ניסיתי לחפש כף זכות להנהגה שלא הובנה לי? אכן, אכן. עוד שיעורים רבים עלי ללמוד בנושא זה של ללמוד לדון ל'כף זכות', אך שיעור זה שקיבלתי בחודש האחרון באקראי... לא יישכח ממני... תודה... שהאירו את עיני בעודי בחיים, וזיכנו לחזור מטעות שהיתה עלולה חלילה ללוות אותי עד יומי האחרון, על כל ההשלכות החמורות שיש לה במבט על האיש, במבט על הקהילה ובמבט על הכלל. אני מבקש סליחה...'.

[משה פרץ]

המרוקנים, דומני.

לא כולם

[משה פרץ]

זה אינו מנהג עדות המזרח, אלא מנהג המערב הפנימי, לסימן ברכה והצלחה, יעויין, למשל, בספר נתיבות המערב סימן צ
הספר ישנו באוצר:
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143696&

ראיתי נוהגים כן אצל עדות המזרח

[גביר]

ראיתי נוהגים כן אצל עדות המזרח

\
ייש"כ ; ויעוין עתה עוד בזה בספר 'נוהג בחכמה' לרבי יוסף בן נאיים, לוד ה'תש"פ.

[מן הסתם]

המהרי”ץ דושינסקי היה לו מנהג לשחק באש של הבדלה. ואצל משפחתינו יש מנהג לזמר נוסח גוטע וואך ולדגדג את הילדים להצחיק אותם. איני יודע מקור המנהגים אבל זה אני יודע שבק”ק פאקש היה ג”כ מנהג לסבב השלחן עם ההבדלה (כמדומה ז’ פעמים). עכ”פ נראה לי שיש מנהג קדום באויבערלאנד-אשכנז לעשות צחוק וכו’ במוצאי שבת.